אש

האמת שלא התכוונתי לכתוב על המשחק אלא לקחת לי חופש לכבוד ל"ג בעומר או לכבוד זה שאני שוב שיכור אחרי שראיתי את שני המשחקים הערב* בשני פאבים שונים (פרלה בפלורנטין ואלטנוילנד בבן יהודה, למתעניינים). אבל אז קראתי את הטקסט של מתי והבנתי שאין לי ברירה, מישהו חייב לכתוב על מכבי, ובימי חג, כנראה שהמישהו הזה יהיה רווק שיכול להרשות לעצמו להשתכר בפאבים ולא להשתתף בנכבה של האילנות  (או כמו שמישהו כתב בפייסבוק, יום השואה של הקבלנים), AKA ל"ג בעומר.

(*והנה הפוסט היפה של אלפסי על המשחק השני. וגם: תומר חרוב ורונן דורפן נפרדים מהקופסא. בקרוב אצלנו).

הופמן

האמת שהיה משחק מצוין. קצב טוב, הזדמנויות מצד לצד, החטאות מטורפות של ק"ש, התקפות על גבי התקפות, בלי מרכז מגרש. המסקנה הראשונה שלי מזה היא שאולי כדאי בכל שנה להכריז על האלופה ורק אז להתחיל את הליגה. נדמה שכולם נהנים יותר מהמשחק ככה, במיוחד אנחנו – והמשחק הזה הוא בשבילנו, לא?

המסקנה השניה היא שבלי מרכז מגרש אנחנו מגיעים יותר בקלות ויותר מהר להתקפה. היי, אני לא אמרתי קטן! אני רק אומר שכשהוא לא משחק אז איכשהו הכל מהיר יותר. אבל גם הרבה פחות מאורגן, יש להודות. בכלל, לתת את המפתחות באמצע לימפולסקי זה כמו לתת כדור לילדים שיילכו לשחק כדורגל במקום לעשות שיעור ספורט. יאללה בלגאן, אולי במקרה ייצא מזה משהו טוב.

ויצא. תורג'מן יכול לשריין לעצמו ארונית בחדר ההלבשה גם לשנה הבאה, את שלו הוא בהחלט עשה העונה. חוץ ממנו, אין יותר מדי מי לציין בהתקפה שלנו היום. אולי חוץ מסצראץ'. אני דווקא מחבב את הזר הקצת מפוזר הזה. במעט דקות שקיבל העונה הוא הבקיע גול מכריע, בישל גול מכריע אחר ובכלל, הראה שיש לו טאץ' לא רע ולא מעט ראיית משחק מתחת לכל החלודה. אני קצת מרחם עליו שלא קיבל הזדמנות אמיתית העונה, וכנראה שלא יקבל גם בעונה הבאה. מאחל לו שיישאר בארץ וימצא קבוצה שתאפשר לו להפגין את מה שהוא יודע.

(רגע, כרגע איחלתי לשחקן כדורגל זר להישאר בליגה הישראלית? אני לוקח את זה בחזרה. לך ותעשה כסף וקריירה במקום טוב יותר, דניאל).

רק עוד שני אנשים נותר לשבח: את צ'וצ'ו כמובן, שהיה בכל מקום בהגנה היום ולבדו הציל את מכבי מספיגת כמה שערים בטוחים (ראיתם איך בולעץ עמד והסתכל על בדש נוגח לשער ריק? צ'וצ'ו לא היה נותן לזה לקרות). אם אני לוקח משהו אחד מהשנה זה את החומה הבצורה הזאת, האיש שבלעדיו היינו גומרים את העונה איפשהו ליד מ.ס. אשדוד. רק חבל שבנאדו לא נשאר בבוגרת בשנה הבאה כדי לכוון אותו מהספסל (עם זאת, המגיב וחבר הפייסבוק רן אדליסט רון אדליסט כתב לי בצדק, שיפה לראות איך מכבי משלבת יותר ויותר שחקני עבר בתפקידים מרכזיים במועדון).

וכמובן, הקוון האדיב, גלגול ספורטיבי של העץ הנדיב, שבכמה החלטות שגויות ונהדרות במחצית הראשונה סידר לנו שני משחקים אדירים בשבוע הקרוב, ראש בראש על אירופה עם הפועל, ומיד לאחר מכן, ראש בראש על אירופה עם הפועל.

הולך להיות אש.

מתי

לא אוהב את ל"ג בעומר. כל האש והלכלוך על כל חלקה, כל הפחם על הארץ שלוקח לו לפחות חודש להטשטש באדמה וכמויות העץ הנאכלות שהיה אפשר לבנות מהם דיור ציבורי לכל מחוסרי הדיור.

בכל אופן, למרות סלידתי מהחג הזה שאפילו לא מפרגן לנו איזה יום שבתון כדי שנראה לו קצת חיבה, הייתי רוצה פעם להסתכל על הארץ מלמעלה בערב הזה כדי לראות איך כל האש הזו נראית כשאתה למעלה על הגריל.

תגידו, בימים ששרו את השיר "הרוח נושבת קרירה, נוסיף עוד קיסם למדורה", המצב היה באמת כל כך גרוע שעשו מדורות מקיסמים?

הסיכוי שאי פעם אראה את כל זה מכנף המטוס קטן בהרבה מהסיכוי שמכבי חיפה תעלה אי פעם לגמר אירופי וזאת, עקב העובדה הפשוטה שכמי שעולה על מטוס רק אחרי שגמע ארבעה בקבוקי אצטון מאה אחוז אלכוהול וכמי שהסיוטים הכי גדולים שלו בלילות בהם אני קם בבהלה שטוף זיעה, הינם כשאני חולם שאני בשדה תעופה עם כרטיס ליעד הכי רחוק שאפשר על כדור הארץ, ובתוך כל זה הדבר היחיד שכן מצליח לעלות אותי על מטוס זה משחקים של מכבי חיפה באירופה, אזי מתוך חישוב של אחד ועוד אחד ועוד אחד יוצא שרק עלייה לגמר אירופי יכולה בקונסטלציה מסויימת ליצור מצב שאני אהיה על מטוס בערב ל"ג בעומר ואראה את תל אביב עולה באש אם אצליח להעיז להוציא את הראש מהחלון.

הבעיה הגדולה שאירופה שלנו נגמרת מקסימום בחנוכה והסיכוי לראות מלמעלה את תל אביב בלהבות היא רק אם במקרה הסטלנים של לול ישכחו לכבות ת'חנוכיה בצריף של אביגדור בדיוק כשההשפעה של האצטון תעשה את שלה ואני אלך לחלון של המטוס לחפש למטה איזו מישהי שרוצה שאני אוריד לה את הלק עם הלשון.

לא עזרו טענותיי ומענותיי, לא עזר השיעול הפסיכוסומטי שנתקפתי בו הבוקר וסחט מאשתי גיחוך קל של זלזול, לא עזרה ההבטחה שאני מתחייב להוריד לה את הלק מעתה ועד עולם, אשתי חייבה אותי להגיע למסיבת ל"ג בעומר של הבת שלי בזמן המשחק של מכבי חיפה נגד קרית שמונה.

עמדתי שם לצד המדורה, מרפרש את האייפון בטירוף כשמסביב כולם קמים על רגליהם ומריעים לדיקט הנאכל בראש המדורה עליו צוירה בפחם דמותו של היטלר. הבטתי לשמים, ראיתי מטוס עושה דרכו לרומניה ובתוכו כמה אוהדים מאחרים לגמר גביע אופ"א והתפללתי בלב שבשנה הבאה נגיע לפחות לימים של בין כסה לעשור כשהרגליים שלנו עדיין באירופה. ואז אחרי עוד ריפרש שבישר על מהפך בבלומפילד, התחוור לי המצב ושחתי לעצמי ביני לביני – "שו כסה לעשור. קודם תגיע לשבועות כשאתה באירופה אחר כך נדבר".

*