תהום אחרונה ופרידה

טוב, עכשיו ברצינות.

הופמן

כידוע לכם, כותב שורות אלה תמך בהישארותו של מאמן הקבוצה לעונה נוספת. הסיבות: אלישע הביא קבלות, רק עונה אחת הוא פישל, בתנאים הנתונים הוא עשה את המקסימום, הגיע הזמן לתת קרדיט למאמן לא רק על סמך העונה האחרונה אלא על סמך מבט כללי וארוך טווח יותר, בואו נראה איך אלישע עובר את משבר העונה הרביעית ומה הוא מסוגל לעשות בעונה החמישית.

אלישע מצליח לשדר נינוחות בעוד הוא תר בידיו אחרי סולם המסוק שמנסה להבריח אותו מקרית אליעזר

ובכן, לא עוד. תליתי את התמיכה שלי באלישע, כזכור, בכך שהוא יעשה מהפכה בקבוצה, מהפכת אלישע השניה. זה לא קרה. הקבוצה לא מציגה דור חדש ומבטיח. הדור הנוכחי הוא תערובת של שחקנים שכבר גמרו את הסוס, כאלה שכבר לא יעלו עליו במכבי הנוכחית וכאלה שכל החיים ימשיכו לנסות לעלות וייפלו מצד שני (בו-הו). אלישע לא הצליח לבנות מהם קבוצה. הוא לא הצליח ליצור שיטת משחק מובחנת, למעשה הוא לא הצליח לבנות שיטת משחק בכלל. ואתמול הוכח שהוא כבר לא מצליח אפילו לסחוט משחקניו התעלות מיוחדת במשחקים חשובים, להיפך. בכל המבחנים שהיו לו העונה, הוא נכשל.

לבסוף, אלישע נכשל במשימה הגדולה ביותר שלו – להכין את הקבוצה לעידן של אחרי קטן. המשחק אתמול הראה שהקבוצה תלויה בקפטן שלה באופן טוטלי, ובלעדיו היא נראית כעדר כבשים עיוורות עם בעיות אוריינטציה. אלישע קנה את השקט בקבוצה תמורת תמיכה טוטאלית, חברתית ומקצועית, ביניב קטן – ועכשיו כולנו משלמים את התשלומים, ונקווה שלא נמשיך לשלם גם בעונה הבאה.

אלו לא הטעויות הנקודתיות – המשחקים עם ורד, הקרדיט המוגזם לשחקנים מסוימים (משומר, יאיא, ימפולסקי, גדיר), הכישלון בקידום שחקנים צעירים, הנפילות ברכש, ההסתמכות על שליפות כמו כליבאת או ססארץ ברגעים הכי קריטיים. זה לא זה.

זו התחושה הכללית. לא יכול להיות שלכל המשחקים החשובים שלנו העונה אנחנו מופיעים כל כך לא מוכנים מקצועית ומנטלית (והרי הצד המנטלי אמור להיות מעלתו הגדולה של מאמננו). לא יכול להיות שנמשיך לבלוע בשקט כל כך הרבה החלטות מקצועיות תמוהות במקרה הטוב ומטומטמות ברוב המקרים (במשחק העונה שלנו ורד ועמאשה לא עולים בהרכב? כשירים, שישחקו. לא כשירים, שלא ישחקו בכלל. לי אישית ורד נראה כשיר כמו שד). לא יכול להיות שאנחנו מובסים, בבית, על ידי הפועל ת"א במצבה הנוכחי ארבע אחת, ואף אחד מאיתנו לא באמת מופתע.

חברים אוהדי מכבי אמרו לי אתמול: זה כואב, אבל כבר קצת לא אכפת.

ו"לא אכפת" לא יכול להיות בכדורגל.

*

אם אני מחבר כמו שצריך את שתי הנקודות שערוץ הספורט סימן (זה לא קשה, קו ישר אחד וגו') – רן בן שמעון, האיש והראש, הולכים להתגלגל אלינו בעונה הבאה.

אלישע, תודה רבה על שנים יפות ומפתיעות.

רב"ש, ברוך הבא. תפתיע אותנו מחדש.

*

עדכון: ומיקי יואכים מדה באזר דווקא מרוצה.

מתי

מה היינו צריכים? להושיט יד קטנה, לתת עוד דחיפה קלה לעבר הפועל תל טביב ה״מפורקת״ ,כפי שטענו פה כל השבוע, ולדרדר אותה אל פי התהום. אבל בעונה כזו הפועל תל אביב, כמו בסצינה מסרט, היתה צריכה רק לזוז טיפה כדי שרגלינו הכושלות שהתיימרו להפיל את האדומים לתהומות הסחי, המפרנסות לא רע כמה עיתונאי ספורט, ימעדו על סף התהום אליה ניפול אנחנו.

בתי המרקחת מלאים בתרופות נגד דיכאון שאפשר להלעיט בהן את כל מודחי הריאליטי של העולם ועוד ישאר סטוק שלם שיכול לגרום לאסי דיין לביים סרט על תקווה ולעמיר לב לכתוב שיר חתונות עם כפיים, אבל נדמה שהסיבה שלקץ סכסוכים כמו הישראלי-פלשתינאי אין פתרון באופק היא שעדיין לא הצליחו למצוא תרופה שיכולה קצת to smaller the hashpala או במקרה המצער והעצוב שלנו מאתמול – to katan the humiliation.

לפיכך נגזר עלינו להרכין את ראשינו המושפלים ללא מזור ותרופה שיכולים לרכך מעט את הכאב בחזה ולתת לחיינו לחזור למסלולם, פרט לזמן. הזמן הוא התרופה הטובה ביותר שיכולה לעזור במקרה הזה, בפרט אם לא נחווה עוד השפלה כזו בדרבי בשבוע הבא, כי אז זו תהיה מכה שכבר יהיה קשה מאוד לקום ממנה, במיוחד אם צריך לקום ממנה לעוד יום בבית ספר מלא אוהדי הפועל.

עד אז אנא קומו על רגליכם ומחאו כפיים, כי מחיאות כפיים כמו חיוך משפיעות על התודעה. ואם זה לא יעזור, תקבעו תור אצל פרופסור אילן רבינוביץ שתמורת 850 שקלים וכותרת בעיתון יהיה מוכן לתת לכם מרשם שאפשר לקנות איתו בית מרקחת שלם כולל רוקח צמוד.

*

מערכת "מצד שני" משתתפת בצערה של משפחת קטן על מות הדס, בצערה של משפחת שנהר(שלפנברג) על מות שמעון ובצערה של משפחת ויינברג על מות אורי. יהי זכרם ברוך.

*

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על תהום אחרונה ופרידה

  1. הופמן הגיב:

    מצוין מתי. חייכת אותי וזה הישג בלתי מבוטל אחרי אתמול.
    שלא יובן שהשחקנים יוצאים נקיים מהמשחק: מלבד דוידוביץ' שהיה ענק ועותמאן שהראה ניצוצות (וכמובן ורד ועמאשה שעשו כל מה שהם יכולים), כל האחרים כשלו בצורה טואטלית.
    גולסה קיבל את המפתחות לקבוצה אבל שכח אותם ברכב. איפה הביטחון שלו? אני מתחיל לאבד תקווה.
    לתורג'מן קורה תהליך הפוך. שחקן צעיר נמדד באיך הוא מתמודד עם ההצלחה. לתורג'י, באופן לא מפתיע אבל עדיין מדכא, זה עלה לראש.
    צ'וצ'ו קיבל יותר מדי מחמאות מהר מדי. הוא בלם מצוין, אבל צריך יותר זמן כדי לראות כמה הוא באמת אגדי.
    בולעץ הוא בדיחה. והיא עוד פחות מצחיקה כשנזכרים שיש אלטרנטיבה מקומית ראויה על הספסל.
    וגם כל השאר. פשוט לא מספיק טובים. רק נסיים במלה ימפולסקי, ובאמת אין מה להוסיף.
    ולבסוף, כל הכבוד למאמן ולשחקני הפועל ת"א, שהראו רוח ספורטיבית אמיתית מהי: כל מה שמסביב לא משנה, רק הניצחון חשוב.
    וגם הליגה הצילה במשהו את כבודה שהלך לאיבוד העונה. הקבוצה במקום השני הוכיחה שהיא ראויה לו.

    אהבתי

  2. מיכל הגיב:

    כן, גם לי אתמול נשבר. נקרע המיתר האחרון. פקע העצב הגלמוד, התאיידה טיפת הסבלנות האחרונה שהיתה, ומצאתי את עצמי אומרת (בווליום בו "אומרים" בד"כ במגרש כדורגל):"חתיכת אפס. מי קרא לך מאמן?". וכן, ורד/עמאשה זה מה שהרג אותי אתמול. עלינו עם הרכב שגם אם הייתי יושבת שלוש שנים ביציע – לא היה שם גול. צריך להיות חסר הבנה בכדורגל בשביל לעלות בהרכב כזה, ואז גם לחכות עד המחצית עם חילוף. אבל די. כמה אפשר למחזר. גם באירופה לא נהיה השנה, והגיע הזמן גם להגיד – חטא היהירות של שחר. ה"יהיה בסדר, אנחנו מכבי חיפה" שמשתמע מכל מחזור שעובר ובו אלישע לא הולך הביתה (כמובן שעכשיו זה כבר דבילי). הנה. לא היה בסדר. לא בסדר. ולא יהיה בסדר. רב"ש? – אני מהמרת על עטר.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      עד שחר. "יהיה בסדר, אנחנו מכבי חיפה", כשהוא משולב עם הניהול הכי אחראי והכי חכם בכדורגל הישראלי אי פעם, זה הדבר הכי טוב שקרה למכבי חיפה.
      עטר? בסדר מבחינתי. אני מעדיף את רן בן שמעון.

      אהבתי

  3. רגב הגיב:

    שוב קיוויתי הפעם אבל השנה הבנתי שלא נשתה מהבאר, כל פעם שהיה משחק של מומנטום הם הפסידו אותו.
    יש רוח של לוזריות בקבוצה….
    מסכים איתך לגבי אלישע בפעם הראשונה. לא נראה לי שיש מאמנים טובים בארץ, הייתי מהמר על משהו מחו"ל (למרות כשלונות העבר).
    אולי צריך לבחון בסוגיה של מינוי מנהל מקצועי, שתהיה דרך.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      הגיע הזמן שנסכים. חבל שאני עשיתי את הדרך אליך ולא להיפך.
      מנהל מקצועי זה יכול להיות מעניין. אבל רק אם הוא בא יחד עם החלטה לבנות שיטת משחק אחת קבועה לכל מחלקות הכדורגל. כמו בברצלונה. אם לא, מספיק סתם מאמן.

      אהבתי

  4. Perla הגיב:

    הייתי בחתונה ואפילו לא השמעתי כל מחאה.
    זה אומר הכל על כל העונה הזו.
    הדבר היחיד שלא רציתי להחמיץ הוא חגיגות ה400 של הקפטן.
    בפעמיים האחרונות שהם קרעו אותנו זה השבית אותם לחודש וחצי.
    לא באירופה? לא סגור על זה ונכון שזה מה שבאמת חשוב.
    פוסט הדואט ממשיך להיות החלק המענג במחזור.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      תודה פרלה. יש עדיין מאבק על אירופה, בוא נראה אם אלישע מצליח לפחות להרים אותם מהקרשים. עכשיו כשהוא כבר לא בלחץ להציל את עצמו.

      אהבתי

  5. מתי הגיב:

    הופמן, צודק, אין ברירה חוץ מלסיים את הקשר עם אלישע אבל אני מאוד רוצה שזה יהיה יפה ומכובד כי זה מגיע לו.
    מיכל אם נקרע לך המיתר האחרון עדיין אפשר לתופף על תיבת התהודה של הגיטרה.
    רגב אי אפשר לקחת יותר סיכון עם מאמן זר.
    פרלה גם אני הייתי בחתונה בפעם האחרונה שקיבלנו מהפועל ארבע אחד

    אהבתי

  6. אביעד הגיב:

    אלישע צריך ללכת כי אין כבר דרך שהוא יוכל לעבוד. אובדן האמון קיצוני מדי.
    אגב, לגבי המנהיגות של קטן – תיאוריה שפיתחתי – כשלקבוצה יש מנהיג, מאוד קשה לפתח מנהיג נוסף לצידו. גם כשהמנהיג לא משחק, השאר יודעים שהוא יחזור אז אף אחד לא תופס את מקומו. רק כשהמנהיג עוזב וכולם מבינים שהוא איננו, אז יכול לבוא מישהו אחר ולקחת מנהיגות.
    תראו את ארסנל שאחרי הנרי. אותו סגל בעונה האחרונה של תיירי נתן חרא עונה ואף אחד לא הוביל למרות שהנרי היה פצוע שלושת רבעי עונה. אבל כשהנרי עזב, אז פברגאס נטל את המושכות.

    אהבתי

  7. דן הגיב:

    יש משהו שאף אחד לא מתייחס אליו – או לפחות לא ראיתי שמתייחסים אליו וזה עניין הפציעות.
    לא יודע אם זה קשור לאלישע או לא, אבל מאז שהוא המאמן, כל שנה, השחקנים נפצעים כל הזמן. אני כבר לא זוכר מתי היה לנו סגל מלא ובריא. זה עלה לנו באליפות הקיזוז (לדעתי אם כיאל לא היה פצוע היינו לוקחים אליפות) ולכו תדעו במה עוד. על עונה אחת עוד אפשר להגיד שזה מזל רע או משהו. אבל ארבע עונות זה כבר אומר שעושים משהו לא בסדר. לא יודע אם זה אלישע, או מאמן הכושר (מוכרח להודות שאני לא יודע מי זה) או מישהו אחר, אבל משהו שם מתנהל בצורה לא טובה וחייביים לשפר אותו ובהקדם. ואני מקווה שאם אלישע אכן ילך, המאמן החדש יבדוק ויטפל בנושא..

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      נכון! האמת שרציתי להתייחס לזה ושכחתי. אני לא איש מקצוע אבל נשמע לי הגיוני שזה שילוב של בניית תכנית עונתית לא טובה של מאמן הכושר יחד עם שיקולים מקצועיים של המאמן שבחר לשתף שחקנים שהם לא לגמרי כשירים.
      בשנה שעברה עוד היו בזה תועלות (ראה סיכום העונה שעברה – הברכה בדמות קללה של העונה). השנה, עם הפציעות של ורד, עמאשה וטוואטחה, זה מאוד עזר לחסל אותנו.

      אהבתי

    • שי הגיב:

      כיאל נפצע בגיד ה"אני עושה שביתה איטלקית בברך

      אהבתי

      • דן הגיב:

        זה לא נכון.
        הייתה לו פציעה אמיתית ועובדה שהוא עבר ניתוח.
        נכון שאמרו שהוא יכול לדחות את הניתוח לסוף העונה, אבל אני באופן עקרוני נגד העניין הזה של לדחות טיפולים לסוף העונה. התוצאה של זה היא תמיד נזק מתמשך יותר (תראה איך קטן שדחה כל הזמן טיפולים וניתוחים נראה היום. אני די בטוח שאם הוא היה מטפל בכל הבעיות שלו בזמן, מצבו היה הרבה יותר טוב). ובכל מקרה פציעה הייתה שם, כחלק ממכת הפציעות הכללית בקבוצה שלא נגמרת מאז שאלישע הגיע. גם השבוע שוב חצי קבוצה לא כשירה…

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s