רוחות הרפאים של חוסר הביטחון ומהפכת אלישע השניה

הקבוצה במצב קשה. זה הזמן שלנו להרים אותה. לעודד, לתמוך, לאהוב. לאהוד זה כשקשה, לא?

*

מה שעוד קשה זה להמשיך לתמוך בהחתמת אלישע לעוד עונה. כל תוצאה כזו היא עוד מבחן לסבלנות שלנו. אבל לתוצאות אין כבר שום קשר לאלישע, או לשחקנים. כי אלו כבר לא השחקנים שלנו שמשחקים. מי שמשחק עכשיו תחת השם "מכבי חיפה" הן רוחות הרפאים של חוסר הביטחון, שלובשות את המדים הירוקים עם המספרים שאנחנו מכירים.

וככה זה נראה כשרוחות משחקות במקום השחקנים: חסרי גוף, חסרי בשר, כל הכדורים עוברים דרכם, חוצים אותם וממשיכים משחקן גרמני אחד למשנהו, משחקן תל אביבי או הפועל-חיפאי אחד למשנהו. הנה מגיע הכדור אל שחקן ירוק שניצב מול השער, עוד רגע והוא יבעט אותו אל החיבורים, אבל אז, מעשה שטן, הרגל עוברת דרך הכדור, לא ברור איך, והוא ממשיך להתגלגל הלאה אל היריב, שמוציא מצדו מתפרצת קטלנית, שמסתיימת בשער כמובן. ורוחות הרפאים שמתחזות לשחקנינו מסתכלות על יריביהן בייאוש, רודפות, מנסות לגעת בכדור, להשתלט עליו, להסיט אותו ממסלולו, ולא מסוגלות לעשות דבר.

כל מי שקיבל גג שלוש פעמים רצופות במשחק כדורסל בשכונה מכיר את זה. רוח הרפאים של חוסר הביטחון משתלטת עליך, הידיים לא שייכות לך, הרגליים לא נשמעות לפקודות הראש. ואין לך אלא להמתין בסבלנות לגופך שיחזור לתפוס את מקומו.

*

נעשו טעויות בבניית הסגל. נעשו טעויות בבחירת ההרכבים. אבל כרגע הבעיה היחידה היא חוסר הביטחון. כי כמה שבוליאט יהיה גרוע, אף בלם גרוע לא גורם לכל כך הרבה שערים נגד הקבוצה שלו בכל כך מעט זמן. וכמה שקטן גרוע, הוא לא שכח איך למסור כדור או לבעוט פנדל. וכמה שטוואטחה גרוע, הוא עדיין אותו שחקן שתפר כל מגן יריב שנתקל בו בעונה שעברה.

הבעיה כרגע היא רק חוסר ביטחון. אבל יש לנו מזל. כי אם יש מאמן בליגה שאני סומך עליו שיוכל להחזיר את הביטחון לשחקנים, לאט לאט, ברוגע, באהבה הנדרשת ובעדינות הנחוצה, זה אלישע.

*

ומה לגבי העונה הבאה? אני עדיין אומר, להאריך לו את החוזה. מגיעה לו ההזדמנות לתקן. אבל כבר לא כל כך בקלות מקבל אלישע מאיתנו את הצ'אנס הזה. יש תנאי. התנאי הוא שמעכשיו הוא עושה מהפכה בקבוצה, מהפכת אלישע השניה. לא משנה מה תוכן המהפכה הזו יהיה – להעיף את קטן מההרכב ולהכשיר את היורשים, להעלות שחקנים חדשים מהנוער, לנקות את חדר ההלבשה מכל הגורמים המפריעים – הוא צריך להתחיל לעשות אותה עכשיו. החל ממחר. כדי שנגיע לעונה הבאה מוכנים, ובלי תירוצים.

כי אם אלישע גם ייכשל בעונה הזו וגם לא ינצל את הכישלון והמשבר כדי לעשות מהפכה שתחזיר את מכבי חיפה לעצמה – ולעצמה זה אומר לא רק להשיג תארים אלא גם להראות דרך, ולהציג יכולת, ולספק הנאה לקהל, ולהפגין את העוצמה הירוקה שהיא המאפיין הטבעי וההיסטורי של המועדון הזה; אם הוא מתכוון להמשיך באותה דרך, כלומר לעשות את המינימום ההכרחי כדי לשרוד ממשחק למשחק בתקווה לעוד ניצחון דחוק, בלי הנאה ובלי יכולת – אז הוא יאבד את תמיכתנו. אם הוא לא מתכוון לבנות את הקבוצה מחדש, שיילך כבר עכשיו וייתן למישהו אחר לעשות את העבודה.

*

ואולי עוד יש תקווה, גם העונה. אולי בהעדר יכולת, ההיגיון הפשוט יוכל לעודד אותנו: אנחנו הכי למטה שאפשר. יותר למטה מזה לא נוכל להגיע. לא עם הסגל הזה. ואם אנחנו בתחתית, הרי שמכאן הדרך היא למעלה. נגמרה השטות של אירופה, שאם נודה על האמת לא ממש הגיעה לנו העונה, ועכשיו אפשר להתרכז במטרה העיקרית: לחזור למקום הטבעי שלנו בצמרת הטבלה.

מתחילים ביום שני, מול רובן. הימור "מצד שני": מי שינצח ביום שני יהיה המאמן שלנו בעונה הבאה.

*

(חידה לסיום: האם אלוהים יכול לברוא תחרות שהוא לא יהיה המנצח בה? במילים אחרות, הבלון דה בלוג, המשאל החשוב בעולם לבחירת כדורגלן השנה, נפתח אתמול אצל דורפן. רוצו לשתף בבחירותיכם, כלומר במספר 2-5 שלכם אחרי אלוהים).
עדכון: דרור רייכר חושב שאלישע צריך להיות המנהל המקצועי של מכבי.
עדכון 2: ופרוסנר חושב שהוא צריך ללכת.
מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, קישור התקפי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על רוחות הרפאים של חוסר הביטחון ומהפכת אלישע השניה

  1. פרלה הגיב:

    כל כך יפה מתומצת ומדויק לא קראתי הרבה זמן. שאפו.
    מזמן אמרתי ששחקני ההרכב, היחסית קבועים, יכולים הרבה יותר אבל לא ככה.
    אם אלישע יצליח לנער משהו מהסגל הזה בעונה הזו עם חוסר הבטחון הזה ועם מלחמות הירוקים שבפתח (בסוגיית הקהל,יציע ג', הקופים וכיוצ"ב) אני אהיה מאד מופתע.
    בסוגיית מלחמות הירוקים הנ"ל נראה לי שעוד נתכתב הרבה. נקווה שכל הצדדים יתעשתו ויקבלו שכל לפני שיטפסו עד צמרות העצים.
    והכל תחת המעבר לביתנו החדש בעוד שנה – מומנטום שלא יחזור.

    אהבתי

  2. רגב הגיב:

    נכון אכן יש חוסר ביטחון ברור בקבוצה…. מי שנותן ביטחון זה קהל ומאמן…
    דווקא אתמול במהלך כל המשחק הקהל עודד (בדגש על מהלך המשחק). המאמן לא מקרין לא שקט ולא ביטחון לא 'יטה וזנח את הדרך (עזריאל במקום גדיר). הוא גמר את עמאשה שהסיט אותו לצד, הוא גמר את משחק ההגנה כאשר הוציא את סיידו (ולא להגיד שהמשחק כבר היה גמור ). סיידו היחידי שעושה הגנה, לראיה התוצאות במשחקים האחרונים בלעדיו. לדחוף חלוצים זה יפה לתקשורות או הקהל ואפילו הוא כבר לא קונה את זה. בקיצור השינוי אכן צריך להתחיל וזה בהחלפת המאמן.
    ויש עוד שחקנים שהוא גמר להם את הביטחון שהיו יכולים לתרום הרבה (למשל עותמן, כמה היה חסר אתמול)
    לסיכום צריך קצת סדר ושיטה במשחק ואת זה לחיפה אין (וגם לא היה) ואם אלישע גם איבד את חדר ההלבשה והביטחון שנתן, אזי הוא סיים.

    יש עוד הרבה אבל מספיק לעכשיו …..

    נ.ב. היחידי שרץ אתמול היה קטן (הופ אני יודע שבשבילך זה דברי כפירה)

    אהבתי

  3. ברק הגיב:

    אלישע לא גמר את עותמן. עותמן היה שחקן מפתח בצ'מפיונס ולא עשה עם זה כלום (חוץ מלהיות שיאן העבירות של שלב הבתים)

    אהבתי

  4. tsoof הגיב:

    אני מסכים עם כל שכתבת חוץ מהעניין של יניב. יניב נותן את התחת תמיד. הוא שחקן מאוד מוגבל בשנים האחרונות, בגלל הבעיות הפיזיות, אבל הוא זה שכן רץ.

    מה יש להגיד? הלוואי שזה ייגמר כבר, כי הם אשכרה שוברים לי את הלב בזמן האחרון. ולבוא בטענות לשחקן כזה או אחר או אפילו לאלישע (ואני מסכים שטעה כשהוריד את סיידו) נראה כמעט מביך, כשקל האורקסטרה נראית כמו זמר מזרחי מסומם בתא מעצר.

    רועד לי התחת מנתניה ביום שני. ללמדך כמה נמוך הגענו. הלוואי שדי כבר עם זה.

    אהבתי

  5. באבארדוגו הגיב:

    1) צר לי להיות הרע שבחבורה אבל קטן איבד את היכולת לשחק. הוא אמנם רץ ומשתדל אבל זה כבר לא באמת מספיק בשביל חולצת ההרכב.
    2) לגבי שאר האינדיווידואלים שרשומים במקרה תחת אותה קבוצה- כולם נראים כבויים וזה לא מאתמול. תגידו מה שתגידו לגבי חומר השחקנים שמתדלדל ונחלש מעונה לעונה, יש לנו שחקנים מהשורה הראשונה שכל קבוצה בארץ (ובבלגיה) הייתה שמחה לקבל אותם וסביר להניח שגם הייתה מוציאה מהם יותר. אני לא יודע אם זה ירידה ביכולת, בחשק או במחויבות אבל מה שבטוח זה שזה תפס את כל הקבוצה.
    3) אני לא יודע אם זה ירידה ביכולת, בחשק או במחויבות אבל מה שבטוח זה שזה תפס את כל הקבוצה, ובנקודה הזאת בדיוק אלישע נכשל. בקבוצות הקודמות שאותן אימן, אלישע ידע ללכד את השחקנים ולהוביל אותם לכל משחק כמו לקרב. אז נכון, גיבוש קבוצת תחתית היא משימה קלה יותר בגלל האפקט ההישרדותי, אבל בכל התקופה שלו בחיפה, אלישע מעולם לא הצליח ליצור תלכיד רעב באמת- אפילו כשרצנו לאליפות. חייבים להביא מאמן צעיר ורעב עם ראש פתוח לעונה הבאה אבל בכל מקרה צריך לתת לאלישע לסיים את העונה ואיתה גם את תפקידו בכבוד.
    3) מה קרה לעזזאל לחברים שלנו ביציעים? ממתי אנחנו משליכים חפצים על מאמן? לקראת המעבר לאיצטדיון החדש יש צורך בדילול שורות קליל שימנע מחוליגנים כאלה ללכלך את היציעים ואת המוניטין שלנו.

    אהבתי

  6. יניב הגיב:

    יש טרנד חדש בקבוצה, לצאת על הקהל שמוריד להם את הביטחון עליו אתה מדבר. אני חושב ש-12 אלף איש, שמגיעים למשחק אחרי דרבי משפיל, בעשר בלילה, בקור, ולשנייה לא מפסיקים לעודד, ראויים לקצת יותר רספקט מ"הקהל הזה התרגל ליותר מדי טוב". אני חושב שמלבד אותם זבלים רעים חארות זורקי ברזלים, הקהל ימחא כפיים לכל מי שיתן את החיים על המגרש, ושישאלו את בוקולי אם הוא מרגיש "חסר ביטחון"…

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      נכון מאוד. אני ציפיתי לאלימות של הקהל אתמול ולהפתעתי ולשמחתי נוכחתי לא רק שטעיתי, אלא שהאוהדים כנראה הסיקו מסקנות ובאו אוהדים אמיתיים מתמיד. התרגשתי.
      כל הכבוד. אם ימשיכו ככה, אוהדי מכבי יחזרו לטעון לתואר האוהדים הטובים בארץ.

      אהבתי

  7. amitpros הגיב:

    מסכים ב100 אחוז
    מאמן שהביא 2 אליפויות +כוכבית ב3 שנים מגיע עוד צ'אנס-והלוואי שהוא יקבל,והגיע הזמן החל מהיום להתחיל לנקות את חדר ההלבשה.

    אהבתי

  8. אביעד הגיב:

    קהל שלא מכבד את המאמן (ולעיתים גם חלק מהשחקנים) מהשניה הראשונה במועדון, לא ראוי לתואר הקהל הטוב בארץ.
    משומר, טוואטחה ודבא נותנים בד"כ את החיים על המגרש ומקבלים קללות בתמורה.
    כולם אשמים, כולל שחר, כולל אלישע. הקטע של לסמן קורבנות כבר יצא מכל החורים.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      התכוונת לסמן אשמים אני מניח. הקורבנות הם כולנו :). כלומר :(.
      הקהל שלנו, יחסית לקהלים אחרים, מצוין לדעתי. הוא אמנם חסר סבלנות אבל כל קהל בארץ הוא כזה (גם של הפועל – תראה כמה מהר רצו שם להעיף את קשטן בתחילת השנה). אם משקללים יחד את המספרים שמגיעים (כאן אנחנו נופלים מהתל אביביות ואולי אפילו מבית"ר), יחד עם העידוד (בערך שווים לשאר חוץ מהפועל ת"א) וההתנהגות (עולים על התל אביביות ובטח על בית"ר) – אני בהחלט חושב שאנחנו יכולים לטעון לתואר.
      בסעיף האחרון נפלנו קשות השנה, זה נכון. אבל אם נשפר את זה, ויש סימנים לשיפור, אין לנו במה להתבייש.
      לגבי עניין הסבלנות למאמן – צריך לזכור שהמקללים והשורקים הם בד"כ מעטים שעושים הרבה רעש, ורוב הקהל החיפאי, לפחות על פי ההתרשמות שלי מהמשחקים, מבין כדורגל ויודע לתת הזדמנות. עם זאת, הקלות בה המעטים מדרדרים את הרוב מאוד מטרידה.
      מה שמצחיק הוא שאוהדי הקבוצות האחרות מאשימים את הקהל שלנו ב"חוסר אופי", אבל כשהקהל מפגין אופי, כלומר דורש כדורגל מסוים ולא מניח למאמנים שלא מספקים לו את זה, אז טוענים עליו שהוא חסר סבלנות. אני בסדר עם זה שהקהל מתעקש לקבל כדורגל טוב. כל עוד הוא שומר על הגבולות.

      אהבתי

      • הופמן הגיב:

        יודע מה אביעד, אני קורא בפורום שהאוהדים שרו אתמול "אימא שלכם זונה" ו"איך זה לקבל שלוש", ולפני המשחק החזיקו שלט "אתם עוד תשלמו על זה ביוקר".
        אז אני חוזר בי, בינתיים. אתה צודק.

        אהבתי

  9. הופמן הגיב:

    טוב, קודם כל שלום לכל מי שחזר (ומזל טוב צפריר!).
    לגבי קטן – קודם כל, אני מצטער אבל אני פשוט לא מאמין לו. אולי זו בעיה שלי, אבל אני לא קונה את העניין הזה של המנהיגות. לא ב"עידוד האחרים" ולא בהשקעה שלו. ראיתי את כל המשחקים בשנים האחרונות ומה שאני ראיתי זה שברוב המשחקים הוא לא רץ ולא משקיע, ובמשחקים החשובים והגדולים הוא תמיד נותן איזו הצגה יפה של השקעה (דגשים: גליץ' בדקה 83 תמיד זוכה להערכה, גם אם הוא היחיד במשחק; יש לרוץ לפחות פעם אחת ללחוץ על השוער, ומיד לכעוס על האחרים על שלא הצטרפו אליך; יש לטפוח לשחקן אחר על השכם ולעודד אותו אחרי שהחמיץ, אבל רק במקרים בהם לא היית בסביבה כדי שימסור לך).
    having said that, קטן באמת השקיע אתמול. הוא רץ ועבד וניסה, וכשעוד היה 1:0 ועדיין חשבתי לנתח פה את המשחק התכוונתי לכתוב שהפעם האשמה אינה עליו.
    א-ב-ל: אם קטן כבר לא מוסר יותר משתי מסירות טובות במשחק. אם הוא כבר לא מבקיע גולים. אם אפילו את הפנדלים הוא מחטיא. אז מה לעזאזל הוא כן עושה? רק רץ ומשקיע?
    במילים אחרות, אם לא היו קוראים לו קטן אלא ערן רוזנבאום, האם הייתם חושבים שהוא צריך לשחק רק כי הוא רץ ומשקיע? האם יש לנו מספיק מקום בהרכב כדי להחזיק שחקן שכל תפקידו הוא להיות המנהיג הרשמי?
    ובכל זאת אתייחס למנהיגות שלו – אתמול ראינו שהוא אכן מדבר עם השחקנים, ממריץ ומעודד אותם. כלומר, את השחקנים שבא לו לעודד. כי כשוורד וגולסה איבדו כדורים, הוא טפח להם על השכם. אבל כשטוואטחה, שחקן שבאמת זקוק לעידוד שלו, איבד כדור, הוא לא עודד אותו אלא צרח עליו והוריד לו עוד יותר את הביטחון. וזו בדיוק הסיבה שאני לא מאמין לו. אני חושד שהוא מנהיג בכאילו. במקרה אתמול תפסו אותו על חם.
    ויודעים מה? אם גם את התפקיד היחיד שלו, להחזיק את הקבוצה ביחד ולשמור על גיבוש בחדר ההלבשה, הוא כבר לא עושה – הרי הקבוצה קורסת וחדר ההלבשה מפורק – אז מה נשאר?
    לגבי הבעיה הרפואית שלו – ובכן, זו הבעיה הרפואית שלו, לא שלי. אם הוא לא יכול לשחק משחק מלא, שיהיה מחליף.
    על אלישע אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי. הוא קיבל את המחמאות כשהצליח וראוי לכל הביקורת עכשיו: הוא אחראי, הוא אשם, הוא נכשל – ולכן הוא צריך לקחת אחריות, ולתקן.

    אהבתי

  10. תום א הגיב:

    יופי של טור!

    אהבתי

  11. דרור רייכר הגיב:

    הופ,
    פעם ראשונה שאני קורא את הבלוג שלך, ואני חושב שזה אחד הניתוחים היותר מדוייקים שקראתי לאחרונה.
    מסכים עם כל מילה.

    לגבי קטן – הוא מזכיר לי את זידאן בריאל מדריד שדל בוסקה, כדי למקסם את היכולת שלו תחת המגבלות, בנה איזה מערך של 4-4-2 כשבעצם לא היה לו קשר בצד שמאל. כשזידאן היה בכושר, זה נראה נהדר. אבל בשנותיו האחרונות כשהוא הפך פחות חד זה נראה נורא. קטן כבר מזמן לא חד, ולא יכול להיות ששחקן בתפקיד חופשי כמעט ולא כובש שערי שדה וגם לא ממש מבשל. עכשיו זה הזמן להזיז אותו בשקט, בלי הצהרות מתלהמות, הצידה.

    אלישע – עד עכשיו תמיד אמרתי שיש לו קרדיט לפחות לעוד שנתיים (כולל השנה הזאת). עכשיו אני חושב בדיוק כמוך.
    מה שכן, גם אם הוא לא ממשיך, אני רוצה אותו במערכת. האופי שלו מתיישב על האתוס שלנו – איש עבודה עם חזון, מקצוען, מערכתי, שקול וכו' וכו'.
    אם וכאשר יחליטו שזה לא זה, למה לא להשאיר אותו בתור מנהל ספורטיבי?

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      תודה דרור, אתה מוזמן בשמחה להישאר. ממה שקראתי ממך בדה באזר, יש לך הרבה מה לתרום לדיונים.
      להשאיר את אלישע במערכת זה רעיון לא רע, אבל אני לא יודע מה מנהל ספורטיבי עושה. אם זה האדם שקובע את שיטת המשחק של הקבוצה (ואולי אפילו של קבוצות המועדון בכל הגילאים? נראה לי שזה הטרנד כרגע בעולם הספורט, בעקבות ברצלונה), אני לא בטוח שאלישע הוא האדם. כי הטיעון היחיד נגדו שאני כן מסכים איתו זה שבארבע שנים שהוא פה עוד לא ממש ראינו ממכבי שיטת משחק מובחנת (ומה שכן שראינו לא מספיק אטרקטיבי בעיני כדי להנחיל לקבוצה לאורך זמן). קשה להאשים אותו כמובן, כשחצי סגל ובד"כ השלד של הקבוצה מתחלף לו בכל שנה. אז הוא אמנם הוכיח שהוא עושה פלאים ומביא הישגים בתנאים כמעט בלתי אפשריים, ועל כך מגיע לו קרדיט. אבל לא הייתי נותן לו, לפחות בינתיים, להיות אחראי על הדרך שבה אנחנו משחקים.
      (ואם מנהל ספורטיבי זה משהו אחר, אז שכח מזה :))

      אהבתי

  12. הופמן הגיב:

    בהמשך לפוסט הקודם ולדיון בעקבותיו בתגובות –
    מסתבר שכבר די הרבה זמן חיילי צה"ל יורים רימוני גז בכינון ישיר על מפגינים. פשוט במקרה הזה, מישהו מת מזה. כתבה מרתקת מהערב בערוץ 10, עם חומרי וידאו מדהימים ומזעזעים:
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=853671&sid=126
    אני חוזר על מה שכתבתי בפוסט הקודם – מי שעושה את זה הוא פושע. מי שמירי כזה שלו נהרג אדם, הוא רוצח.
    מתוך ויקיפדיה: ‎"[במשפטו של יגאל עמיר נקבע] …שגם גרימת חבלה חמורה במזיד (ירי באדם על מנת לשתקו) המביאה למותו של אדם, יכולה לבוא לידי הרשעה ברצח, גם מבלי להוכיח יסוד של כוונה תחילה להמית".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s