השולחן והירוק

נהניתי היום ממכבי, וגם מברצלונה. אבל ברצלונה ומסי יקבלו פוסט מיוחד בקרוב (בשאיפה), וכרגיל במשחקי גביע אפנה את הבמה למתי. רק אומר שלמדתי שני דברים הערב, ובאופן מוזר שניהם קשורים במילים דומות להפליא: למדתי את זה שצ'וצ'ו הוא עמוד התווך של הקבוצה, שבלעדיו הכל יתפרק, ושאני רוצה שהוא יהיה הפויול שלנו; ולמדתי (מג'ייסון הברמן ב"אלטנוילנד") את המלה החדשה "צ'וצ'ה", שמשמעותה היא "כוסית", רק בלי ההחפצה.

נחמד לי שכל הקבוצות שלי ניצחו (גם בכדורסל!), ועוד יותר נחמד לי שאנשים מסוגלים להבחין בְּעוול ולתקן אותו בעצמם, בלי שיאולצו לכך על ידי משטרי נכונות פוליטית.

ועכשיו למתי, לא לפני שאתן כמה קישורים לטקסטים שאהבתי: פוסט טוב של בני תבורי על תגובות של מאמנים אחרי משחקים, פוסט מעורר תיאבון של פרוסנר (וסיכום משחק הגביע העגום שלו), וטקסט מצוין של אריאל גרייזס על פרשיות החמץ האחרונות ועל עבדות מודרנית.

ואת שער השנה כבר ראיתם?

[הופמן]

מתי

המשחק היום נגד נצרת עילית היה אמנם משחק גביע, אך למרות זאת היה זה משחק על שש נקודות שהוכרע אחרי ארבעים וחמש דקות, עת הבקיע יניב קטן את השער השני, בה בעת שמאה קילומטרים מקרית אליעזר הופחתו למכבי פתח תקווה שלוש נקודות, וסידרו נצחון גדול לכדורגל הישראלי המתדרדר לתהומות הליגה השביעית-שמינית בטיבה באירופה. וכך באבחה אחת הובטח מקומן של שתי קבוצות גדולות בחצי גמר גביע המדינה בכדורגל ובנוסף הוכח, בפעם הראשונה בהיסטוריה, שאפשר לעשות צדק בכדורגל גם על גבי השולחן הירוק.

מצטער על הנבזות ובאמת אין לי דבר וחצי דבר נגד מכבי פתח תקוה ושחקניה ובמיוחד אוהדיה, אבל משנה לשנה אני מרגיש שגונבים לנו את הכדורגל שם בין כביש גהה לראש העין. באים, לוקחים, אומרים זה שלנו, כמו הגדולים שהיו באים ומשתלטים על המגרש בשכונה וזורקים את כל הילדים, כאילו החצר של אבא שלהם ולנו לא נותר אלא לעמוד ולהרים ידיים או ללכת הביתה מיואשים, לפתוח טלוויזיה על משחק של ברצלונה ולא לחזור יותר לשחק בשכונה.

אני קורא עכשיו את הספר "קללת דרעי" שכתב מרדכי גילת על השתלשלות פרשת דרעי, ובמהלך הקריאה יצא לי לא פעם לעשות את הקישור בין ההתנהלות של דרעי לפני ובזמן המשפט לבין ההתנהלות של מכבי פתח תקווה בשבועיים האחרונים. אותן צעקות חמאס, אותו עיוות של המציאות, אותם האשמות וחיטוט בפחי ההיסטוריה אחרי מקרים דומים שאף אחד לא נענש עליהם (דרעי לא הפסיק לטעון שהוא לא עשה שום דבר שהמפד"ל ומפא"י והליכוד לא עשו קודם). אותם כתבי חצר כמו מנחם שיימן מידיעות שתהה על מה בכלל כל המהומה, מה עשתה כבר מכבי פתח תקווה. בסופו של דבר ובפרפרזה על אימרתו של מנחם בגין זכרונו לברכה "יש שופטים מתחת ליציע שלוש באצטדיון רמת גן", הצדק יצא לאור ומכבי פתח תקווה קיבלה בדיוק את מה שמגיע לה, לא פחות ומצד שני גם לא יותר (לדעתי, אם להיות הוגנים).

העונש של מכבי פתח תקווה הוא הפינאלה, אני מקווה, לעונת כדורגל שלא רק שהיתה עלובה מבחינת רמת הכדורגל אלא היתה הרבה יותר עלובה מן הבחינה הארגונית. עונה שלחמש קבוצות מתוך שש עשרה הפחיתו נקודות מסיבות כאלו ואחרות היא עונה שהכדורגל שלנו צריך להתבייש בה, ודווקא הפחתת הנקודות למכבי פתח תקוה, עם כל הצער על הסיבה להפחתה היא משהו שאולי מחזיר קצת את האמון לכדורגל.

אז אנא קומו על רגליכם והריעו לבחורים בירוק שיסיימו, כך נקווה, את העונה הזו בלי אף כוכבית אחרי שורת הנקודות המפנה אל רשימת ההפחתות שבסוף הטבלה. ואם זו לא סיבה לקום על רגליכם ולהריע אז אנא תנו כבוד והריעו לאחת מארבע האחרונות בחצי גמר הגביע. עוד שני צעדים גדולים ושמעון פרס מחכה לקטן מאחורי הפודיום.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, קישור התקפי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על השולחן והירוק

  1. עאלק אין למתי מה לכתוב. אין, הבחור בלוף.

    ובקשר למכבי – לא יודע. אולי כי אני מרגיש שראיתי את המשחק הזה כבר עשרות פעמים העונה, אני רוצה שהם פשוט ירוצו ויהרגו את היריבה. ממש ממש ממש. אני מקווה שזה יקרה בקרוב.

    אהבתי

  2. מתי הגיב:

    פרוסנר, היתה לי שעה שלמה לנסוע לבד בכביש החוף בחושך, וכדי לא לפחד חשבתי על דברים טובים.
    הופמן: צ'וצ'ה זה פאסה כבר כמו מדליק וצ'ו'צו הוא באמת עמוד התווך אבל אתמול מאוד נהנתי מיניב קטן. מגיע שלב אצל שחקן כדורגל (וזה השלב לדעתי, הכי יפה) שהוא פשוט מבין את המשחק הזה הרבה יותר מאחרים ולא צריך כלכך להתאמץ כדי להיות מעל כולם.

    אהבתי

  3. הופמן הגיב:

    צ'וצ'ה זה פאסה? איפה אני הייתי?
    קטן היה ענק אתמול. אני שמח שהוא חוזר לעצמו. אבל אם הוא ממשיך להיות מרכז הקבוצה שלנו בעונות הבאות, אני מקווה לפחות שזה יהיה קטן של אתמול ולא של רוב העונה.
    פרוסנר – הם לא יהרגו את היריבה כי אלישע הוא לא רוצח באופי שלו. בשנה הבאה נגלה אם רובן הוא כזה.

    אהבתי

    • מתי הגיב:

      מאיפה אני יודע איפה היית הופמן. מה , אני עוקב אחריך? אומנם אף פעם לא השתמשתי בביטוי הזה אבל נראה לי שהוא הגיע כמה דקות אחרי שנגמר הוויכוח על האם ׳גנוב׳ זה ביטוי חיובי או שלילי?

      אני אשמח אם קטן בשנה הבאה יהיה בנאדו של השנה הקודמת. יצא לי לראות את פול גאסקוין משחק במידלסבורו בערוב ימין ככדורגלן. הבן אדם לא יצא כל המשחק מעיגול האמצע , גם לו כשהקבוצה היריבה התחילה את המשחק , אני חושב שבירידה מחדר ההלבשה הוא עשה יותר קילומטראז מאשר כל תשעים הדקות ולמרות זאת היה המצטיין במגרש. שחקן שמבין כדורגל ושיש לו רגל בריאה לא צריך להתאמץ כל כך הרבה כדי להצליח. בגלל זה דרך אגב, השיא של כדורגלן הוא גיל 29 כשיש איזון אופטימלי בין היכולת הגופנית שלו לבין חוכמת המשחק המצטברת והנסיון.

      אהבתי

      • הופמן הגיב:

        אז אולי הוא עושה קאמבק? למה אתה ממהר לקבוע שהוא פאסה? בגלל אנשים כמוך אנשים כמוני כועסים על אנשים כמוך שהם גורמים לאנשים כמוך להמשיך להחפיץ נשים. כמוהן.
        קטן לעולם לא יהיה בנאדו. אין לו בגיל 30 וכמה שהוא עכשיו את המחויבות שהיתה לבנאדו בגיל 20. פול גאסקווין? אני זוכר את מתיו לה טיסיה עושה בערך אותם דברים בסאותהמפטון (ותודה לאייל ברקוביץ' שבזכותו צפיתי קבוע בשחקן האדיר הזה). שקטן קודם יתרכז בלתרום בכל משחק פחות או יותר אותו דבר, ולא לשחק רק כשבא לו. ובכלל, אני מעדיף שהמאמן הבא יתחיל להכיר לו קצת את הספסל.
        אבל בשביל זה נצטרך להביא שחקן יותר טוב.

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s