פלייאוף: אנחנו – הפועל תל אביב. עת לשתוק

פרשנויות, ניתוחים, תחזיות, סיקורים וכל האסיד ג'אז הזה תוכלו למצוא כעת תחת כל URL רענן. "מצד שני", למרות חיבתו המוגזמת למילים, לא מתכוון להשתתף בחגיגה הפעם. לַכּל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, עת לייעץ ועת לדרוש, עת להלל ועת לבקר, עת לנחס ועת להתפלל. עכשיו עת לשתוק.

לפני

אך לא נשאיר את קוראי הבלוג מול מסך ריק, מה עוד שלאותה שתיקה ניתן בהחלט לסייע עם עזרים שונים, כמו למשל צפיה מרגיעה ומשובבת נפש באמנות השביעית. לצורך השיבוב נשלחו אנשי הבלוג למשימה בעומק הצינור הראשי של האינטרנט, וחזרו עם שניים או שלושה סרטונים שמצאו שם.

אין סיבה מיוחדת בגללה נבחרו דווקא יצירות אלו. כמה מכם אולי ידמו לראות מכנה משותף בין הסרטים, למשל שרובם ככולם מערבים אנשים צעירים לבושים בחולצות ירוקות דווקא. או שבכולם נשמע קולו של איש מתרגש שמתאר את האירועים (רעיון אמנותי מוזר! אדם שכל תפקידו הוא להגיד לנו את מה שאנחנו רואים ממילא!). או שבכל הסרטים מתואר מהלך עניינים של שינוי במערך הכוחות, במסגרתו קבוצה של אנשים נמצאת בעמדת חולשה אך מתעלה על הקשיים ויוצאת לבסוף כשידה על העליונה. ובכן, כל מכנה משותף כזה אך מקרי הוא ומקורו בדמיונו הפורה של הצופה. וכך גם כל קשר לאותו אירוע מדובר (או בעצם, מושתק) שיתרחש מחר.

שתיקה נעימה.

*

*

*

ובתום השתיקה, תגיע העת לעודד.

*

עדכון: (ותודה לאיתמרק שהזכיר ומנע נאחס רציני)

הנבואה

ניתנה לשוטים.

ולכן

0:3 ירוק.

*

לשם שינוי ולרגל האירוע המושתק אני עוזב את הכורסה הנוחה ויוצא אל הדרכים להרפתקה מסוכנת ורבת מכשולים במחוז אגדי ומסתורי הנקרא "קריית אליעזר". לפיכך יעלה ה"אחרי" – אם יהיה בכלל "אחרי" לאחר אותו אירוע (שעשוי להביא לקץ הזמן, ולו לזמן מסוים) – באיחור מה, כאשר ואם אשוב לביתי, אותו אדם או אדם אחר.

אחרי

לַכּל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, עת לייעץ ועת לדרוש, עת להלל ועת לבקר, עת לנחס ועת להתפלל, עת לשתוק ועת לעודד. ועתה עת לפאר.

בגדול

פארו שם הבחורים בירוק! הריעו ל 11 לוחמים אמיצים, שעלו היום אל כר הדשא במטרה להשאיר עליו את גופם ונשמתם ולהחזיר לחדר ההלבשה רק קרעי בד ירוקים מתנופפים באוויר. ספרו את עלילות הגבורה, תארו את הקרבות באוויר וביבשה, ספרו הכל, אל תותירו אף פרט בחוץ! כי היום עלו בחורינו הגיבורים במטרה להילחם – לא רק על האליפות, לא רק על המקום הראשון בטבלה, לא רק על ניצחון ראשון על היריבה הגדולה; הבחורים נלחמו היום על שמו הטוב של מועדונם, שספג לאחרונה מהלומות מכל צד (ואפילו מצד שני!).

מועדון מכבי חיפה צחק היום בפני כל מספידיו, בתקשורת, בבלוגים, בפורומים ואף ביציעים פנימה: צ'וקרים? לוזרים? חלשי אופי? חברים, היזהרו בדבריכם כשאתם עוסקים במועדון הגדול והמפואר בישראל. אין  קבוצה בישראל שיכולה לעמוד בפני מכבי חיפה כשהיא רוצה, והיום היא רצתה, אוהו כמה שהיא רצתה.

רצה בנאדו להזכיר שהוא הבלם המנוסה והטוב בישראל. רצה פילאבסקי להראות שגם בחור בן 20 יכול לשחק בקור רוח ושקט פנימי של מאסטר זן ותיק. רצה משומר להוכיח שלא סתם הוא בטופ של הכדורגל הישראלי כבר כמה וכמה שנים. רצה יאיא חוזה לעונה הבאה, והוא כתב אותו בגופו על הדשא. רצה בוקולי לנצח, כל כך רצה שנתן את רגל ימין שלו למען המטרה. רצה רפאלוב להגיד סוף סוף על המגרש ולא מול מיקרופונים, שהוא יכול להוביל את הקבוצה בשעה הכי קריטית שלה, ולהגיע למשחק גדול – הכי גדול שיש – כמו שהוא מגיע למשחקים הקטנים. ורצה יניב קטן, רצה כל כך ששכח מהגב הגמור ושכח מהביקורות ושכח מהקללות ושכח מהכל, ולא ראה מול עיניו כלום מלבד ניצחון.

רצו כולם ורצה אלישע, שבשבוע איחור, אך בזמן מתאים מאין כמוהו, נזכר שהוא בסרט מלחמה, ונתן לשחקנים את נאום הדם יזע ודמעות שלו או מה שהוא לא אמר שם שגרם לשחקנים לצאת למגרש כפגז מלוע תותח, להסתובב ולהסתובב ולבסוף להינעץ במצודה האדומה, להמשיך להסתובב בתוכה ולזרוע הרס עוד קצת ורק אחרי שווידאו את קריסתה, להרשות לעצמם לנוח לקול קריאות ה"אולה!" של הקהל.

שום דבר עוד לא נגמר, אנחנו כבר יודעים זאת היטב. אבל מה שלא יקרה בסוף העונה הזו, מכבי חיפה נלחמה עד טיפת הזיעה האחרונה כדי להחזיר לעצמה את שמה הטוב, ועשתה זה בגדול, תוך שהיאמכניעה ללא תנאי את האלופה* והטוענת לכתר. על הדרך היא קיבלה, כבונוס, גם את המקום הראשון, ואולי ואולי, נלחש בשקט, גם סיכוי לא רע לאליפות.

כמה

0:2 לנו.

ציונים

דוידוביץ' – 6. לא היתה לו עבודה.

בנאדו – 8. ניסיון שאין לו מחיר.

פילאבסקי – 8. עוד משחק שקט ומצוין ששם את החותם על הגניבה הגדולה של השנה.

מסיללה – 7. טרף את האגף, היה מצוין בהגנה והטריד לא מעט את ההגנה של הפועל. חבל שלא עבד על ההרמות בזמן הפנוי שהיה לו.

משומר – 8. יותר מהעזרה הרגילה להתקפה והעליה התכופות למעלה, משומר של היום נתן את הנשמה כדי להציל אותנו בכל פעם שבנאדו או אנדריי קצת איבדו כיוון. יופי של משחק של אייל.

יאיא – 9. וואו. תצוגת תכלית של קישור דפנסיבי במיטבו. לא היה תיקול שהוא הפסיד או מסירה שהוא לא קרא. היה בכל מקום והמשיך לרוץ גם כשהשחקנים האחרים נגמרו ושיחקו בזחילה, וחילק גם מסירות יפות בלי הכרה. כבר כמה משחקים שהוא מוכיח שמגיע לו חוזה לעונה הבאה רק בזכות האמביציה. היום הוא הראה שיש לו גם את היכולת.

בוקולי – 8. נתן את עצמו על המגרש אפילו יותר מתמיד, שזה כמעט בלתי אפשרי אבל הנה. והיה גורם מרכזי ביצירת הלחץ שהביא לשער הראשון.

רפאלוב – 8. לא הפסיק להוות איום באגף, והפעם צירף לזה לחימה בלתי מתפשרת על כל כדור. כשפחות הלך לו הוא ידע לחזור למשחק דרך ההגנה ושוב לחלק מסירות מבריקות.

קטן – 9. קטן חזר ובגדול. לא הפסיק לנוע ולבקש את הכדור, חילק מסירות מצד לצד ולקינוח הבקיע גול ובישל עוד אחד, במשחק העונה. מה אפשר לבקש יותר? לחימה וגליצ'ים – וגם את זה הוא עשה. להוריד את הכובע בפני שחקן שההספדים על קברו כבר נישאו, והוא חזר מהקבר להוכיח שהוא עדיין אחד השחקנים הטובים בישראל.

חמד – 7. בא להילחם על כל כדור וברובם זכה. במחצית הראשונה לא ראה שום דבר חוץ מהשער של אניימה וזה הכניס גם את כל השאר לאווירה הנכונה.

דבאלישווילי – 7. קצת איטי, קצת מגושם, קצת כבד ולא חד – אבל עדיין אחד השחקנים היחידים במכבי עם קילר אינסטינקט אמיתי. כיפר על החמצה מזעזעת בהתחלה עם שער שכולו מיקום בסוף.

מחליפים

ורד – 7. מלחמה על כל כדור זה הלחם שלו, ואת החמאה סיפקו כמה פריצות יפות.

גולסה – 6. תרם למלחמה, עדיין לא ממש חד אבל איזה כיף שהוא חזר.

טווואטחה – שיחק מעט, אבל איזה חילוף יפה של אלישע, שעם קולמה, אזולאי וגדיר על הספסל בחר לפרגן לשחקן שהרבה בזכותו אנחנו במקום בו אנחנו נמצאים היום.

השחקן המצטיין

יניב קטן לא סתם לא שיחק בשנה ומשהו האחרונות. הוא פשוט נח. הוא נח על המגרש ונח על הספסל ונח ביציע – רק כדי לצבור כוחות. כי ידע שמשחק כזה יגיע מתישהו והוא יצטרך את כל הכוחות שיש בו.

כשיושבים במגרש, משהו שלא קורה לי הרבה, אפשר לראות את התנועה גם של השחקנים בלי הכדור. ממקום מושבי ביציע 5א, ראיתי את קטן לא מפסיק לרוץ ימינה ושמאלה ולאמצע ולהציע את עצמו כל הזמן למי שהחזיק בכדור. וברגע שהכדור היה ברגליים של הפועל, קטן ולא דבלאשווילי או חמד היה הראשון לרוץ אל המגנים וללחוץ אותם. זו היתה הפעם הראשונה שלתנועות הידיים שלו לעבר החברים היתה הצדקה אמיתית – כזו שרק מי שנלחם ללא הרף בעצמו יכול להשיג. ואיזה כיף שכל המאמץ, הלחימה וההנהגה האלה הקנו לו גם גול ובישול.

ככה צריך לשחק קפטן שרוצה להוליך את קבוצתו לאליפות. ככה צריך לשחק קפטן באופן כללי. ומברוק לאלישע שכנראה הרגיש שקטן מוכן לשכוח למשחק אחד שהגב שלו שבור, ולשאת עליו את הקבוצה כולה לניצחון מפואר.

עוד כמה מילים

הפועל תל אביב הפסידה כבר כשעלתה למגרש. היא נראתה כבויה, כנועה ומובסת עוד לפני שחטפה שער אחד. ובהתחשב בקבוצה הדלוקה שעמדה מולה, לא היה לה סיכוי לרגע.

איך קרה שגוטמן הגאון מדושן העונג לא הצליח להכין את הקבוצה שלו כראוי למשחק הכי חשוב שלה השנה? יש דברים שגם גאונים לא יכול לעשות, והמירוץ המקביל בליגה ובאירופה עשו את שלהם והביאו את הפועל לשלבים החשובים באפיסת כוחות. לא כל כך קל להיות מצליח, אה חבר'ה? זה מעייף, וקשה, ותובעני. נסו ללמוד קצת מהקבוצה ששיחקה מולכם היום, קבוצה שמצליחה להצליח כבר 30 שנים רצופות.

תודות

התפאורה לפני המשחק של הקהל של הפועל הרשימה אותי יותר ממשפטי השירה בציבור של האוהדים שלנו. גם העידוד של האדומים לקבוצתם בסוף המשחק היה מעורר כבוד. אבל כשהקהל החיפאי באקסטזה, אין קהל בארץ שמעודד כמוהו. האיצטדיון רעד תחת הרגליים והזכיר לי  את הרגעים אחרי השער של רומן פץ נגד טורפדו מוסקבה. אי אפשר להפסיד עם כזה עידוד, אי אפשר לחזור למשחק כשהקבוצה השניה מקבלת כזו תמיכה.

תודה לקהל שהבטיח את הניצחון גם כשלשחקנים נגמר האוויר, תודה לקהל הכי מחשמל בארץ.

פינת הטלוויזיה ע"ש ד. נוימן

לשם שינוי אין לי מושג. איך היה השידור? ספרו לי אתם.

השורה התחתונה

ירוק עולה! למקום הראשון, ועכשיו כל משחק הוא קריטי. אסור לאבד ריכוז לרגע.

השורה מתחת לשורה התחתונה

מכתב הפיטורין של אלישע? הוחזר לשולח, בינתיים. אם ימשיך להכין את הקבוצה למשחקים כמו שהכין אותה היום, במקום מכתב פיטורין הוא יקבל חבילה שכוללת חוזה ומפתחות להונדה חדשה. ובצדק.

*

או, הירוק עולה, הירוק עולה, הירוק עולה, הירוק עולה… אני צרוד, עייף, ומאושר (לפחות לשבוע). תודה לעופר שעזר מאוד עם הכרטיס (ולאח שלו עמית שהשיג מקום מצוין ביציע והנעים לי את הזמן) ותודה למתי שסיפק את הגלגלים, היה כיף לנסוע איתכם ועוד יותר כיף לחזור.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

43 תגובות על פלייאוף: אנחנו – הפועל תל אביב. עת לשתוק

  1. איתמרק הגיב:

    והנבואה: ניתנה לשותקים.
    ירוק עולה.

    אהבתי

  2. הופ הגיב:

    LOL
    (האמת ששכחתי :). ואני דווקא אוהב את הפרשנות שלך אבל אוסיף בכל זאת, כי במה אנחנו עוסקים פה בעצם אם לא במסורת ובהמשכיות. תודה)

    אהבתי

  3. גלעד הגיב:

    אהבתי

    • הופ הגיב:

      תודה על עוד 4:28 דקות של שתיקה מענגת. (ואיזה ווינר קייסי. חתום על שניים מתוך ארבעה קאמבקים שהעלינו כאן).

      אהבתי

      • גלעד הגיב:

        נשים בצד רגע את קייסי, להסתכל על קטן איך הוא מתנועע בזריזות, איך הוא רוקד עם הכדור, נראה לקוח מעולם אחר.
        נ.ב כמובן שאחרי המשחק מול פריז סאן זרמן נולד השיר הידוע:
        "כבר בגיל תיכון, זיין תצרפתים, ומאז ועד היום, אנחנו לו שרים,
        או או או או יניב קטן, עולה עולה עולה, או יניב קטן, אותך אני אוהב"

        תראה לנו הערב קצת מהקלילות של פעם, קצת מהמהירות של פעם, קצת מכל דבר של פעם…

        אהבתי

  4. יניב הגיב:

    נו? התחיל? נו שיתחיל. מתי מתחיל? נו. נו. נו.

    אהבתי

  5. מתי הגיב:

    התאוריה שלך מתחילת העונה מגיעה כעת לשיא התזה (היית צריך לכתוב עליה דוקטורט)

    אהבתי

  6. יניב הגיב:

    ועוד תגובה כצעד מחאה על צבע האווטארים פה בבלוג!

    אהבתי

  7. גרנות הגיב:

    וגם אני, לכבוד אירוע, חורג ממנהגי ומצרף לינק עם מקבץ שערים מרשים של מכבי מעונת 09-10
    תבלו…

    אהבתי

    • הופ הגיב:

      LOL
      אנשים שמפסידים הרבה מפתחים יופי של חוש הומור, להתמודד עם הקושי (הומור יהודי וכו').
      וברצינות – בעצם עזוב גרנות, אתה לא באמת רוצה שאני אזכיר איזו קבוצה אתה אוהד. רק נרמוז שהקשר הכי רציני שלה לליגת האלופות הוא שמשחקים בה כעת שניים או שלושה שחקנים צעירים שהם צאצאים של שחקנים שפעם כיכבו בקבוצה הישראלית ששנים אחר כך הגיעה פעמיים לליגת האלופות. אם תמשיכו להיות טובים (כלומר, גרועים), אולי יום אחד נרשה לכם לקחת את הבן של משומר.
      (בעצם, את מי אתה אוהד עכשיו? השנה זה הפועל ת"א לא? או שבנית על מיץ' והמיליונים? להחליף כל שנה קבוצה, לא קל, מסכן)

      אהבתי

  8. אין לי סרטים ואין לי כלום. אני אשתוק בחושך, בשקט.

    אהבתי

  9. שי הגיב:

    יששששששששששששששששששששש!!!!!!!

    אהבתי

  10. ערן הגיב:

    אין כמו גינס צוננת אחרי משחק שכזה…..
    איזה כייייייייף !!!

    אהבתי

  11. סטודנט הגיב:

    קהל ענק
    קבוצה ענקית
    אלישע ענק

    אהבתי

  12. מתי הגיב:

    הנה רמז למה שהתכוונתי בתגובה הקודמת.

    חג 1 במאי שמח לכל הפועלים.

    אהבתי

  13. פרלה הגיב:

    1. טוב שניצחנו רוב העונה גם כשלא נראינו כבליל אמש.
    2. אם נמשיך כבליל אמש התהילה לא תחמוק מבין אצבעותינו כבמאי דאשתקד.
    3. אריק, פילאבסקי, סיידו, בוקולי, יניב וליאור. כל מילה מיותרת. חוץ מהמילים: ניר (עם הדיפה מפחידה אחת ואי יציאה אחת), משומר (פרט להעדר דחיקת רגל אחת), מסיללה (בראשון יצא גדול וחוץ מזה זה עדייין לא זה), חמד (נפלא – לפי ידיעות אחרונות הוחלף בשל פציעה), דבה (חיוב אחד זיכוי אחד), ורד (יופי של עליה מהספסל), גולסה (להרכב על בוקולי? מה מצבו?) וטאלב (תודה לאלישע על הגשמת הפנטזיה. כשמסיללה יחזור לעצמו זה יכול להיות מרשים מאד). אלישע ויניב – אני כבר הייתי מאד סקפטי. עברו עלי חג ושבת מהגהינום.
    4. הלחץ וחטיפות הכדורים בחלק הקדמי הזכירו אחת שנחשבת לטובה מכולן. אם יש למישהו אחוזי החזקת כדור במחצית הראשונה אני קונה.
    חמש. נו באמת?! עכשיו…

    אהבתי

  14. mirage הגיב:

    מזל טוב לכל הירוקים. הייתם גדולים. ואם מדברים על ירוקים אז הנה מה שנראה ביציעים של ורדר ברמן בבונדסליגה בסוף השבוע. http://a2.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/227155_10150186138060073_27426160072_7063126_3133050_n.jpg

    אהבתי

  15. הופ הגיב:

    מתי – התחקיר שעשיתי העלה שזה שיר על הפועל אבל לא הבנתי לאיזו תיאוריה התכוונת. זה שהפעם נגיע לשיא בסוף העונה?
    פרלה – שלא תחשוב שלא ראינו שנשברת והפרת את ה"דממה התקשורתית" שלך במקומות אחרים בתקשורת!
    הלחץ היה אדיר ומצוין. זה הוכיח שאם הקבוצה נותנת הכל מההתחלה ולא שומרת כוחות לאחר כך (עם חילופי נכונים בהמשך), אפשר לנצח כל קבוצה ובצורה משכנעת. נותר להצטער שלא עשינו את זה כל העונה, ולקוות שנעשה את זה מעכשיו.
    מיראז' – תודה ו LOL, זה גדול. הגרמנים האלה כל כך מלאים רגשות אשם שהם יעשו הכל הא.

    אהבתי

    • mirage הגיב:

      שמע זה לא בדיוק כך. משלחת של האוהדים שלנו התארחה בברמן. בהמשך הייתה משלחת שלהם שהתארחה אצלנו . ככה זה התפתח. אין לי מושג מי כתב להם את ההודעה בעברית. אולי נהפוך את זה למסורת ובעתיד אני מקווה לראות פוסטר ענק בחגיגות האליפות של דורטמונד: מזל טוב לדינמו חולון על ההצלחה בליגה ג' !

      אהבתי

      • הופ הגיב:

        :) ברור, צחקתי. אני אוהב סיפורים כאלה של שת"פים בין אוהדים, אני זוכר שגם לנו היה מתישהו איזה מועדון אוהדים באיזו מדינה אירופית (שלוחה של רוסיה? צ'כיה? הונגריה? לא זוכר)

        אהבתי

        • פרלה הגיב:

          בתיכון התארחנו בברמן למשך שבוע בבתיהם של תיכוניסטים מקומיים. לקחו אותנו למשחק של ורדר נגד הומבורג (לא המבורג). היה להם חלוץ בן 38 (הנס פטר בורגסמילר) שהתחמם מהדקה ה- 20 עד הסוף ולבסוף לא נכנס. יש לי ים תמונות מהמשחק ומלא זכרונות.
          נגמר 0:3 ירוק!

          אהבתי

  16. גלעד הגיב:

    היום בעודי חוגג עדיין את הניצחון, הבנתי איזה שיר אלישע השמיע לשחקנים במהלך השבוע:

    בעוד קטן קיבל שיר משלו:

    איזה יום ירוק!

    אהבתי

  17. הופ הגיב:

    …והזמן הירוק ממשיך – שער של כיאל מלפני כמה דקות (תודה לפרוסנר)

    אהבתי

  18. ברק הגיב:

    מכירים את זה שכבר נמאס לכם שכולם חוזרים על אותם הדברים? שנמאס לך לעבור מוואללה לאתר של ערוץ 5 ולקרוא את אותו הדבר? לעבור מתוכנית הספורט של רדיו תל אביב לתוכנית של איל ואופירה ולשמוע את אותו הדבר? ואחרי זה גם ב"ישראל היום"?

    עכשיו…

    מכירים את הקטע הזה ש***לא*** נמאס לכם לשמוע את אותו הדבר? שאתם שומעים משהו ברדיו תל אביב וכשהוא נגמר אתם מעבירים ישר לאיל ואפירה בתקוה שאותו מרואיין יעלה ויגיד בדיוק את אותו הדבר וזה ישמע לכם גאוני ומרגש כמו בפעם הראשונה? שאתם קוראים את כל 7 הטורים של וואללה וכל ה-7 של אתר ערוץ הספורט באותו נושא, ועוד מתבעסים שלא מצאתם עותק של "ישראל היום" מהבוקר?

    אהבתי

    • הופ הגיב:

      :) חזק, ברק. עברתי היום על המוסף של מעריב, ידיעות וישראל היום, את הכתבות הרלוונטיות ב"הארץ" קראתי באינטרנט, וכמובן וואלה, ערוץ הספורט ובגדול כל מה שהצלחתי למצוא.
      אבל האתר שבמובן מסוים הכי נהניתי לקרוא היום (ואני יודע שיש עוד בחור ירוק שבטוח נהנה ממנו כבר בלילה) הוא זה. כנאמר, מי שלא ראה שמחה לאיד בבית השואבה לא ראה שמחה מימיו.

      אהבתי

  19. mooncatom הגיב:

    הירוק עלה!
    הידד,
    מהפינה הירוקה שלי.

    אהבתי

  20. mooncatom הגיב:

    אין בעיה,
    אם זה מה שיביא את האליפות.
    אליפות, נכון?

    אהבתי

    • הופ הגיב:

      :)
      נכון מאוד, ואולי אפילו דאבל! טפו טפו טפו*

      *מה שגורם לי לחשוב על עוד דברים ירוקים, אבל (כמו שאומרת הילארי ב"סודי ביותר") יש דברים שהשתיקה יפה להם.

      אהבתי

  21. מתי הגיב:

    זהו. אחרי יומיים של דיבורים מינוס שתי דקות צפירה אני חוזר לשתוק. זהו. עכשיו אני יכול להקשיב לעצמי ביתר שאת. ושנייה, שנייה לפני שאנימתעטף בשתיקתי הרשה לי לאמר שתי מילים כדי להשאיר איזה משהו מהדהד כמו מנורה קטנה בלילה:"יאללה חיפה!!" עכשיו שקט.

    אהבתי

  22. פינגבאק: פסט: נבחרי העונה | מצד שני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s