ואלה שמות/ פוסט אורח מאת עופר פרוסנר

סדרת הפוסטים האורחים לרגל האליפות ממשיכה, והפעם – העונה דרך עיניו של ידיד הבלוג עופר פרוסנר

*

הופמן סיפר לי שהוא הולך לעשות סיכומים בדרך למשחק נגד קרית שמונה. היה לנו ויכוח בצחוק, אם אני אפרסם את הפוסט הזה רק אצלו בבלוג או שאפשר גם אצלי. הופמן ישב מקדימה ואני מאחורה, הראש שלי בין הכסאות, מציץ. שאלנו גם את מתי, שנהג. בכל זאת, זקן האוטו. מתי, במקום תשובה, החליט כרגיל לספר לנו סיפור.

שבועיים ויומיים לפני זה, נסענו שלושתנו (גם אנחנו, כמו אלישע יודעים שבפלייאוף חשוב לשמור על ההרכב) למשחק העונה נגד הפועל תל אביב. למרות שהפעם הופמן תפקד בספסל האחורי ואני מקדימה. האווירה הייתה הרבה יותר מתוחה. אני זוכר איך התפצלנו אחרי שירדנו מהאוטו, ופגשתי את אחי הגדול עם יוני, והלכתי להגיד שלום לצחי, בכל זאת, הוא מתחתן. עם אחי ישנתי באותו חדר במלון במנצ'סטר (וגם בלונדון אחרי) כששיחקנו באולד טראפורד. נסענו אז 8 אנשים.

זה לא היה המשחק הראשון שראיתי עם הופמן, לדעתי הראשון היה המשחק בסכנין, שאליו לא נסעתי. הוא לקח אותי לבית של חבר שלו טי"ת, וראינו שלושתנו את המשחק הנורא ההוא, שניצחנו בסוף. גם לוינטר הלכנו ביחד, אני והופ. היה ממש כיף.

לפני המשחק נגד הפועל ת"א, זה שבו הפסדנו, עשיתי פאנל לעיתון של אוהדי מכבי שגרים במרכז. ככה הכרתי את פראליה ואת מתי, את גלעד ורון וגם את גל. היה לנו אחלה ערב, ישבנו ודיברנו והיינו ממשיכים לדבר עוד כמה שעות אם לא הייתי צריך לכתוב כתבה. הצלחתי גם לארגן את אלעד, איש מאד מאד נחמד שיכתוב טור. כשאני אומר הצלחתי, אני כמובן לא שוכח שמיכל עזרה לי מאד.

מי עוד היו? היו עוד אלפים. יש את האלה שיושבים מאחורי בבלומפילד ביציע העיתונות, תמיד מדברים על דוידוביץ', ויש את אבא שלי שקניתי לו ולאחי כרטיסים למשחק האליפות מיד אחרי ה 2:0 על מכבי תל אביב בבלומפילד, ויש אנשים בפייסבוק שמגיבים ויש את כל המגיבים אוהדי מכבי בבלוג שלי. ויש את ג'ון אף, ואת החבר'ה מהעיתון ואת גולדי ואת אחותי הקטנה שבודקת מה קורה.

הם כולם אנשים. האליפות הזו שייכת להם. למה אני מזכיר אותם כאן?

אז ברשותכם אני אחזור להתחלה. למתי ולהופמן. לנסוע שלושה אנשים מהמרכז, לקרית אליעזר, זה סוג של נסיעה למשחק חוץ של פעם. צעיף מתנפנף, מתח וציפייה, שאלות אקוטיות כמו "לאפה אחרי המשחק או לא?" ו"איפה חונים?" ותחושות של פעם. במשך שנים ראיתי את מכבי חיפה רוב הזמן לבד. הצפייה במשחקי הקבוצה הפכה מפעולה חברתית לפעולה יחידנית. השנה, בזכות כל האנשים שהזכרתי, זה חזר להיות יותר כמו פעם. אז תודה לכולכם. עשיתם לי עונה נהדרת.

עופר פרוסנר (לבלוג של עופר לחצו כאן)

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה אליפות בת מצווש, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, ספסל האורחים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על ואלה שמות/ פוסט אורח מאת עופר פרוסנר

  1. מתי הגיב:

    ראית עופר, הופמן נהיה כוכב כל כך גדול שהוא מזכיר לי הופעה של שלמה ארצי. נותן הופעה של שלוש שעות, אתה אומר לעצמך בואנה כמה כוחות יש לבן אדם ,אבל אחר כך אתה יושב בינך ובינך ונזכר בהופעה , עושה אחד ועוד אחד וקולט שהבן אדם בקושי שר חצי שעה . שעתיים וחצי המיקרופון היה מופנה לקהל והקהל שר במקומו.
    טוב צריך להפסיק לדבר, יום רביעי מתקרב והזחיחות קצת לא מוצאת חן בעיני. ששששששששששש שקט.

    אהבתי

  2. שמרלינג הגיב:

    עופר, אפשר לקבל לינק לכתבה הנ"ל?

    אהבתי

  3. שמרלינג הגיב:

    מתי הצית אצלי חששות בקשר ליום רביעי, אבל ההצתה כבתה מהר מאחר ואנחנו כבר יודעים מה הולך לקרות מחרתיים.
    רכישת הכרטיסים לגמר הגביע דרך האתר המעצבן של גרבר היתה מורטת עצבים ועד שהצלחתי להגיע לדלפק, נשארו רק כרטיסים ליציעים 5-7. למזלנו יש דברים שעדיף לראות רק מרחוק. אבוקסיס חוגג עם גביע הוא אחד מהם. (אגב, נתקענו עם כרטיס סטודנט/חיל/נוער עודף)
    כן, הפועל הולכים לקחת את הגביע הזה. את האליפות הרי הפסידו במקרה והברק לא יכה פעמיים. אנחנו צפויים לראות תצוגת כדורגל מושלמת של האדומים ולספוג תבוסה בפנדלים. הפרובינציאליות החיפאית תכשיל אותנו, כרגיל, במעמדים הגדולים עלינו. הכישרון האדום והמנטאליות המנצחת של הקבוצה והקהל האדיר שלה יכריעו גם הפעם. אני מרשה לעצמי לברך את הפועל כבר עכשיו על הזכיה ולקוות שיום אחד גם בחיפה תהיה קבוצה כזאת.

    אהבתי

  4. פרלה הגיב:

    שמרלינג – אני לא חולק על כך שהפועל לוקחת את הגביע, אבל, את האליפות הם הפסידו מאלף סיבות לפני שהיה זה "במקרה".
    הם הפסידו את האליפות בגלל השחצנות, הזחיחות, השאננות, בגלל שהם ראו את עצמם ברבע גמר הצ'מפיונס לפני שנוגן ההמנון הראשון (לא כולל בפלייאוף);
    הם הפסידו כי לאורך כל העונה הם לא השחילו חרוזי נצחונות בשרשרת אלא אבדו נקודות כל שניים – שלושה מחזורים מתוך הסתמכות על הקזוז;
    הם הפסידו בגלל שהראש שלהם היה בחוזים עתידיים באירופה;
    הם הפסידו את האליפות כי הם לא באו למשחק העונה האמיתי. זה שעל 3 נקודות שהן 6 ולא אלו שבעונה הסדירה על 1.5.
    הם הפסידו את האליפות כי אנחנו נשארנו לעמוד בלי קשר למה שספגנו;
    הם לא באמת "הפסידו" את האליפות כי היא פשוט מלכתחילה שלנו. והשנה אנחנו לא הפסדנו אותה.

    אהבתי

  5. פרלה הגיב:

    הפוסט עצמו הוא כזה תענוג. כמו הפוסט מורטם של כל העונה הזו. על המגרש ובבלוג. זה פשוט נותן מימד נוסף להתעסקות בדבר האמיתי במקום לבזבז את הזמן על הבלים.

    אהבתי

  6. ניר הופמן הגיב:

    עופר אני מצטרף לפרלה – תענוג של פוסט, מקורי, יצירתי ומזווית אחרת. אני לא יודע אם זה מקרי או שזו תופעה כוללת, אבל גם אני מרגיש שהאליפות הזו היתה "חברתית" יותר מאי פעם (אולי מאז ימי בית הספר). מכבי התקרבה לקהל שלה השנה, להיפך.
    שמרלינג, אתה צודק פעמיים – התמונות נדירות והגביע כבר אדום. נסתפק באליפות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s