אנחנו – הפועל עכו

אין ממש מצב רוח, ואין חשק להתבדח ובכלל לדבר. תנחומים מעומק הלב למשפחות הנפטרים. החלמה מהירה לפצועים. שהכרמל יחזור להיות ירוק ופורח ושהחיות בו יפסיקו לסבול מהטמטום וקוצר-הרואי של בני האדם.

לפני

משחק לא קל, נגד אחד משני הלהיטים הצפוניים של הליגה עד עכשיו. אלישע לוי נתקל במעין תאום שלו, שחקן די נשכח שלנו לשעבר שעושה חיל בפריפריה. נקווה שבקרב התאומים הזה אלישע יגבר, ושמכבי תחזיר את החיוך לפניהם של תושבי הכרמל.

ההרכב

(ע"פ וואלה! ספורט)

ניר דוידוביץ'; אייל משומר, שי מימון, אריק בנאדו, פיטר מסיללה; גוסטבו בוקולי, אייל גולסה, ליאור רפאלוב, יניב קטן, עידן ורד; ולדימיר דבאלישווילי.

החששות בהרחבה

המחזור שעבר סיפק קצת סיבות לתקווה. כל מה שאפשר לבקש הוא שנמשיך את המומנטום ושניתן לשם שינוי תצוגה משכנעת, בבית. אולי הצפיה בבארסה תעזור במשהו.

להגנה זה עשוי להיות מבחן רציני ראשון, מול המהירות והכושר המצוין של ג'קו ערפאת ורועי דיין, ונדמה לי שם לאושרי גיטא ולליעד אלמליח תהיה מוטיבציה מיוחדת להוכיח משהו. במשחק כזה הייתי שמח אם היה לנו את קולמה בהרכב, אבל גם בוקולי – שהוכיח במשחק נגד אשקלון שהוא לא פחות טוב בהגנה ממה שהיה פעם בהתקפה – יחד עם גולסה אמורים להספיק.

גולסה הוא בעיני החוליה החשובה ביותר של הקבוצה. הוא מי שאמור לחבר, עם הרבה רעב ויצירתיות, בין החוליה האחורית לקטן ודבה מקדימה. אני מאמין בו וביכולת שלו להנהיג את הקבוצה, אם רק הוציא מהראש (לפחות לעת עתה) את החלומות על חו"ל.

גם ורד הולך ומשתפר ונראה כמו שחקן שיכול להכניס אנרגיה ורעננות מבורכות בקבוצה. מרפאלוב כבר התייאשתי – אני כבר לא יודע מה לצפות ממנו, ומקווה שהוא יתעורר מחר על הצד הנכון.

קטן הולך ותופס מקום מרכזי יותר ויותר ואם רק ישקיע עוד קצת בריצה, אולי נצליח ממש לפתח משחק מהיר יותר מעמידה. ודבה ממשיך להתכונן לינואר – אם הדיבורים על מכירה אפשרית נכונים. ואם הם היו רק איומי סרק שנועדו לדרבן אותו, אז זה עבד יופי במחזור שעבר. עכשיו בואו נראה כמה גולים שווה הביטחון החדש שהרוויח.

מי?

תלוי. אם עכו למדה את הלקח של אשקלון ותבוא לצופף את המשחק, האגפים שלנו – ורד (ומשומר) מימין, רפאלוב (ופיטר) משמאל – יכולים לעשות את ההבדל. אם עכו תשחק פתוח, גולסה שיהיה מופקד על חטיפות הכדור והעברה מהירה להתקפה הוא איש המפתח.

מה?

קודם כל הגנה. אני מעריך שעכו דווקא לא תשחק בונקר, וככל שיחלפו הדקות בלי שתספוג היא תאמין יותר ביכולת שלה להבקיע.  ושם, כשהיא יוצאת להתקפה עם כמה שחקנים שלכל אחד מהם יש משהו אחר להוכיח לנו ולליגה, אנחנו צריכים להעניש בהתקפות מהירות. וזה מתחיל מהגנה טובה ואינטנסיבית (של המגנים אבל גם של בוקולי וגולסה), ומיציאה נכונה קדימה. והעיקר, שחקו מהר.

גם השבוע

דוידוביץ' יצטרך לתקן טעות קריטית בהגנה.

סיבות לאופטימיות

בשבוע כזה, לא הרבה.

הנבואה

ניתנה לשוטים.

ולכן

הכרמל שוב ירוק!

אחרי

זה נראה כאילו השחקנים המשיכו להתאבל על המגרש גם אחרי דקת הדומיה, עד שאושרי גיטה, כמו בן משפחה חצוף שתפקידו להזכיר למתאבלים שהחיים ממשיכים, נתן לכולם יחד סטירה הגונה שהחזירה אותם למציאות.

בגדול

עכו באה לשחק והפגינה יכולת די מלהיבה בהתחלה, שנגמרה להם די מהר. כמו דבורה שתוקפת במלוא המרץ אבל מיד אחרי שעקצה היא נופלת שדודה, כך העכואים איבדו אחרי הגול בבת אחת את כל ההתלהבות ההתקפית שהיתה בהם (חוץ מערפאת הבכלל-בכלל לא רע), והתחילו לבנות ביצורים ושוחות מסביב לרחבה שלהם.

ההבדל הפעם ממשחקים מתסכלים אחרים היה שהשחקנים שלנו ידעו כאמור להתעורר בזמן, להניע את הכדור קדימה ולהעז לתקוף את השער, מה שהשתלם לנו בסוף, פעמיים. כנראה שבכל זאת עובדים על משהו באימונים. רק חבל שזה צריך להגיע אחרי שאנחנו בפיגור.

כמה

1:3 לנו

ציונים

דוידוביץ' – 3. השער כולו עליו. לא יכול להיות שמשניים וחצי איומים כאלה יקבל גול.

בנאדו – 4. לא מתואם עם ניר, מבולבל לפעמים, איטי מאוד. מה שכן, את הניסיון שלו רואים בכל פעולה. אני מעדיף שירחיק בכל פעם מאשר שיסמוך על ניר שייקח את הכדור. (אגב, לא כל כך ברור לי אם זה הוא או משומר שאשם ביציאה הקלוקלת לנבדל לקראת הסוף, שהשאירה את ערפאת מול השוער, אז שניהם יוצאים זכאים מחמת הספק).

מימון – 6. כמה תאקלים יפים. יודע לקרוא את המשחק. אבל הוא כל כך איטי שלפעמים נדמה לי שהוא רץ אחורה.

מסיללה – 5. משהו מאוד לא טוב עובר על פיטר. כנראה שהפציעה המדכאת וההבנה שכנראה לא יעזוב בינואר הורידו לו המון מהמוטיבציה. אבל גם כשהוא רע, הוא המגן הכי טוב בארץ.

משומר – 7. יופי של משחק של אייל, עוד אחד לרזומה המרשים שלו בחודש האחרון. היה בכל מקום בהתקפה ובהגנה, כל הזמן היווה אופציה מימין ולקינוח הציל גול בטוח של ערפאת. הפחית בצורה משמעותית את איבודי הכדור שלו, ובכל זאת סיפק שניים מעצבנים כאלה היום. עוד קצת – והוא יוכל להיות המחליף הטוב בארץ.

בוקולי – 2. אולי המשחק הכי גרוע שראיתי מגוסטבו. במחצית הראשונה איבד כל כדור שהגיע אליו. ההחלפה שלו היתה הדבר הכי טוב שקרה לו היום.

גולסה – 6. היה שותף ליכולת הרעה של הקבוצה במחצית הראשונה (מלבד בעיטה אחת מצוינת לשער) אבל השתפר יחד איתה בשניה. כל הזמן דחף קדימה. עדיין משחק יותר מדי מאחור לטעמי.

רפאלוב – 7. מניה דיפרסיה. מחצית ראשונה גרועה, איבד כל כדור והרס את ההתקפות. לא יודע מה אלישע אמר לו במחצית, אבל זה הביא למשחק מצוין במחצית השניה שהתבטא גם ביצירת השער הראשון והבקעת השני. הילד זקוק לעידוד אז נזכור לו את חצי הכוס המלא.

קטן – 3. ורק בזכות הפנדל המוצלח לא קיבל 2. תקע את כל ההתקפות, איבד את כל הכדורים, לא עשה שום דבר חיובי – גם כשהקבוצה השתפרה. פשוט משחק גרוע.

ורד – 6. היחיד שאהבתי את המשחק שלו במחצית הראשונה. נכון, הוא לא הבריק, אבל גם כשהוא לא במיטבו הוא נלחם על כל כדור וכל הזמן חושב יצירתי. לא ברור לי למה הוא הוחלף.

דבאלישווילי – 7. רצה, היה מעורב, לא כל כך הלך לו אבל בסך הכל השאיר רושם טוב מאוד בזכות כמה מהלכים יפים, סחיטת הפנדל (שלא היה) ובעיקר המהלך היפהפה במחצית השניה, כשעבר שני שחקנים והשאיר את גדיר מול השוער עם מסירה מושלמת. מראה לפעמים יופי של כדורגל, חבל שתמיד דואג לאזן עם איבודי כדור מטופשים.

מחליפים

חמד – 7. חיכיתי לו מתחילת העונה, וסוף סוף הוא הראה שמץ ממה שיש לו. הכניס לנו המון מחץ ואיטנסיביות, וזכה לבשל יפה את הראשון ולהיות מאוד מעורב בשני עם בעיטה מצוינת. יופי תומר.

גדיר – 6. הכניס מהירות, הכניס גול, מה עוד צריך? שינצל הזדמנויות, רבאק! היה יכול לקנות את מקומו בהרכב אם היה מנצל את ההכנה המדהימה של דבה ומבקיע את השני. מה קורה עם השיעורים אצל אלון מזרחי?

סולליק – לא שיחק מספיק.

השחקן המצטיין

תומר חמד. עשה את השינוי ואפשר אפילו להגיד שממש הביא את המהפך, אז מגיע לו. מעניין אם זו היתה הדלת המסתובבת שתשנה עבורו את חודש ינואר, או שהוא בכל זאת ייצא דרך החלון.

עוד כמה מילים

השחקנים לא הגיעו למשחק, אולי באמת תחת ההשפעה של כל השבוע האחרון. אבל אי אפשר להאשים בהכל את השריפה. משהו לא טוב קורה לנו במשחקי הבית, מין שאננות כזו שגורמת לנו לא להבין שאנחנו בצרה עד שנהיה מאוחר מדי. גם היום זה כמעט קרה.

במצב כזה חילופים טובים יכולים לעשות את ההבדל. אני לא חושב שוורד הוא זה שהיה צריך לצאת, אבל החילופים של אלישע הביאו את השינוי. הוא שידר לשחקנים בחילופים המהירים והאמיצים שלו שהוא רוצה לראות גולים, ואת זה הם הביאו לו. כשמגיע מגיע, אז מברוק.

תודות

לשחקני עכו שעשו את הניצחון הזה עוד יותר מתוק, עם כל הנפילות, ההתחזויות ומשיכות הזמן המובנות אך הדי-מגעילות האלה.

השורה התחתונה

מזל שהשחקנים נזכרו בסוף שיש להם עיר שלמה להרים על הרגליים.

השורה מתחת לשורה התחתונה

שמישהו יעשה בבקשה היכרות בין ולדימיר דבאלישווילי למועדון מכבי חיפה. אנחנו לא מבזבזים זמן בדקה ה-90' ליד דגל הקרן, מול הפועל עכו.