הפועל ר"ג – אנחנו

הפוסט הקודם, סליחה, הפסט הקודם העלה את השאלה האם אלישע הוא מאמן לחיץ ופחדן שנכנע לדרישות הקהל או מאמן אמיץ שזורק פין על כולם, וסיפק שתי תיאוריות, אחת לכל תשובה. עוד לא יבש ה-XXX על ה-XXX (אנשי מחשבים, הכניסו כאן את המושגים הנכונים כי אין לי מושג – זה בטח משהו עם פיקסלים), והנה אלישע מבצע שני מהלכים מעניינים שיכולים להיות מוסברים על ידי כל אחת מהתיאוריות המנוגדות – וכך אנו נוכחים לדעת שתיאוריות אלו הן לא מדעיות ולמציאות אין ממש השפעה עליהן. לכן, אגב, הן כל כך נפלאות: כל אחד יכול להמשיך להחזיק בסיפור האהוב עליו בלי לחשוש מהפרכה.

ההצבה המסתמנת של בנאדו וסולליך בהרכב יכולה להתפרש ככניעה ללחץ הקהל שביקר את ההגנה הנוראית ושביקש לראות את סינטיהו המבטיח פותח. אלישע הלחיץ עושה הכל כדי להשביע את רצון האוהדים והתקשורת – ואפילו מפסיק להתעקש על הבלמים בהם נתן אמון עד עכשיו, ועל החלוץ הצעיר שהוא מקדם.

אבל נדמה לי שבמקרה הזה דווקא התיאוריה השניה והפופולרית פחות היא זו שמקבלת חיזוק רציני. האוהדים, לפחות הקולניים שבהם, לא קיבלו את בנאדו חזרה לקבוצה, והנה אלישע דוחף להם אותו להרכב על אפם ועל חמתם. וגם אלה שדרשו חילופים בהגנה (כמו בלוג זה ממש!) ביקשו את ראשו של מימון ולאו דווקא את זה של קאנוטו (למעט האוהד המכונה בשם הקוד "מנטיסה" שהתריע בתגובות על כבדותו השרמנית של הבלם הארגנטיני – ועל כך הוא מקבל את פרס המתריע ע"ש צבי זמיר). אבל לאלישע, שהוא מאמן אמיץ ועז לבב, מעניין את התחת מה רוצים האוהדים, והוא עושה מה שהוא רוצה.

או זה, או שהוא באמת איבד את זה ויורה לכל הכיוונים. ואז שוב אנחנו חוזרים לאופציית ה"לחיץ". הוא שאמרנו, תיאוריות נפלאות ובלתי מדעיות בעליל! וככה אנחנו אוהבים אותן.

***

כמה קישורים מעניינים בקטנה: דוד רוזנטל מסכם את המשחק מול הפועל והמסקנה (גם) שלו היא שמכבי לא מצליחה להתמודד עם היותה פייבוריטית. בדהבאזר לוינטל עם פוסט חשוב על גייז בכדורגל, ממנו הגעתי לעוד כתבה מעניינת בנושא. דורון קרמר מתאר בשני פוסטים משעשעים את חוויותיו מ, תנשמו עמוק, אליפות אירופה דרג ב' של בתי ספר בינלאומיים לכדורגל בנות. עופר פרוסנר (ג.נ. וכל זה) תוהה למה "מכבי" זה תמיד מכבי תל אביב, בני תבורי עם סיפור אהבה למתאגרף, שכמו רוב סיפורי האהבה נגמר לא טוב, ודורפן מצידו ממשיך בסדרת גדולי הכדורגל, והפעם על גארינצ'ה. אגב, הזוכה בבלון ד'בלוג, אם תהיתם, הוא ווסלי סניידר. צ'אבי, עמך הסליחה, תסתפק בגביע העולם. תארים אישיים זה לחלשים.

לפני

אז בנאדו וסינטיהו בהרכב, מה שלא אומר הרבה מבחינת שלומי אזולאי אבל בהחלט לא מבשר טובות עבור קאנוטו לקראת ינואר הבא עלינו לטובה. המשמעות של המהלך היא ש- א. מימון איתנו כדי להישאר, עד הסוף (המר?). אם יגיע בלם חדש בינואר הוא כנראה יהיה זר ולא ישראלי, והוא יחליף את קאנוטו ולא את מימון, שבקבוצה מוכנים לתת לו כנראה עונה שלמה להוכיח שהוא ראוי. ב. עד שינואר יקרה, בנאדו הופך להיות לפחות אופציה להרכב, אם לא הבלם הקבוע שלנו.

יש בזה היגיון. כבר אמרנו שבנאדו אולי כבד ואיטי, אבל כנראה שלא הרבה יותר ממימון וקאנוטו. ניסיון והבנה במשחק ההגנה, לעומת זאת, יש לו הרבה יותר. הצבה שלו ליד מימון עשויה לתת לבלם הצעיר ביטחון, לספק לו מישהו בכיר ומנוסה ממנו להיעזר בו ובעיקר להעמיד לידו מישהו שייקח עליו את האחריות "להנהיג את ההגנה" וישאיר לו לעשות רק את החלק המקצועי. התרחיש הרע הוא, כמובן, חלוצים מהירים שחורכים לנו את הרחבה בעוד האב אריק ובנו שי מתבוננים בהם בתוגה ומנסים לשווא להניע את הרגליים מהר יותר כדי לעבור מהליכה מהירה לריצה ממש.

בדרבי בגביע הטוטו בנאדו נתן משחק מצוין אבל יש לזכור שבכל זאת היה מדובר בהפועל חיפה. לפחות נגד ר"ג זה אמור להספיק, אבל לא ברור איך הגנה כזו תתמודד בעתיד עם חלוצים ברמה של שכטר ו… מממ… בעצם, אולי לליגה שלנו זה יספיק. ובכל זאת הייתי רוצה לראות פה בלם מרשים יותר בינואר.

אני בעד השינוי, מסיבה אחת. הרבה יותר גרוע מההגנה הנוכחית שלנו לא יכול להיות.

ההרכב

(ע"פ וואלה! ספורט)

ניר דוידוביץ'; אייל משומר, אריק בנאדו, שי מימון, פיטר מסיללה; ג'ון קולמה, גוסטבו בוקולי, יניב קטן, ליאור רפאלוב; סינטאיהו סלליק, ולדימיר דבאלישווילי.

החששות בהרחבה

מה נסגר עם עותמאן? הפציעה הזו שהתחילה כמשהו קליל הולכת ומתמשכת וכשמדובר באחד השחקנים הכי טובים שלנו עד עכשיו, זה לא כיף בכלל. אייל משום-מה, עם כל הכבוד למשחק הלא נורא שלו נגד הפועל, הוא לא תחליף לעליות המסוכנות ולהגבהות הטובות של עלי. בצד השני מסיללה הוא, כרגיל, המניה הבטוחה שלנו בהגנה (ונגד הפועל היה גם אחד היחידים שתפקדו כראוי בהתקפה). על בנאדו ומימון דיברנו ונותר רק לקוות שניר, שלא ממש זינק נגד הפועל, יוכיח שכוחו עדיין בברכיו.

הקישור האחורי שלנו ממשיך להיות החלק החזק של הקבוצה. אם לא ספגנו יותר משער נגד הפועל ת"א (את השני אני לא באמת מחשיב), זה בזכות ג'ון בריון וגוסטבו שמכסים היטב את אמצע המגרש ומחפים לעיתים קרובות על הבלמים הבעייתיים. מצד שני (ווהו! עצוב), היכולת הירודה של ההגנה שגורמת לשניהם לא לסמוך עליה ולבוא לעזור, יכולה לגרום להפקרת הגל השני של התקפת היריבה, כמו שקרה נגד הפועל בשער הראשון. רוצה לומר: התייצבות של חוליית ההגנה היא חיונית לא רק כשלעצמה אלא גם בשביל לשחרר את קולמה ובוקולי למשימות סגירת קשרי היריבה.

קולמה חזר לנשום לרווחה בימים האחרונים לאור הדיווחים לפיהם סיידו יאיא לא ישחק העונה בקבוצה (לצערי. כמו שכתבתי פה הוא נראה שחקן מצוין). קולמה יצטרך את האוויר הנוסף הזה כדי לנטרל את אחד הקשרים המוכשרים בליגה שלנו, דימיטאר טלקיסקי, שאני לא יודע מה כושרו כרגע אבל לפי שלמה מן הוא נוטה להצטיין במשחקים גדולים (וכידוע אין משחק גדול יותר ממשחק נגדנו) – ראו פה (במיוחד את הוידאו האחרון ומטיל האימה. אני מקווה שהאחד על אחד של דוידוביץ' יותר טוב מזה של השוער בקטע הזה).

השחקן השני לצד בנאדו שמקבל מקום מפתיע בהרכב הוא כאמור סינטיהו, שנתן משחק בכורה גדול וקצת קרטע מאז, אבל בכל פעם שהוא מקבל הזדמנות הוא מפגין ניצוצות מרשימים ותמיד הרבה ביטחון – שזה דבר שבכלל לא יזיק להתקפה שלנו כרגע. בגביע הטוטו הוא גם היה אחראי לשער, ולשמחתנו הפריצה שלו מגיעה בדיוק ברגע הנכון – כשעידן ורד המסכן מפנה את האגף הימני. על רפאלוב אפשר להגיד כמה מילים, כי ראינו שהשתיקה לא עזרה: קטן הדועך נותן לך את הבמה (שזו דרך יפה להגיד "מתעייף בדקה ה-30 ומישהו צריך לנהל את המשחק במקומו") – בחיאת, קח אותה. למען האמת, המשחק נגד ר"ג הוא בדיוק מסוג המשחקים בהם רפאלוב מצטיין, אז אפשר להיות רגועים – היום הוא ככל הנראה יגיע למשחק (…וכשנגיע שוב למשחק גדול, הוא ייעלם).

קטן צריך להספיק כמה שהוא יכול לפני שנגמר לו הסוס או כואב לו הגב או מה שזה לא יהיה. שייתן הכל בהתחלה גם אם זה אומר שייגמר ויוחלף בהמשך – כי שער מוקדם הולך ומתברר כדבר קריטי עבורנו. אנחנו רואים שוב ושוב מה קורה כשאנחנו מגיעים לדקות הקטנות של המשחק בלי שער – הלחץ מתחיל להשפיע. וכשמכבי פוגשת לחץ קורה מה שקורה כשמנטוס פוגש קולה: בשני המקרים אין לי מושג מה בדיוק מתרחש שם מבחינה מדעית, אבל בשניהם זה לא נעים, די מלוכלך ונגמר בכאב בטן.

דבה יהיה כנראה לבד בהתקפה, מה שאומר מצד אחד שאף אחד (ששמו, נניח, אזולאי) לא יפריע לו לבעוט לשער, ומצד שני (ווהו!) שההגנה תתרכז בו והוא יצטרך להיות חכם מספיק למשוך איתו מגנים ולפנות שטח לשחקני הקו השני – קטן, רפאלוב, סולליק ואולי גם בוקולי – שיגיעו מאחורה וינסו להבקיע בעצמם. הורדות כדור חכמות שלו בהחלט יכולות לסייע להם לעשות את זה, וגם זה שאניימה לא משחק.

על הספסל יחכו גדיר – להזדמנות שלו לחזור לעניינים, אזולאי – להציל שוב את מכבי, חמד – לדקה הקבועה שלו בסיום, וסילבה – לטיסה לליסבון. אני אישית רוצה לראות יותר את אלכס זהבי, שבטרום עונה הראה שיש לו כדורגל, ולא רק סופר-דוד.

מי?

רפאלוב. יאללה, תן את הקטע שלך מול הקבוצות הקטנות, אנחנו מבטיחים לא להסיק מזה כלום.

מה?

מה עם קצת בעיטות מחוץ לרחבה? והפעם, אם אפשר, גם לכיוון המסגרת. לר"ג שוער צעיר וחסר ניסיון, ושווה לנסות אותו מרחוק. על דבה מוטל להיות עירני ולהסתער, סטייל פרקינס, על הריבאונדים.

גם השבוע

נאבד לפחות כדור אחד באיזה תרגיל קרן מטופש.

סיבות לאופטימיות

רפאלוב בונה את הקריירה שלו ממשחקים כאלה.

הנבואה

ניתנה לשוטים.

ולכן

0:3 ירוק!

אחרי

אחרי שסיקר את גביע הטוטו, הבלוג עשה היום עוד צעד של מחויבות כלפי הקבוצה, נפרד מהספה בניתוח כואב וממש הגיע למשחק. בתמורה לצעד בונה האמון קיבל הבלוג תצוגה סבירה פלוס של קבוצתו ואת הניצחון הגדול ביותר שלה העונה.

עבר זמן רב (בערך שנה) מאז שהייתי במשחק, ושכחתי כבר את ההבדל הגדול בין לצפות בטלוויזיה לבין להיות באיצטדיון עצמו. בנוסף, ישבתי קרוב לדשא, והזווית השונה גורמת לראיה שונה לגמרי של המשחק. אני מרגיש שראיתי משחק אחר מזה שהייתי רואה בטלוויזיה, ולכן אני לא כל כך בטוח בציונים שאני הולך לתת כאן. אשמח אם תתקנו אותי בהתאם למה שראיתם על המסך. זה מעניין אותי לגלות מהם ההבדלים (אגב, מישהו יודע איפה אפשר להשיג את המשחק השלם באינטרנט, כדי שאוכל להשוות?).

אגב, בווינטר החביב יציע העיתונאים (בו ישבתי, ותודה גדולה לעופר) הוא יציע הכבוד, כך שנשיאנו הנערץ ישב שתי שורות מעליי. הוא היה האוהד הכי קולני ביציע, בו ישבו לא מעט אוהדי חיפה קולניים. זה היה גילוי מרגש בשבילי וחיזק את מה שהאמנתי בו ממילא – שחר הוא אוהד בכל רמ"ט איבריו, כולל הקסקט (שדווקא היה חסר היום).

כמה

3:1 לנו

בגדול

המשחק הזה בא לנו בהזמנה אחרי ההפסד להפועל, כי הפסד נוסף היה יכול ליצור בלגן בקבוצה ולספק לכל מי שמחכה לאלישע בפינה הרבה בשר. למזלנו שיחקנו נגד קבוצה לא טובה, באחד המשחקים הכי קלים שיהיו לנו השנה. הרמת גנים לא עברו את החצי כמעט כל המשחק – ובכל זאת הבקיעו, במה שהיה עלול להפוך למבוכה גדולה.

אני מאוד לא אוהב את חוסר היכולת של הקבוצה לשמור על ריכוז ומוטיבציה גבוהה לאורך משחק שלם. אהבתי את זה שאלישע לא עשה חילופים עד דקה מאוחרת כדי לתת אפשרות לכל שחקני ההרכב לנצל את המשחק הקל כדי לקבל ביטחון. אבל החילופים שכן עשה היו שגויים בעיניי. קולמה הוא השחקן הכי חשוב במערך של מכבי והיום ראינו שפשוט אסור להוציא אותו: ברגע שהוא יצא המשחק התהפך. עותמאן שנכנס במקומו היה חלש מאוד כקשר אחורי ולא ממש ברור לי למה הוא נכנס – זה נראה כמו חילוף שאלישע הביא מהבית, ושהיה יכול לגמור לנו את המשחק.

למרבה המזל ובזכות האימפוטנציה של ר"ג, מה שהיה עלול להיות הפסד מביך הפך בזכות דבה וסינטיהו המלהיב לניצחון מוחץ. וטוב שכך – עם פחות מניצחון כזה לא היינו יכולים לחזור הביתה רגועים.

ציונים

דוידוביץ' – 6. כמעט ולא איימו עליו, אבל כשהיה צריך היה שם.

בנאדו – 7. היה בכל מקום, הביא איתו הרבה ניסיון ושקט להגנה. מול ההתקפה הנרפית של רמת גן זה נראה נהדר. אני לא יודע איך זה ייראה מול קבוצות טובות יותר.

מימון – 6. משחק טוב ורגוע של מימון, עם טעות אחת או שתיים אולי. נראה שבנאדו נותן לו הרבה שקט.

מסיללה – 7. החיסרון הגדול של לשבת במגרש הוא כמובן שאין הילוך חוזר – אני חושב שמסיללה היה אמור לכסות את אופיר חיים בגול אבל אולי אני טועה, ופיטר נהנה מחמת הספק. חוץ מהספק אחריות הזו מסיללה הראה שוב שהוא לא ברמה לליגה הזו. עושה מה שהוא רוצה על המגרש, וצריך לנצור כל רגע שהוא פה.

משומר – 8. משחק נהדר של אייל. הגן טוב (זו לא היתה חכמה גדולה) ובהתקפה היה מצוין ונתן בונוס בדמות גול יפה. עוד אחד שרמת גן באה לו בהזמנה.

קולמה – 7. פשוט ענק, נמצא בכל מקום. מדי פעם הוא מראה גם שהוא יכול לשחק טוב קדימה ולא רק לרוחב, חבל שהוא לא עושה את זה יותר. וכמובן: גול הליגה הראשון אי פעם! מברוק ג'ון, מגיע לך.

בוקולי – 7. אנרגטי, מצוין ודוחף כל הזמן קדימה. לא מפסיק לתקל ולהוציא כדורים ולשחרר אותם קדימה, והראה גם שהטכניקה שלו לא הלכה לאיבוד עם השנים. לקראת הסוף התעייף ואיבד כמה כדורים.

רפאלוב – 4. לא ברור. משהו בראש לא מאפשר לו לתת כמה משחקים טובים רצופים. היה לא מרוכז, איבד המון כדורים ולא הצליח לעשות נגד המגנים החלשים של רמת גן את הדברים שהוא עושה לפעמים בקלות נגד מגני נבחרות. כבר אי אפשר לצפות לכלום מליאור.

קטן – 7. כמה מסירות שלו היום הזכירו את קטן שאנחנו מכירים. בישל גול אחד, התחיל את השני, סיכן את השער ובכלל נתן משחק טוב מאוד. מצד שני, גם את העובדה שלא הבסנו אני זוקף לחובתו. הרבה התקפות שלנו עוצרות והולכות אחורה, ופעמים רבות הוא זה שעוצר או שעוצרים כדי למסור לו.

גדיר – 4. קיבל צ'אנס אבל די איכזב. לא מנצל את המהירות שלו, מקבל החלטות לא טובות והכי גרוע, מחמיץ הזדמנויות שהוא חייב להכניס. לזכותו ייאמר שלפחות הגיע אליהן.

דבאלישווילי – 7. משחק טוב מאוד של דבה שאמנם לא הבקיע בעצמו אבל עשה הרבה עבודה. המסירה הנהדרת שלו לרפאלוב שהחמיץ והשליחה היפהפיה לסולליק העלו לו את הציון בנקודה אחת.

מחליפים

עותמאן – 3. לא נכנס למשחק, איבד כדורים והיה בין האחראים לחזרה של רמת גן למשחק. אם מול קבוצה כזו הוא לא יכול לתפקד כקשר אחורי, כנראה שזה לא מיקום נכון בשבילו.

סולליק – 7. היה בינוני ברוב ה-20 דקות ששיחק, אבל הבישול הנהדר שלו הראה כמה פוטנציאל טמון בו. עוד לא הספקנו לקרוא לו "הבטחה", וכבר הוא מקיים.

אזולאי – 6. לא עשה הרבה, אבל בעשר דקות היה במקום כדי להבקיע גול, וזה מה שחלוץ צריך לעשות. מלך השערים שלנו, לא ממש דבר שציפינו לו בתחילת העונה. שימשיך ככה.

השחקן המצטיין

אייל משומר. אולי בשנה האחרונה שלו במכבי, הזכיר למה הוא נמצא בה מלכתחילה. משחק מצוין שלו, והפרס שלו הוא שלא אקרא לו "אייל משום-מה" שבוע לפחות.

עוד כמה מילים

אלישע הפתיע באימון לפני המשחק עם בנאדו וסולליק, ואז הפתיע את המופתעים כשוויתר על סולליק והעלה את גדיר. עוד צ'אנס למוחא, שדי איכזב, וכנראה שלפחות עד שוורד יחזור, הנביא סינטיהו יהיה אחראי על נבואות הזעם באגף.

קאנוטו וסילבה לא שיחקו בכלל ונראה ששניהם בדרך החוצה. אנחנו בהחלט ראויים לשני זרים טובים יותר, ואני מקווה שאלה שיגיעו (בלם וחלוץ מן הסתם – בקישור אנחנו מסודרים) יהיו כבר ברמה אחרת. שחר מן הסתם רואה שבליגה כזו חלשה יש סיכוי ממשי לקחת אליפות, במיוחד כשהפייבוריטית הברורה לתואר (מבחינה תקציבית) מסתמנת כפלופ מהדהד. יכול להיות שזה יגרום לו להכניס את היד לכיס בינואר. השאלה שתישאל אז היא מי יחזור לספסל – בנאדו שנראה הבלם הכי טוב שלנו כרגע? מימון שעד עכשיו נזהרו לא לשחק עם הביטחון שלו? ובהתקפה מי – אזולאי שכובש בכל משחק שני? דבה שבקבוצה מקפידים לטפח ולהשביח אותו לקראת מכירה? לאלישע הפתרונים. אצל אלישע דבר אחד בטוח, הוא כנראה יפתיע איכשהו.

בינתיים אנחנו צריכים יותר ביטחון והרבה יותר מחץ. אלישע הכניס לקבוצה שקט ומוטיבציה, אבל שילמנו על זה בגזרת הקילינג-אינסטינקט. האם אלישע מסוגל להפוך לקילר? האם הניצחון המוחץ (יחסית) היום מסמן את תחילתה של דרך חדשה?

אין כמו משחק דרבי לספק תשובות.

תודות

לג'קו ערפאת. עם שם פרטי של תוכי ושם משפחה של טרוריסט לשעבר, אי אפשר לא לצאת שודד ים. היום ג'קו שדד את הקבוצה הכי עשירה במדינה, ועשה את זה בקלאסה של ג'ק ספארו. אם גם הפועל תפסיד מחר, זה בכלל יהיה מחזור מושלם.

השורה התחתונה

לא יכולנו לבקש משחק טוב יותר במחזור הזה כדי לחזור לעניינים אחרי הפועל.

השורה מתחת לשורה התחתונה

אנחנו לא יכולים לבקש משחק טוב יותר במחזור הבא כדי להחזיר את הגאווה והשמחה לאוהדים.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, קישור התקפי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על הפועל ר"ג – אנחנו

  1. שמרלינג הגיב:

    בנאדו. מפתיע. זה כנראה אומר שסיגורדסון מגיע או שהוא מספיק טוב להגיע אם לא ימצאו מישהו יותר טוב. אני בעד מנטאליות איסלנדית בסגל, אבל איך הוא יסתדר עם החום בסוף העונה?

    אהבתי

  2. פרלה הגיב:

    החלפות ראויות בטיימינג טוב. הגיע הזמן להשתמש בבטחון הבסיסי מפתיחת הליגה בה צברנו נקודות ולהתחיל לשחזר יכולת הרתעה. בליגת הקיזוזון משחקי הפסיכולוגיה שווים יותר מכל נצחון (שכשלעצמו שווה רק נקודה וחצי). אני מופתע שבמכבי המהווה מודל חיקוי לכל מועדון אחר בארץ עדיים לא שמענו על כל גורם מקצועי בתחום המנטאלי. אברם הביא את זה איתו וגאל אותנו משבע השנים הרזות אבל בעונות אחרות אנחנו נופלים מהר מדי לדכאון שקשה לצאת ממנו. הגיע הזמן לקצת עזרה מקצועית בתחום הזה. בראיון בעיתון היה זה מסיללה, נדמה לי, שאמר שאף אחד בקבוצה לא דיבר ולא מדבר על סוף העונה הקודמת. ספק אם היה זה טיפול נכון בבעיה שאין להתעלם ממנה. שבת שלום והרבה הצלחה.

    אהבתי

  3. maktesh הגיב:

    טלקיסקי נוטה להצטיין במשחקים גדולים רק בגרסתו המשודרת מימי הפועל ת"א. בהפועל ר"ג, ששיחקה עד עכשיו רק פעם אחת מול קבוצה גדולה (מכבי ת"א) הוא היה עוד אחד מ-11 נעלמים במגרש. הפעם הכמעט יחידה שהביא את עצמו העונה היה מול האימפריה מעכו (2:3 לר"ג!) בשער נגיחה. צריך לקרות משהו יוצא דופן באמת כדי שמכבי חיפה תזכור אותו כסיוט אחרי משחק היום. אבל הגולים שלו מיוטיובים מאוד יפים.

    אהבתי

  4. הופ הגיב:

    שמרלינג – לך תדע, אולי הוא איזה קרחון שבמקום להינמס בחום שלנו יכניס בנו קצת קור רוח אירופי מבורך.
    פרלה – ברוך הבא! מעניין מה שאתה אומר. השאלה היא כמה פסיכולוג ספורט באמת מביא תוצאות. יכול להיות שאין צורך בו כשהמאמן טוב מספיק ויודע לקרוא את שחקני הקבוצה שלו ולהפעיל אותם בהתאם. בכל מקרה, אני לא רואה הרבה צדדים שליליים בלהעסיק אנשי מקצוע מהסוג הזה, ולכן אולי זה באמת זמן לא רע להביא מישהו מהתחום. שבת שלום ובהצלחה לכולנו.
    מכתש – ברוך בואך. למכבי חיפה יש נטיה כזו לפעמים בעיתות משבר, ליצור מצבים בהם קורים דברים יוצאי דופן (מי אמר קרית גת?) ולהפוך שחקנים לגדולים (מי אמר יניב אברג'יל?). נקווה שהמשבר לא עד כדי כך חמור. הגולים באמת מדהימים, אחד אחד.

    אהבתי

  5. יניב הגיב:

    אני חושב שאני מבין למה קטגוריית הפוטבולריה שלי עומדת דומם.

    בכל מקרה, המשפט בו סיכמת את כל נושא החילופים (הרבה יותר גרוע לא יכול להיות) אומר הכל. לא משנה לי אם זה איש השמיים אריק בנאדו, או עובד האדמה סארי פלאח, העיקר שיהיה שינוי. הרי את אלישע אף אחד לא יחליף עכשיו.

    אהבתי

  6. הופ הגיב:

    יניב – LOL

    אהבתי

  7. מתי הגיב:

    עוד פעם אני צריך לבוא לתת פה ציונים? אז ציון 100 לסבא אוהד הפועל רמת גן שישב מעלי עם שני הנכדים שלו. איזו גאווה לסבא שגם אם הוא אוהד הפועל רמת גן הוא מצליח לשמור על השושלת ולהעביר את האש אש במכתש גם לדורות הבאים.
    ציון 0 לאוהדים של הפועל רמת גן. יושב להם ביציע בחור עם צעיף ירוק, ככה בלי בעיה, עולה יורד, הולך לשירותים, קונה קפה, והם רואים ושותקים. מה עם איזו קללה לכיוון שלי, כמה צ'אפחות, בעיטה לכיוון של העתיד. כלום. רציתי ללכת לעמוד מולם ולדפוק לעצמי סטירות ולצעוק עליהם שאם הם לא מתכוונים לעשות את העבודה אני אעשה את זה בשבילם (למדתי כמה טכניקות מהסרט מועדון קרב).
    ציון 0 להפועל רמת גן כקבוצה, בדיוק מהסיבה שלאוהדים שלהם מגיע אותו ציון. באה אליהם קבוצה הביתה, עם כל הטקס שיש לה בישבן (ותודה למאיר אריאל זצ"ל) והם רק אומרים בואו, כמו היו אסיר שברגע שנכנס לכלא ועוד לפני שהדלת נסגרה עליו, הוריד ת'מכנסיים, התכופף ואמר יאללה חבר'ה מסיבה היום. ומכבי חיפה? אלו עם כל הטקס בישבן? במקום לתת בראש, לפרוק את כל מה שסבלו השבוע, הורידו גם הם את המכנסיים, הסתובבו וצעקו, יאללה למי יש מסיבה היום?

    סתם… אוהדי הפועל רמת גן 10. גם האוהדים של מכבי חיפה 10. הדשא בוינטר-3, ניצול מצבים-4 מתוך… לך תספור, שורה תחתונה: מכבי חיפה גדולה על הליגה שהפועל רמת גן משחקת בה.
    יאללה שבוע הבא דרבי, הולך להיות חם. לא נראה לי שירד גשם החורף הזה.

    אהבתי

  8. שי הגיב:

    לא ראיתי את המשחק, אז אין לי הרבה מה להגיד על ר"ג והמכתש מלבד "רק שלא נפגוש אותם בגביע"..

    אהבתי

  9. הופ הגיב:

    מתי – אוי איזה אידיוט אני. לי מגיע הציון 0, על שלא כתבתי פה שאני הולך למשחק (התכוונתי לכתוב אבל לא הייתי בטוח שזה יקרה בסוף), וככה יצא שהיינו 20 מטר אחד מהשני ולא התראינו. איך פספסתי אותך, איך.
    LOL ענק על התגובה. הרגת אותי כהרגלך.

    אהבתי

  10. הופ הגיב:

    שי – עם קבוצה כמו שיש להם השנה נראה שאפילו בגביע נצליח לנצח אותם.
    יודע מה, במחשבה שניה, אולי עדיף לא לבדוק את זה.

    אהבתי

  11. שמרלינג הגיב:

    ניתוח נאה, הופ.
    מבט על ההרכבים של חיפה מתחילת העונה מעלה תהיות.
    עמדות החלוץ השני (second striker או חלוץ שבא מהאגף לצד דבה), קשר מרכזי (לא אחורי ממש כמו קולמה) וקשרים באגפים ימין ושמאל השתנו לחלוטין מפתיחת העונה. אני קצת אתעלם מאגף שמאל משום שהוא הכי 'מסודר' בינתיים בבעלותו של רפאלוב.
    התחלנו עם גאדיר, סילבה, גולאסה וקטן. קטן נפצע. ההרכב התייצב ל3 מחזורים על גאדיר, גולאסה, ורד ורפאלוב. ורד נפצע. גולאסה וגאדיר נפצעו ובכל מקרה סר חינם. את גאדיר ירש אזולאי ( עד המחזור האחרון), את גולאסה ירש בוקולי. את ורד ירש קטן. בלאגן.
    כן שותפו סינטי שהרשים וסילבה שנחמץ הלב עליו.
    שוב, 3 עמדות: חלוץ שני, קשר ימני, קשר מרכזי. שחקנים: גאדיר, סילבה, גולאסה, ורד, קטן, אזולאי, בוקולי, סינטי. 8. שמונה. שמונה שחקנים.
    תפוקה מאכזבת, היררכיה מוזרה, הרבה טווינרים ( מונח מכדורסל, שחקנים שלא בדיוק מתאימים לאף עמדה. למשל פאוור פורוורד נמוך מידי אבל לא מספיק זריז לשחק בסמול). השיטה של חיפה אולי לא מתאימה לסגל השחקנים.

    אהבתי

  12. שמרלינג הגיב:

    ה DATA של המחקר הקטן שלי:
    מחזור חלוץ שני קשר מרכזי קשר ימני
    10 גאדיר בוקולי קטן
    9 אזולאי בוקולי קטן
    8 אזולאי בוקולי קטן
    7 אזולאי בוקולי ורד/סינטי
    6 אזולאי סילבה גאדיר/קטן
    5 גאדיר גולאסה ורד (הרבה שינויי תפקידים)
    4 גאדיר גולאסה ורד
    3 גאדיר גולאסה ורד
    2 גאדיר סילבה גולאסה וקטן משחקים ביחד באגפים. מישהו מבין מה השיטה?
    בהמשך זה מתחלף:
    2.1 אין סילבה ורד שיחקו כנראה 4-5-1 או ווטאבר.
    1 גאדיר סילבה קטן. גולאסה כנראה באגף שמאל, רפאלוב בספסל.

    אהבתי

  13. רגב הגיב:

    קולמה הוחלף בגלל פציעה.
    אני לא יודע אם זה היה מתוכנן אבל העובדה שקטן שיחק בימין ורפאלוב בשמאל עשתה קצת סדר במשחק, עד שקטן חזר לאמצע.
    הבעיה שגדיר הלך לאיבוד.

    אהבתי

  14. פיפו הגיב:

    פוסט מדהים בבלוג אדיררררררר. ברצינות.
    רק ברשותך תיקון קטן. זהו לא שער הליגה הראשון של קולמה, אכן זהו שער הליגה הראשון במכבי חיפה, אך קדם לו שער ליגה בקבוצת האם שעם בוא עידן אלישע הפכנו לבשר מבשרה – בני סכנין.

    אהבתי

  15. פרלה הגיב:

    היו יותר מדי חלקים במשחק בהם התגעגעתי למחזור הקודם (אין צורך להזכיר התוצאה בו). לא משחק לבחינת היכולת אבל החמצת הזדמנות לזקיפת הקומה. נצפה להזדקפות בשבוע הבא. כל המבין דברים המשתמעים מתוך הטקסט ואינם רשומים בו באופן מפורש, עושה את על אחריותו בלבד. שבוע טוב ובהצלחה.

    אהבתי

  16. הופ הגיב:

    שמרלינג – סחתיין על המחקר (ועל פירוט ה-DATA!). אני מסכים עם המסקנות מלבד הסתייגות אחת – איזו "שיטה" בדיוק לא מתאימה לחומר השחקנים? אני עוד לא ראיתי שיטה בחיפה. יש לאחרונה איזה ניסיון לשחק במסירות קצרות כדי לפצח את ההגנה, הבעיה היא שכשהשחקנים לא אינטילגנטיים מספיק, הם נדבקים לשיטה הזו גם כשצריך להכניס כדור פנימה, ודווקא כשצריך להתמסר הם מנסים להכניס כדור.
    אני מקווה שמאחורי כל הניסיונות של אלישע יש היגיון, ושכולם מובילים לאיזשהו מקום בסוף, שנגלה רק בסיבוב השני או בפלייאוף (בשנה שעברה הגענו לשיא מאוד מוקדם ומשם דעכנו – אולי התכנון הוא לשמור את הטוב לסוף? אופטימיות קוסמית).
    האלטרנטיבה היא שהוא מסוג המאמנים שנותנים לשחקנים הכי טובים לשחק ומתאים את השיטה לשחקנים, ובמקרה הזה צריך לזכור שהוא היה צריך להתמודד עם הרבה פציעות של שחקנים – הוא יכול לטעון מצידו שבכל פעם שהשחקנים הסתגלו לשיטה מישהו מהם נפצע. לכן הוא מבחינתי כרגע זכאי מחמת הפציעות.
    האלטרנטיבה השניה היא שאין לו מושג מה הוא עושה. אבל אני מעדיף לא לחשוב עליה כרגע.

    אהבתי

  17. הופ הגיב:

    רגב – הנה, בדיוק מסוג הדברים שיודעים כשרואים בטלוויזיה ולא כשנמצאים במגרש. אם קולמה נפצע זה מסביר את החילוף המוזר.
    אני לא יודע אם קטן יסכים לשחק משחק שלם באגף. זה שאנחנו פועלים לפי מה שקטן מסכים לו זו בעיה אחרת. אני ראיתי הרבה חילופי מקומות בין קטן וגדיר במחצית הראשונה, וזה דווקא ייצר כמה הזדמנויות למוחא.
    בינתיים, דבר אחד טוב זה שכמו ששמרלינג אמר – העמדה השמאלית די סגורה לנו. עכשיו רק נשאר שליאור יתחיל לשחק טוב באופן יציב.
    פיפו – תודה רבה! אתה צודק, קולמה באמת הבקיע גם בסכנין. נו מה, אני צריך לטעות כדי שקוראים יתחילו להגיב פה? :)
    פרלה – אם הבחירה היא בין משחקים בשבוע שעבר עם התוצאה שלו לבין משחקים מהסוג של אתמול, אני מעדיף את המשחקים של אתמול. ברור שאני מעדיף שגם נשחק יפה וגם ננצח, אבל אני חושב שבשביל לשחק יפה אנחנו צריכים קודם כל לנצח כמה משחקים. משחק שוטף הוא פונקציה של ביטחון.
    אני מקווה שלא רק נזדקף בשבוע הבא אלא גם "נפרוק את הנשק" (כניסוחה של מ. אמדורסקי) מול הפועל. כי אם נסתפק רק בהזדקפות ללא פריקה, אתה יודע עם מה נישאר.
    שבוע טוב!

    אהבתי

  18. מנטיסה הגיב:

    אז ככה. למעט קטן, שמשום מה נותנים לו יותר מדי קרדיט כולל אותך הופ ומשומר, שגם זה שהוא הבקיע שער לא עשה הרבה מעבר ועל כן הציון 8 נראה לי קצת מוגזם, אני מקבל את הניתוח שלך. קטן, על אף היותו מבשל השער ומתחיל השער השני זה הפקק הכי לחוץ שיש לנו במרכז השדה. כזה איטי ועצלן כבר הרבה זמן לא ראיתי (אולי מאז איציק זוהר רק שלזוהר היו לפחות בעיטות שיחפו על זה וריקוד מרשים ביותר שלא עזר לו ברוקדים עם כוכבים).
    קולמה, שלמיטב ראייתי, אף אחד לא התייחס לטענתך למה החליפו אותו, הוחלף על פי שדרית הקווים בגלל שנפצע והיה לו קשה להמשיך. אם זו לא הייתה הסיבה, באמת לא הבנתי את אלישע.
    אני מצטער אבל לי נשבר מאלישע: הקרדיט שהוא נותן לרפאלוב וקטן הוא יותר מדי גדול. די כבר. הם לא זזים, תוקעים את המשחק ועושים טובה שהם רצים (את האמת, השנה רפאלוב עושה את זה יותר, אבל בטח פחות ממוחא או כל שחקן אחר על הספסל). מי שלא מעוניין לרוץ ולתת את הנשמה שירד לספסל. במחצית השנייה, נראה כאילו השחקנים לקחו רגיעון של הדס או אפילו קצת מבסוטון כי נראה שאפילו שעון מעורר חזק במיוחד לא יצליח לעורר אותם. פשוט מתסכל. אפילו אורח הכבוד בסלון של ט' כמעט תלה את עצמו מרוב שעמום. הגיע הזמן להכניס חיות בקבוצה שעל פי הופ נתבקשה לשחק כדורגל התקפי בתחילת השנה (אם לא לוקחים אליפות אז לפחות קצת כדורגל יפה א-לה קרית שמונה ועכו – סולידריות צפונית). בקיצור, אני ממשיך עם הקמפיין המעט יציע-גימלסטי חסר הסובלנות. להתראות אלישע לוי שלום רובן.

    אהבתי

  19. שמרלינג הגיב:

    צודק. כשאני אומר 'שיטה' אני לא מתכוון לטיקי טקה מתוזמן סטייל ברצלונה או ארסנל. אפילו לא טקטיקה מנצחת כמו מאנ יו או ריאל. סתם, איך ששמים את השחקנים במגרש ומה לכאורה תחום האחריות שלהם.
    אפשר להגיד שחיפה משחקת 442 עם שני קשרים אחוריים באמצע ושני ווינגרים התקפיים. דומה למאן יו, אבל כמובן גם מאוד שונה. זה לא יהלום, אין קשר שיוצר התקפות מאחור או מלפנים אלא רק מהאגף. אישית, אני לא אוהב את השיטה הזאת בחיפה.

    אהבתי

  20. הופ הגיב:

    מנטיסה – במחצית השניה ישבתי בערך 3 מטר מעל הצד של משומר, וכשרמת גן תקפה הוא עשה יופי של הגנה. אם נוסיף את זה לעזרה שלו בהתקפה ולגול, הוא נתן משחק די מושלם מבחינתו.
    ברור שאת כל הציונים צריך "לתקן" בראש כשחושבים על היריבה – יכולתי לתת ציונים נמוכים יותר כי היריבה היתה חלשה, אבל החלטתי שלא. קטן היה טוב מאוד בעיניי. את האחריות לתקיעת ההתקפות אני מחלק בינו, בין השחקנים שלא מצליחים לחשוב על שום דבר שלא כולל אותו ובין אלישע שלא מצליח להכניס להם תכנית משחק למקרה של אין-קטן. יודע מה, וגם שחר אשם. כי הוא לא מבהיר לקטן ולמאמנים שהמועדון הוא מעל כל שחקן, ואין לאף אחד מקום בטוח בהרכב. אני מתרשם שאלישע ובכלל המאמנים משריינים את קטן כי הם מרגישים שככה רוצה השלטון.
    דווקא את רפאלוב אלישע סיפסל כשהוא היה לא טוב. מאז הוא השתפר אבל אולי הגיע הזמן לתת לתחת שלו לטעום קצת קרש.
    לגבי החילוף של קולמה יש לי בשורות טובות ורעות בשבילך – אתה צודק שהוא היה פצוע, אבל יש לך ראיה של עטלף עם דלקת בעין (ר', או לפחות נסה, את התגובה של רגב).
    העניין עם הכדורגל ההתקפי עוד יתברר – אבל כמובן שכמיטב המסורת גם זו תיאוריה שלא נוכל לבדוק: אם ישחקו כדורגל התקפי, אני אגיד שאמרתי לכם. אם לא, אני אגיד שאלישע נכשל. ככה זה עם XXX (משהו עם פיקסלים), הוא סובל הכל.
    שמרלינג – לא התכוונתי למערך כמובן אלא לשיטה במובן של סגנון. הסגנון כיום בעולם הוא די אחיד עם ניואנסים. אבל במקרה של מכבי נדמה שהוא נשען יותר מהכל על למסור לקטן ושהוא כבר יחליט.
    דווקא אתמול היה אפשר לראות קצת חילופי מקומות מעניינים בין קטן למוחא, וכמה מהלכים שנראו כמו תוצר של תרגול, בעיקר באגף ימין, בעיקר במחצית הראשונה.

    אהבתי

  21. מתי הגיב:

    הייתי אמור לשבת שורה מתחתיך עם שני חברים שלי (לאחד מהם היה צעיף שאני נתתי לו כדי לא לשבת ביציע של הפועל רמת גן עם צעיף ירוק) אבל העדפתי לשבת עם חבר אחר ביציע של הפועל רמת גן כי הוא לא יכול היה להיכנס ליציע הכבוד.

    אהבתי

  22. הופ הגיב:

    יופי, פספסתי הזדמנות לשמוע את ההגיגים שלך על המשחק בגלל ערכי החברות המטופשים שלך!

    אהבתי

  23. פינגבאק: סיפור של חורף, או יותר? פוסט אורח מאת פרלה | מצד שני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s