אנחנו – מכבי תל אביב

ובחזרה לכדורגל. כי בינתיים שנות הקסם הירוקות ממשיכות – הרי אין דרך אחרת חוץ מ"קסם" להסביר עונה בה אנחנו משחקים בינוני פלוס במקרה הטוב, אף שחקן שלנו לא בולט במיוחד (קצת פחחחח וקצת יש בזה משהו), לא ניצחנו אף משחק ביותר משלושה שערים, ובכל זאת אנחנו זוכים באליפות החורף (שכפי שיודעים אלה שבאמת מבינים, היא-היא האליפות החשובה באמת. אבל בואו נשאיר את זה בינינו, ספק אם אוהדי הקבוצות האחרות מספיק חכמים כדי להבין זאת).

והיום – מכבי תל אביב. אין מה להרחיב על היריבות ארוכת השנים, כל ילד יודע היטב שזו היריבה הגדולה והמסורתית שלנו, ושכדי לציין זאת אנחנו מביסים אותה מדי פעם במכפלות שונות של חמש. אך לא נתחיל לדבר על המשחק הערב בלי להזכיר ולברך את האחות הקטנה עם הכדור הכתום שהחליטה סוף סוף לקחת כדור אחר למחלה שלה.

אני נגד פיטורי מאמנים באמצע העונה למעט במקרים חריגים, ולכן אני בעד המהלך של החלפת חסין בנאווי – המצב בקבוצת הכדורסל בהחלט נהיה חריג. אני מאמין בנאווי, יש לי תחושה לחלוטין לא מבוססת לגביו שהוא יכול להיות מאמן מצוין, מאמן שיודע כדורסל ולא פחות חשוב, יודע לגרום לשחקנים שלו לתת את הכל. התחושה שלי היא שרק חוסר ביטחון גרם לו לא לאמן קבוצה ברמות הגבוהות עד עכשיו, והיה צריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שהוא יגיע לזה. אז הנה, קרה משהו יוצא דופן. ועכשיו נאווי יכול לפרוח ולהפריח אותנו למקום הטבעי שלנו בליגה. כן, ברור שאני אופטימי מדי כהרגלי, אבל כשמדובר בקבוצה שלי אין ברירה. אני מאמין בה כמו שאני מאמין באנשים שאני אוהב.

בינתיים, נאווי עשה את העבודה כבר פעמיים, אבל את הניצחונות בגביע ובליגה אתמול אפשר עדיין לייחס לזעזוע, למוטיבציה החדשה של השחקנים ולחולשת היריבות. בואו נראה איך זה יימשך ומול קבוצות חזקות יותר. בכל מקרה, בהצלחה עמי!

לפני

המשחק השבוע בגביע הטוטו היה תענוג אמיתי בשבילי. נכון, לא ניצחנו ואפילו לא שיחקנו טוב במיוחד. אבל לראות את הקבוצה שלנו – בלי שישה שחקני הרכב ראשון (ועוד כמה מתנדנדים), ועם שני שחקנים (בתפקידי מפתח) במשחק החשוב הראשון שלהם עם הקבוצה – נותנת פייט רציני, בחוץ, נגד קבוצת מיליונים מפוארת שהשתמשה כמעט בכל התותחים הכבדים שלה, ובכן, אותי זה ריגש.

באדיבות הפציעות והחוסרים קיבלנו שוב הצצה למכבי חיפה שאחרי עידן קטן, ואפשר לומר בזהירות שהעתיד ורדרד. יש לנו חבורה מוכשרת של לוחמים צעירים ורעבים, שעם ההכוונה הנכונה יכולים להגיע רחוק, מאוד רחוק. במיוחד מצא חן בעיני הטריו ורד-גולסה-חמד. הם אמנם לא הבריקו אבל לשלושתם יש המון כדורגל, ובעיקר הרבה מחויבות למשחק ולמועדון (עם הסתייגות קטנה לגבי גולסה, אותה הוא הרוויח ביושר).

הצד השלילי הוא שחסרונו של קטן היה מורגש, לא כמניע התקפות מהירות (בזה דווקא הסתדרו יותר טוב בלעדיו) אלא כדמות הרגועה והמרגיעה שלוקחת את הכדור ומעבירה אותו מצד לצד, כשהשליטה במשחק שלנו. אבל הצדדים החיוביים היו רבים יותר: אפשר להסתדר גם בלי רפאלוב. טוואטחה אמנם חסר נסיון אבל עמוס בביטחון, שזה מצוין. ורד, גם ביום חלש, הוא כישרון גדול. ובעיקר, דבר שאנחנו מגלים שוב ושוב לאחרונה – למועדון שלנו יש כל כך עוצמה שגם במשחק חלש ועם חצי הרכב בחוץ, אפילו יריבתנו הגדולה, העשירה והמפחידה מכולן לא יכולה לנצח אותנו יותר מ-0:1 קטן, בהארכה. ועם ההבנה המרגשת והמעודדת הזו אנחנו מגיעים למשחק היום.

[כמה מילים על הזרים שנבחנו השבוע – פיליאבסקי הראה כמה ביטחון עצמי של שחקן משנה את התמונה, במיוחד כשמדובר בשחקן הגנה. הוא לא שונה בהרבה ממימון מבחינת המבנה הגופני, משחק הראש המצוין והאחד על אחד הלוקה בחסר. אבל בזכות הביטחון העצמי האדיר שלו יש לו נוכחות שעושה את ההבדל. הוא שחקן טוב, מבין את המשחק, לא פוחד ללכת לתאקלים ולא חושש למסור קדימה במקום להרחיק (ויש לו מסירות מצוינות! רואים שהוא יכול לשחק גם כקשר אחורי). והוא בעיקר נראה כבעל אמביציה אדירה, לעומת מימון שמפחד מהצל של עצמו. האם הוא יכול להחליף עכשיו את מימון? לא יודע. הייתי שולח אותו להשתפשף עוד קצת בקבוצה קטנה ומנסה להביא בלם מנוסה יותר. מזל שזו לא החלטה שלי. לגבי יאיא – התרשמתי ממנו מאוד בפעם שעברה שראיתי אותו, וגם עכשיו הוא סיפק כמה מהלכים יפים. יש לו חכמת משחק וגם כמה טריקים נחמדים, אבל הדבר הכי טוב בו הוא שהוא לא מפחד לשחק קדימה. הבעיה הגדולה שלו היא שהוא קצת מסורבל ואיטי. אני לא חושב שהוא יכול להחליף את קולמה, אבל דווקא אותו הייתי משאיר בינואר ונותן לו צ'אנסים, בעיקר על חשבון בוקולי].

ההרכב

(ע"פ וואלה! ספורט)

ניר דוידוביץ', אייל משומר, אריק בנאדו, שי מימון, טאלב טואטחה, אייל גולסה, גוסטבו בוקולי (עידן ורד), ג'ון קולמה, יניב קטן, תומר חמד, ולדימיר דבאלישווילי

החששות בהרחבה

ככה קרובים היינו. ככה קרובים לשחק עם גולסה בהתקפה. כמו ששיחק בשנה הראשונה שלו. כמו שהוא צריך לשחק. למעשה כבר הייתי בטוח שהוא מוצב שם, כשקראתי שגם הוא וגם בוקולי וקולמה עולים בהרכב: גוסטבו וג'ון מאחורה, גולסה מקדימה, איזה כיף. אבל אלישע חייב להרוס.

אז מסתבר שגולסה וקולמה ישחקו כנראה מאחורה ובוקולי מימין, בעוד אחד מהנסיונות הבלתי נגמרים להחזיר את עטרת "גוסטבו באגף" ליושנה. שוב נצטרך לראות את גולסה עסוק יותר בלעשות תאקלים ופחות בלהיכנס לרחבה. מבאס. ואולי אלישע מכין שפן? אולי בכל זאת אייל ישחק קדימה? אמן כן יהיה רצון אלישע. כי די כבר, באמת הגיע הזמן להציב את שחקן ההתקפה הכי טוב שלנו בהתקפה.

מה שטוב בזה שבוקולי ישחק באגף (למה לא ורד, אם כבר? מה עשה לאלישע הילד המסכן שהוא משתעשע בו ככה?), זה שחמד יתפנה להיות חלוץ. שני חלוצים ממש, זה דבר שלא חזינו בו כבר זמן רב. אלא אם כן הוא יוסט לשמאל במקום רפאלוב. בעצם סביר שזה מה שיקרה. לא ברור לי אלישע עם ההמצאות האלה שלו. אבל בינתיים זה עובד, אז כל עוד ההצלחה נמשכת מצדי שישחק עם דבה בשער.

לא מפריע לי, בלשון המעטה, שרפאלוב פצוע. שיהיה בריא כמובן, אבל לא יזיק לו ולנו שיישב קצת בצד ויצבור קצת רעב למשחק. יותר מזיק לנו שמסיללה בחוץ, יותר בעייתי שסולליק פצוע, יותר מפריע שעותמאן, המגן הימני הטוב בארץ (בגביע הטוטו התגלה גם שהוא השחקן עם המסירות הארוכות הכי טובות במכבי, אחרי קטן), לא חוזר להרכב (בגלל) משום-מה, והכי מעצבן, כאמור, שוורד נשאר על הספסל (אגב, מסתבר שוורד הוא מרים הקרנות הכי טוב שלנו #עוד_דברים_שגילינו_בגביע_הטוטו).

לפחות בהגנה המצב יציב. אבל בהחלט ייתכן שההישארות של פיליאבסקי, או במילים אחרות הקריירה במכבי של שי מימון, תלויה במשחק הזה. מבחן גדול למימון. ומהצד השני של המערך, דבה צריך להחליט לאן הולכת העונה הלא יציבה שלו, וחמד צריך להוכיח שהמקום שלו הוא בצד הירוק של חיפה.

בואו נאחל לכולם שיעמדו במבחן שלהם בהצלחה. כי משחק נגד מכבי תל אביב הוא לא זמן לתקוות מורכבות של "לנצח, אבל שההוא לא ישחק טוב כדי שלא יישאר". עלינו להיות מאוחדים עכשיו, לנצח את הצהבת ואחר כך לדבר על אחר כך. אז אלישע, לפחות הערב תעשה שהקסם שלך ימשיך. בשאלות של אסתטיקה נעסוק במשחקים אחרים.

מי?

מימון. המשחק הקודם נגד מכבי תל אביב רמז לנו שאנחנו הולכים לסבול מההגנה העונה, עם דגש על האח של הקומיקאי (אולי הם התבלבלו במקצועות?). מאז, והרבה בזכות בנאדו ודוידוביץ', הוא התייצב. נראה שמכבי לא ששה להוציא הרבה כסף על בלם רציני חדש, אז אם מימון יצליח לתת משחק טוב היום, הוא קונה לעצמו מקום לפחות עד סוף העונה. אם הוא יזכיר חו"ח את היכולת מתחילת העונה, איט'ס ביי ביי שי.

מה?

סוף סוף נשחק נגד קבוצה שתבוא לתקוף. תל אביב, עם כל המיליונים ששפכה, לא יכולה לשחק בונקר. במשחק כזה גדיר היה יכול לעשות את ההבדל עם המהירות שלו (כמו בסיבוב הראשון). בלעדיו חמד ודבה יצטרכו לנוע מהר מכפי שהם רגילים, וקטן יצטרך למצוא אותם במסירות מדויקות. הרבה תלוי גם בהצטרפות להתקפה של גולסה. רק שיישאר לו כוח אחרי המרדפים והתיקולים במרכז המגרש.

גם השבוע

החוליגנים בצהוב יגמרו לשחקן ירוק את המשחק בתיקול מכוער. נקווה שרק את המשחק.

סיבות לאופטימיות

החלוץ הכי טוב שלנו בינתיים העונה חוזר לסגל. תחזית: שלומי עולה מהספסל ומכריע את המשחק.

הנבואה

ניתנה לשוטים.

ולכן

0:3 ירוק!

אחרי

זה לא בא משום מקום. זו לא היתה יציאה מפתיעה וחד פעמית. זו הקבוצה שאני מתעד את צמיחתה במחזורים האחרונים. קבוצה של גברים, של לוחמים, של שחקנים רעבים לכדור. של שחקנים רעבים לנצח. קראו שוב את שלוש הפסקאות הראשונות ב"לפני". הקבוצה הזו מתחברת לנו כבר די הרבה זמן מול העיניים. היום היא התפוצצה. ובדיוק בזמן הנכון, ונגד הקבוצה הנכונה.

בגדול

המשחק היום שייך לאלישע. כל הכבוד לו. הוא הרים קבוצה מהרצפה והצליח להעביר אותה מהפך, להשכיח ממנה את הטראומה, לאט לאט, נגד כל הסיכויים ונגד חלק מהקהל שאמור לתמוך בו. יותר מכך: הוא הצליח בשלוש עונות לבצע מהלך מרשים של חילופי דורות בקבוצה. מהלך שעוד לא הושלם לגמרי; אבל כבר עכשיו אנחנו יכולים לראות שבשרשרת הקבוצות הגדולות של המועדון שלנו, אולי אולי מתחילה לצמוח לה עוד אחת.

המשחק הזה היה שייך לשחקני הבית, ואני מתכוון לא רק לשחקנים שגדלו במועדון אלא גם לאלה שהובאו מבחוץ, ושבטיפול נכון ועדין גרמו להם להרגיש שייכים ולשחק היום כמו שחקני בית אמיתיים. משומר שיובש על הספסל אבל קיבל את הקרדיט כשהיה טוב, בוקולי שלמרות הירידה בכושרו המשיך לקבל גיבוי, קולמה שאלישע לא הפסיק להתעקש עליו והוא לא מפסיק להראות למה, דבה שלא כבש וכולם דרשו להעיף אבל אלישע המשיך להרכיב אותו בכל משחק ומשחק, אפילו קאנוטו שכבר היה בדרך החוצה נתן משחק מחויב. כל השחקנים האלה הוכיחו היום שגם אם הם לא גדלו במכבי, היא הבית שלהם.

ובעיקר, המשחק היה שייך לארבעה שחקנים: בנאדו, טוואטחה, גולסה וחמד. קיוויתי שאלישע יפתיע ובכל זאת יציב את גולסה בהתקפה, למרות מה שהיה כתוב באתרים, והוא עשה את זה. קיוויתי שחמד ישחק בעמדה של חלוץ אמיתי, ורוב המשחק הוא שיחק שם. אני לא יודע מה בדיוק אלישע כתב שם על הלוח לפני המשחק. לכאורה גולסה שיחק משמאל וחמד תמך מימין, למעשה היו הרבה תנועה וחילופי מקומות (שהתבטאו למשל בשער השני), עם עזרה אדירה של משומר וטוואטחה. אם זה מה שאלישע ניסה לעשות כל העונה (ורוב הזמן נראה לנו מהצד כמו בלגאן), אז סוף סוף זה עבד. רבאק, הכל עבד היום. אפילו הקרנות.

לטוואטחה מגיעה שורה משלו. איזה ביטחון, איזו קלאסה. יא אללה. לא יכולנו לקוות להופעה יותר טובה שלו לקראת העזיבה של פיטר. כמה זה מרגש שגדל לנו שחקן כזה פה. ובנאדו כמובן. תחנה אחרונה, בנאדו. הוא אולי נהיה איטי עם השנים, אבל במקביל הלב שלו נהיה ענק. כל כך ענק שכל הקבוצה פעמה היום בקצב הירוק שלו.

וכמובן, 0:3 ירוק! אני כבר יותר טוב משעון מקולקל, ואיזה כיף שהתחזית מתממשת במשחק כזה. איזה כיף, באופן כללי. מזמן לא היה כזה כיף אחרי משחק.

ציונים

דוידוביץ' – 5. לא אותגר יותר מדי, ונעזר בהחטאות די מזעזעות של התל אביבים.

בנאדו – 9. משחק ענק, אדיר, כביר. ובדיוק ברגע החשוב. כמה ביטחון נוסף לו מאז הימים בהם הוא היה מרחיק לחוץ כל כדור פשוט בהגנה ועד המופע היום עם העקב לדוידוביץ', הדריבלים הקלילים והמסירות הארוכות והטובות. איזו קלאסה. הגיעו לו התשואות לקראת סוף המשחק.

מימון – בדקות המועטות ששיחק הספיק לגרום לפנדל שבמזל גדול תבריזי התעלם ממנו. הפציעה שלו קצת הדאיגה אבל בדיעבד היתה אולי הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לנו היום (ועל הדרך גם מימשה את תחזית "גם השבוע" שלי!).

טוואטחה – 9. במשחק כזה, נגד היריבה ההיסטורית של הקבוצה, להיות כל כך טוב, לתקוף כל הזמן, להפגין כזה ביטחון, ועוד להבקיע את השער (הנהדר) שפתח את הדרך? מה אפשר עוד לבקש. שאפו.

משומר – 8. אלישע בונה אותו כבר די הרבה זמן בתור דני אלבס שלנו. משחק כמעט לבד באגף, למטה ולמעלה, ומספק את הסחורה בשני הצדדים. נותן את התחת שלו בכל משחק ורק על זה מגיע לו כבוד גדול. קצת פחות איבודים ויותר דיוק בהרמות, ואולי נתחיל לקרוא לו דני אלבז.

קולמה – 8. כל מתנגדי קולמה, מצטער. נכון להיום נראה שאין לו תחליף. פשוט מעלים את מרכז השדה של הקבוצה היריבה.

בוקולי – 6. מחצית ראשונה חלשה מאוד שלו, עם הרבה איבודי כדור. מחצית שניה מלאת הקרבה ואנרגיות.

קטן – 4. לא היה במשחק עד לקראת סופו (אז השחקנים התחילו להזדקק לקור הרוח שלו). וטוב שכך. קיבלנו היום הוכחות לשני דברים חשובים: מכבי חיפה לא צריכה את רפאלוב (לפחות לא בהרכב), ויש לה עתיד ורוד אחרי קטן.

גולסה – 9. משחק ענק במחצית הראשונה, עם יכולת מצוינת, הרבה העזה ושער אחד יפהפה. למישהו יש עוד ספק איפה הוא צריך לשחק? אני מקווה שלאלישע כבר לא.

חמד – 9. רבותיי, תכירו את החלוץ הבא של מכבי חיפה.

דבאלישווילי – 7. עושה הרבה עבודה שחורה אבל פחות השפיע על המשחק מאחרים. הראה את היכולות שלו עם שער סופר-חכם.

מחליפים

קאנוטו – 8. הוריד את הבגדים של הטיסה, עלה על מדי משחק והראה למה הביאו אותו. משחק מצוין של איגנסיו, שקינח גם באיומים על השער. למה יש לי תחושה שכבר לא יביאו בלם חדש בינואר? (עדכון: הייתי צריך למלא טוטו אתמול)

ורד – 6. הכניס קצת מרץ אבל לא השפיע יותר מדי.

אזולאי – לא שיחק מספיק.

השחקן המצטיין

תומר חמד. נכון, בנאדו היה מעולה, וכאמור גם טוואטחה וגולסה. אבל חמד נתן היום הופעה שהסבירה למה אני כל כך אוהב אותו. כל היכולות שלו היתרגמו היום לשערים: משחק הגובה מלא הכוח וההעזה (שגרמו בשער הראשון לבלם תל אביבי להרחיק ישר לטוואטחה), יכולת המסירה המצוינת (בבישול לגולסה), ההקרבה שלו (שהביאה לחטיפה שהתחילה את השער השלישי) וראיית משחק הנפלאה-בשביל-חלוץ שיש לו (שמצאה את דבלישווילי כדי לסיים). ומעל כל זה, כמה נחישות, כמה תנועה, כמה רעב. כמה כיף שחמד סוף סוף בקע מהביצה.

עוד כמה מילים

זו כבר לא הקבוצה של קטן. למעשה במהלך רוב המשחק קטן לא עשה כמעט כלום מלבד לצפות בקבוצה החדשה שהתגלתה היום, עם קצת כיוון והרגעה כשהיה צריך. זו הקבוצה המחויבת של גולסה, קולמה, וחמד. זו הקבוצה של בנאדו ומשומר ובוקולי, שמגיעה ראשונה לכל כדור. זו הקבוצה של אלישע, כי זו קבוצה ולא בודדים. זו קבוצה ראויה של מועדון מכבי חיפה. זו קבוצה שכבר מזכירה לי את זו שאהבתי כל כך לראות.

זו קבוצה שאני אוהב.

תודות

למגיב שי שאמנם שכח להזכיר לי אבל עצם נוכחותו בתגובות לפני המשחק גרמה לי להיזכר שיש שני שחקנים תל אביביים שנמצאים בכושר מצוין, שכנראה יבקיעו היום ושאין שום סיבה מיוחדת שדווקא הם, בדקה ה-21 של המשחק, יתנגשו אחד בשני כשדוידוביץ' כבר שרוע על הקרקע, וכך יימנע גול בטוח למכבי תל אביב. שום סיבה שבעולם.

פינת הטלוויזיה ע"ש ד. נוימן

"ראית? זה היה באורנג'. בפלאפון רואים את אבי נמני" (ד. נוימן, אחרי שהצלם החליט משום מה לצלם את יוסי מזרחי דרך עדשת המצלמה של הסלולרי שלו). עוד דוגמה קלאסית לצורך של פרשנינו למלא כל רגע נתון במילים, ובה בעת גם לחוש ההומור המשובח שלהם.

השורה התחתונה

לשם האיזון, נקודה לשיפור. לא היה צריך להפסיק לשחק אחרי השער השלישי. המשחק הזה היה יכול בקלות להצטרף למסורת מכפלות החמש.

השורה מתחת לשורה התחתונה

אבי נמני – תישאר. אתה עושה עבודה נהדרת. (עדכון: שיט.)

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, ירוק עם כדור כתום, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

54 תגובות על אנחנו – מכבי תל אביב

  1. אני מבין שהעניין הזה של טוויטר מתחיל לתת אותותיו. אתה מכניס האשטאגים לפוסט.

    אהבתי

  2. הופ הגיב:

    מה שמעניין הוא שדווקא בטוויטר עוד לא כתבתי האשטאג כי לא בדיוק הבנתי מה עושים עם זה. אבל פה ובפייסבוק כן.
    אפשר להגיד שאני לוקח את ההאשטאגים צעד אחד אחורה.

    אהבתי

  3. שי הגיב:

    פעם ראשונה אחרי הרבה מאוד זמן אני עולה על האוטו בדרך לקריה! איזה כייף.
    רק שלא נחזור מחיפה עם הפנים בין הידיים.

    אהבתי

  4. הופ הגיב:

    שי – תהנה וכל זה, אבל מה שאני לא מבין זה איך אתה לא מזכיר לי שרנגלוב נראה לא רע לאחרונה ושבוזגלו תמיד נותן תצוגות מולנו! אני מהמר על שער לכל אחד מהם.

    אהבתי

  5. מתי הגיב:

    נו ניר מתי מגיע האחרי כבר? תן לי עוד איזו סוכריה לפני שהולכים לישון מאושרים. אלישע סוף סוף קרא אותך והעביר את גולסה קדימה. הוא אולי הפסיד קצת את בוקולי שהיה לטעמי הכי חלש בחיפה היום (שזה קצת מטעה המשפט הזה כי חלש בחיפה לא היה היום, אפילו נוימן לא היה רע ממש היום) .

    אהבתי

  6. יניב הגיב:

    איך הולך המשפט עם השעון העומד? :]

    אהבתי

  7. הופ הגיב:

    מתי – מצטער, כשאני מתרגש לוקח לי יותר זמן. איזה כיף!
    יניב – אני כבר לא שעון עומד, צריך להמציא משפט חדש בשבילי, כי זו כבר פעם שלישית! (רגע, זה אומר שאני גלידה?)

    אהבתי

  8. מנטיסה הגיב:

    אח, איזה תענוג. פשוט ללקק את האצבעות. ואם כבר לתת הצגה בעונה הבינונית פלוס שלנו (שלמזלנו היא אפילו בינונית מינוס אצל יתר הליגה), אז נגד הצהובים המגעילים. היה רק חסר שנעשה את זה בבלומפילד במעוז הצהוב וזה היה מושלם. הופ, בתור אחד שצפה יחד איתך, אני מסכים שחמד, זה שהמלך חפץ ביקרו, היה מצויין אבל אני עדיין בדעה שבנאדו, בגלל המוגבלות האתלטית שלו היה המצטיין. הדרך שבה הוא גרם לשקט מוחלט בחלק האחורי ועל הדרך ניפק כמה מסירות א-לה רוברטו קרלוס/צ'אבי רק גורמות למי שעד לא מזמן הגדרתי כ"בנאדו – תחנה מרכזית" כחוזר לעמדה המוכרת והטובה "בנאדו – תחנה אחרונה". איזה כיף ללכת לישון ככה.

    אהבתי

  9. הופ הגיב:

    מנטיסה – בנאדו היה מצטיין, ואולי אפילו המצטיין. אבל ביום בו סוף סוף ניפקנו תצוגה התקפית ראויה נגד קבוצה חזקה, אני הולך עם ההתקפה הפעם.
    לילה טוב. אני ממליץ להירדם מול ערוץ 1, המחצית הראשונה מבטיחה חלומות מתוקים, ו 30 הדקות האחרונות יוודאו הירדמות מהירה וחלקה עם התרגשויות "אולה!" קטנות מדי פעם.

    אהבתי

  10. פינגבאק: Tweets that mention אנחנו – מכבי תל אביב | מצד שני -- Topsy.com

  11. עופר (הירוק) הגיב:

    טוב, אני די מאוכזב מהפוסט, כי לא היה אפילו מצד שני (ווהו!) אחד!!!!
    אבל אני אוותר לך הפעם, בגלל ש"יש לנו זין, הזין הוא חביב, ואיך קוראים לזין, מכבי תל אביב!"
    ואני עם מנטיסה בקשר לאריק, המצטיין של המשחק.
    אגב, אם למישהו יש יוטיוב של ההתנגשות של רנגלוב את בוזגלו, אני אודה לו מאד.

    אהבתי

  12. הופ הגיב:

    מצד שני (ווהו!) היו שלושה שערים! אז זה ווהוהוהו!

    אהבתי

  13. פרלה הגיב:

    1.כשיניב יפרוש (וזה נראה קרוב מאד ועצוב מאד – ראו בכך הזמנה להשיב: עצוב יותר או קרוב יותר?).
    סרט הקפטן בדרך חזרה לסר אריק בנאדו. איזה קלאס. אני בעד הכינוי מלדיני.
    2. הילדים באו עם הביצים: גולסה , טוואטחה, חמד. ורד עם כל הכבוד והכשרון עוד רחוק לפחות חצי עונה מלהפוך לאחד ממובילי הקבוצה. ואני מציע להיזהר מליאור כשעוסקים בנושא הזה.
    3.החוד מתחדד והבקענו כבר לא מעט שלישיות (ע"ע "סיפור של חורף או יותר").
    4. מצד שני (…) גם בשתיים אפס לנו היה ברור שצריך עוד אחד כדי לישון בשקט. אם חס וחלילה ההם מבקיעים לנו אז השני הוא ענין של זמן.
    5. אין מה להתייאש. גם לבני בן השבוע שבעוד כמה שעות ייכנס בבריתו של אברהם אבינו אבל אחר כך ישכח את הכאב והבכי ויוכל להיות כל מה שיעשה אותו מאושר (חלוץ, קשר או בלם).

    אהבתי

  14. פרלה הגיב:

    ואחרי הצפיה בתקציר:
    1. תודה לרנגלוב שבלם את בוזגלו ומסר לבלם בנאדו את תחילת השער השני.
    2. בנאדו – קאנוטו זה הצמד להרכב להמשך. עם מימון, קאנוטו לא זכה למבחן אמיתי והוגן.
    3. גולסה למעלה. זה כבר נאמר.
    4. חילופי דורות בפורמה שעוד לא ראיתי כמוה מאז תחילת הקמיין במוקדמות הצ'מפיונס אשתקד. רוני לוי ראה את זה?
    5. עותמן אל תתיאש.

    אהבתי

  15. הופ הגיב:

    פרלה, קודם כל…
    מזל טוב! ווהו! מזל טוב לך ומזל טוב לנו על הולדתו של הסמל החיפאי של שנות ה-30'!
    (אתם יכולים ללכת על כל הטריו, כמו באדיר – חלוץ שהוסב לקשר שלקראת סוף הקריירה הוסב לבלם. ואחרי הפרישה, מאמן כמובן).

    אהבתי

  16. הופ הגיב:

    ועכשיו:
    1. יש ליניב עוד זמן עד שהוא יפרוש, ואני מאחל לו שזה לא יקרה מהר מדי. אבל לא יזיק שיעלה מהספסל מדי פעם. או שיוחלף פעם ב, נגיד, חמישה משחקים (פעם אחת בה נשלח לאגף הראתה כמה הוא הזניח את נושא הכושר והמהירות בשנים האחרונות. לדעתי המעמד שניתן לו לא עשה טוב גם לו, לא רק לנו).
    2. כבודו של רפאלוב במקומו מונח. אבל הוא הרבה פחות יעיל בעיני מהאחרים. אין לי מדד סטטיסטי של איבודים-בישולים או החטאות-ניצול מצבים שלו, יש לי רק עיניים ותחושות. והם אומרים לי שהוא לא צריך להיות בהרכב.
    3. חייבים לשפר עוד יותר את המחץ. הקבוצה הזו מראה לנו שהיא יכולה לכבוש. עוד קצת אימון ונבקיע גם חמישיות. שני חלוצים (גם נגד קבוצות חזקות!) זו התחלה מצוינת.
    4. מסכים לגמרי לגבי קאנוטו. כתבתי את זה כאן מתחילת העונה. הבעיה שלנו היא לא קאנוטו אלא מימון. יכול להיות שגם קאנוטו לא אידיאלי, אבל אין ספק שהוא טוב יותר משי. המשחק שהוא נתן אתמול, כשכל המיינדסט שלו כבר מכוון לחזרה הביתה ולמציאת קבוצה, היה בעיני לא פחות מהירואי.
    5. לגבי בנאדו – מסכים עם כולכם שהוא נתן משחק ענק, עצר לבדו המון התקפות של ת"א ועשה את זה בקלאסה אמיתית. וגם הרבה יותר נכון שהוא יהיה המצטיין עם כל מה שעבר העונה. אבל שתי הסתייגויות: 1. אובייקטיבית, מלבד טעות קריטית שלו שכמעט הובילה לשער בהתחלה, ההגנה שלנו לא היתה מדהימה כל עוד ת"א לא נשברה. יצאנו בנס מכמה הזדמנויות של התל אביבים (יכול להיות ששירן ייני החטיא שם ממטר? לא רואים את זה בתקציר). 2. כאמור, במשחק בו סוף סוף היינו טובים התקפית מול קבוצה חזקה, מגיע לדעתי את הקרדיט לשחקן שהכל עבר דרכו אתמול, מהמסירה לטוואטחה שהובילה להחמצת-עקב של גולאסה בהתחלה, דרך המאבק על הכדור שסידר לו מצב שהחטיא, ואחר כך שלושת הגולים שהוא היה איכשהו מעורב בכולם. חמד נתן משחק כמעט מושלם בעיני (גם הגנתית אגב) והוא עדיין המצטיין שלי. כשנסחט תיקו במשחק חשוב בזכות ההגנה, אפרגן בכיף את המצטיין לבנאדו.

    אהבתי

  17. הופ הגיב:

    תקציר ארוך למי שלא ראה:

    (אם זה יירד אז יש גם פה)

    אהבתי

  18. פרלה הגיב:

    ע"פ היכולת אמש, רפאלוב לא יוכל לראות הרכב בקרוב. לא אצטער על כך. "להיזהר ממנו" נאמר בציניות.

    אהבתי

  19. הופ הגיב:

    לצערי הציניות שלך עלולה להיות נבואה. אני מאמין שרפאלוב יכול לעשות הרבה בעיות בתוך הקבוצה אם הוא מרגיש מתוסכל. טלפון לעיתונאי פה, איזה סמס פה, והופ בלאגן.
    לגבי קאנוטו/ מימון:
    http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.91822.html

    אהבתי

  20. mirage הגיב:

    מהלך כזה לא רואים כל יום. בוזגלו נכנס לרחבה בצורה מבריקה ומכין בעיטה ברגל שמאל ואז…. רנגלוב מפריע לו. LOL מה קרה, אבא בוזגלו שכח ללמד את הבן שלו לומר "עזוב" בבולגרית? מהלך גאוני. לפחות זה מעיד על שיתוף פעולה בין השחקנים ביצירת רגעים קומיים. חוץ מזה טאלב הראה שהוא תלמיד מצטיין (טאלב זה תלמיד בערבית). זה נכון שהוא מג'יסר א-זרקא? אני רואם שאתם לא מפספסים שחקן מכל מקום בארץ.
    נ.ב. צפו לתלונה חריפה מ"סלקום" לערוץ 1: למה נוימן לא הזכיר אותנו?

    אהבתי

  21. שי הגיב:

    חזרנו מחיפה עם חיוך על השפתיים!

    ותודה להופ ולעורך התקציר כי אני לא זוכר כלום מהמשחק, מלבד צרחות ה"יששששש!!!"

    ואת מכבי אין צורך לנחס, אבי נמני עושה את זה מספיק טוב. (אני לא יכול לחשוב על השפלה גדולה יותר למאמן מאשר אוהדי הקבוצה היריבה שרים לך "תישאר תישאר")

    אהבתי

    • שי הגיב:

      שיט! ועכשיו אני רואה שהוא פוטר!
      יוסי מזרחי מאמן מספיק טוב שעוד יכול להרים אותם מהקרשים

      אהבתי

  22. אביעד הגיב:

    האמת, זו הייתה התחלה. התחלה מצויינת, אבל התחלה. אנחנו חייבים להיות יציבים יותר.
    רפאלוב? עוד חזון למועד…

    אהבתי

  23. הופ הגיב:

    מיראז' – LOL. אני מרחם על בוזגלו. נראה כזה ילד חמוד אבל בורך באבא שלא מפסיק לדפוק לו את התדמית, וכשסוף סוף הוא בתקופה טובה בא איזה בולגרי ודופק לו גול נגד הקבוצה האחת שהוא כל כך רוצה להבקיע מולה.
    שי – אני לא דיברתי על שום ניחוס, אני לא יודע על מה אתה מדבר. רק הזכרתי ששני שחקנים שהוזכרו בתגובה מסוימת פה למעלה ב-מ-ק-ר-ה התנגשו אחד בשני ומנעו שער בטוח. לא אמרתי שמישהו או משהו, בלתי נראה לצורך העניין, גרם להם להתנגש.
    איזה כיף לחזור מחיפה על כביש החוף ליד כל המכוניות של הצהובים, לא? אני מניח שהצעיף בחלון עבד שעות נוספות.
    על נמני –
    1. כמו שכתבתי בדה באזר, רק חצי דרך נעשתה. עכשיו המון תלוי בהאם הוא יעשה טובה לקבוצה ויחליט שהוא מפנה את המקום, או שיחליט (שוב) שמכבי תל אביב=אבי נמני ויתסיס את האוהדים שלו נגד המהלך (התשובה עשויה להינתן כבר בהודעה שלו לתקשורת היום, למרות שהוא יכול גם להודיע ככה ומאחורי הקלעים לעשות אחרת).
    2. הכותרות (בוואלה לפחות): "תדהמה בעולם הספורט הישראלי" – פעם אחרונה שקראתי כותרות כאלו היו לפני שבוע, כשאבי כהן מת. אז נכון, הפיטורים של נמני הם בהחלט תדהמה, אבל לא אם משתמשים באותם מונחים למוות של אישיות ספורט. שיחליטו מה המונחים הנכונים לידיעה ספורטיבית ומה הנכונים לידיעה כמו על אבי כהן.

    אהבתי

  24. הופ הגיב:

    אביעד – ברוך הבא! חיכיתי שתגיע לפה :)
    אתה צודק לגמרי. אמנם אנחנו מתחילים להתחבר לדעתי כבר כמה וכמה מחזורים, אבל זו בהחלט התחלת השיא (כתבתי בעבר שאולי בעונה שעברה הגענו לשיא מוקדם מדי. אני מקווה שהפעם נגיע ברגע הנכון. אז טוב שהתחלנו עכשיו).
    אבל אני בעד הגישה המאזנת שלך. עוד לא עשינו כלום, ועוד יותר מחצי עונה – וקיזוז – לפנינו. אפשר להנות מהרגע אבל אסור לחשוב בטעות שעשינו את שלנו ומכאן הכל כבר יילך לבד.
    אני מקווה שאלישע והצוות המסייע יידעו לקחת את המשחק אתמול ולהפוך אותו לחוויה מכוננת שתחליף את חווית בלומפילד בשנה שעברה. אני מקווה שהשחקנים שנוהגים לפעמים לטלטל את הסירה יידעו לתת לה להפליג בשקט. אני מאמין שזה יביא לנו יציבות.
    בקשר לרפאלוב – אני לגמרי לא מבטל אותו. אני חושב שהוא מוכשר ועם הכוונה נכונה אולי עוד אפשר למצוא לו מקום במכבי. לדעתי הבעיה היא שיותר מדי שנים הכניסו לו לראש שהוא המנהיג, או היורש של קטן, והוא בכלל לא כזה. שיורידו ממנו את כל הלחץ ויתנו לו להיות "רק" שחקן טוב, ואז בהחלט יש לו מקום בסגל ולפעמים בהרכב של מכבי חיפה.

    אהבתי

  25. אביעד הגיב:

    הופ, אני שמח להיות פה :)
    אני לא כ"כ יודע אם זו גישה מאזנת או שזה הילד בי שקיווה והתרגש כ"כ הרבה פעמים רק בשביל שהקבוצה שלו תבעט בדלי.
    לגבי רפאלוב – יותר מדי שנים דחפו לו לראש כמה שהוא מוכשר. בכלל המונח "כישרון" בא בארץ בכדי להוות תחליף לעבודה קשה. רק תראה את נראטיב טל בן חיים "הוא לא כזה מוכשר, הוא הגיע לאן שהגיע בזכות הרבה עבודה קשה". ההמשך הטבעי למשפט הזה הוא "אבל אתה מוכשר. אתה לא צריך לעבוד קשה".
    מה שצריך להכניס לו לראש זה שבלי עבודה קשה, למידה ויציבות, העתיד שלו נקרא "ערן לוי".
    אבל יש דבר אחד שאני חייב לומר בפורום זה: כשהתחילו הדיבורים על החתמת אריק בנאדו בתחילת העונה, אני התנגדתי בתוקף. הרגשתי שהוא את הבחירה שלו עשה. כשהבוס החליט ללכת על זה, החלטתי ביני לבין עצמי שאני עדיין מתנגד אבל מקבל אותו. אין טעם למחאה נגד שחקן "חדש". העדפתי שיהיה על הספסל. אחרי מסיבת העיתונאים שלו, שיניתי דעתי לחלוטין (וזה לא קורה לי הרבה…). המשחק אתמול היה רק בונוס ראוי לשחקן שיכל להפוך את הסירה אבל בחר לייצב אותה, גם אם המשמעות היא שהוא יטבע.
    בהקשר הזה, דווקא אין לי טענות השנה לשי מימון. הוא עדיין צעיר וטעויות שלו הן דבר טבעי. דווקא מקאנוטו ציפיתי שיידע להנהיג את ההגנה וללמד את שי דבר או שניים. היות וזה לא הסתייע, אין לי התנגדות שפיליאבסקי יושאל וקאנוטו יישאר, אבל שי חייב להיות בעדיפות לפניו להרכב. למען העתיד.

    אהבתי

  26. הופ הגיב:

    מהסוף – זה לא מדעי אבל יש שחקנים מוכשרים ועם עתיד גדול שעושים טעויות ויש שחקנים פחות טובים שעושים טעויות. יכול להיות שזו יומרני מצדי שלטעון שאני רואה מה שהצוות המקצועי של מכבי לא, אבל לדעתי מימון שייך לחלק השני. אם אנסה לנמק את זה, מעבר לסירבול ולאטיות המזעזעים שלו, זה בעיקר הביטחון העצמי שלו. אני כותב די הרבה על הביטחון הזה כי לדעתי הוא אחד הדברים הכי קריטיים לשחקן כדורגל.
    אני רואה את זה ככה: יש את הביטחון ה"נייד", שהוא כזה שמשתנה עם הזמן ולפי תקופה, לפי עידוד המאמן ויחס הקהל. אייל משומר למשל הוא דוגמה לשחקן שהביטחון הנייד שלו היה על הקרשים לפני חודש, ועכשיו הוא בעננים.
    ויש את הביטחון ה"נייח", שזה הביטחון העצמי הבסיסי, שהבאת איתך מהבית, שתלוי בכל סיפור החיים שלך והוא כמעט בלתי ניתן לשינוי (מלבד מהפכים טוטאליים באישיות, שגם הם רק באופן נדיר קורים בגיל מאוחר). זה הבסיס. על הבסיס הזה הביטחון הנייד נע למעלה ולמטה. זה הביטחון שזקוקים לו שחקני כדורגל גדולים באמת.
    את הביטחון הזה, אגב, יש למשומר. זה הביטחון שמאפשר לו לשמוע את הקהל נכנס באמאמא שלו במשך חודשים, ועדיין להמשיך להאמין, עמוק בפנים, שהוא שחקן מצוין.
    אני חושב שסוג הביטחון הזה חסר למימון. אני לא פסיכולוג ואי אפשר לאבחן את זה דרך הטלוויזיה, אבל נדמה לי שהוא מאבד את זה מהר מדי. זה כמו דומינו אצלו: טעות אחת וכל הביטחון קורס. אצל שחקנים עם ביטחון נייח גבוה, טעות אחת היא רק מכה קלה בכנף.
    לגבי השאר: כל הכבוד על שינוי הדעה בקשר לבנאדו. אני עדיין חושב שהוא על גבול המבוגר מדי (37, רבאק!) כדי להנהיג קבוצה לבדו לאליפות. אבל עם בלם טוב לידו זה יכול להיות מספיק. הייתי רוצה לראות איך הוא וקאנוטו מתפקדים יחד. אני מבין שאלישע רצה לתת ביטחון למימון ולא להוריד אותו לספסל, אבל למען הקבוצה – ואולי זה גם עדיף למימון – אני חושב שצריך לתת למימון להתבשל עוד עונה על הספסל או בקבוצה אחרת ולהשתמש העונה בארגנטינאי שלנו.
    מסכים איתך לגבי רפאלוב. והילד שבי מוסר שהוא מבין לגמרי את הילד שבך. מקווה שגם הילד באלישע אומר לו דברים דומים :)

    אהבתי

  27. אביעד הגיב:

    אני מבין לגמרי את מה שאתה אומר לגבי ביטחון נייח ונייד. ובלי לקבוע עובדות לגבי מימון, נראה לי שיש לנו בקבוצה דוגמא מהלכת לשחקן שפיתח ביטחון נייח – יניב קטן. זוכר את יניב קטן ששיחק מול מאלמו? זה היה שחקן שמספיק טור אחד קטן ומפגר של אמיר אפרת (נדמה לי) לפני המשחק שקבע שקטן הוא "לא שחקן למשחקים גדולים" והביטחון של קטן התרסק. הוא נראה במשחק הזה כמו צל חיוור של יירי ואוורה. לא שינה אז לאף אחד שרק שנה לפני כן יניב קטן נתן מחצית גאונית מול רוזנבורג. במחי קביעה אחת קטן הפך לשחקן רכרוכי והוא היה שחקן כזה חסר ביטחון שזה הפיל אותו. תראה את יניב קטן היום. הוא היה מזעזע אתמול. נראה לך שזה משנה משהו מהאמונה שלו בעצמו? אם קטן יכול להפוך למנהיג, שי מימון יכול להיות בלם פותח במכבי חיפה. חוץ מזה, נראה לי שלשלוח אותו להשאלה יגמור אותו. זה לא מצב של שחקן שניסית לשלב בסגל ולא קיבל מספיק דקות אז הוא הולך בהשאלה להתחשל. זה שחקן שהיה עד עכשיו שחקן הרכב. לשלוח אותו להשאלה זה כמו לומר לו "מצטערים, אתה לא מספיק טוב. נקסט".
    אגב, משומר הוא לחלוטין הגלן ג'ונסון של מכבי חיפה.

    אהבתי

  28. הופ הגיב:

    אביעד – אני חושב שקטן הוא דוגמה לשחקן שתמיד היה לו ביטחון נייח, עוד מהזמנים בהם היה קורע רשתות בנוער, והבעיה שלו היא דווקא בביטחון הנייד שהיה נייד מדי :) והיה זקוק כל הזמן לליטופים. אולי קצת כמו רפאלוב.
    יכול להיות שאתה צודק וצריך לתת למימון עוד צ'אנסים. השאלה היא מה הגבול. כמה אפשר לבחון שחקן עד שאומרים לו "אתה לא מספיק טוב, נקסט", כשבינתיים משלמים מחיר חשוב של קבלת שערים מגוחכים וחוסר ביטחון בהגנה. אני יכול להבין קרדיט ארוך לשחקן קישור או חלוץ, אבל עמדת הבלם היא קריטית מדי.
    אני לא זוכר הרבה זמן בלם כל כך איטי כמו מימון, ועברנו כמה וכמה זרים בינוניים ומטה בתפקיד הזה – מגונזלבש דרך קינטוש, עבור בבלנצ'וק והקטור אלמנדוס ועד אנדריי אוסטרובסקי (ותודה ליצחק הברמן, אין סיכוי שהייתי זוכר חצי מהשמות האלה לבד). למען השם, בהחלט ייתכן שהוא איטי אפילו מקוזנייצוב!
    יש לו משחק ראש מצוין ולפעמים הוא מפתיע עם מיקום חכם, ובטח שכשחקן בית הוא מחויב יותר משחקנים זרים, אבל בעיני אין לו את המשהו שיש לבלמים גדולים.
    יכול להיות שאני שופט מהר מדי. אבל נדמה לי שמה שנחמד בשחקנים שיש להם "את זה" זה שהם לא דורשים שיפוט איטי ומחושב. רואים את זה עליהם די מהר.
    מה שנחמד זה שבסופו של דבר לא אתה ולא אני קובעים, אלא אלישע מחליט. בוא נראה. כשתרצה להגיד "אמרתי לך", אתה יודע איפה למצוא אותי :)

    אהבתי

  29. פרלה הגיב:

    אני נוטה לחשוב שמימון סובל מעודף בטחון וחוסר במהירות. יש במשחק שלו ובהתנהלות טרום העונה משהו שחצני. כרגע יש הזדמנות פז להשאיר אותו על הספסל, לחזק את האופי ואולי לקבל כמה שיעורים אצל מדריכי הפילאטיס של דקל קינן. ושישאילו את פיליאבסקי. קאנוטו לא נופל בכשרון הבסיסי ממחליפו הפוטנציאלי ובמחיר שהוא עלה כדאי לבדוק שנית לפני שמדיחים סכום כזה באסלה.
    רפאלוב צריך לדעת שהצפיפות בקישור מחייבת אותו לרוץ יותר בכלל ובמהירות בפרט. וגם לעשות הגנה. שיראה את חמד אמש שעשה הגנה במקום קטן באופן מובהק. אף אחד לא חסין מחילוף חוץ מקטן ורק לו מותר לא לעשות הגנה.

    אהבתי

  30. מתי הגיב:

    1) מזל טוב לפרלה על האוהד החדש.
    2) ניר, כבר חצי עונה שאתה מייתר לי את הצורך לחכות לעיתונים של מחר ודווקא ביום הכי חשוב אתה בא מאוחר וגורם לי לקרוא בצמא את הטור של שלמה שרף בישראל היום? זה כמו ללכת במדבר בלי מים ולקבל בסוף המסע בקבוק שני ליטר של קריסטל מנטה.
    3) אולי סוף סוף מכבי חיפה בנתה את עצמה להגיע לשיא בחלק השני של העונה מבחינת תוכנית אימונים שנתית? אחרי שנים שאנחנו מגיעים לחלק השני של העונה עם הלשון בחוץ אולי הפעם זה יהיה שונה? לפי מצבת הפצועים וטיב הפציעות זה לא כל כך נראה ככה אבל אולי אפשר לחלום.
    4) ואולי לא?
    5) נצחונות גדולים תמיד מתבררים בסוף כהפסדים צורבים לטווח ארוך (ראה מלחמת ששת הימים. ראה מלחמת העולם השניה (איפה גרמניה ויפאן היום ואיפה אנגליה ורוסיה) בכלל אני ממליץ על 'ספר תורת המפלות והתבוסות השלם-כיצד לנצח בלהפסיד' של שמעון צבר , ספר נשכח שמסביר למה כדאי להפסיד כדי בעצם לנצח ואיך עושים את זה. לכן הנצחון הגדול אתמול יכול להתברר כהפסד גדול וכיום בו מכבי ת"א עשתה סוף סוף את המהלך שיביא אותה להיות באמת שווה מאה מיליון שקל ועם סגל השחקנים שיש לה זה יכול לקרות כבר העונה
    6) ואולי זה לא רק אבי נמני, ומכבי ת"א שאם היו עושים את סיינפלד בישראל, ג'ורג' היה עובד במשרדים של הקבוצה ובטח אותו היו שולחים לפטר את נמני (זה היה יכול להיות פרק מצחיק כשג'ורג' מביא את קריימר יחד איתו לשמור עליו מפני האחים שרון ואלפרד קעקועים בזמן שג'ורג' זורק לנמני את המכתב פיטורים דרך הגג של הספסל בקרית אליעזר והולך להתחבא מאחורי לירן גופייה אפורה ביציע ג') היא קבוצה שלא משנה כמה כסף תפזר עליה היא לא תגיע לכלום כי… כי… כי.. כי לא יודע למה. חטאי העבר? היבריס? האוהדים? מה אכפת לי. אם יש קבוצה שאני שמח שאני לא אוהד אותה זו מכבי ת"א . לא היתה פעם אחת שקינאתי באוהדים שלה ולא משנה כמה גבוה הם היו. תודה לאלוהים ולאבא שעשוני אוהד מכבי חיפה.

    אהבתי

  31. פרלה הגיב:

    תודה על הברכות. אוהד – זמנית. ב"ה חולצה מס' 10 (או 15). מסוג הדברים שיוכל לבחור לבד.
    עכשיו חזרנו מהברית וכל האורחים הדגישו את השמחה המלאה בעקבות ליל אמש. שנזכה ונזכה להמשך טוב. אלוהים שמור על זוהר רחל, יונתן מאיר ויעקב שחר.

    אהבתי

  32. הופ הגיב:

    פרלה – אמן ואמן.
    לגבי מימון – אני מבין מאיפה מגיע העניין של האובר-ביטחון דווקא. לא מעט פעמים הוא מנסה לעשות עם הכדור דברים שהם הרבה מעל הליגה שלו, ובכל פעם מחדש הוא מופתע שזה לא הולך לא. העניין הוא שאני לא מצליח ליישב את זה עם הפאניקות התכופות שלו (המשחק הראשון העונה מול מכבי ת"א היה הפעם הראשונה בה ראיתי שחקן כדורגל עובר התקף חרדה על המגרש). לכן אני מפרש את הנסיונות היומרניים שלו כניסיונות מלאכותיים להכניס בעצמו ביטחון. כאילו אמרו לו – אתה חייב להיות עם יותר ביטחון, אז הוא מנסה להיות עם יותר ביטחון, אבל כשזה לא מבפנים זה לא עובד.
    אבל זה הכל פסיכולוגיה בגרוש ונתון לויכוח. מה שאי אפשר להתווכח זה עם האיטיות שלו. ובהרכב בו אין בלם מהיר לידו, אין מי שיחפה עליו (בעיה גם של קאנוטו אבל במידה פחותה).
    רפאלוב צריך לנצל את המנוחה שיש לו עכשיו כדי לנסות לשכוח שהוא "רפאלוב ממכבי חיפה" ולהתחיל לגלגל בראש את הצירוף "ליאור רפאלוב ממכבי פ"ת". אולי זה יגרום לו לרוץ קצת יותר.

    אהבתי

  33. הופ הגיב:

    מתי –
    2) תשתה קצת קריסטל מנטה, מה קרה? התרגלת לטוב הא? תבלה קצת עם שליימה, ואז נראה אותך נוטש בתבוסתנות את הבלוג באחת עשרה בלילה ועוד מתלונן שאני לא מגיע. איפה רוח הלחימה שלך? אשה וקצת ילדים מכריעים אותך בשעה שבשבילי היא תחילת הערב? (נא לא להזכיר לי את זה עוד 5 שנים).
    3) הלוואי שהצוות שלנו כזה חכם.
    4) סביר שהוא חכם בשביל לחשוב על זה אבל לא מספיק בשביל לתכנן את זה.
    5) ברור לך שביליתי איזה 15 שניות ארוכות בהתלבטות האם כרגע המצאת את שמעון צבר וה"כיצד לנצח בלהפסיד" או שיש באמת דבר כזה. בסוף גיגלתי, בציפיה לקבל איזה "האם התכוונת ל: שמעון פרנס", וגיליתי להפתעתי שבאמת היה דבר כזה. ועוד טיפוס די מעניין, שקנה אותי סופית בשורה "נשא לאשה את נעמי, בת העדה התימנית, וחדוות הגילוי של המטבח התימני מצאה את ביטויה בספריו" (הכי קל לקנות אותי דרך הקיבה התימנית שלי). אחר כך לא הצלחתי להחליט אם אני יותר מחבב אותו או מתפלא עליך – מצפן?! אתה?!
    6) אני איתך. אני מחבב מדי פעם את בית"ר, מסמפט את בני יהודה, מצליח להנות לפעמים מהפועל תל אביב ואפילו מפרגן לפעמים להפועל חיפה. אבל מכבי ת"א? שתמות.
    7) מתישהו צריך לברר מה ההבדל בין אנשים שכותבים נקודה אחרי המספר (פרלה, ואני) כשהם עושים רשימה לכאלה שכותבים עיגול כזה, כמוך.

    אהבתי

  34. אביעד הגיב:

    אני מתרעם על הגדרתם של אוסטרובסקי ובלנצ'וק כבינוניים! בלנצ'וק אחרי הכל הביא גביע (אישית גם חיבבתי את קנטוש).
    מתי – המשפט על הקריסטל מנטה מבריק!
    "נצחונות גדולים תמיד מתבררים בסוף כהפסדים צורבים לטווח ארוך". חשבתי על להפריך את זה וחשבתי ישר על ה 5:0 ב-1994. אבל המשחק הזה הוביל להוראה לשבור רגליים במשחק הבא וזה עלה לנו בפץ (מה שמחזיר אותי ישר לקנטוש).
    בסופו של דבר, אתמול היינו צריכים לנצח ועשינו את זה. ההשפעה על עתידו של נמני ועל מכבי ת"א היא לא משהו שיכלנו לדעת מראש ותכל'ס זה גם לא מעניין אותי. אני אגב לא מודה לאבא על מכבי חיפה אלא על מנצ'סטר יונייטד. אם זה היה תלוי בו אז היום הייתי אוהד הפועל חיפה ולא זכור לי שעשיתי למישהו דבר כ"כ רע שזה יגיע לי.
    הופ – למיטב זכרוני, זה לא שבנאדו היה אי פעם מהיר במיוחד… גם דקל לא כזה מהיר.

    אהבתי

  35. אביעד הגיב:

    הופ, ממה שאני זוכר מלימודי משפטים, נקודה אחרי המספר מציינת סעיף, חצי עיגול אחרי המספר מציין תת סעיף. אל תתפוס אותי במילה.

    אהבתי

  36. הופ הגיב:

    עוד כמה הערות על אירועי היום:
    1. איך שערוץ הספורט התייחס ב"חדשות הספורט" לפיטורי נמני היה בעיני בושה. ישבו שם שלושה אנשים אינטליגנטיים ואפילו אחד לא חשב שהמהלך היה נכון. הם לא מצאו מישהו אחד שיציג עמדה בזכות המהלך של גולדהאר. וזה כשאפילו אוהדי נמני כבר לא מוחים כי הם מבינים שהגיעו מים עד נפש.
    קופמן הגדיל לעשות כשריסס את כל ההנהלה ואת כל נציגי גולדהאר ועד לפדרמן הגיע, ולא מצא מילה אחת רעה להגיד על נמני עצמו, בנאדם שמחזיק את האגודה בביצים כבר 10 שנים, בנאדם שהפך בבת אחת משחקן גדול ברמה המקומית שאפילו בנבחרת לא כיכב (על אירופה אין מה לדבר) למאמן ראשי שתחתיו עובד איש כדורגל ותיק כמו יוסי מזרחי.
    אני לא רוצה לפרש את זה כאיזה ניסיון להתסיס את האוהדים , אז אני נאלץ לפרש את זה כהתקפלות רבתי בפני אבי נמני ורשת קשריו. בושה וחרפה בעיני.
    2) "משדר מיוחד לרגל פיטורי אבי נמני"? האם התבלבלו שם שוב עם מותו של אבי כהן? היום הטענה שתקשורת הספורט היא לא תל אביבית ספגה מכה די ניצחת. האם גם פיטורין של אלישע לוי היו מביאים למשדר כזה?
    סה"כ פוטר מאמן באמצע עונה. זה לא שהיו מהומות או משהו. קורה כל שנה. כשזה קרה השנה בקבוצות קטנות אפילו לא הזכירו את זה בכותרת של המהדורה. אבל אם זה במכבי תל אביב, זה שווה משדר מיוחד (בכל הערוצים!).
    3 – סליחה אם מישהו מכיר אותו אישית, אבל דני ענבר הוא פשוט איש דוחה. לא אתפלא אם הוא יזם את ה"משדר המיוחד הזה" (כן, אני יודע שהוא כביכול אוהד מכבי חיפה. אבל נראה לי שהוא בעיקר אוהד את עצמו, ועדיף דרך מסך).

    אהבתי

  37. מתי הגיב:

    הנה הפעם חיכיתי יותר לקרוא את התגובה שלך על התגובה שלי כי עלה לי השלמה שרף לגראפס לא הכי נעים.
    לא מצפן, לא אני אבל התזה בספר הזה כזו מצחיקה ומדהימה ובכל זאת כשחושבים על זה לעומק הגיונית לחלוטין (יש בספר נוסחאות סטאטיסטיות איך לחלק לכמה שיותר חיילים בגדים שלא יתאימו להם על מנת שיובסו בשדה הקרב) ודרך אגב נדמה כאילו ליברמן מיישם אחד לאחד את הכתוב.
    וכדי להראות שאני לא מצפן , אני אספר שיוצא לי מדי פעם להגיע למינהל האזרחי בבית אל שצמוד לרמאללה. בכניסה לבית אל יש שלט ענק על הגבעה של בערך 40 מ' על 20 מ' שצופה לרמאללה עליו היה כתוב פעם ה' הוא המלך. את האמת, אף פעם לא ראיתי מה היה כתוב שם באמת ואני רק משער כי ככל הנראה איזה חייל מילואים שפך גלונים של צבע על המילים-"ה' הוא" וכתב במקום-אבי נמני. וככה כל בית אל ולפחות חצי רמאללה מתעוררות כל בוקר ומהחלון על הגבעה הן קוראות שאבי נמני המלך.

    לא יודע מה הבדל אבל כנראה שאנשים שעושים חצי עיגול הם אנשים פחות עצלנים כי אם בשביל נקודה צריך ללחוץ רק על מקש אחד, בשביל חצי עיגול צריך ללחוץ גם על שיפט וגם על 9 .

    אהבתי

  38. הופ הגיב:

    אביעד – LOL על קינטוש. אולי הוא צריך להחליף את קווין בייקון במשחק "צריך להגיע אליו בחמישה צעדים". תכל'ס אני לא זוכר איך נראה בלנצ'וק בכלל. אוסטרובסקי מתבלבל לי עם אולארה.
    לגבי מימון – נכון. אבל בנאדו חיפה על האיטיות בהמון אחריות ודקל בהבנת משחק מצוינת. אצל מימון גם שאר היכולות לא מי יודע מה.
    הבדיקה הגיעה מהר משחשבתי. בשביל זה הבאנו אותך! (אמר וחשב לעצמו "יופי, עכשיו לבלוג גם יש עורך דין. אפשר להתחיל לטנף פה").
    מתי – נשמע כמו ספר ששווה לחפש. סיפור נמני גדול :). אני מקווה שקלטו את המשדר המיוחד בבית אל ורמאללה (זה בטח יום אבל משותף שם – המלך מת!).
    נקודה/עיגול – סביר שרק התכוונת להחמיא לעצמך אבל תכל'ס, יש בזה משהו. בפעם הבאה שאני אחפש איש חרוץ לעבודה קשה, המבחן הראשון למועמדים הוא לעשות רשימה ממוספרת. נראה אם הכינו אותם בקורס הכנה לעבודה לזה!

    אהבתי

  39. פראליה הגיב:

    אני קצת אחרי שירד לי הריגוש הענק של לפני יומיים (חבל שלא זכינו ליותר כאלה בשנה האחרונה – אין הרבה דברים שמשתווים לזה בחיים ואין הרבה נצחונות על הפועל לסוגיהן שמתקרבים לניצחון על הצהובים) וקצת לפני הריגוש הפרטי שלי מחר אז אני אסתפק בקצר הפעם – מדהים כמה ששלם גדול יכול לצאת מסכום חלקים כ"כ קטן (תמונת ראי כמובן למה שקורה בצד הצהוב) וכאן מגיע קרדיט ענק לאלישע ולרוח הקרב של השחקנים – הרבה זמן לא ראינו ביחד כזה.
    אני בצד שממש לא התלהבתי מאריק ובטח לא ממשומר – אני שוב חוזר על כך שבינוניות + שלהם באה על רקע החולשה הכללית שלנו והכללית בליגה הזו. כן התלהבתי מתומר, מטאלב (שהראה לראשונה את מה שראיתי בפעם הראשונה שראיתי אותו אבל לא בטוח שהוא בשל לשחק עד סוף העונה בלי מחליף) ומגולסה שהראה בערך 30-40% ממה שהוא שווה.
    תגידו, שמעתם את המערכון של אייל עם שלומי כשהמקרופונים היו אמורים להיות סגורים בערוץ 511 במחצית?

    אהבתי

  40. פרלה הגיב:

    לידיעה כללית, אבא של דני ענבר, עו"ד ישראל ענבר, אוהד שרוף ותיק מאד של המועדון, יושב קבוע ביציע 2 על אף גילו המתקדם ומעמדו הסוציואקונומי (משרד מצליח במרכז הכרמל) לא העתיק את עצמו ליציע הכבוד.

    אהבתי

  41. הופ הגיב:

    פראליה – אחרי שירד הריגוש זה הזמן הכי טוב לראות דברים נכוחה. ההתרשמות שלי ממשומר היא לא מהאיכות הגבוהה שלו (בעיני עותמאן טוב פי כמה) כמו מההשקעה העצומה. הוא משחק גם מגן וגם קשר, נמצא כל הזמן למעלה ולמטה ובעצם מאפשר לאלישע לשחק בלי קשר ימני. ולפחות אתמול משומר עשה את זה טוב. בנאדו נתן משחק גדול בשקט ובאלגנטיות, מלבד כמה דקות מפחידות בהתחלה (נראה שגם לו יותר נוח עם קאנוטו מאשר עם מימון). לגבי גולסה – מסכים איתך, הוא יכול לתת עוד הרבה יותר. אבל יש לי תחושה שזה לא רק התפקוד, אלא גם חסרונו של רפאלוב שגרם לו פורח. וטוואטחה – נתן משחק מצוין, ואם לוקחים בחשבון את המעמד זה משחק ענק. אבל יש לו עוד הרבה מה להשתפר – כדורי גובה, קצת פחות איבודי כדור (שילמד קצת יותר אחריות ממסיללה ופחות יומרנות ממשומר).
    מה היה במערכון? ספר!
    פרלה – סחתיין על האבא. איכשהו נדמה לי שהתפוח נפל רחוק מהעו"ד.

    אהבתי

  42. פראליה הגיב:

    כל המחצית המקרופונים של בוני ואייל היו פתוחים, בוני היו שקוע כרגלו בגערות על הקונטרול ואייל ביצע מופע קומי כפראפרזה על ראיון המיתוס של שלומי בבלגיה שאחד משיאיו היה כשהוא מפציר בשלומי –
    "שלומי, no nerveous, put the ball in the net"… כל מי ששמע, שם ובבית נקרע.

    אהבתי

  43. ברק הגיב:

    רציתי לכתוב כמה הערות על המשחק באכסניה החביבה עלי – קצת עלינו וקצת על נמני, אבל ראיתי שאת כל ההערות שלי עלינו גנבת לי, אפילו את זה שלדעתי חמד היה המצטיין במשחק. בכ"ז נתחיל בשתי הערות עלינו:

    1. יכול להיות שזה לא מקרי שהקבוצה נראית ממש טוב בדיוק כשבנאדו מקבל את חולצת ההרכב?
    2. טוואטחה מקבל אצלי 7 בלבד – 3 פעולות מצויינות במחצית הראשונה אבל הרבה מסירות לרגליים של שחקני מכבי ת"א בשנייה.

    ועכשיו – לנמני.
    מי שקרא את טור האורח שניר הסכים להעניק לי לפני חודש-חודש וחצי שם לב שאני מרותק לתופעת נמני וטוען שהוא לבדו עיצב את מפת התודעה של תקשורת הספורט ואוהדי הכדורגל בישראל ב-18 השנים האחרונות ושם את מכבי ת"א במרכז אותה מפת תודה, גם בתקופות הגרועות ביותר שלה.

    לאור זאת, יש המון סמליות בזה שנמני הלך הביתה דווקא אחרי תבוסה 3:0 למכבי חיפה:
    1. היריבה האמיתית: מכבי חיפה תמיד היתה היריבה האמיתית של נמני. בניגוד לרבים משחקני מכבי, לא זכורה לי התבטאות שלו על חשיבות הדרבי. לעומת זאת, חימום אווירה לפני משחקי עונה נגד מכבי חיפה היה אצלו עניין שבשיגרה, במיוחד ב"עונת הברומרים". את ההשפלה הסופית שלו הוא ספג מידי הקבוצה שידעה להשפיל אותו (והוא ידע להשפיל אותה) הכי הרבה פעמים
    2. בגדול: בניגוד לשפיגל שהלך אחרי הפסד לקריית-גת ועוד שלל מאמני קבוצות צמרת שפוטרו אחרי הפסד מרגיז או אפילו תיקו אפרפר נגד קבוצות מסוגן של סכנין ונתניה לעיני 3500 צופים – נמני הלך מול אצטדיון מלא ובשידור חי
    3. שלוש אפס: מכבי ת"א של נמני ומכבי חיפה מכירות יותר משחקים של 0:3, 0:5 (ו- 0:10) ממשחקים של 2:2, 1:1 ו- 0:1. גם התוצאה הזה העלתה ניחוחות נושנים באף.
    4. איפה האדומים: נמני ומלחכי פנכתו תמיד הצליחו להאפיל את הפועל ת"א, במיוחד כשמכבי חיפה הסתובבה בסביבה. גם באקורד הסיום שלו הוא הצליח להשכיח שבאותו שבוע הפועל ניצחה 0:5.

    בקיצור: נוסטלגיה מתוקה…

    אהבתי

    • פרלה הגיב:

      גרנט הוא שהפסיד לקרית גת 4:0 בעונת האליפות הראשונה שלו.
      שפיגל פוטר אחרי 4:1 מול כפ"ס. והנהגים צפרו כאילו זכינו באליפות.

      אהבתי

  44. הופ הגיב:

    פראליה – לדעתי, במקום את הנבחרת, ברקוביץ' צריך לקבל תכנית אירוח (לא שאראה אותה). נראה לי שיהיו לו הרבה יותר צופים מאשר לליאור שליין וחבריו.
    בקשר לארבייטמן – ממש ריחמתי עליו על מה שעשו לו. הבנאדם מנסה ללמוד אנגלית לראשונה בחייו, מסכים להתראיין למרות הקושי ומקבל בתמורה מדינה שלמה שצוחקת עליו. כאילו כל זר שמגיע לארץ יודע אנגלית יותר טוב.
    בעיני זו עוד דוגמה לתסמונת ה"שגריר הישראלי" – ההרגשה הישראלית שכל ישראלי בחו"ל מייצג את המדינה. לאנשים קשה להבין שאנשים בעולם לא מכריעים מה דעתם לגבי ישראל מכל ישראלי שמסתובב לו אי שם, וגם אם כן, לא הידע באנגלית הוא המכריע. אז אולי שלומי לא משהו באנגלית אבל בהחלט הוכח שאנחנו משהו משהו בשמחה לאיד ולעג.
    אחד הסרטונים המשעשעים שראיתי אחרי הסרטון ההוא של שלומי הוא דיבוב שלו לעברית. איכשהו פתאום הכל נשמע הרבה יותר הגיוני (ואולי מרמז שהעילגות היא לא בידיעת השפה אלא כבר בקלישאות הכדורגלנים)

    אהבתי

  45. הופ הגיב:

    ברק – תגיב יותר!
    לגבי טוואטחה אני מסכים שהוא נחלש בשניה. אולי הציון האובייקטיבי שלו הוא 7, אבל כשצירפתי את הנסיבות – 1. המשחק החשוב והגדול הראשון שלו, והוא מבקיע בו את הגול הראשון ומציג יכולת נפלאה במחצית הראשונה. 2. הכניסה שלו בצורה די חלקה במשחק הזה לנעליים הכבירות של פיטר – החלטתי שמגיע לו לזכור ציון שיום אחד יוכל לספר עליו בערגה לנכדיו הטוואטחתיים.
    הנקודות שהעלית מרתקות, תודה!

    אהבתי

  46. ברק הגיב:

    ניר – מיעוט הפעילות שלי נובע מהעובדה שכתיבה באינטרנט היא כרגע מותרות מבחינתי- אין לי זמן לנשום (עבודה-ילדות-לימודים).זו גם הסיבה שרק עכשיו קראתי רק עכשיו את תגובתך לטור הקודם שלי בעניין אלון עידן (שוב קישור…). אני עדיין לא אוהב את הטור הזה ואת אלון עידן מכמה סיבות:
    א. כאמור – לא כולם שונאים את הפועל. הפועל שנואה ע"י מי שהיא שונאת (בית"ר ומכבי ת"א) בתוספת קבוצה אחת ששונאת אותה שנאה "טהורה" – בני יהודה. בב"ש והפועל פ"ת שונאים את מכבי חיפה יותר. אם אתה וקרמר מדברים על "משחק התדמיות" אני מדבר על "משחק הזכרון קצר" – אתה תמיד שונא את מי שמתחרה אתך ומי שלוקח דאבל ובטוח שהשמש זורחת לו מהתחת. אבל צריך להסתכל על הדברים בפרספקטיבה יותר רחבה מאשר שנתיים
    ב. תיאורית "הפשיזם מתוך חוסר מודעות עצמית": אני לא אוהב את תיאורית הפשיזם של אלון עידן, במיוחד שהיא מתחברת לקמפיין ה"היפסטרים נגד סחים" של עיתון "העיר". כשהעיר השיקו את קמפיין ה"אנטי-סחים" שלהם הם (והוא) הגיעו לקישורים ברמה של מי שפאתט בחתונה (לובש חולצה "אני חולה על התחת של הכלה") הוא כנראה פשיסט. בסופו של דבר הוא איכשהו קישר בין זה שמכבי חיפה "הסכימה" לנצח את מכבי ת"א לפשיזם. חוסר מודעות עצמית בשבילי זה אנשים שאומרים "רק לא ביבי" וכשאני שואל למה הם אומרים "לא יודע, הוא פשוט מגעיל" (התחלתי לשאול מאז שיאיר לפיד התוודה על חטא שכשהוא ועירית לינור הסתבלטו על ביבי בתוכנית הפריים-טיים שלו לפני בחירות 96 בלי הנמקה מוצדקת זה היה סתם רצח אופי וסוג של דיקטטורה תרבותית – וזה לא שאני כזה חסיד גדול של ביבי או של יאיר לפיד, אבל טורים כמו של אלון עידן אני תמיד קורא דרך הפרספקטיבה הזו).
    ג. האזור של אלון עידן בתחילת המוסף של "הארץ": אני מת על הארץ וחושב שהוא עיתון מצויין. אני חושב שגדעון לוי וסייד קשוע הם כותבים חשובים מאוד, אבל אזור ההתחלה של המוסף לפני שמתחילות הכתבות הוא פשוט בושה. האזור הזה הוא בדיוק הפינה של עירית לינור בתוכנית של יאיר לפיד – טרור תרבותי שמאלני של תדמיות וקלישאות. יש שם את ה"גארטנר" של טוב-רע-גבוה-נמוך שהוא חמוד מאוד אבל ממליך מלכים ומשפיל אחרים בלי שמישהו אפילו יחתום את שמו עליו. יש שם את הפינה שכל מיני יקירי שמאל מספרים על יחסי האהבה-שנאה שלהם עם הפנים של עצמם ויש את הפינה של אלון עידן שבה הוא מבצע איזה ניתוח פסיכולוגי באויב-עם מהמרכז-ימין-סתם סאחי שבו הקורבן הוא תמיד שבוי בידי המנגנון הפנימי שלו או מנגנון ההמון שאליו הוא מחוייב… בניגוד ליקיר השמאל מהפינה הקודמת שהצליח בקור רוח וב"מודעות עצמית" להתגבר על זה שהעיניים שלו רחוקות מדי זו מזו, לטעמו.

    אהבתי

  47. הופ הגיב:

    ברק – כאמור גם אני לא אהבתי את הטור ההוא של עידן. זה קרמר שקורא אותו כמדבר על תדמיות, ובקריאה חוזרת באמת היה בזה משהו – ואני עדיין לא אוהב את הטור ההוא. עם זאת, כשזה מגיע לאהדה אני עושה לאנשים שאני מחבב הנחות, אוהדים נוטים לאבד את שכלם כשזה נוגע לקבוצה שהם אוהבים, ובצדק!
    לא אהבתי את קמפיין האנטי סחים (אני חושב שיותר מש"העיר" התחיל אותו הוא תפס טרמפ על ההצלחה של בלוג הסחים ההוא וכל מיני ממים היפסטרים אחרים). בלוג הסחים היה בעיני התנשאות די עלובה של אנשים שרוצים לחשוב שהם מיוחדים.
    אני מבין את הקישור שלך בין אותם אנשים לבין השמאל, אבל אני חושב שכמה חברה צעירים שאוהבים את עצמם קצת יותר מדי לא ממש מייצגים את השמאל, שמורכב מהרבה מאוד אנשים טובים שגרים בכל המדינה וגם בתל אביב.
    נדמה לי לפי הדברים שלך שבוויכוח פוליטי אני ואתה ניצבים בשני צדדים מנוגדים. מזל שאנחנו לא בוויכוח פוליטי, ונחמד שיש כדורגל בו אנחנו יכולים לעמוד יחד מאחורי אותו מתרס ירוק.

    אהבתי

  48. פינגבאק: מכבי פתח תקווה – אנחנו | מצד שני

  49. ברק הגיב:

    הי ניר – כמה הבהרות:
    אין לי צד. אני טוען שהתקשורת מרדדת את הדיון לרמה כזו שלא ניתן לבחור צד על סמך המידע הזמין לציבור (תעצור אותי כשהנושאים שלי הם כבר "לא לפורום"). רק היסטוריון בוגר פו"ם יכול לשער מה באמת קרה ומה באמת יקרה ברמה שהיא יותר מרנדומלית. חלק מתהליך הרידוד הוא באחריותם אותה קבוצה קטנה שאתה מתייחס אליה (ואני מסכים איתך – הבעיה שלי עם אלון עידן היא שהוא שייך אליה) – מקובל לקרוא לקבוצה הזאת "הבועה". אם לקשור את כל הקצוות – תפיסת ה"פריפריה" של אלון עידן די מקוממת. מי שטורח לצאת מהבועה ולדבר עם אנשי הפריפריה (כאלה שלא משתייכים ל"לה-פמיליה") יודע שלא מדובר באנשים עם מנת משכל 75. כשאתה מאתגר את הדעות שהם מציגים על פני השטח הם יודעים לבסס אותם יותר מאשר מדקלמי הסיסמאות של "העיר". וכרגיל יש דרך אגב… אתר האנטי-סחים המקורי הוא דווקא אחלה. יש מקום להגחיך את הדרך שבה תרבות ההיי-טק מאמצת לעצמה טקסים פתטיים במקום הערכים שעליהם נבנתה המדינה. אבל הפתטיות הזו עדיין לא הופכת אף אחד לפשיסט.

    אהבתי

  50. הופ הגיב:

    ברק, אם כך אני מסכים איתך לגבי כמעט הכל – התקשורת אכן מרדדת את הדיון (אני כותב את זה כמי שהיה חלק ממנה לכמה דקות). אני חושב שכולם שותפים לרידוד הזה, גם אלה מ"הבועה" וגם אנשים מחוצה לה.
    לגבי אלון עידן, אני לא קורא את הארץ ומסתפק בכתבות ובמאמרים באינטרנט. ממה שעולה משם אני מרשה לעצמי להניח שתפיסותיו לגבי הפריפריה הן לא עד כדי כך שטחיות כפי שאתה מציג, הוא נראה לי כאדם אינטליגנטי שתפיסותיו באופן כללי הן לא שטחיות, אבל אולי אני נופל בעצמי בפח התדמיות. אם הוא קורא פה במקרה אני מזמין אותו להגיב בעצמו.
    אני חושב שבאווירה הקריטית של חוסר זמן וייאוש שיש פה (ובאופן מיוחד במערכות העיתונים שנלחמים על חייהם), נדמה לאלה השולטים במידע שלאף אחד לא יהיה זמן למסרים עמוקים ומורכבים, ושאם ישקיעו זמן במסר מורכב ה"מתחרים" ינצלו את זה כדי להשליט את דעותיהם. בעקבות זה, כל המסרים מרודדים בהתאם (כל אחד לפי הצד שהוא מעוניין להעביר). בהתאם הציבור מתרגל למסרים פשטניים ורדודים ובתורו מעביר אותם הלאה (בטוקבקים/ פייסבוק/ טוויטר).
    אני מרגיש לבושתי שגם לי יש חלק בזה, כמי שמשתתף באופן פעיל ב"זירת הקרב" של רשתות חברתיות, אם כי אני משתדל ומנסה לבחון את הדברים באופן יותר מורכב (זה אף פעם לא מספיק). בנוסף, כאיש שעוסק בפרסום (רעיונאות) אני מרגיש שיש לי חלק בתהליך התרבותי הכללי של רידוד המסרים.
    הדבר היחיד שאני לא מסכים איתך הוא בלוג הסחים ההוא. זה אמנם היה משעשע לפעמים אבל זה היה גם פולשני בעיני (לקחו תמונות של אנשים מהפייסבוק שלהם), מתנשא ובעיקר סר טעם. יש מקום להגחיך אבל לא על חשבון אנשים שצריכים למצוא את עצמם מבוזים בזירה ציבורית.
    *זה לא פורום ואין פה הגבלה על תגובות מלבד הגבולות הברורים (הסתה, שפה וכו'). הייתי מעדיף להישאר בשדה הספורט כי גלישה לפוליטיקה היא שדה מוקשים אינטרנטי, אבל כל עוד הדיון אינטליגנטי אין לי בעיה עם זה.

    אהבתי

    • הופ הגיב:

      תוספת קטנה: אני לא מכיר את תיאורית "הפשיזם מתוך חוסר מודעות עצמית". בלי לקרוא עליה אלא רק מהדברים שלך אני יכול לנחש את הלוגיקה הכללית: חוסר בחוש ביקורת ובספקנות בריאה (אולי את זה מכנה עידן כ"חוסר מודעות עצמית") מובילים בדרך כלל לעדריות, ובתקופות בהן הציבור מרגיש בסכנה העדר הולך תמיד אחרי מנהיגים לחזקים שמשדרים כוח. נדמה לי שזה המשמעות של ה"פאשיזם" הכל כך מדובר עכשיו: "נהיה עדרית אחרי מנהיגים חזקים וכוחניים".
      מה שמעניין זה שנדמה לי שהביקורת הזו של עידן על חוסר הביקורת העצמית ולפיכך חוסר המורכבות ובעקבותיהן העדריות, דומה מאוד למה ש*אתה* טוען (אנשים שחוזרים על סיסמאות ששמעו לא יודעים לנמק אותן) – רק שאתה אומר שזה קיים יותר בבועה השמאלנית/תל אביבית (ולא מקשר את זה למושג פאשיזם).
      אני מסכים שעדריות היא תופעה שלילית בכל מקום, ומחשבה ביקורתית, ספקנית ומורכבת צריכה להיות האידיאל בכל מקום.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s