בשש אחרי החגיגה/ פוסט אורח מאת עמית פרלה

המשחק מול בני יהודה לא יזכה לפוסט מיוחד (אם לקבוצה מותר לזרוק זין בסוף העונה, גם לי מותר לרוק). במקום זאת, קבלו עוד פוסט אורח שמסכם את העונה, הפעם דרך העיניים של עמית פרלה

הרגשות עדיין מעורבבים,

עדיין אין זו עת הניתוחים,

הזכרונות עכשיו שוקעים,

עוד מתוחים החיוכים.

קוראים את כל הדיווחים,

בעיתונים, באתרים,

אחרי מירוץ לאליפות בבלגיה, צ'כיה ואוסטריה עוקבים,

ומקווים ומייחלים.

*

בשש אחרי החגיגה (שש בבוקר, למי שתוהה) במגרש החניה בעבודה קישטתי את הרכב בארבעה דגלים ירוקים.

בפינות הקפה במשרד הצבתי צלחות עם עוגיות (מאפה ידי אשתי) ושלחתי לכולם מייל: "עוגיות אליפות. מוזמנים לברך "שהחיינו…"."

במהלך היום הסתובבתי בבגדים מכובדים ועניבה וסמלון קטן של המועדון על דש הבגד.

במהלך פריסה לרגל לידה במשרד, אמרה הבוסית שאצלנו מעודדים ילודה. אמרתי לה: לא רק ילודה, הצבעתי על הסמל והיא מיהרה לברך גם את האלופה (טוב, אפילו הבת שלה צופה).

אבל עד שהגענו לחגיגה, זה היה הרבה יותר מלחמה מחגיגה.

*

במלחמה כמו במלחמה.

סבלנו מפצועים רבים;

ידענו מפלות;

ספגנו אכזבות;

נחלנו כשלונות;

אבל לא נפלנו.

היו לנו מצביא עם מזל וקור רוח (למעט נפילה אחת, לטעמי, בהיסטריית החילופים מול נתניה בפלייאוף);

היו לנו צעירים ששים אלי קרב עם רגליים צעירות (ע"ע חמד וטאלב);

היו לנו וטרנים ותיקים ושבעי קרבות שהוכיחו, בניגוד לציפיות שכוחם עדיין לא תש (ע"ע אריק, גוסטבו ויניב ברגע האמת);

התגייסו לשורותינו שכירי חרב אלמונים שלא ממש היה להם משהו אחר לעשות, אז הם עשו אליפות (פיליאבסקי וסיידו);

נאלצנו להתמודד עם גיס חמישי (אוהדים משביתי שמחות ביציע 2 שאפילו במשחק האליפות התמקדו בלכלוכים על דבה);

פעלה נגדנו תקשורת שהיללה את יריבינו וביטלה אותנו – מעז יצא מתוק – והבאנו אותה באלמנט ההפתעה;

עם כל אלה הבאנו אליפות מרגשת ומפתיעה.

*

קמנו משאול תחתיות.

הטראומה של החמישה עשר במאי זכתה להתייחסות רק במוצאי הששה עשר במאי. לא היה אלוף אחד שפסח על כך (כולל ורד, חמד ואחרים שאשתקד לא היו כאן).

במהלך השנה מסיללה התבטא: "לא מדברים על מה שקרה בסוף העונה שעברה".

כמו הלוחמים של פעם. אלו שלא הזילו דמעה. כך גם המועדון שלנו לא הסתכל לאחור.

לא על האבדן, לא על העוזבים, לא על ההדחה, לא על ההערכות הפסימיות.

20 דקות אחרי הפתיחה הזוועתית מול מכבי ת"א בבלומפילד התנערנו והתנענו ולא חיפשנו הנחות.

אחרי כל הפסד להפועל ת"א הרצנו סדרת נצחונות שלא דופקת חשבון לפסיכולוגיה.

אחרי הנפילה מול נתניה בפתיחת הגמר-רגל כשלניר נגמרה הרגל, אחרי שטוטו שוב הביא להם 3 נקודות מול בני יהודה ברגע האחרון, לא ספרנו אותם והופענו כמי שחייהם תלויים בכך.

*

לאורך החודשיים האחרונים אני מסתכל על ההתמודדות שלנו כטרילוגיה של אלישע.

2 קבוצות. ראש בראש. 3 שנים. סגלים די יציבים.

בשנה הבאה זה כבר צפוי להיות אחרת.

בינתיים,

זו אליפות של צניעות ואליפות של גאווה פגועה;

זו אליפות של דרך ואליפות מכוחה של מסורת המועדון (גם אם בדיוק בדרך אחרת מזו המסורתית, הנוצצת  והדורסת –  ע"ע הילד השמן);

זו אליפות שכשזוכים בה שרים מכל הלב "חזְרה הביתה אל הכרמל" בכוונה גדולה וחיוך רחב.

עמית פרלה

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה אליפות בת מצווש, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, ספסל האורחים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על בשש אחרי החגיגה/ פוסט אורח מאת עמית פרלה

  1. מתי הגיב:

    אני בשש אחרי החגיגה, הורדתי מהמחשב תמונה עם השלט i have a dream והציור של מרטין לותר קינג מעליה ושלחתי במייל לכל העובדים כשבנושא כתבתי-היה לנו חלום, עכשיו זו המציאות.
    במשך כל היום הגיעו מיילים וטלפונים זועמים ואפילו צמד בריונים נשלח אלי כשלכולם דרישה זהה-מה עם החומר שהבטחתי לשלוח להם. לכולם עניתי במייל מסודר מכותב לבוסית שלי (כן גם לי יש בוסית) בצירוף התמונה הנ"ל בו נכתב-היום, זה כל מה שיש לי לתת לכם ואם יש לכם בעיה עם זה תאכלו תחת.
    מכולם לא שמעתי יותר במהלך כל אותו שבוע רק צמד הבריונים קצת עיקם את האף על התשובה שלי ובתגובה עיקמו לי שניהם את הפרצוף. זה דווקא התאים בול לפרצוף שלי באותו יום העיקום הזה, הוא הגדיל לי את החיוך.

    אהבתי

  2. ערן הגיב:

    ואני רק התלבטתי מה לשתות ?
    לכל ארוע אלכוהול משלו…..
    בחוף – גולדסטאר
    בשכונתי – ערק
    במשחקים בחו״ל – פילז……. משהו
    לפני – וויסקי
    אחרי -סיגריה
    תמיד – גינס
    אליפות – x.o
    דאבל – ???

    אהבתי

  3. ניר הופמן הגיב:

    תודה פרלה על הפוסט. הצחקת אותי עם הטקסים במשרד, ואהבתי מאוד את רעיון "הטרילוגיה של אלישע". הצליח לו כל כך ה"סרט מלחמה" אז סידרו לו טרילוגיה. ואם זו רק טרילוגיה אז הסוף טוב, על כל התפניות המפתיעות באמצע.
    והאם זו באמת רק טרילוגיה? אני שומע לאחרונה מכל מיני מקומות את אותן שמועות שהזכרת על ז'וטאוטאס… נראה לי מופרך ומוזר מאוד. אם זה נכון, אני מקווה ששחר יתעשת, כי להעיף מאמן שהביא שתי אליפויות בשלוש שנים נגד הציפיות ולהביא מאמן חסר ניסיון בליגה במקומו זה, איך לומר, משהו שאגיאר או אברמוביץ' היו עושים. אז שיתעשת או שאלישע ייקח דאבל ואולי זה יוציא את השטויות מהמועדון שלנו.

    אהבתי

  4. ערן הגיב:

    ניר הייתי מדבר על אלישע אבל הכובע שאני אוכל פשוט מפריע לי……
    אין מילים .
    קשה להודות…
    למרות שאני חושב שהוא מיצה את המקסימום ממנו ומהקבוצה , צריך להקשיב לשחקנים .
    מפחיד לחשוב מה הם יעשו למאמן חדש שהם לא ממש יתחברו אליו ( ז׳וטא ) עם מנטליות קצת מקצוענית יותר.
    לכן אומר בקול גדול אלישע תישאר !!!
    נ.ב
    מחפש כובע חדש 

    אהבתי

  5. יניב הגיב:

    אני שלחתי ללקוחות שלי, כמו לפני כל חג, ברכת חג שמח.
    חג זה חג.
    אחלה עמית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s