אשדוד – אנחנו

אנשים שגדלים יחד או נמצאים זמן רב זה לצד זה מפתחים לפעמים יחסי דומי משונים. ידוע שתאומים מרגישים זה את כאביו ושמחותיו של זה גם כשהם רחוקים. מפורסמים גם המקרים בהם בני זוג שנשואים זמן רב הופכים דומים אחד לשני. יש אפילו מקרים בהם ניתן להבחין בדמיון בין כלבים לבעליהם. אבל אוהד כדורגל שחולק את בריאותו מצבו הפיזי עם הקבוצה שהוא אוהד? האם זה אפשרי? האין זה מוגזם?

כן, זה אפשרי וכן, זה בהחלט מוגזם. אבל עולם האהדה עולם מוגזם הוא ואוהדי כדורגל – בוודאי האדוקים שבהם – מושפעים עמוקות נפשית ואף פיזית ממשחקי הקבוצה האהובה עליהם: כשהיא חלשה ומפסידה הם לוקחים את הדיכאון לעבודה, וכשהיא מנצחת הם חושבים שהשמש זורחת להם מהתחת.

אין פלא, אם כן, שאני קצת חולה, משועל, מכואב ומצונן: קבוצתי מקרטעת, משחקה מסורבל, ורק במאמץ מצליחה להבקיע שערים, ובדיוק כך גם אני – חלש, כואב ואומלל, ואך בקושי מצליח להפיק תוצרים. ועל כן השבוע אני רוצה ניצחון, ועדיף אחד מרשים, עם הרבה שערים ויכולת מופלאה. אם לא בשביל לשמור על המקום הראשון, לפחות בשביל להחזיר אותי לבריאות מלאה.

לפני

ספק אם הקבוצה תצליח לעשות עבורי את המחווה הזו. אחרי ההחלטה שמספיק לנו סינטיהו בקבוצה ולא צריך גם את הנביא נתן, פציעתו של דבה משאירה אותנו עם שני חלוצים ששאלת היותם "חלוצים אירופיים" (ובהרכב של מכבי חיפה צריכים וראויים לפתוח רק שחקנים ברמה אירופית) מוטלת בספק. אז נכון שחמד נותן עונה מצוינת יחסית לציפיות עד עכשיו, ושבשבוע שעבר אף ניצח עבורנו משחק שכבר נראה אבוד; ונכון ששלומי אזולאי היה ההפתעה של תחילת העונה ונגד בית"ר הראה בכמה דקות שהוא מתחיל לחזור לעצמו; אבל עדיין לא ברור האם אפשר עם שני החבר'ה הנחמדים האלה לצאת למלחמה.

ומלחמה זה מה שצפוי לנו מחר. אשדוד מגיעה אחרי תבוסה 5:0 לבאר שבע ורוצה להוכיח שהיא לא גרועה כמו שזה נראה שם. איך אומרים הפרשנים, "חיה פצועה"? חוץ מזה יש להם בלם חדש ומלא אמביציה, וחלוץ מהיר בדמות עידן שריקי המסוכן.

מצד שני (ווהו צרוד קמעה), האשדודים יחסרו את מקרייב, יש להם בלם חדש ואולי לא ממש מתואם עם ההגנה, וחוץ מזה – כאילו, הלו? הם הפסידו 5:0 לבאר שבע! "חיה פצועה"? לא עדיף להתמודד עם חיה פצועה וחלשה מאשר עם חיה בריאה ומלאת אנרגיות? ומי בכלל מקשיב לפרשנים? במיוחד עכשיו, כשהוכח שפרשנים – מכל סוג ומין – יודעים לצפות רק את המובן מאליו, אבל כשמדובר באירועים גדולים באמת הם חסרי מושג כמו כל אחד מאיתנו?

אנחנו, מנגד, אמנם חסרים את דבאלישווילי, אבל לראשונה אחרי זמן רב פותחים עם שלושת האסים של העונה בינתיים, הטריו הנמרץ, השלישיה האנרגטית והמחויבת, הידועים גם בשמותיהם גולסה-ורד-חמד. חיכיתי לזה זמן רב, והנה זה מגיע. שימו לב לכמות הרעב והאמביציה שיהיו מחר בהרכב שלנו: קולמה ובוקולי הבולדוגיים מאחור, משומר את ורד הסילוניים מימין, טוואטחה את גולסה הכותשים משמאל וחמד לועס המגנים מקדימה.

אה, וקטן. עכשיו יותר מתמיד, אנחנו תלויים בקטן. יניב הוא כמו מנצח שמקבל את הסולנים הכי טובים שיש. אם ישכיל לכוון ולהנהיג אותם נכון – נקבל קונצרט. אבל אם ישכח את מקל הניצוח בבית כמו בשבועות האחרונים, שום תנועות ידיים נמרצות לא יספיקו, ונקבל לא יותר מקקפוניה צורמנית.

ההרכב

(ע"פ וואלה! ספורט)

ניר דוידוביץ'; אייל משומר, אנדריי פיליאבסקי, אריק בנאדו, טאלב טואטחה, ג'ון קולמה, גוסטבו בוקולי, אייל גולסה, יניב קטן, עידן ורד; תומר חמד.

החששות בהרחבה

אבל החששות כרגיל מתחילים בהגנה. לעומת דוידוביץ' שחוזר לאט להיות התמנון שהכרנו (גם אם נשרו לו שתיים-שלוש זרועות עם הגיל, עדיין יש לו שלוש-ארבע יותר מלשאר), בנאדו ופיליאבסקי היו חלשים ומבולבלים בשבוע שעבר, ונקווה שהיתה זו רק מעידה חד פעמית ולא רמז לבעיה חדשה. משומר (מה עם עותמאן?) יצטרך למנן את העליות שלו מול צ'קול המסוכן, וטוואטחה – שזייף גם הוא מול סכנין – יצטרך להתגבר על סארקי, לעלות כמה שיותר ולשחרר את גולסה להיכנס לרחבה.

כשמגיעים לקישור אפשר לנשום לרווחה – כמעט איבדנו השבוע את קולמה ומיד קיבלנו אותו חזרה (האם הצליח היכן שרבים אחרים כשלו וכופף את יעקב שחר?). יחד עם בוקולי שנותן עונה לא יציבה אבל השתפר מאוד לאחרונה, יש לנו מרכז קישור חזק ואנחנו צריכים כזה. מול הקישור האשדודי המעובה עם שחקן הנבחרת ניר ביטון, משה אוחיון הלוהט העונה וקינג שאני די מחבב, אולי טוב שאנחנו פותחים עם חמישה קשרים, מה גם שג'ון וגוסטבו יצטרכו לחפות על משומר וטאלב באגפים.

על ההתקפה לא אכביר מילים, בתקווה שהמעשים ידברו. אני רוצה לראות את הטריו שורף את המגרש, ואת יניב חוזר לעצמו, מקרר ומכבה את השריפות כשצריך. ואם הדקות יעברו ושום משחק צירופים לא יצלח, יש איזה בחור אחד על הספסל שרק מחכה לקנות שוב את מקומו בהרכב.

מי?

לשם שינוי לא אחד אלא שלושה. הייתי רוצה שמחר הטריו שלנו יוכיח שאנחנו מוכנים לתום עידן העריצים, ולפתיחת עידן האריסטוקרטים הצעירים. אם הידיעות נכונות ודבה לא יהיה כשיר למשחק מול הפועל ת"א בעוד שבועיים, הטריו הזה צפוי לקבל הרבה דקות בקרוב – וזה בדיוק הזמן להתחיל לתרגל את שיתוף הפעולה. עבור חמד ספציפית, אגב, מצב הירך של דבה בחודש הקרוב עשוי להשפיע עמוקות על קריירה שלמה.

מה?

צפוי פקק במרכז המגרש, אבל סוף סוף אנחנו משחקים עם שני קיצוניים. אני מקווה שעבדו השבוע על שיתוף הפעולה בין שניהם לשני המגנים, ועל ההצטרפות של ורד וגולסה לחמד ברחבה. וכאמור, בלי הניצוח הטוב של קטן, כל זה לא שווה דבר.

גם השבוע

נראה את שחר זועף ביציע. אבל השבוע נשים לב הרבה יותר לבחור הצעיר שיושב לצידו.

סיבות לאופטימיות

יש שלוש כאלה.

הנבואה

ניתנה לשוטים.

ולכן

0:3 ירוק!

אחרי

הקבוצה – והאוהד – עדיין לא ממש מתלוצצים עם רופאיהם, אבל בהחלט נרשמה התאוששות קלה. לא זו היכולת המופלאה שרצינו לראות, אבל עבור מי ששוכב במיטה משתעל ואפו נוזל, גם הקלה זמנית היא שמחה גדולה.

התלבטנו ב"לפני" כמה מסוכנת היא "חיה פצועה". ובכן, שני הצדדים צדקו. חיה פצועה וזועמת יכולה לנשוך בפרפור אחרון, וזה אכן מה שאשדוד עשתה, אבל אחר כך היא פשוט שכבה שם וחיכתה שניתן לה כבר את מכת המוות. הבעיה שלנו לא היה את השחקן שיידע לעשות את זה.

לאורך רוב המשחק, נדמה היה שהוא מסמל היטב את תקופת הביניים שנקלענו אליה בין הדור הוותיק והצעיר: תקופה בה הכוכב הוותיק לא יוכל להכריע משחק גם מול נבחרת כיתות ג' בבית ספר יזרעאליה בחיפה, והדור החדש מצדו עוד לא מאמין מספיק בעצמו כדי לעשות זאת לבד. עד שבא השירר שלנו, האיש עם התלתלים הגזוזים, לועס המגנים – וניצח את המשחק הזה בשיניים, כשהוא משאיר אותנו עם תחושה שלא רק שיש תקווה בהתקפה, אלא שאולי יש פה אפילו אגדה שמתחילה לכתוב את עצמה בספר דברי הימים של מכבי חיפה (אותו כותב כידוע יצחק הברמן).

בגדול

הטריו המדובר כל כך (כלומר, בבלוג זה בלבד) הוא בינתיים רק דואו. לא ברור מה קורה לעידן ורד כשהוא פותח בהרכב, אבל נדמה שהוא ממצב את עצמו כרגע כסופר-סאב, לא פחות אבל גם לא יותר. הוא לא בא לקבל את הכדור כמו גולסה ורוב הזמן נשאר תקוע על הקו. אפילו משומר היה הרבה יותר מסוכן ממנו התקפית היום.

מהצד השני של המגרש, גולסה רושם את שמו על האגף השמאלי. הוא לא מפסיק לנוע, לבוא לקבל את הכדור ובאופן כללי להכין את עצמו ליום בו יהיה הכוכב בה"א הידיעה שלנו. בוקולי מאחור נתן את משחק העונה הפרטי שלו, ולמשך רגעים ארוכים – ליתר דיוק מהשער של אשדוד ועד סיום המחצית הראשונה – נראינו כמו שאנחנו צריכים להיראות: רעבים, עטים על הכדור ולוחצים ללא רחם על היריבה, ממש כמו קבוצה שרוצה לקחת אליפות.

אחר כך נרדמנו למשך זמן ארוך מאוד, כרגיל אצלנו העונה. איזה מזל שלחמד לא אכפת מההרגלים של מכבי. לתומר יש העונה מטרה: להוכיח שהוא שווה הרכב במכבי חיפה, שהוא חלוץ אירופי כמו שדרשנו כאן ב"לפני". בינתיים הוא עולה על כל הציפיות, נדמה לי שאפילו שלו עצמו. מה שהוא עושה מאז שקיבל את הצ'אנס בהרכב מתחיל להיראות כמו חומר לסיפורי כדורגל גדולים.

בכלל, נדמה שלתומר יש נטיה לדרמה: הוא היה אחראי בלעדית לשער של אשדוד, כשאיבד את קפילוטו, אבל החזיר עם שני שערים נהדרים. ברשותכם אמנע ממשחק המילים המתבקש עם החמד-של-חלוץ, חמד-של-בחור והצמד-חמד, ואעניק לו כינוי אחר: תומר חד. שני מצבים, שני שערים. מי צריך יותר.

ציונים

דוידוביץ' – 5. שיהיה בריא.

בנאדו – 6. סה"כ משחק לא רע. קיבל בונוס נקודה על החטיפה האלגנטית משריקי, שכנראה הצילה לנו שער, ומינוס נקודה על המיקום הגרוע בנגיחה של צ'קול, שכמעט עלה לנו באחד.

פיליאבסקי – 6. טוב, החלטנו כבר שהוא יותר טוב ממימון, עכשיו הגיע הזמן לבדוק כמה הוא טוב באופן כללי, וזה עדיין לא ממש ברור. עושה שטויות של טירון לפרקים, רגוע ושקט במקרים אחרים. אבל יש לו מבט של רעב בעיניים, כמו שאני אוהב, ובדקות האחרונות והמלחיצות הוא עמד כחומה בצורה והציל כל כדור שהגיע לאזור הרחבה.

טוואטחה – 7. מהירות אדירה, עבודה נהדרת בהגנה, תמיכה מדהימה בהתקפה. כמה הוא רץ, זה לא ייאמן. ירדה לו נקודה על כמה הרמות גרועות במחצית הראשונה.

משומר – 6. מסתבך, מאבד כדורים, עושה שטויות, מנסה דברים שהוא לא יכול – ובסוף מבשל לנו את גול הניצחון. אין הרבה מגנים דומיננטיים כמוהו בארץ, ועדיין נדמה שעותמאן היה עושה יותר (ורק שעלי לא יברח לנו כשיימאס לו מהספסל).

קולמה – 6. נלחם כרגיל. הנוכחות והלחימה שלו אפשרה לבוקולי לצאת קדימה ולעזור לקטן בניהול המשחק.

בוקולי – 8. המשחק הכי טוב שלו העונה. היה בכל מקום בהגנה, חטף כדורים בזריזות אופיינית, וניהל גם את המשחק מקדימה. היחיד אצלנו שמעז לבעוט מחוץ לרחבה, וכבונוס גם הכין את השער הראשון. גמד ענק.

גולסה – 7. מחצית ראשונה נהדרת שלו, במחצית השניה נעלם כמו כולם. עם כל הכבוד להטעיות מלאות הפוזה של רפאלוב, גולסה הוא הדריבליסט הכי טוב שלנו ולעניות דעתי אחד הטובים בארץ. יחד עם העבודה המדהימה שלו בהגנה וההפעלה הטובה של טוואטחה, אייל חוזר להגשים את ההבטחה שהיה לפני שנתיים והופך לאט לאט למתחרה רציני על תואר שחקן השנה שלנו.

ורד – 4. כאמור, לא אותו ורד שנכנס כמחליף ומכניס אנרגיות לקבוצה. תרם לשער הראשון אבל לא עשה כלום חוץ מזה. אני מקווה שימשיך לקבל צ'אנס בהרכב אבל תכל'ס? כרגע לא אכפת לי שעל המקום באגף הימני יתמודדו באופן קבוע הוא, רפאלוב, סולליק וגדיר.

קטן – 5. כשהקבוצה לחוצה כל הכדורים עדיין עוברים דרכו ונדמה שלנוכחות שלו אין תחליף, כי הניסיון שלו משרה הרבה רוגע על השחקנים. ובכל זאת, ספק אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבזבז מקום בהרכב על קטן בגרסת השחקן האיטי שמאבד הרבה מהכדורים שמגיעים אליו, לא בועט לשער וכבר לא מספק את המסירות הגאוניות שהכרנו.

חמד – 8. מה עוד אפשר להגיד? הבחור קיבל הזדמנות והוא חוטף אותה בשתי רגליים, ושתיהן קטלניות. אגדה בהתהוות אמרנו?

מחליפים

אדרי – 6. כנראה השוער המחליף הטוב בליגה. הצלה נהדרת בסוף.

אזולאי – 5. ניסה להכניס קצת אנרגיות באגף הימני, אבל זה לא באמת המקום שלו. נדמה שדווקא ורד היה עושה בדקות האלו עבודה יותר טובה.

רפאלוב – שיחק מעט והספיק לבעוט יפה לשער אבל גם להזכיר את האופי הקצת אגואיסטי שלו. לפחות רצה ובעט, מה שאחרים משום מה לא מעזים לעשות.

השחקן המצטיין

בוקולי. נכון, חמד הביא לנו בשתי רגליו את הניצחון, אבל בלי גוסטבו זה לא היה קורה. מנוע אמיתי, נמצא בכל מקום על המגרש, ובדקות האחרונות החזיק את מרכז השדה כמעט לבד. המסירוּת והמחויבות שלו הן פרייסלס, ואני מקווה שכשהשחקנים הצעירים מחפשים להם מודל לחיקוי, הם כבר לא מסתכלים על קטן אלא על גוסטבו.

עוד כמה מילים

אנחנו מתקרבים לתחילת העונה האמיתית והיכולת הטובה עוד לא מגיעה. אולי צריך כבר להשלים עם זה שהעונה זה כבר לא יקרה, וזה מחיר חילופי המשמרות בקבוצה. בינתיים, בכל אופן, אנחנו מנצחים, מובילים את הליגה, מגלים אופי, רצון ולחימה ומגלים את הכוכבים הבאים שלנו – וגם זה לא מעט בכלל. מצדי, שננצח ככה עד סוף העונה.

תודות

לעידן שדה, שהחליט בדקה ה -83 לזרוק את עצמו במקום להמשיך עם הכדור ולהבקיע לנו שער ניצחון, בהחלטה המטומטמת ביותר שראיתי אצל שחקן כלשהו בזמן האחרון.

פינת הטלוויזיה ע"ש ד. נוימן

רמי וייץ הוא דוגמה לשדר שמוכן בצורה מושלמת לשידור. אפשר לא לאהוב את הדעתנות שלו (ואני לא אוהב אותה), אבל וייץ בא לעבוד וזה מעורר הערכה. הפרשן לידו היה כל כך אנמי שאני לא זוכר אפילו מי זה היה. הוא לא תרם כלום ונדמה שהדומיננטיות של וייץ החדירה בו פחד. לפחות הוא לא קשקש כמו פרשנים אחרים שעל שמם קרויה פינה זו.

השורה התחתונה

אומרים שזה מסוג המשחקים שאלופות יודעות לנצח. נדמה שכל העונה שלנו מורכבת ממשחקים כאלה. מה זה אומר על הסיכוי שלנו ללכת עד הסוף?

השורה מתחת לשורה התחתונה

האם פברואר 2010 הולך להירשם בביוגרפיה של תומר חמד כחודש הטוב בחייו? אני מקווה שכן, כי עוד שבועיים יש הפועל.

***

(עדכון מאוחר (וסופר חשוב!): אפרופו החודש הטוב בחייו, חמד הולך להפוך השבוע למקבילה הכדורגלנית של אלישי כדיר – מסתבר שהחברה הלא-מכוערת-בכלל שלו משתתפת בעונה החדשה של "הישרדות". רשמו את התחזית: חמד יופיע השנה על שערי כל מגזיני הבידור שאתם מכירים)

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על אשדוד – אנחנו

  1. פרלה הגיב:

    ההרכב הצפוי למחר קרוב הרבה יותר למערכי המשחק שהומלצו פה בחודשים האחרונים. אם נצליח, ובזכות הפציעה של דבה, אז יצאנו גדולים ואם לא, אז אוי ואבוי כי בעוד שבועיים יש את משחק הליגה היחיד עד הפלייאוף ששווה באמת 3 נקודות (מה שקראו פעם משחק על 6 נקודות).
    מי יתן ונרוויח את חמד כחלוץ – לראשונה בעמדה הקדמית,
    מי יתן ולא לשווא פיללנו לגולסה וחמד בכנפיים,
    מי יתן ויניב יוכיח שעוד כוחו במתניו,
    מי יתן וליאור יקום מהספסל רק כדי לחלוק כבוד למישהו,
    מי יתן וטוואטחה ימשיך לקדם את התכנית של ערן לאגף שמאלי שכולו אפליה מתקנת,
    מי יתן גול מוקדם, מי יוסיף את השני ומי ישלים את הגשמת נבואת הבלוג הקבועה…

    אהבתי

  2. הופ הגיב:

    אהבתי :)
    אמן ואמן!

    אהבתי

  3. מתי הגיב:

    רק בריאות ניר, טוב שאתה בא לעבודה גם כשאתה חולה זה משאיר עלינו רושם טוב.
    זכור לי משחק בשנת 91 באצטדיון רמת גן שבאתי חולה מת, כל הדרך הקאתי, היה משחק מוקדם של הפועל פ"ת שהתמודדה נגדינו על האליפות שראיתי אותו חצי מעולף. ואז הגיחו תלתליו של איתו אהרוני ממנהרת השחקנים לקראת החימום ופתאום אלוהים נסך בי בריאות של שור הרבעה , העולם נראה נפלא, הפסקתי לחשוב על כל המסכנים שצריכים לנקות אחרי את הקיא לאורך הכביש מחיפה לרמת גן וראיתי ירוק. זה נגמר ב-4:1 על מכבי ת"א עם ציון 10 לצ'אנוב שעצר שני פנדלים וגול לקינוח של שמוליק טרגן ואדום לשמעונוב הנורא. יש סיכוי שתהיה בריא היום ובאמת נקווה לנצחון רב שערים של 3-0.

    אהבתי

  4. הופ הגיב:

    אני זוכר את המשחק הזה! אחד המשחקים הטובים ביותר של שוער שראיתי אי פעם. אני זוכר גם את מדור הספורט שאחריו, עם ציון ה-10 המרשים שהיה בשבילי מה שה-10 לנדיה קומנצ'י היה בוודאי לדורות לפניי. ושמוליק טרגן… איזה שם נשכח.
    תודה מתי, מקווה שגם בי תופח רוח חדשה עת אראה את תלתליו של… מי? יכול להיות שאין לנו תלתלים בקבוצה? זה מחדל חמור! חיפה חייבת לפחות שחקן אחד עם תלתלים! האם איאלץ להסתפק בסקוטש של קולמה? ואולי בגלל זה, באופן תת מודע, אני כל כך מחבב את חמד?
    ובכן, מקווה שגם בי תופח רוח חדש עת אדמיין את תלתליו הגזוזים של חמד חוזרים לראשו, ונצליח להתגבר על כל הנאחסים של וואלה ("חיפה אוהבת את האיצטדיון באשדוד") ועל הרגשת הנאחס האישית, ולתת שלוש בראש.

    אהבתי

  5. פרלה הגיב:

    1. חושך מצרים. משחק שהתנהל כולו באינטנסיביות של קטן (למעט גולסה – טאווטחה). זה לא מתאים לשלב הזה, לקבוצה הזו ולצרכים הנפשיים שלי באופן כללי. למרות זאת הייתי עולה עם אותו הרכב בשבת הבאה מול פ"ת – שם יהיה זמן לתיקונים ומצד שני (___) אם זה יעבוד אז זה ירוץ גם בבלומפילד.
    2. שוב ספגנו מקרן. שוב לא ידענו מה לעשות עם קרן. ועוד קרן ועוד קרן. תגביהו לרחבה. סטטיסטית, פעם ייכנס מזה משהו. או שתבעטו מהקרן לשער.
    3. ורד לא עשה כלום חוץ מהחלקה על הפדחת בגול הראשון. מידת ההשפעה לא ברורה. בישול זה לא.
    4. אהבתי את פיליאבסקי כקשר אחורי שלישי, את חמד כמי שיודע תפקידו של חלוץ מהו ואת ההדיפה של אדרי בסיום. זה כבר לא ללב של הנצחונות בשער הפרש. לא דיברנו על שלישיה שכולה לשער היריב…
    חמש. רגע לפני, זה כבר כמעט היה להתייאש.

    אהבתי

    • פרלה הגיב:

      מתוך הסיכום של אלישע ע"פ ONE: "מה שאהבתי זה שלא איבדנו סבלנות, המשכנו לשחק לאט-לאט, לא יצרנו הרבה הזדמנויות…" לא רק לערן יהיה מה לומר על זה. כל הבעיה היא ששיחקנו לאט לאט.

      אהבתי

      • הופ הגיב:

        לא בדיוק מה שהוא אמר, לפי הוידאו הזה (מן הסתם לסיכום הזה הם התכוונו, רואים שם את המיקרופון שלהם):
        http://sports.walla.co.il/?w=//1792222
        באופן כללי אני לא סומך על האתר העילג הזה, שחלק מעורכיו לא יצליחו לחבר משפט הגיוני מהמילים: מכבי, חיפה, ניצחה. גם אם יהיה כתוב שם ש"חיפה" מתחיל ב-ח', אני אצליב את המידע עם אתרים אחרים.

        אהבתי

  6. הופ הגיב:

    פרלה – סיכום יפה. משחקים שמתנהלים באינטנסיביות של קטן זה פחות או יותר סיכום העונה שלנו עד עכשיו.
    מסכים עם הכל, רק לגבי הקרנות אני לא בטוח. אם אין לנו שחקן שיודע להרים קרנות (רק רפאלוב הרים יפה בסוף), אין לי בעיה שינסו דברים יצירתיים. רק שיזכרו לעבוד עליהם במהלך השבוע, אחרת זה נראה מביך.

    אהבתי

  7. ערן הגיב:

    הקבוצה משחקת בדיוק כמו האופי של המאמן שלה אפורה,חסרת כריזמה ,שקטה(כמו שאתם טוענים שזה חיובי….)ובעיקר משעממת .
    אני כל כך אוהב אותה שאני לא יכול לכעוס .
    סוף סוף אלישע יבין שחמד ( כמו ארביטמן) הוא לא שחקן אגף צריך עוד כמוהו וכמו גולסה ובוקולי – שחקנים עם ״גיצים״ בנעלים….
    כנראה שזה מה שנראה עד סוף עידן אלישע וחבל כי עם הסגל הזה אפשר להיות הרבה יותר טובים.
    בפליאוף שוב אלישע ירדים אותם ואותנו ונגיע שקטים מידי למאני טיים….
    נ.ב
    עוד כמה גולים נקבל מקרנות ?

    אהבתי

  8. מתי הגיב:

    שמח שגזוז התלתלים באמת נתן לך רפואה ומרגוע למכאוביך הקשים, אני מודה לשופט בוחבוט שהיה גרוע לאורך כל המשחק שעשה צדק וסיים את המשחק לפני כדור קרן של אשדוד אחרי שהם ביזבזו זמן מהדקה השלושים בערך.
    סוף סוף עשינו בסיבוב הזה תוצאה שונה ממה שעשינו בסיבוב הקודם, עד עכשיו את כל מי שנצחנו בסיבוב הקודם ניצחנו גם בזה ועם כל מי שעשינו תיקו בקודם עשינו תיקו גם בזה.
    חוץ מבוקולי המצטיינים במשחק היו הקהל של חיפה והכרוז של אשדוד שניסה להשתיק את שריקות הבוז על החילופים באשדוד בתרוץ-מוישה פצוע, כל הכבוד מוישה (על משה אוחיון).

    אהבתי

  9. הופ הגיב:

    ערן – התגובה המתונה שלך הפתיעה אותי, ציפיתי לקטילות קשות. כנראה שגם אותך אלישע הצליח להרדים :)
    שמע, הכל זה פונקציה של ציפיות. אחרי הטראומה של שנה שעברה, המכירה של השחקנים הכי טובים שלנו והכניסה של גולדהאר למשחק לא ציפיתי מאיתנו השנה להתמודד על האליפות. חשבתי שנרוץ בצמרת מכוח ההיסטוריה אבל לא ליותר מזה. כרגע (גם בזכות חולשת היריבות) אנחנו מובילים את הטבלה וזו הפתעה לטובה.
    באופן כללי יותר, הקבוצה שלנו עוברת מהפכה של ממש. ממעמד של הקבוצה העשירה בארץ, שכל השחקנים רוצים לשחק אצלה, אנחנו הופכים להיות מעין חממת שחקנים שיכולה להציע סדר, שקט וארגון מופתי אבל לא את הכסף הגדול. תראה את אלרואי כהן – לפני 10 שנים (אחת התקופות אליהן אנחנו משווים מבחינת הציפיות לאיכות הכדורגל) שחקן כזה בכלל לא היה שוקל את הפועל ת"א והיה עובר לירוק בלי שאלות בכלל. היום אנחנו כבר לא יכולים להשיג את התותחים הכבדים, וצריכים לגדל אותם בעצמנו. בהתחשב במהפכה הזו האלה, מה שאלישע מצליח להוציא מהקבוצה הוא כמעט מים מסלע.
    אז נכון, עכשיו קל להגיד שיש לנו סגל טוב שאפשר להוציא ממנו הרבה, אבל תכל'ס אלישע הוא זה שבנה את הסגל הזה והפך אותו לכל כך מבטיח – מבנאדו שהוא ידע להחזיר ולהציב בהרכב, דרך פיליאבסקי, משומר, עותמאן, טוואטחה, קולמה, גולסה, ורד וכלה בחמד, ואני לא מדבר על המחליפים. אז גם פה צריך לתת לו את הקרדיט.
    אני מסכים איתך שהקבוצה היא בדמות המאמן שלה, אבל אתה מסתכל על צדדים מסוימים שלו ואני אומר – כמוהו היא לוחמת, מקריבה, מחויבת, לא מוותרת. אני חושב שבמסגרת השינוי שהיה יכול לעבור עלינו לאור המהפכה שהזכרתי קודם, לא היינו יכולים לבקש יותר. עם כל מאמן אחר, כמה התקפי שהוא היה, היינו הופכים לגרסה קצת יותר עשירה של בני יהודה או בית"ר. משחקים יפה מדי פעם, מנצחים, אבל גם נשברים מהר ומפסידים בקלות. אין הפסדים קלים במכבי של אלישע. למעשה אין כמעט הפסדים, וגם תיקו הוא מחזה די נדיר.
    ועדיין אני לגמרי מסכים איתך – יש מקום לשיפור. אני מקווה שאלישע יידע לעשות אותו. הרי החלק המשמעותי של העונה עוד לפנינו, ובשנה שעברה הגענו לשיא מוקדם מדי. אולי בסופו של דבר החלק הלוחם יתחבר סוף סוף עם הניצוצות של המשחק היפה, ונתפוצץ על המגרש – והפעם בזמן הנכון.

    אהבתי

  10. הופ הגיב:

    מתי – אני אוהב אנשים שמצליחים למצוא נקודות אור שאני לא חשבתי עליהן :)
    אני מבין שהיית במשחק, אני לא הצלחתי לשמוע מה בדיוק הכרוז אמר, וגם בקושי הראו את הקהל.

    אהבתי

  11. אביעד הגיב:

    הופ, גם היום אנחנו יכולים להרשות לעצמנו בשקט את אלרואי כהן. שחר פשוט לא מוכן להשקיע כ"כ הרבה כסף בשחקן שנתן חצי עונה טובה בליגת העל, זה הכל.
    אם הסכומיםשפורסמו שהפועל ת"א התחייבה לשלם לק. שמונה נכונים, בשביל לראות רווח מהעסקה, הפועל ת"א צריכה למכור את אלרואי כהן לקבוצה אירופית בסביבות 2.5 מליון יורו (או בשיטת שוקי נגר, להשאיל אותו ב-50 אלף דולר לעונה ב-50 השנים הקרובות). אני לא זוכר שחקן ישראלי שנמכר מהארץ לאירופה בסכום הזה.

    אהבתי

  12. פראליה הגיב:

    להרגיש פיזית ונפשית כמו הקבוצה שלך זה הוכחה שאתה אוהד, כשאתה לא מאבד את זה גם אחרי 10-20-30-40 שנה זה אומר שאתה שרוף, תרתי משמע, כשאתה נהיה דומה לה או שהיא נהיית דומה לך זה אומר כנראה שאתה והיא זה שני אברים שונים של אותו גוף.

    תומר – ידעתי כמו הרב שראה אותו בנוער, שהוא חלוץ, לא ההיתי סגור על היכולת המנטלית שלו ועד עכשיו הוא מראה יכולת מטלית טפו טפו טפו, פשוט להצדיע לילד הזה. בכל מקרה, שני גולים של קור רוח שלא נותנים לך להיות סגור על אם הוא שמאלי או ימני.

    אדרי – נראה שהתבגר ואם הוא יצליח להתשפר גם מנטלית ולהראות יכולת לאורך זמן, נגיע למצב שבו שני השוערים הכי טובים בליגה (אניימה כבר יצא לאירופה ב- 2006, לא?) משחקים אצלנו (בדומה לצ'ך וקודיצ'יני כאשר שניהם שיחקו בצ'לסי) ואז הוא יהיה שווה להתמודד על האפודה בעידן שאחרי ניר (מפחיד).

    הפרצוף של הכדורגל בארץ – גרגורי (מאמן פרמייר-ליג בדימוס) חוגג את שער היתרון של קבוצתו בהחלקה וחיוך עם מאיר לוי.

    אהבתי

  13. הופ הגיב:

    אביעד – יכול להיות שכלכלית חיפה יכולה לקנות את כהן, אבל החלק הכי חשוב במהפכה שדיברתי עליה הוא המדיניות הכלכלית החדשה של שחר. הרי היכולת הכלכלית של חיפה = היכולת הכלכלית של שחר, ומה שהיא יכולה להרשות לעצמה זה מה שהוא מרשה לה.
    אני בעד המדיניות שלו. כמובן שאני עצמי לא יודע מה "באמת" הדבר הכלכלי הנכון לעשות, אבל בעשרים השנים האחרונות שחר הצליח לקנות את האמון שלי בהחלטות שלו, ובכך שטובת הקבוצה לנגד עיניו.
    לגבי הרווח מהעסקה על כהן, התמונה הרחבה יותר צריכה לקחת בחשבון את ההכנסות האפשריות אם כהן יסייע להפועל חו"ח לקחת אליפות וחו"ח להגיע שוב לצ'מפיונס. יכול להיות ששחר פשוט החליט לא לקחת את האופציה הזו במסגרת השיקולים שלו אלא רק כבונוס, ולהסתכל על עסקאות כאלה כפי שאתה מסתכל עליהן: בכמה אצטרך למכור שחקן כדי שהקניה שלו תהיה משתלמת.

    אהבתי

  14. הופ הגיב:

    פראליה – עזוב את זה שאני מרגיש כמו הקבוצה שלי, אתמול יצאתי עם חום ושיעול לפאב (לא רציתי לסמוך על האינטרנט וגם לא להדביק חבר), ואפילו הזמנתי בירה (לא היה להם תה והרגשתי לא נעים לא להזמין כלום) כדי לראות את המשחק. אי אפשר להיות אוהד כורסא יותר שרוף מזה. השלב הבא זה ממש ללכת למשחק.
    על תומר לא אגיד יותר כלום, כדי לא לנחס.
    אדרי הוא שוער מחליף מצוין, אבל אני לא רואה אותו שוער ראשון שלנו. אבל לך תדע – גם ואלדז בבארסה נחשב שנים כמי שלא שייך לרמות האלה, והיום הוא נחשב אחד הטובים.
    לגבי תבריזי, אם ראיתי נכון בסוף לא ממש נרשמה החלקה… אין לי בעיה עם זה שיהיו חיוכים, כל עוד זה עוצר שם. ובכל מקרה נראה לי שזה מתקזז עם זה שתבריזי לבש ירוק :)

    אהבתי

  15. פראליה הגיב:

    אביעד,
    אוי ואבוי אם שחר בודק כדאיות עסקה כמו שהסברת. מכיוון שאתה יודע שיש לו עוד כמה תכונות טובות חוץ מלדעת עם מי להתחתן (הוא גם איש עסקים ומנהל לא רע) הוא לא עובד ככה –
    את אלרואי היה צריך לקחת לפני שנה וחצי כשראו שגדל שחקן נהדר (חדי העין ראו את זה קודם, נגיד שיש אצלנו מערך סקאוטינג) וגם ילד טוב (פעם חיפה לא היתה מסתפקת בלהביא "תותחים" אלא היתה גם בודקת שהם בני-אדם) ואז אף אחד לא היה יכול לבקש 800א'$.
    שחקן שהיה מבשיל אצלנו (וגם לא שילמו עליו מחיר מופקע והיה משחק עם תג על הגב) יכול לעשות את ההבדל (בעולם נטול קיזוז) בין כן צ'מפיונס (60-80מליון ש"ח) ללא צ'מפיונס (להמשיך לא לקנות אף אחד).
    להזכירך, שחר הציע יותר כסף על מי ששיחק בליגה פחות ממנו, מתוך מחשבה בונה לעתיד.

    אהבתי

  16. פראליה הגיב:

    הופ,
    תגיד אתה מכיר את הסיפור של אייל בעונת העגלקטיקוס? הוא חזר מ-10 שנים באנגליה אז לא היה סגור על הפורטרטים של השופטים, כל המשחק הוא קורא למאיר לוי "איתן", ההוא באיזה שלב נשבר לו, נתן לו אדום..
    נראה לי גם אתה נפלת שם :)
    סתכל בחוזר ותראה שאחרי הגול הוא מחליק למאיר לוי ואפרופו תבריזי (שקילל בעונה שעברה את טשיירה בגביע והרחיק אותו, מה שזיכה אותנו בעונש הסטורי של חמישה משחים בחוץ אחרי הקלה!) –
    ידעת ששנים הוא זוכה בשתי חופשות משפחתיות כל שנה במלונות פאר באילת ע"ח מרכז הפועל?

    אהבתי

  17. הופ הגיב:

    חופשי… אף פעם לא הצלחתי להבדיל ביניהם.
    ראיתי את המקרה שאתה מדבר עליו, גרגורי החליק כאפות לכל מי שהיה בסביבה ומרוב אושר שלח יד בטעות גם לעבר לוי שהשתעשע מהעניין ושיתף פעולה (פיזית לדעתי בסוף לא נרשמה החלקה אבל זה לא קריטי). זה די הצחיק אותי, ואני לא חושב שהיה שם חשד לאינטרסים משותפים (מה גם שאחר כך לוי הרחיק את איציק עובדיה)…
    את מה שאתה מספר על תבריזי לא ידעתי. זה מעניין, יש סימוכין?

    אהבתי

  18. פראליה הגיב:

    אכן קשה להבדיל – עקרונית תבריזי שמן יותר ונראה ממש כמו מפגר, מאיר לוי נראה יותר כמו בנאדם ובדר"כ הוא לא שופט ממש גרוע שלא רואה כלום.
    כמובן שיש – אני לא אומר כלום ע"ב שמועות, רק מעדות ראשונה (שלי:)) אפרט במקום המתאים.

    אהבתי

  19. אביעד הגיב:

    פראליה, שחר מבצע מספיק רכישות של שחקנים צעירים, גם כאלו שמשחקים בליגות נמוכות. אז אם אחד כמו אלרואי כהן התפספס, זה לא משהו שצריך לבקר את שחר עליו. ולגבי מה קורה אחרי שאלרואי כהן מתגלה? לשלם עליו 1.5 מליון בשלב הזה (שזה מה שהפועל שילמה) זה מוגזם לגמרי.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s