יומונדיאל: המנצח הגדול של המחזור הראשון

היה זה מאבק איתנים. הנבחרת הטובה בעולם פוגשת את היריב הקטן והבלתי מוערך. היא היתה צפויה להביס אותו, להשפיל אותו, לשלוט בו לחלוטין. להראות לכולם שהיא מזן אחר, היא לא נבחרת שבאה להשיג סתם ניצחון, היא לא רק עוד נבחרת בגביע העולם! זוהי אלופת אירופה, שבאה לרסק, לכתוש ולמחוץ. אך היריב הקטן, העיקש ועז הרוח לא נכנע. הוא נלחם בגבורה, זינק וקפץ, התעופף מעל ראשי השחקנים וחמק ביניהם. שחקני ספרד נדהמו מתעוזתו, הופתעו ממהלכיו ועמדו חסרי אונים מול סגנונו המיוחד. הם גייסו את מיטב מסירותיהם, בעיטותיהם, פעלוליהם ותרגיליהם. הם הפגינו את יכולתם המרהיבה שהביאה להם את אליפות אירופה, את הזכיה המהוללת בגביע האלופות לפני שנתיים, את תשבוחות התקשורת ואת התהילה העולמית. אך לבסוף, עם שריקת הסיום, הניצחון היה של היריב הקטן והאלמוני. הג'אבולני ניצח גם את ספרד.

בכך השלים הכדור הקטן והבלתי צפוי מחזור ראשון כמעט מושלם. הפתעה מוחלטת. הוא ניצח את התחזיות, את הפרשנים, את אנשי השיווק. את ראשי פיפ"א, את אנשי אדידס, את השחקנים, את המאמנים, את עשרות אלפי הצופים במגרשים ואת מיליוני הצופים בבית. הוא ניצח את הטקטיקות המסודרות, את האסטרטגיות המתוכננות בקפידה, ואפילו את השפיץ של הנעל. הוא יכל לשחקנים הטובים בעולם, לבועטים המתוחכמים בעולם ואפילו, קחו אוויר, אפילו לרן בן שמעון, שבסופו של דבר נשבר היום והודה שבכל זאת, ייתכן ש, אולי, נניח, למה לא, יש מצב, שיש גם איזה משהו עם הכדור.

זהו המנצח הגדול של המחזור הראשון: הריעו לג'אבולני! קטן, צבעוני, קופצני ומרדן. פירוש שמו "חגיגה" וכשמו כן הוא: חגיגה ספונטנית של מקריות, חגיגה שיוצאת משליטה. הרי כזו היא חגיגה אמיתית! כזו שאתה נכנס אליה ולא יודע איך תצא. כזו שבבוקר אין לך מושג מה קרה בה.

כזה הוא הג'אבולני, וכזה הוא מונדיאל 2010: לא צפוי, בז לתכנונים, לתחזיות ולהימורים. זרקו את מוספי המונדיאל, עטפו את הדגים בעיתונים היומיים. אתם באפריקה חברים, מצאתם את עצמכם בחגיגה אפריקנית אמיתית! חשבתם שזה ייגמר כמו שצפיתם? תחשבו שנית. או בעצם, מוטב שלא תחשבו כלל. התמסרו לצליל המרגיע של הווווווזלות, מקדו עיניכם במסך, ותנו לחושים שלכם לרקוד לקצב הג'בולאני. רק כך תוכלו לחגוג איתו.

ורק כך השחקנים יוכלו לרקוד איתו. לתת לחושים להוביל, כי עכשיו כל ההכנות, התכניות וההנחיות שוות כקליפת האמרולה. אם אתה שחקן כדורגל אמיתי, כזה שבדמו זורמות לא כדוריות לבנות או אדומות אלא כדורי רגל קטנים, זה הזמן להוכיח זאת. הוצב בפניך אתגר, קבל אותו וצא למלחמה, המלחמה שהיא ריקוד, הריקוד שהוא תשוקה. התשוקה למשחק כמו שהוא, הטבעי, הפשוט, כמו ששיחקו אותו פעם עם כדור טלאים, כמו שמשחקים ילדים באפריקה ובדרום אמריקה עם כדורי גרב, כמו ששיחקנו אנחנו בילדותנו, עם כדור מתקלף ובלוני שאי אפשר לדעת לאן יקפוץ, אפשר רק להרגיש. אם אתה שחקן אמיתי, המשחק שלך מתחיל עכשיו. נראה אותך.

(…ומעבר לפינה כבר מחכה לג'אבולני הקטן היריב האיום והנורא מכל, ששמעו יצא מיבשת אמריקה ועד אפריקה הרחוקה. היריב שיכל לו במחזור הראשון ונכנע רק כשהצטרף לקרב קוסם אפריקאי אחר. והיריב הזה, קטן כמעט כג'אבולני וכמוהו ידוע בקסמיו ובמהלכיו הבלתי צפויים, מכין עכשיו את לחשיו וכישופיו. עוד מעט ייפגשו השניים לקרב ענקים. מסי נגד ג'אבולני: זה, רבותיי, הקרב הגדול של מונדיאל 2010).

רן בן שמעון. סליחה, כדור ג'אבולני