והנה אנחנו שוב מייצרים מילים מכלום. זה לא פשוט, תדעו לכם.
הופמן
בשלב מסוים איתמרק שאל, למה בעצם אנחנו עושים את זה. למה לראות את המשחק, למה לבזבז שעתיים בחיים, למה להעביר ערב בסבל שכזה. זה כמו ארוחת יום שישי אצל אמא, עניתי לו. אתה צריך לבוא, זאת אמא. ואתה צריך לאכול הכל, גם אם לא תמיד הכל טעים לך. גם אם שום דבר לא טעים לך. אתה אוכל הכל, בשקט, ואתה אומר תודה בסוף. כי זאת אמא, וזו ארוחת שישי.
ובכן, זאת הקבוצה שלנו, וזה היה משחק ליגה. אנחנו צריכים לראות. אין לנו ברירה. אם היינו קונים מנוי היינו צריכים גם להגיע, לשבת בקור ולסבול בשקט. למזלנו אין לנו מנוי. כמעט בכל שנה אחרת בשנים האחרונות הגיע שלב שהצטערנו על זה. העונה אין לנו תלונות. אנחנו שותקים. מסתכלים בשילוב של רחמים והערכה על האוהדים המסכנים שעומדים שם ביציע ומנסים נואשות להתחמם מעוד שביב התקפה שנכבה מיד, ושותקים.
אז סבלנו, היה רע ורע שהיה, חלף עוד משחק ואין תקווה באופק, אבל אנחנו נמשיך לשבת מול הטלוויזיה גם בשבוע הבא, ובשבוע שאחריו ובזה שאחריו. נעביר לערוץ הרלוונטי, נישען אחורה, ונעבור את העינוי השבועי. ככה זה. זו עבודה מלוכלכת, אבל מישהו צריך לעשות אותה.
מתי
כן, אני יודע. אתם לא צריכים להגיד לי. את השפל הזה אני רואה מקילומטרים דרך לווין הרבה יותר טוב וחד וברור (טוב גם שפל ב-hd נראה כמו ששפל צריך להיראות ב-hd) מאשר כל אלו שהבטיחו להם שבמיליון ומשהו שקל הם יראו את תל אביב ממטר גם אם ישבו ברמלה. וכן אני יודע, כן, כן אני גם מבין את הסיבות לשפל ואף אחד לא צריך להזכיר לי את זה שמאז שהצטרפתי לצוות הכותב במצד שני, לא השגנו אפילו נצחון אחד.
חלוצה לשעבר של קבוצת מכבי חיפה חושף את טבלת הייאוש שיצר על בטנו לקראת העזיבה לפולין
בסדר, בסדר לפני שאתם מתחממים שם ביציע גימל, שמעתי אתכם, שמעתי אתכם מספיק ואני רוצה להודיע לכם שאני לדידי חושב שאני לא כותב פחות טוב ממה שהייתי לפני ארבעה שבועות. אני עדיין יודע את המלאכה טוב מאוד. אני עדיין יודע איפה נמצא המקש של ה-copy ואיפה המקש של ה-paste ואיך אני משכפל ת'תירוצים שלי עוד מכיתה גימל כשנגמרו הגירים בכיתה כי כתבתי על כל הקירות של הבית ספר: "מכבי חיפה אלופה".
אתם יכולים לצעוק עד מחר, אני את המנדט שלי מקבל מהופמן וכל עוד אני מקבל את המנדט רק אני יודע איך להוציא את העגלה מהבוץ.
בינתיים אני מבקש מכולכם, תנו לי את השקט לעשות את מה שאני יודע כדי שנוכל לחזור למסלול ושאוכל לגרום לכם לקום מהכסא ולמחוא כפיים לבחורים בירוק.
*
חוץ מזה, מה אתם באים בטענות אלי? זה הופמן. הוא בעל המאה. כשהוא קרא לי לכתוב פה ישר הסכמתי. אני לא חושב שמישהו היה מוותר על ההזדמנות לכתוב בבלוג מפואר כמו הבלוג הזה.
נכון. הוא היה יכול לקחת את יאיר לפיד או את הבחורה הזו עם התלתלים, שלי יחימוביץ, ובמקום זה הוא לקח גרפומן בשני שקלים. זכותו המלאה. כשתתחילו לשלם ולקנות כרטיסים תביאו לפה את מי שאתם רוצים. מצידי תביאו את ברקוביץ' מוואן שיכתוב לכם.
אז בסדר, בואו נגיד שאני הנאחס. בסדר? טוב לכם? אבל אם כבר נאחס, כן? אז… מי אני? מי אני? בחור מצ'וקמק שבקושי מחזיק את הראש בין הידיים מרוב ייאוש; מול נייק הגדולה, שמכניסה שני דולר, ארבעה סנטימטר חוט ושישה מילימטר רבוע בד דרך אשנב צר במתפרה עלובה בדרום סין, ומזה מוציאה שני מיליארד דולר מבנק נוצץ ביונייטד סטייט אוף אמריקה, וכבר פעמיים! פעמיים! שהיא מחליפה את לוטו בתפירת בגדי הקודש הירוקים ופעמיים! (פעם קודמת ב-1996-1997 כשברקוביץ' עזב) מתפרקת לנו הקבוצה.
אז נוח לכם לבוא בטענות אלי. זה הכי קל. מה אני מול נייק? למי תפנו בנייק, למייקל ג'ורדן? למי? אז באים אלי. בסדר. זו דרכו של עולם, איך אומר המשפט בסרט מת לחיות? "אדם שהורג אדם אחר נקרא רוצח. אדם שהורג מיליונים נקרא מנהיג".
*
אני אוהב אותו. לא יודע ולא אכפת לי מה איתכם, אני אוהב אותו. יכול להיות בגלל שאני בכלל אוהב אנשים שרוטים, מה שבטוח – בכל פעם שהוא לבש את החולצה הירוקה במגרש הוא עשה את כל מה שהוא היה יכול.
ממחר מה שיישאר לי ממנו זה לפתוח גלי צה"ל בשעה ארבע אחרי צהריים ולשמוע את זה:
מצד שני 
הכל יחסי בחיים. שכחתי שהיה משחק. ואז קיבלתי מייל מ"מצד שני". קראתי והייתי בטוח שקיבלנו 5 בראש. ואז בדקתי. 0 0 מעודד מול סכנין החזקה. בשבוע בו ברצלונה (כנראה) מפסידה אליפות, אולי בכל זאת יש סיבה לאופטימיות
אהבתיאהבתי
כל הכבוד לא ספגו! בזה הוא נאחז
ועכשיו ברצינות הוא קובר את גאדיר בשמאל (לדעתי בכוונה) ,גאדיר כנף ימין אמצע לא יותר. אם כשמכניסים את ורד אפשר להעביר את גולסה שמאלה, אז אפשר לנסות קודם את גאדיר לעשר דק'.
נמאס
אהבתיאהבתי
השיר בסוף – גדול.
אגב אני לא מבין על מה הייאוש? התרחקנו עוד נקודה מהקו האדום, זה משמח, לא?
אהבתיאהבתי
אפילו הקהל מיישר קו עם ״מצד שני ״
בדקה 80 התחילו לשיר : ״חיפה לא תרד…..״
וגם הקללות כבר בקושי נשמעות (רק לאלישע)
״אהבתי״ את משיכות הזמן של דוידוביץ כל המשחק
כקבוצת תחתית את מגלה שהשופטים באמת נגד הקטנות !!!
ואז נגלה את אלישע מחדש – מאמן של קבוצות קטנות
יאלה חיפה – סרט מלחמה !!
אהבתיאהבתי
כן, עונה מדכאת. אין ספק
(מצטער על אישור התגובה המאוחר, היא הלכה לספאם משום מה)
אהבתיאהבתי
נייקי האלה, הורסי משפחות.
אהבתיאהבתי
לא ראיתי, אבל לפחות לא ספגנו!
ומתי, יש לך מנדט להמשיך כי אם אתה הרסת אז אתה צריך לתקן!!!
אהבתיאהבתי
מסתלבט אה? קלטתי את הרמז :)
לא אמרתי אף פעם שאלישע צריך להמשיך *כי* הוא הרס.
אהבתיאהבתי
מתי, כשמדברים על להוציא את העגלה בבוץ. על איזה מהשחקנים שלכם מדברים?
אהבתיאהבתי
מתי הצחקת אותי כרגיל. אני רואה שהמצב מוציא ממך את המיטב, בסוף אני אאמין שאתה קשור לזה
אהבתיאהבתי
תודה לכולם. הנה גם למכבי חיפה יש אוהדים שפויים שלא מתלהמים לנוכח הנאחס שהבאתי.
הופמן, זה לא מדויק הקטע עם האוכל של אימא. אני בטוח שכל אחד אוהב את האוכל של אימא שלו ומתמלא ערגה כשהוא רק מריח אוכל שמזכיר לו את אמא. הנה תראה אותי, אני רק מריח ריח של אוכל חרוך וישר יורד לי ריר מהפה ואני נזכר במעשה ידיה של אימי להתפאר.
לגבי מדד המותגים למי שמתעניין ( מ-1984):
לוטו- 7 אליפויות ושני גביעים ב 15 עונות ( שלוש תקופות שונות).
אדידס- ארבע אליפויות וגביע בשמונה עונות כולל דאבל.
פומה- שתי אליפויות בשלוש עונות.
נייק- גביע אחד בשלוש עונות.
דודו כשמדברים בחיפה על להוציא את העגלה מהבוץ לא מתכוונים לשחקנים אלא לג׳יפ של וולוו שיוציא אותה מהבוץ.
אהבתיאהבתי
מופתי. הלוואי והייתי מצליח להוציא מעצמי קמצוץ מהכתיבה העילאית שאתם מצליחים להוציא מעצמכם. והלוואי ומכבי הייתה משחקת עשר אחוז ממה שאתם כותבים. היה כל כך נורא אתמול, וקר. וישבתי שם, והיה משעמם, וכל הזמן רציתי כבר ללכת.
אהבתיאהבתי
תודה פרוסנר.
כדאי שתבדוק מחר בבוקר בביטוח לאומי. שמעתי שכל מי שהיה אתמול במשחק זכאי לחודש דמי הבראה על חשבון המדינה
חוץ מזה למי ששם לב למדד המותגים, כנראה רציתי לגנוב אליפות אחת מהפועל ת״א ( לוטו עם שש אליפויות ולא עם שבע ) וחוץ מזה נייק הלבישה את מכבי חיפה מעונת 96/7 ( על הפרטים האלו כתב עברי לידר: ״ זה יפני או סיני אני תמיד מתבלבל וזה חשוב לי אחרת לא הייתי שואל״)
אהבתיאהבתי
מתוך ברכת יום ההולדת שלי לאמי במלאת לה 60: " אמא וקבוצה לא מחליפים".
כשראיתי את הכותרת העינים טעו לקרוא "SHELED". קבוצה שנראית כמו שלד ונותרה ללא שלד.
דבה? כולנו עוד נתגעגע. אהבה ממבט שני (מהגולים מול אקטובה. אם הוא לא מוחלף בגנק, אנחנו בצ'מפיונס והורגים את הליגה רק מהבטחון העצמי).
אהבתיאהבתי