ארכיון חודשי: אוקטובר 2010
הפועל פ"ת – אנחנו
כפי שוודאי שמתם לב, הבלוג לקח לעצמו הפסקה קצרה מתוך הזדהות עם מצבה העגום של הקבוצה (שלוש תוצאות תיקו בשבעה משחקים, לעזאזל!). או כמחווה ליום ההולדת של הגדול מכולם-חוץ-מ, או כהצדעה אילמת ליום הזיכרון לרבין, או בגלל חוסר כללי באנרגיות. … להמשיך לקרוא
השחקן שידע לעשות הכל ואנחנו – אשדוד
הנה אנחנו חוזרים מהפרקט אל הדשא. האחות עם הכדור הכתום עליה דיברנו בפוסט הקודם הגשימה את התקוות שהבענו שם עם ניצחון חוץ בליגה והפגנת כוח מרשימה בגביע, ויש לקוות שמשהו מהרעננות, הרעב והחיבור שלה יעשה דרכו גם לקריית אליעזר. אך … להמשיך לקרוא
ירוק אנד רול: הבלוג מארח את ניצן רגב
את מכבי חיפה כדורסל, הקבוצה שאני הכי אוהב אחרי מכבי חיפה כדורגל, אני אוהד בערך מגיל 10, מאז שבן זוגה של אמי היה לוקח את שלושתנו לדרבים ברוממה. הוא היה אוהד הפועל, אני לא יכולתי לבגוד באהבתי מהכדורגל וגם על … להמשיך לקרוא
הפרשן הצודק, דור הזהב וסכנין – אנחנו
לפני שנחזור לטורניר החשוב באמת, הידוע בשמו ליגת העל הישראלית, שני דברים אחרונים על ענייני הנבחרת והתקשורת ועוד אחד על הקבוצה השניה שאני הכי אוהב אחרי מכבי חיפה. *** משהו על ברקוביץ': אומרים לי, אבל זה נכון! הוא צודק! באמת … להמשיך לקרוא
מדינה בהפרעה
וואו, אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו, פוסט שני תוך שלושה ימים! קצב כזה לא היה לנו מאז היומונדיאל! אז אחרי שסיימתם להסמיק בגלל המבטים המוזרים מהחברים לעבודה שקלטו אתכם מדברים לעצמכם, אני יכול להרגיע אתכם – לא מדובר בפוסט ממש, … להמשיך לקרוא
הקוסמ (…אמק ערס)
שני פוסטים התחלתי לכתוב במהלך סוף השבוע, שניהם על נבחרת ישראל, ואת שניהם זנחתי באמצע. הסברתי שם למה אני עדיין צופה במשחקי הנבחרת, למה אכפת לי ממנה ולמה היום פחות אכפת לי מאשר פעם. היו שם מילים כמו הזדהות, סיפור, … להמשיך לקרוא
אנחנו – בית"ר ירושלים
התוצאה של המשחק היום ידועה מראש: אחרי הפוסטים המתפייטים שלי בגשם באלפסי ושל אלפסי פה על המסורת ההתקפית והפתוחה של מפגשי חיפה-בית"ר, משחק נטול שערים הוא אך מתבקש (כי כידוע לכל חובב אמונות תפלות ותיאוריות נאחס, ברגע הניחוס מתבטלות כל … להמשיך לקרוא
הדשא של השכן ירוק (יותר): פוסט אורח של איציק אלפסי
לקראת המשחק מול בית"ר ירושלים ביום ראשון, ובמעין חגיגת אושפיזין מאוחרת, הבלוג שמח לארח את איציק אלפסי מ"גשם באלפסי". במקביל עלה בבלוג של איציק פוסט פרי מקלדתי *** אחרי שבמשך שנים אפשר היה לספור על יד אחת (ועוד יישארו אצבעות … להמשיך לקרוא
מצד שני 