הבלוג חוגג בערך יומולדת

נהוג לחגוג ימי הולדת לבלוגים ביום השנה להיווסדם. גם בלוג זה אינו יוצא דופן, ואנשיו תכננו לציין לו יום הולדת שנה מתישהו ביולי, חודש היווסדו. מה רבה אם כן היתה המבוכה במערכת הבלוג עת בירור מעמיק העלה שהבלוג נוסד בכלל ב-14 ביוני, כלומר – יום הולדתו כבר חל לפני שבועיים וקצת!

אך אנשים סלחניים וגמישים אנחנו, ולא ניתן לתקלה מינורית כמו זו להשפיע על החגיגות. אם כך –

יום הולדת שנה ושבועיים וקצת שמח לבלוג!

והכי משמח היום היה לגלות שגם ביבשת הרחוקה הקרויה "אמריקה" אוהבים את "מצד שני" – אוהבים כל כך שהחליטו שם להרים לנו חתיכת מסיבת יום הולדת!

ביקשנו שלא יגזימו, בסה"כ יומולדת שנה. אבל הם התעקשו

התמונות המגיעות לאורך כל היום מארצות הברית מותירות אותנו חסרי מילים. נסתפק בלשלוח תודה גדולה לחברינו היאנקים. ריגשתם.

*

השנה ושבועיים וקצת האלה היו מהנות במיוחד. איכשהו יצא שנפלנו על שנה בכלל לא רעה לכדורגל. בזמן קיומו הקצר הבלוג חווה מונדיאל נהדר, עם אלופה ראויה ונפלאה, אחת הטובות שראינו מאז ראינו מונדיאלים (זה לא יוצא כל כך הרבה, בערך שישה, אבל זה עדיין מכובד); אחר כך יצא לנו ללוות את אחת הקבוצות הגדולות שנראו אי פעם בכדורגל העולמי באחת העונות הבלתי נשכחות שלה; ואי אפשר לשכוח גם את ברצלונה שנתנה עונה לא רעה.

אין לנו אלא לאחל לעצמנו שנים טובות לפחות כמו זו ואף יותר.

ובינתיים בארץ

ממשיכים להידרדר במדרון. הקנאות והקיצוניות פושות בכל פינה, והמדינה הולכת מדחי אל בכי. אתמול אמר חבר כנסת שכשהמתנחלים ישלטו בארץ הם יסגרו חשבון עם מי שהעמיד לדין רבנים. לפי ההיגיון הזה, כל עוד אנחנו שולטים בארץ אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות ולבוא חשבון עם מי שמסית נגדנו. אבל זו הבעיה שלנו, אנחנו רכים מדי. ככה זה עם חילונים, לא החדירו בנו מספיק את ה"עין תחת עין". התגובה הכי קיצונית שלנו לידיעות כמו זו היא לעשות לה "share", במקום סתם "like".

הרכות הזו, שאינה בלתי קשורה לערכי הבסיס שעליה מבוססים החיים החילוניים – חופש, פלורליזם, פתיחות – עוד תחסל אותנו. גם לליברליזם, כמו לדמוקרטיה, צריכה להיות שמורה הזכות להתגונן. זה יפה לתת במה למגוון קולות, אבל אפילו לפתיחות ולחופש חייבים להיות גבולות. מי שמרחם על כ"צנים, סופו יהיה על הפנים.

טוב, מספיק עם זה. למה להרוס יומולדת נחמד עם עצבים. רק נוסיף איחול לעצמנו שכשאנשים כמו כץ וחבריו ישלטו במדינה, אנחנו כבר לא נהיה כאן. שיהרגו אז הקיצונים אחד את השני. ושבחיים הקצרים שלנו יהיה עדיין חופשי ושפוי וחילוני.

ויש גם

את הקבוצה הזו שנמצאת במחנה אימון בחו"ל ואת משחקי האימון שלה, על הנסיונות והניסויים שבהם, אנחנו רואים לשם שינוי בשידור ישיר. ממש מפחיד, הא? אנחנו מפסידים, הפועל תל אביב מתחזקים בחלוצים ששווים מיליוני יורו, מכבי ת"א מביסים… מה יהיה?

שטויות במיץ'. אין שום משמעות למה שקורה במחנות האימונים ובמשחקי האימון. זה טוב בשביל למלא את לוח השידורים של ערוצי הספורט ולמלא את החלל בעיתונים. וכבר ניתן מזמן השם הנכון לכל השטויות התפלות האלה שמלאות בעיקר מים וטעם של ממש אין בהן: מלפפונים.

*

והדבר הכי טוב לעשות עם מלפפונים, ובמיוחד חמוצים כמו אלה, הוא להכניס אותם לחצאי פיתות מרוחות בחומוס, לשים על השולחן בצלחת ליד קעריות הפלסטיק עם הבמבה והביסלי, לתלות את הבלונים, להכין את שקיות ההפתעה ואת הנר על העוגה, ולשבת לחכות לילדים. עוד שנה, ועוד שנה, ועוד שנה, נהיה גדולים.