אנחנו – הפועל רמת גן

לא היה אמור להעלות פוסט על המשחק מחר וגם לא היה עולה אחד, אלמלא הערה נכונה של ידיד הבלוג מתי סין-קרונה לפיה מהלך כזה שקול להוצאה של המשחק מטופס הטוטו, כלומר הבעת זלזול ביריבה. היות ש"מצד שני" יודע את השפעת הבלוג על הקבוצה ולא רוצה לגרום לשאננות אצל השחקנים, ומשום שיודעים אנחנו היטב שהוצאת משחק מטופס הטוטו היא מתכון בטוח להפסד, הערתו של מתי התקבלה ובכל זאת עולה פה סוג של

לפני

זה יהיה לפני שונה מהרגיל ופחות חגיגי, מסיבות שונות שכוללות את מצב הרוח העגום שלי (שבוודאי נגרם גם בשל מצב הקבוצה), ההרגשה שלקבוצה כרגע לא מגיעים פוסטים מושקעים (היא צריכה להרוויח אותם בזיעה ובשערים), וכמובן העובדה שלא אראה את המשחק.

ובכל זאת הוא נכתב שכן אי עמידה עכשיו מאחורי הקבוצה, דווקא עכשיו, היא נטישה שלה בעודה משוועת ליד מלטפת ולחיבוק, ואנחנו שהבטחנו לה (כל אחד בדרכו) "בעושר ובעוני", והיינו איתה בכל רגעי העושר, לא יכולים לעזוב אותה כשהיא עלובה, אביונה ומרה, וכמו שיש מי שדואג לעמוד לצידה ולכתוב עליה כשהיא עשירה ומוארת, עליו להיות שם גם כשצריך לתנות דלותה הזוהרת.

ובכן (את ההרכב תמצאו כאן)

הקפטן שלנו משול היה במשחקים האחרונים למקל שתקוע בגלגלינו. עכשיו, לכאורה, אנחנו אמורים לנסוע מהר וחלק. אין לצפות לכך. שהרי אותו מקל בגלגלינו היה גם המוט שהחזיק אותנו מאחורה בלי שנשים לב, שייצב אותנו בלי שנדע כשעמדנו ליפול, ששמר שלא נידרדר מהר מדי ובכל זאת נמשיך לנסוע ולא נעצור. אך ככה זה כשאתה תלוי במקל אחד, אם הוא נסדק נסיעתך מקרטעת, וכשהוא נשבר נגזר עליך להתפרק.

אז המקל יצא מכלל שימוש ותודות להורינו המטאפוריים שלא הכינו אותנו למצב כזה, אנחנו צריכים ללמוד להסתדר לבד כשאנחנו באמצע הנסיעה, שלא לומר באמצע הירידה. כמו שכבר ראינו במשחקים קודמים בהם קטן נעדר, גלגלינו עוד צפויים לתעות, להתבלבל ולקרטע עד שילמדו לנסוע לבד, ובהחלט ייתכן שזה לא יקרה העונה.

כך או כך, מתישהו השינוי הזה היה צריך לבוא, ואם נסתכל על זה מהזווית האופטימית, אין זמן טוב יותר לזרוק חבורת ילדים למים מאשר כשהמים קרים מאוד ומחייבים אותם ללמוד לשחות כמה שיותר מהר, אם הם לא רוצים לקפוא ולטבוע (מהזווית הפסימית, אנחנו עלולים פשוט לקפוא ולטבוע. אבל בואו לא נהיה פסימיים).

מה שטוב זה שכמאמר הקלישאה, ואקום דרכו להתמלא, ועכשיו כשהצל של קטן כבר לא מוטל על המגרש מישהו יצטרך לתפוס מנהיגות, ביי הוק אור ביי קרוק. בגביע היה זה רפאלוב עליו הוטל להראות את עצמו כל הזמן, לבוא לקבל את הכדור ולהוביל את הקבוצה, אבל הוא לא ממש עמד במשימה והמהלכים הכי מסוכנים שלו הגיעו דווקא כשהוא הסתתר באגף והגיח משם, ואולי זו הסיבה שמחר הוא יוסט חזרה לאגף השמאלי (מקום בו הצליח בעבר לקיים שיתוף פעולה לא רע עם מסיללה, ואולי יצליח גם עם היורש).

גולסה מוצב באמצע במקומו. יהיה מעניין לראות איך הוא מתפקד שם. אני רואה את אייל יותר כשחקן חופשי דוגמת בניון שנותן למישהו אחר לנהל את המשחק והוא עצמו בוחר מתי להצטרף, מתי לבעוט מחוץ לרחבה, מתי להפתיע בתנועה חכמה פנימה ומתי לעשות את דרכו בדריבל אל השער. אבל גם התפקוד שלו במקומו של קטן שווה ניסוי שכן בקצה הפקק בנעלו של גולסה יש יותר מנהיגות ומחויבות מאשר בכל רפאלוב, ובכל מקרה התפקיד הזה בטח יותר טוב עבורו ועבורנו מאשר עמדת הקשר האחורי. מה שחשוב הוא שבוקולי יבוא לעזור לו לנהל את המשחק כמה שיותר, כדי לאפשר לאייל לבחור לבד מתי ומאיפה הוא רוצה לעשות את הקסם שלו.

(הייתי רוצה לראות גם את ורד מקבל צ'אנס בעמדה הזו. הכנסות הכדור שלו, וראינו את זה יותר מפעם אחת העונה, הן כנראה הכי טובות וחכמות בקבוצה אחרי קטן. אגב, נראה שאלישע קרא קצת פורומים או לפחות קיבל קצת שכל, כי היה צפוי שהוא יוריד את עידן לספסל בעקבות ההחלפה מול הפועל ובעיקר אחרי שוורד סיפק לו תירוץ מצוין עם משחק גרוע בגביע – ולמרות זאת הוא בחר לספסל דווקא את מוחא).

בכלל הניסויים של אלישע מעניינים, ואם באמת קולמה יפנה את מקומו ליאיא, כמו שמספרים אתרי הספורט, זה יהיה על סף הסנסציה. אני לא ראיתי מיאיא משהו יוצא דופן עד עכשיו אבל ברור שיש לו כדורגל ואם הוא קצת יותר אמיץ מקולמה (שכאשר כן עלה למעלה עשה דברים יפים, הביא פנדל מכריע באחד המחזורים הראשונים והיה אחראי מרכזי לשער נגד הפועל בשבוע שעבר) – יש לו סיכוי להצליח, במיוחד כשהוא מקבל משחק ראשון בהרכב כמו זה מחר, משחק שהוא ההגדרה הכדורגלנית לנחיתה רכה בהרכב הראשון.

אני לא יודע מה עובר על אלישע שעושה פתאום שינויים ומשחקים בסגל. יכול להיות שהוא באמת נפתח קצת למה שאומרים האוהדים (מעניין לחשוב על זה שפעם, לפני האינטרנט, למאמן לא היתה אפשרות לדעת מה חושב הקהל ומהן דעות האוהדים, חוץ מדעותיהם של הרעשנים הבולטים ביציע כמובן. מה שמזכיר לי – איך הלירן-חולצה-אפורה הזה מגיע לכל מפגשי הספורט בארץ? פתאום אני קולט אותו יושב שם בגביע דייויס ליד כל האליטה הרמת שרונית. הוא מין פורסט גאמפ ספורטיבי מקומי כזה, לא?) –

או שזו אימת המקום הראשון שכבר לא שורה על מאמננו, ועכשיו כשסוף סוף אין לו מה להפסיד הוא מרשה לעצמו לעשות ניסויים. ואולי זו בכלל אימת קטן שסרה מעליו, ועכשיו כשהמשחק לא יכול להיבנות סביב הקפטן הדומיננטי ושבור-הגב יש פתאום מקום לשחק עם התפקודים. ואולי זו ההרגשה (המבוססת לחלוטין) שהוא מאבד את האוהדים וחייב איכשהו להחזיר את אמונם. ואולי זו ההבנה שאם לא ייעשו דברים דרסטיים שיכניסו קצת ברק לקבוצה, הוא יחזור לראות מתקני אימונים של קבוצות תחתית בעונה הבאה (למיטב ידיעתי החוזה שלו עוד לא הוארך, אולי חיכו עד למשחק מול הפועל, ואם כך אז סיכוייו להמשיך ירדו פלאים) –

בקיצור, נראה שמשהו זז שם בראש של אלישע (חוץ מאשר בחלקים שאחראים על עמדת המגן הימני, נדמה שגם איומי אקדח לא יכולים לגרום לו להוציא את משומר מההרכב, בטח לא בישול של עותמאן), ומשחק כמו זה של מחר יכול למנף את התזוזה הקטנה הזו לשינוי טוטאלי של פני הקבוצה.

כי הקבוצה שלנו, כמו המאמן שלה, במצב מאוד רגיש עכשיו. וכמו שכל תוצאה יכולה לקבוע את גורלו של אלישע לכאן או לכאן (תארו לכם שאנחנו מובסים מחר? דברים מוזרים מאלה כבר קרו בעבר בקריה. איתי מרדכי כבר מוכן להקפצה), כך יכול כל משחק לקבוע לאן פני הקבוצה כולה ולפיכך פנינו שלנו, למגרש או לים.

וכל זה נכון שבעתיים כאשר קול צעדיו הענקיים של המאני טיים הולך ומתגבר, ואולי זה קול צחוקו המרושע של הקיזוז שבא עלינו (הפעם) לטובה, ואיתו שעת המבחנים וההוכחות. וזה הזמן של הקבוצה שלנו להשיל את עורה הישן ולהתחיל להראות לנו פנים חדשות. תוך כדי תנועה, ובכזה משבר, זה לא יהיה קל. זה יהיה אפילו קשה מאוד. אבל איך אומרים בקואוצ'רית? משבר הוא גם הזדמנות. אז בואו נראה ממה השחקנים שלנו עשויים. אנחנו התייצבנו כאן, גם כשהמצב קשה. עכשיו תורם.

***

ומה שלא יהיה מחר, זה הזמן להיזכר שאנחנו אוהדים מועדון ולא קבוצה אחת, מועדון ולא מאמן אחד, מועדון ולא שחקן אחד. מחר הוא היום הראשון בחייו החדשים של המועדון שלנו, המשחק הראשון בתקופה שתשפיע לא רק על העונה הזו אלא גם על אלו שיבואו אחריה. חלק ממי שנמצא בקבוצה עכשיו יישאר בה לעוד עונה, אולי שתיים. חלק אחר יעזוב. יכול להיות שממש עוד מעט, בקיץ, כל הקבוצה תשתנה. מה שבטוח, אנחנו נהיה שם תמיד. כי אנחנו המועדון, יותר מכל דבר אחר.

נבואה? עזבו, היא ניתנה לשוטים.

0:3 ירוק.

אחרי

אני כאמור לא אראה, אז זה החלק שלכם. ספרו לי מה החמצתי.

***

עדכון: אז מצד אחד ניצחנו, מצד שני (ווהו!) לא הברקנו מול קבוצה די גרועה. נו, אני לא יכול להגיד שציפיתי להרבה יותר. כרגע חשוב לאסוף נקודות ואת זה עשינו, בתקווה שככל שיתרגלו לשחק בלי קטן זה ייראה יותר ויותר טוב. כי להגיע לקיזוז צמודים להפועל זו מטרה אחת, אבל בשביל ללכת עד הסוף צריך גם לנצח אותם – ובשביל לנצח את הפועל תל אביב, חייבים לחזור לשחק כמו מכבי חיפה. הדרבי הוא בהחלט הזדמנות מצוינת (כן, עוד הזדמנות מצוינת, אבל אנחנו לא נתייאש) להתחיל את הדרך לשם.

(ותודה לפרלה ולמתי שסיפרו לי מה היה ועשו את זה מצחיק ויפה, אני מנחש שיותר יפה מהמשחק עצמו).

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

31 תגובות על אנחנו – הפועל רמת גן

  1. מתי הגיב:

    אני גאה בך ניר על שהשכלת למרות הכל להתייצב. אמרתי לך שהבלוגים האלו עושים טוב במיוחד בימים הקשים ואלו באמת ימים לא מי יודע מה לקבוצה.
    בכל אופן אני חושב שאפשר לנקוט במעט אופטימיות זהירה במיוחד לנוכח העובדה שיש עוד הרבה שפנים בכובע עד לסוף העונה, דבאשווילי יגיע למשחקים המכריעים מפוכח, רפאלוב וגדיר מתחילים להכנס לכושר, מסיללה יבוא, סינטיהו, הסגל פתאום מתרחב והסגל הרחב הוא המפתח ללכת עד הסוף בליגה ובגביע.

    אהבתי

  2. פרלה הגיב:

    שמחתי להיות מופתע לטובה מקיומו של הפוסט.
    אשמח להיות מופתע לטובה גם מחר (מהמשחק, ואולי גם מ"אחרי").
    יש כאן חומר נפלא והסגל הנוכחי הוא קצת כמו שחקן נוער שמתחיל את דרכו בבוגרים. עוד לא בטוח מה יהיה ממנו.
    כל המשך דיון במשומר – עוסמן הוא בעיני סוג של יציאה מפרופורציות.
    אין ספק שיציאתו של יניב מהסבב היא סוג של הזדמנות לאלישע כי עכשיו נוכל לראות איך הוא רואה את ההיררכיה, איך באמת יכול להיראות 4 – 4 – 2 או 4 – 5 – 1 או אפילו 4 – 3 – 3. יש לנו סגל שיכול להבריק ואפילו כבר עכשיו. בגביע זה היה זוועה וטוב שזה לא טואטא ואלישע שם זאת על השולחן. עד הפלייאוף יש די זמן לנסיונות.
    אלישע, זה הזמן שלך, צל"ש או טר"ש = סרט מלחמה

    אהבתי

  3. גלעד הגיב:

    תגובתי משבוע שעבר התגשמה כמעט במלואה (או תתגשם, עם אלישע עד שהם לא עולים אני עדיין חושש שקטן יפתח), נראה מה שווה יא יא באמצע עם שלישייה קידמית שעל הנייר נשמעת אימתנית (ורד, גולסה רפאלוב, בקנה מידה ישראלי זה מאיים!!) ובחוד חמד, חבל שמוחא לא פותח לידו במקום עוד קשר אחורי (רבאק זאת הפועל רמת גן!), אבל הצל"ש יגיע לאלישע אם הוא הסכיל לעשות את ההתאמות הנכונות אחרי שתי תצוגות הנפל. ומשומר, הוא תמיד יהייה משומר.
    על הנייר זה נשמע טוב, מחר נראה מה שווה הנייר הזה.

    אהבתי

  4. מיכל הגיב:

    וכל השינויים והניסויים הקוסמטיים (קוסמטיים, כי לא משנה מה יהיה, שבוע הבא קולמה חוזר להרכב, ורד יורד לספסל, ולמשחקים המכריעים באמת תהיה בטוח שקטן יתייצב במלוא הדרו ואז איפה אנחנו ואיפה לבנות כבר הרכב ושיטת משחק, לעזאזל?) לא משנים כלום כיוון שעל הקווים עומד אותו אחד שהביא את אותם שחקנים לפאדיחות הכי גדולות שלהם בקריירה. אז למה שהם יאמינו בו, או בעצמם (ע"ע: "יש לנו סגל מוגבל". אחלה שיטה להפיח רוח קרב בשחקנים שלך), או ביכולת שלהם אשכרה לקחת את האליפות מהמנוולים באדום? הנה לכם תגובה פסימית. אין סיכוי, לא יקרה, נו צ'אנס. איטס אובר.

    אהבתי

  5. פרלה הגיב:

    מיכל,
    את נסחפת, מתלהמת ומגזימה. ולא בפעם הראשונה.
    נקווה שהפסימיות לא תהיה במקומה.
    עוד יגיע הזמן לניתוח הארוך לגבי אלישע.
    זה לא חד צדדי כפי שמוצג בתגובותייך האחרונות.

    אהבתי

  6. מיכל הגיב:

    אני גם צודקת, לפחות לפי נסיון העבר. ראוי להזכיר גם את זה.

    אהבתי

  7. פרלה הגיב:

    לפעמים צודקת ולפעמים לא. תלוי ממתי מתחילים לבדוק;
    תלוי מה בדיוק הנקודה בה התחלת לפתח ציפיות מאלישע שיש לזכור שהגיע בנקודת שפל וללא ציפיות;
    תלוי מה בדיוק היית מגדירה אז כהצלחה;
    תלוי מתי בדיוק הוא נחל כשלון;
    תלוי מה היו הציפיות לאחר הכשלון הראשון;
    תלוי מה רמת הציפיות הנוכחית;
    וכן הלאה.
    זה קצת פשטני וחד מימדי לכתוב: "אני גם צודקת, לפחות לפי נסיון העבר".
    צודקת? תמיד? בכל?

    אהבתי

  8. הופ הגיב:

    מתי – בזכותך, כאמור. אופטימיות זהירה זה תמיד רעיון טוב.
    פרלה – לצערי לא תהיה מופתע מ"אחרי", קבעתי לי משהו לערבי ראשון מתוך הנחה שנשחק או בשבת או בשני. דווקא אז החליטו להקדים את המשחק נגד הפועל לראשון והשבוע את ר"ג, אני רק מקווה שזה לא יהפוך להרגל.
    לגמרי "סרט מלחמה" 2. בראשון הוא ניצח, מקווה שגם הפעם.
    גלעד – מסכים שגדיר צריך לפתוח במקום קשר אחורי נגד ר"ג, אבל אצל אלישע אין דבר כזה קשר אחורי אחד ואם מוחא היה פותח גולסה היה מוסט אחורה, אז כבר עדיף ככה. גם אני אוהב את הרביעיה הקדמית שלנו, עכשיו רק נשאר למצוא שיטה שתהלום אותה.
    מיכל – גם פסימיות מתקבלת. מה שעובד :). בכל מקרה זה הרי לא ממש תלוי בנו. אז אני מעדיף לראות את הדברים שמאפשרים לי לקוות לטוב.
    אגב, אני לא מאמין שאת באמת חושבת שזה גמור, אחרת למה את ממשיכה להשקיע אנרגיות? אני בטוח שגם בתוך תוכך יש איזה שמץ של תקווה. (חוץ מזה, גם אם את צודקת ואלישע כל כך נורא, וההישגים שהוא כן הביא הם מזל ותו לא – תמיד יש אפשרות שהמזל הזה יגיע שוב, לא?).

    אהבתי

  9. פרלה הגיב:

    ניר היקר,
    כשתשוב לצפות באהובתך, לא תכירנה עוד.
    הגבירה מעודנת ההליכות שהיתה משוטטת לאטה באחו של קרית אליעזר חזרה במנהרת הזמן והפכה לנערה מתבגרת ופרועה, חסרת כיוון, מלאת מרץ ותוססת.
    נראה לי שכך תמשיך אהובתנו לתעתע בנו, תחשוף טפח מיכולתה ותכסה טפחיים של יכולת בהגנה (או למעשה תגלה ערוותה) .
    יש לה כשרון לילדונת. גולסה זה קלאסה, חמד זה תומר שמתחיל להשתלט על יותר ויותר מהמרחב האווירי, עידן זה ורד (פורח ונובל לפרקים).
    שיחקנו עם הרכב הרפתקני בלי קשר אחורי אמיתי (זה לא פסול אבל עדיין יש יריב וצריך להפריע לו קצת יותר כי כל כדור שנחטף זה אוי ואבוי דוידוביץ'). זה יכול להצליח כמו ההרכב הנמוך של מכבי ת"א כדורסל אבל גם חושף את הסגל הבעייתי שלנו. סיידו יכול להיות סוג של כיאל (בירם למשל) וגם בוקולי עוד לא נגמר אבל צריך להשקיע באימון כדי לנצל את היציאה של סיידו ומסירות העומק של פיליאבסקי. כרגע זה נראה לא מחובר. אולי הצל של יניב עדיין בעסק. זה נראה כאילו אלישע נואש מהשיטות והטקטיקות ואומר שהכשרון ירים או יפיל אותנו.
    הקהל, מצד שני, זה זבל. לא זבל אורגני שתורם לצמיחה אלא כזה שלא מתכלה (על אף הרבה קרחות הערב); זבל ממאיר שמדכא את הבטחון של הילדים וגומר את האפשרות לפריחה מאוחרת של האחרים.
    הקבוצה עלתה למקום הראשון ועל הקהל השתלט אותו ישראלי מכוער שרוצה לקנות את הכי טוב בחצי מחיר. שרוצה להגיע בדקה ה-90 ולא לחכות בתור, שרוצה להצליח בלי להתאמץ (או לעודד חס וחלילה). בקיצור, הקהל שגמר לגוטמן את עונת גד זאבי והעניק לנו אליפות. גיס חמישי מקולל שמשקיע את כל כולו בלכלוכים וקיטורים בלי להבין שהאליפות הזאת כולה על עצבים.
    עוד תובנה אחת, מישהו חושב שהיינו כובשים שלישיה אלמלא היינו סופגים זוגייה?!

    אהבתי

    • מתי הגיב:

      פרלה נראה לי שאם יש כבר אופטימי פה אז אני אפרוש מהתחיבותי, דווקא אני חושב שאם לא היינו חוטפים שניים היינו מבקיעים יותר לשם שינוי.

      אהבתי

  10. מתי הגיב:

    טוב חייבים להיות אופטימים , לקחתי על עצמי את התפקיד. הנה רפאלוב כבר לא השחקן שהכי בא לך לתת לו סטירה, גאדיר לקח את התואר בענק.
    היינו מאוד קרובים להבקיע בפעם הראשונה העונה ארבעה שערים, ממש קרובים וזה אופטימי.
    וזהו. כמה אופטימי אפשר להיות.

    קריאה נרגשת: בבקשה די, די ,די ,בבקשה די עם התרגילים המגוחכים האלו לפני בעיטות חופשיות, די, הרי כבר עשר שנים לא הבקענו בבעיטה חופשית,אז למה? למה? עומדת לה הגנה ועומד שוער וכולם כוססים ציפורניים בחרדה, הכדור מונח 20 מטר אלכסונית מהשער ואי אפשר לדעת מה יקרה עם הכדור הזה, האם זה יהיה רפאלוב שיבעט לעננים? או שמא בוקולי יבעט לחומה? אולי גולסה יפתיע וינסה לבעוט טיל שינסה להגיע עד תיבת החמש? הנה בוקולי בועט לחומה לא זה רפאלוב בועט לעננים, לא, גולסה לוקח תנופה… ו…. פילאבסקי מגיח מאחור ומטעה את כולם בבעיטה מאתגרת לכיוון השער של דוידוביץ.
    ההכנות של מכבי חיפה לפני בעיטת עונשין מזכירות לי סיפור שסיפר לי חבר על משחק גביע בו הוא שיחק ביןקבוצת הנערים של הפועל כפר תבור לקבוצת העלאק נערים (כולם עם כרטיסי שחקן מזוייפים) של מכבי שפרעם. דקה 90 התוצאה 1-0 לכפר תבור והשופט שורק פנדל לזכות שפרעם. שחקן של שפרעם ניגש לבעוט את הכדור. מניח אותו על הנקודה, מנשק אותו, מסדר את העפר סביב הכדור, מרים אותו, מנשק, מסדר עפר, מסדר גרביים. מודד שני צעדים אחורה, חוזר קדימה, מרים, מנשק מסדר, מודד שלושה צעדים אחורה, מסתכל ימינה, מודד עוד שלושה צעדים אחורה, מסתכל שמאלה חוזר לכדור, מסדר עפר, מסדר גרביים, מכניס חולצה למכנסיים, מסדר צווארון סטייל קנטונה, מודד צעדים אחורה, מוציא את החולצה למכנסיים, חוזר קדימה מסתכל שמאלה, מסתכל על הכדור מודד צעדים אחורה. מודד עוד עשרה צעדים אחורה, עשרים, שלושים, ארבעים, חמישים, מגיע לעיגול האמצע, ידיים על המותניים (הייתי כותב עכשיו שהוא חוזר לכדור שזה מה שהוא באמת עשה אבל בטח כבר הפסקתם לקרוא אז למה לי) , הולך עשרה צעדים, מתחיל ריצה קלה של עוד עשר ואז רץ, רץ , רץ, רץ, רץ, רץ , רץ,רץ (הייתי כותב שהוא עוצר לקשור שרוכים וחוזר אחורה שזה מה שהוא עשה אבל צריך ללכת לישון) רץ,רץ,רץ בועעעעעטטט והכדור בחוץ.
    כן, אתם בטח שואלים נו אז מה, הכדור בחוץ, לא פעם ראשונה שפנדל מוחמץ אבל לא, זה לא היה החוץ שמאחורי השער. זה לא שהכדור רק לא נכנס בתוך המסגרת, הכדור יצא לחוץ חוץ, ז"א על קו האורך של המגרש עשרה מטרים לפני דגל הקרן.

    אהבתי

  11. הופ הגיב:

    מתי ופרלה, תודה לשניכם. גם סיפרתם לי (אני סומך עליכם יותר מאשר על התקצירים) וגם הצחקתם אותי וזה לא פחות חשוב.
    לא מובן לי למה הקהל שרק וקרא בוז: לפחות לפי התקציר נראה שנהיינו בדיוק מה שהאוהדים רצו, קבוצה התקפית שמבקיעה שלושה שערים, וההגנה פחות חשובה. מה שנקרא, לא משנה כמה היריבה מבקיעה, אנחנו הבקענו אחד יותר.
    לצערי אין בתקצירים כלום מעבר לשערים. מהם (ומסיקורי המשחקים) יכולתי רק להסיק שגולסה מילא את תפקיד קטן די בהצלחה כולל בישול לגול יפה של רפאלוב (איך היה ליאור? מעבר לשער היפה לא מצאתי רמזים), יאיא היה סביר וכשהעז גם הביא גול, חמד עשה את שלו, ורד נתן גול ניצחון וגדיר קיבל על הראש מהקהל. הבנתי נכון?
    כמי שלא ראה ולא חווה את התסכול שבטח אתם עברתם, אני שמח על הניצחון ומסתפק בו. שישמרו את היכולת למשחקים שאני רואה :)

    אהבתי

  12. עופר (הירוק) הגיב:

    אז ככה. כי מגיעה לך תגובה, וכי הייתי לא בסדר היום עם החמש דקות שלי. וכדרכי בקודש, נעשה את זה בנקודות.
    1. דוידוביץ' – יש בעיה שם. אני לא סגור על פשרה של הבעיה, אבל היא קיימת. ז"א, היכולת שלו היא בבירור פחות טובה ממקודם, וצריך לזכור שטעויות של שוער הן קריטיות, במיוחד מול קבוצות קטנות.
    2. הקהל – מה שפרלה אמר. וגם אם אני מבין, עדיין. מה שעשו לגדיר, למרות שהיה מעצבן, היה פשוט מגעיל.
    עכשיו משום מה נמאס לי מהנקודות, אז אני אתחיל לשפוך הכל. קודם כל, מה שמתי אמר על הבעיטות החופשיות, צודק במאה אחוז (אבל מתי איש גדול, לא זוכר מתי טעה). זה מרתיח. אתה לא אמור לשחק ככה מול הפועל רמת גן. אתה אמור לשטוף את המגרש, אתה אמור לשחק הרבה יותר רגוע, אתה אמור לנסות יותר. השער השני אגב, היה הרבה יותר מעצבן. גם כי אמורה להיות לנו הגנה יותר טובה, וגם כי רמת גן לא קבוצה שמסוגלת להבקיע 2 כמעט אף משחק. מה זה אומר על הקבוצה שלנו? מה זה אומר שהגנו כל כך הרבה וכל כך גרוע נגד הקבוצה שללא ספק היא הגרועה בליגה?

    לדעתי, יש שם משהו כבוי. ככה זה נראה. כמו קבוצה שלא התאוששה מההפסד להפועל ת"א. אני חושב שאחת הבעיות של מכבי, היא שחקנים שמעולם לא חטפו תבוסה כזו. והם לא יודעים איך לצאת מזה. ז"א, הבעיה היא פסיכולוגית לגמרי. הדרבי בשבוע הבא, לא בא בכלל בזמן טוב.

    אבל אני כן אגיד משהו טוב בבליל המחשבות הלא מסודר הזה (שעליו אני מאד מצטער, מגיע לך טוב יותר) – יכול להיות שזו באמת ההשתחררות מהמשחק מבוסס קטן שבו משחקת הקבוצה כל העונה. וגולאסה עושה סימנים של מנהיגות. וגם סיידו יא יא אולי משתפר.
    מי שממש איבד את זה אגב זה טוואטחה, שנראה קצת בשוק. אני לא יודע מה עושים אבל חייבים להביא לכל השחקנים פסיכולוג, להוציא אותם מזה. יש עוד עשרה משחקים בליגה הזו, וצריך לשחק יותר טוב.

    וחוץ מזה, אני מבסוט שהיה פוסט לפני המשחק. זה דבר חשוב בהכנות של כל ירוק באשר הוא.

    אהבתי

  13. פרלה הגיב:

    לשאלותיך ולא ע"פ סידרן:
    רפאלוב משחיל שער שני ברציפות אבל רוב הזמן הוא פסיבי מדי, אטי מדי, רך מדי, חלש מדי, נופל מדי, נזהר מדי וגם חזר לא לרוץ להגנה. מדי ובכלל. היה הכי רלוונטי להתחלף.
    היו הזדמנויות שאנחנו פספסנו ושוער ר"ג יצא גדול: בפתיחה הריבאונד של חמד ובסיום ה"מול שוער" של אזולאי וגדיר וה"מול שוער" של גדיר שלא מסר לאזולאי. בעיטות חזקות למסגרת מחוץ לרחבה: בוקולי, סיידו, חמד.
    מה שיפה אצל חמד זה שהוא כל הזמן מנסה לעשות את שלו ומעבר. עושה יותר הגנה, רץ אחורה, משתלט על כדורי אוויר באחוזים גבוהים יותר ויותר ומשכלל את הבעיטה בסיבוב.
    גדיר כבר עשה פעם את הטעות הזו של לא למסור לחלוץ שממתין לרוחב פשוט (במשחק הבכורה של ריינספורד אוסיי). יכול להיות שבגלל זה הוא לא בהרכב. בגלל זה הבוז כלפיו מובן יותר ואפילו קצת תרבותי.
    לגבי יתר התייחסויות הקהל בא לי לחלק להם דף מסרים: "לעודד. לא לקלל. זה לא תורם כלום במהלך המשחק. אידיוטים. לכו…".
    בפינת התקשורת: כתב ידיעות מיקי שוורץ -לתשומת לבך, חמד הוריד אחורה כדור שקיבל בהוצאת חוץ של טואטחה ולא "כדור ארוך" כלשונך.(ערן – גם לתשומת לבך. חמד נגח אחורה, אזולאי המשיך, גדיר השאיר בלי לגעת ועידן – ורד).

    אהבתי

  14. הופ הגיב:

    תודה עופר על התגובה המפורטת. לזה אתה קורא "בליל מחשבות לא מסודר"? אתה חתיכת יקה…
    הבעיה עם דוידוביץ' לדעתי היא לא שהוא נהיה שוער גרוע, אלא שפעם הוא נתן לנו יתרון בעמדה הזו והיום היתרון נעלם. הוא כבר לא השוער המבריק שהיה. ואולי זו רק תקופה, בוא נראה. הוא הרוויח ביושר את הקרדיט להוכיח שהוא עוד לא איבד את זה.
    לגבי הבעיטות החופשיות, הבעיה היא לא רק שאנחנו מנסים את השטויות האלה אלא שאנחנו עושים אותן כל העונה ובכל זאת לא משתפרים. היית מצפה שתהיה איזו עקומת למידה, אבל אצלנו הקו ישר כמו א.ק.ג של מת. ואותם דברים תקפים גם לתרגילי הקרנות.
    ו…משהו כבוי. נכון, אבל אתה יודע מה זה אומר. מכאן אפשר רק להידלק מחדש :)
    פרלה (וגם עופר), לגבי הקהל – זו דילמה. מצד אחד מותר לקהל לשרוק בוז לשחקנים שלא מפרגנים ואולי הוא אפילו צריך לעשות את זה, לאוהדים לא רק אצלנו אלא בכל העולם יש תפקיד בהחדרת "רוח המועדון" לשחקנים (ולמאמן), ואם המועדון שלנו בנוי על פרגון ומשחק קבוצתי, אפשר וצריך "לתקן" שחקנים שסוטים מהקו הזה. אבל, כמו תמיד, זה עניין של גבולות ושל מתי הבוז הופך מ"תיקון" לסתם ענישה ולפעמים אפילו לנקמנות ולסתם נבזיות (ר' סעיף משומר). במקרה של גדיר זה כמובן מסובך כי כל הנשמות הטובות שלא אוהבים את הערבים בקבוצה מצטרפים לאלה ששורקים מסיבות מקצועיות ונהיה פה פלונטר שלא קל לפתור.
    בכל מקרה, אני לא אוהב את תגובת השחקנים. שיפסיקו כבר להתווכח עם האוהדים ויתרכזו במשחק. גם אם הם (השחקנים) צודקים, כל ההתעסקות הזו בקהל מיותרת ופוגעת בהם ובמערכת היחסים עם האוהדים, שהיא סופר קריטית בעונה כמו זו.
    (ותודה פרלה על התשובות, אני משלים את המשחק בראש, יש לי כבר בערך 30 דקות)

    אהבתי

  15. פרלה הגיב:

    למי שכבר שכח,
    אברם גרנט הביא 2 אליפויות אחרי 7 שנים שחונות וקיבל בוז,
    רוני לוי הביא 3 אליפויות רצוף ובמהלכן זכה לקריאות "אליפות בלי מאמן",
    אלישע לוי הביא את אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר של מאמן בחיפה (אליפות בלתי צפוי + צ'מפיונס עם ילדים…) אחרי 2 עונות זוועה בליגה (כשהשינויים העיקריים הם קרופניק וקולמה) ומקבל קדחת.
    קהל שלא תורם – לא מעודד – רק מקלל ומלכלך ומזיק – מבריח אוהדים חיוביים. מחנך דור חדש של אוהדים שלא יודעים לעודד ומתחרים זה בזה בציניות, אירוניה וסרקאזם במקום לחיות את המשחק והחיים על ההצלחות והאכזבות שבהם.
    הלוואי שלא יכניסו אותם ל- SAMI OFER ARENA".
    אני לא חושב שלגיטימי לצעוק בוז לקבוצה שלך כמו שלא לגיטימי לקלל את ההורים שלך. גם כשהם לא פועלים באופן הנראה לך.
    ומילה אחת של תועלתנות. לפחות לא ללכלך בזמן המשחק.

    אהבתי

  16. הופ הגיב:

    פרלה, מסכים עם רוב מה שכתבת, ובעיקר עם זה שיש לנו קהל מפונק שרגיל להצלחות ולא כל כך יודע איך להתמודד עם זמנים פחות טובים.
    גם אני לא חף מפשע. בקישור לפוסט הזה בפייסבוק כתבתי שהמצב קשה, דודו עזריה (אוהד הפועל ב"ש) ענה לי: "ואני אומר שזה 30 שנה אני מייחל לכזה מצב קשה. הגיהנום של אחד הוא גן העדן של האחר". וצדק בכל מילה.

    אהבתי

  17. גלעד הגיב:

    רק אני ראיתי אופסייד בגול השני של רמת גן?
    ההגנה זוועה, ההתקפה סבירה, היו כמה חילופי מקומות וחילופי מסירות שמזכירים ימים עברו, אני מקווה שלאט לאט התכיפות של הכדורגל החיובי יעלה על הכדורגל השלילי.
    הבוז לגאדיר היה משתי סיבות, 1. עקב באמצע המגרש שהלך לשומקום וכמעט גרם לגול (בלי שאדון גאדיר ירוץ אחרי הכדור).
    2. חוסר הפירגון לאזואלאי.
    הקהל ששורק בוז? הרי זה ידוע וקבוע שיציע 2 שורק בלי קשר למשחק, גם צעקות האליפות בלי מאמן הגיעו מאותו הצד בתוספת של יציע 4. הקופים עושים את שלהם בכל משחק, שרים ומעודדים בלי קשר לתוצאה (גם אחרי ה4-1 שבוע שעבר היית יכול לראות אותם מעודדים את השחקנים) אבל התקשורת האדומה תמיד תיתן במה לאותם 20-30 במקום ליציע שלם…

    אהבתי

  18. הופ הגיב:

    גלעד – זה עוד משהו שרציתי לשאול: ההגנה היתה באמת זוועתית או שלר"ג היה אחוז ניצול הזדמנויות יוצא מן הכלל? כי לפי הסיקורים הם הבקיעו פעמיים מבערך שתי בעיטות לשער.
    יפה שהקופים מעודדים. כאוהד כורסא אני לא מבחין בדיוק בין המעודדים למקללים, אז תודה על המקרא.
    אני יכול להבין שריקות בוז לשחקן שמאבד כדור ובמקום ללכת להחזיר אותו צופה באדישות בחבריו נלחמים. אם יש משהו שמשגע אותי זה חוסר מחויבות, ואין לזה תירוץ.
    גם איבודי כדור מרגיזים אותי אבל הם חלק מהמשחק, לפעמים הולך ולפעמים לא, ואובר מוטיבציה יכולה להביא לפעמים לאגואיזם, בטח כשהזמנים לחוצים.

    אהבתי

    • הופ הגיב:

      ולא היה אופסייד כי שחקן שלנו (יאיא נדמה לי) הוא זה שנגח אחורה
      כאן ב 4:10

      אהבתי

      • גלעד הגיב:

        אני לא בטוח אם זה יאיא או שחקן של רמת גן שנגח, בכל מקרה לא קריטי.
        איבודי כדור הם מרגזים, הם חלק מהמשחק זה גם נכון, אבל אם אתה מאבד כדור בעקב שטותי במרכז המגרש זה מרגיז שבעתיים, אם מהלך אחרי זה אתה במקום לתת כדור שסוגר את המשחק בועט דרדלה שמה כבר עולים העצבים ליושבי יציע 2 והם מתחילים בשריקות בוז עלובות. (לא שאני מצדיק אותם).
        בכל מקרה, כן ההגנה הייתה זוועה, השער הראשון כל כל פרווה, טאלב עומד לידו מטר מהשער בלי לעשות כלום, בשער השני הם בכלל נרדמו, כל פעם שרמת גן טיפה העזו הם הגיעו לחצי מצב.

        ושוב מתחיל הבכי התל אביבי, "אי אפשר לשחק מול 10 שחקנים שמסתגרים בהגנה" וואלה כי אתם הקבוצה הראשונה שנתקלת בבונקר…
        מעניין מתי תתעורר עיתונות הספורט ותבין שלשרוק בוז זה לגיטימי, לשרוף מתקן אימונים זה טיפה פחות..

        אהבתי

  19. פרלה הגיב:

    לך תבין כדורגל. כמו החיים, מענטש טראכט און גוט לאכט (האדם מתכנן ואלוהים צוחק). 10 חודשים מאוחר מדי. בסהכ בשנתיים האחרונות הם לא עומדים בלחץ טוב נאיתנו כשהם בפסגה הם שומרים עליה גרוע יותר מאיתנו (תבדקו ותראו). רולטה. אולי עדיף לבוא לפלייאוף ממקום שני?! או מצד שני…
    משנכנס אדר מרבין בשמחה

    אהבתי

  20. הופ הגיב:

    צדיקים מלאכתם וגו'…
    רק מוכיח את הבינוניות של הפועל ובכלל של הליגה הזו, אף קבוצה לא מצטיינת השנה, מי שתהיה הכי פחות גרועה תיקח את התואר.

    אהבתי

  21. פראליה הגיב:

    אפרופו הדיון המעניין שלנו מלפני שבועיים בעניין אלישע, אני מקווה שכולם הבינו אתמול (לא ממש היה צריך את אתמול אבל בכל זאת היה נחמד לחזות במופע האיימים של אבוקסיס בפאנל של ערוץ 1, דקות אחרי ההפסד הראשון בקריירת האימון שלו) למה חשוב שדמות תאמן את מכבי חיפה ולא תפלצת.

    אהבתי

  22. הופ הגיב:

    טוב לראות אותך פראליה. לא ראיתי את המופע, ספר מה היה.
    אני לא סגור על היכולות המקצועיות של אלישע (אוהב את ההתייחסות שלו לשחקנים, בספק גדול לגבי שיטת המשחק שלו) – אבל מבחינת אישיות אני מאוד אוהב את הבנאדם ואת העוצמה השקטה שלו. שקט, רגוע, לא מתלהם, אף פעם לא מתבכיין, לא מאשים שחקנים, לא מחפש תירוצים. בכל קבוצה אחרת מכת פציעות מזעזעת כמו שעברה עלינו העונה היתה התירוץ שלא היינו מפסיקים לשמוע ליכולת הירודה. אלישע לא מסתתר מאחוריה ואני אוהב את זה.

    אהבתי

  23. פראליה הגיב:

    בגדול, הוא עשה הפוך מכל מה שציינת לגבי אלישע – מתלהם, רעשן, עצבני, מאשים את כל העולם חוץ מהקבוצה שלו, מתרץ ומתבכיין, מתבכיין, מתבכיין, די!!!! … לא היה פנדל של 100% נגדם, בית"ר באו לעשות בונקר כל המשחק, "אם במשחק חשבתי שהיה יד בגול עכשיו אני בטוח" (בעודו רואה את ההילוך החוזר! חזן היסה אותו בזלזול). בקיצור, רבות נכתב על התאומים הסיאמיים גוטמן-אבוקסיס ולגבי ההופעה זה לא נראה תלוש, למד ממנו בשקיקה איך צריך לייצג את הקבוצה שלך בתקשורת.

    אהבתי

  24. פרלה הגיב:

    חוסר ההפנמה שלהם שגם הם לא ממש מוצלחים, עשוי להמשיך ולשרת אותנו בהמשך אז נא לדבר חלש.
    הם מאשימים את בית"ר בבונקר שלא היה.
    הם שוכחים שגם נגד אשקלון בגביע הם לא הבריקו.
    4 הפסדים ו- 4 תיקו שלהם נותנים לנו את הפור על אף 6 הנקודות שלקחו מולנו.

    אהבתי

  25. פינגבאק: ברצלונה, איתמר והפועל חיפה – אנחנו | מצד שני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s