חלוץ הX5שוער ד7!! (פוסט אורח מאת פלג ספיר)

ככה אני אוהב אתכם, שולחים ספונטנית פוסטים אורחים. על כל נושא, לא רק על מכבי! הנה פלג ספיר (אוהד הפועל ת"א גאה) על נושא שעומד להערכתי להיות בקרוב האישיו הכי חם בעולם הכדורגל (ואולי זה רק ספין להסיח את הדעת מבעיות השיפוט?). ואם אתם עדיין לא עוקבים אחרי סיקורי אליפות העולם בשח בדה באזר (זה האחרון, על המשחק המכריע בסדרה הזו, ואחד מקסים במיוחד) – לפחות תעקבו אחרי עמוד האוהדים הסאטירי של בוריס גלפנד בפייסבוק.

*

נשיא פיפ"א הטיל ביום חמישי האחרון פצצה: הוא מעוניין לבטל את שיטת ההכרעה בפנדלים במשחקי טורניר. לטעמו, השיטה אכזרית ו"גרמה לכדורגל להפוך לטרגדיה". אני מודה שגמר הגביע ב-2008 היה נורא (הפועל עפה מול בית"ר 5:4 בפנדלים), אבל מצד שני מה שראינו בגמר גביע האלופות השנה היה אחת הדרמות היותר מרתקות בכדורגל האירופי בתקופה אחרונה. כלא-אוהד של אף אחת מהקבוצות (אם כי במקרה הספציפי נוטה לכיוון באיירן), ההכרעה בפנדלים היתה מבין החלקים המרתקים ביותר במשחק, וסיום דרמטי במיוחד למפעל היוקרתי בעולם. ובעצם, בשביל אוהדים ישראלים (ורבים אחרים בעולם, אם אתה לא במקרה אוהד של אחת הקבוצות שמשחקת) – בשביל מה קיים כדורגל אירופי אם לא בשביל הדרמות?

שח טוב זה שח מט (אסף אפלבוים)

לשמחתי, אני לא היחיד שחושב שהשאיפה של בלאטר מגוחכת. כלומר, זה לא שאין אפשרויות אחרות להכרעה דרמטית: "שער הזהב" המפורסם שהביא לטעמי את אחד מהגמרים הטובים ביותר בגביע אופ"א (ליברפול-אלאבס ב-2001), אבל בלאטר אפילו לא מעלה את זה כאופציה. ה"דיילי מייל" הבריטי הציע כמה הצעות משעשעות כתגובה לשטות של בלאטר: במקום בעיטות עונשין, ריצה של שחקן לאורך כל המגרש ואז בעיטה לשער. או הכרעה בין השופטים מי היתה טובה יותר במהלך המשחק. או, האהוב עלי: אבן, נייר ומספריים בין הקפטנים. כה פשוט, כה ממצה, כה דרמטי.

עם זאת, לאחרונה – עקב סיום עונת הספורט והגמילה המלווה בקריז שאני חווה בשבועיים האחרונים – התוודעתי לענף ספורט חביב במיוחד: שחמט. כן, אני אשכרה עוקב אחרי אליפות העולם בשח, ואחרי ניסיונותיהם הבלתי-נגמרים של בוריס גלפנד (ישראלי, משלנו!) ואחד בשם אנאנד (הודי, אלוף העולם ברצף בשנים האחרונות ושאר תארים לא חשובים שכאלה) לזכות בתואר המהולל "אלוף העולם בשחמט". בינתיים שוחקו תשעה משחקים מתוך עשרה – שבעה מהם נגמרו בתיקו (חצי נקודה לכל שחקן), ושניים בנצחונות (נצחון ונקודה לכל שחקן). הניקוד כרגע הוא 4.5:4.5, ואם יהיה תיקו במשחק הבא – עוברים לשיטת הכרעה של משחקים מהירים יותר (פחות זמן על השעון לכל שחקן). כן, קצת כמו הארכה בכדורגל. ואם גם זה לא מוביל להכרעה, יש death match: מגרילים באקראי את השחקן שפותח בלבן (לו יש יתרון במשחק, כך הבנתי ממומחי שח מקומיים), ונותנים לו 5 דקות משחק, במצטבר. לשחקן בשחור נותנים 4 דקות על השעון (תמיד דופקים את השחורים, הא?). אם גם המשחק הזה נגמר בתיקו – השחור מנצח, כי ללבן היה יתרון משמעותי (גם העובדה שהוא משחק בלבן, וגם דקה נוספת).

אז הנה, כבוד הנשיא בלאטר, רעיון נפלא לשיטת הכרעה: בתום 90 הדקות החוקיות של המשחק, תוגרל אחת מן הקבוצות, ויוציאו ממנה שלושה שחקנים. אם בתום ההארכה המשחק יוכרע בגולים, כרגיל, אז הוא הוכרע. אם לא – הקבוצה שהוציאו ממנה את השחקנים תנצח. פשוט, והגיוני בערך כמו ההצעות של ה"דיילי מייל".

יאללה בוריס מלחמה!

פלג ספיר (בפייסבוק, במייל)

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכדור הוא הכל, כללי, ספסל האורחים, תקשורת השרוכים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על חלוץ הX5שוער ד7!! (פוסט אורח מאת פלג ספיר)

  1. מתי הגיב:

    הרעיון לרוץ עם הכדור עד השער בא מהכדורגל האמריקאי שם אין תיקו וככה מוכרעים משחקים.
    היות והרעיון של פנדלים הוא רעיון של שני ישראלים אחרי ההפסד בהטלת מטבע ברבע גמר אולימפיאדת 68 שגזלה מישראל מדליה אולימפית. אזי יוצא שישראל השפיעה על הכדורגל העולמי בפרט ועל מכבי חיפה בכלל יותר מכל ברזילאי ארגנטינאי גרמני וכו… לפיכך יש להשאיר על כנם את הפנדלים כהכרעה ולו כדי לתת הוכחה לאנטישמים שידם של היהודים בכל כולל בסטופקס של ג׳ון טרי בבודהיזם של רוברטו באג׳יו ובכיס של יעקוב שחר שנגנבו ממנו בתחילת השנה חמישים מיליון שקלים.

    אהבתי

  2. אזהרה: ייתכנו חפירות עמוקות בפוסט הזה.

    Let the record show: אני שונא הכרעה בפנדלים. תמיד שנאתי הכרעה בפנדלים. ותמיד אחשוב שזה אחד הדברים הכי מטופשים בספורט. אין שום סיבה כשכמעט בכל ענפי הספורט האחרים, משחקי הכרעה משוחקים עד ש"מישהו מנצח" (כדורסל, פוטבול, בייסבול, הוקי, טניס, כדורעף), רק בכדורגל עוצרים את המשחק מתי שהוא ומתחילים לבעוט פנדלים.

    לפני שאציע את ההצעה שלי לביטול הפנדלים, אני רוצה לומר שקיום שיטת ההכרעה הזו היא אחד הגורמים לכך שאנחנו רואים משחקים הגנתיים (ונוראיים) בשלבים גבוהים של טורנירים שונים בהם המשחקים מגיעים לפנדלים.

    עצם העבודה שקבוצה יודעת שיש לה 50% לזכות בגביע\לעלות לשלב הבא אם רק לא תספוג 120 דקות והיא בכלל אל צריכה להבקיע, מוריד לה את המוטיבציה לשחק כדורגל התקפי או לנסות להבקיע גול. הדבר נכון עוד יותר כשיש אנדרדוג ברור, או "סינדרלה".

    אך אם יבוטלו פנדלים, וקבוצות יצטרכו להקיע (לפחות) שער אחד כדי לנצח ולהמשיך הלאה, מתי שהוא הם יצטרכו להתחיל לשחק התקפי וסביר להניח שמבחינה סטטיסטית מספר הגולים בשלבים מכריעים יעלו.

    ההצעה של פלג ספיר המבוססת על שחמט, למרות שהיא מקורית – לעולם לא תיושם, כמו כל ההצעות של הדיילי מירור. לכן הנה הצעה אחת שאני מתקשה לראות את החסרונות שבה ובאמת מאמין שהיא יכולה וצריכה להיות מיושמת בהקדם.

    פלג, עשית נכון כשהסתכלת על ספורט אחר, אבל טעות בידך שפנית לשחמט. הייתי צריך לפנות להוקי, שכן הההצעה מבוססת על עיקרון שלקוח מההכרעה של הוקי באולימפיאדה. (לצערי, למרות שבמשך שנים אני מנסה לחשוב על פתרון, ההצעה הבאה אינה שלי. שמעתי אותה בפודקאסט בין ביל סימנס ודייב דמשק. ואני מסכים עמה ב-100%).

    הוקי משוחק 5 על 5 (+ שוער לכל קבוצה). אם המשחק אינו מגיע להכרעה, תשוחק הארכה אחת של 4 על 4 (+שוער לכל קבוצה). ההיגיון אומר שכשיש פחות שחקנים על הקרח, קל יותר להבקיע. וזה מה שצריך להביא לכדורגל.

    בתום 90 דקות, הקבוצות יתחילו לשחק יחידות הארכה של 30 דקות. אבל ההארכה הראשונה תחל כשנוריד שחקן אחד לכל קבוצה כך שזה יהיה 10 על 10 (כולל שוערים). כל 10/15 דקות כל קבוצה תוריד עוד שחקן. עד שנגיע למספר התחתון האפשרי שיוסכם עליו בידי מומחים לכדורגל (7 לכל קבוצה? 6, 5?). אם שער מובקע במהלך ה-30 דקות, המשחק ימשיך להיות משוחק עד לתום ה-30 דקות האלה (כמו היום).

    כמובן שיש לעבוד על הפרטים הקטנים (מתי מורד שחקן, מינימום, האם זה "גול זהב" או ממשיכים לשחק וכו) – אב ל העיקרון ברור ופשוט.

    בהכרעה כזו:
    – פחות שחקנים על מגרש כה גדול, קל יותר להבקיע.
    – קבוצות יידעו שהן צריכות להבקיע שער אמיתי כדי לזכות בגביע.

    תודה רבה לכם, אני הייתי טל בן יהודה.

    אהבתי

  3. tomerharuv הגיב:

    אני אוהב את הפנדלים למרות שכבר נכוותי מהם קשות(וגם הרווחתי לפעמים).
    מעבר לכך שזו פשוט הדרך הסבירה ביותר להכרעה שלא גוררת את המשחק לכל מיני רעיונות הזויים, פנדלים הם דו קרב מרתק שכולל בתוכו הרבה יותר מאפקט של מזל אלא הרבה עצבים, מנטליות חזקה וגם סקאוטינג עם בדיקות מי בועט לאן. מומלץ לצפות בדו קרב של הגמר ב08 שצ'לסי בעטה לואן דר סאר תמיד לכיוון של הרגל החזקה של הבועט(משום שהוא נוהג לזנק לכיוון ההפוך) עד שואן דר סאר עלה על זה, סימן לאנלקה לאן הוא הולך לבעוט ואז זינק לצד השני כדי לנצח את המשחק.

    אהבתי

  4. הופמן הגיב:

    פלג – אחלה פוסט, אחלה רעיון. רק בשביל לבחון את ההוגנות שבו, שאלה – מי היית מעדיף להיות, הקבוצה שמוציאים לה שחקנים, או הקבוצה שחייבת לנצח?
    מתי – LOL
    טב"י – למה להוריד בכל פעם עוד שחקנים אם אפשר להוריד 5 לכל אחת כשמתחילה ההארכה ולתת להם לשחק ככה 30 דקות? אגב במקרה כזה, קבוצות אלימות ייענשו עוד יותר – אם לקבוצה הורחקו שני שחקנים במהלך המשחק, הם יצטרכו להתגונן עם 3 מול 5 במהלך ההארכה.
    תומר – תכל'ס, גם אני אוהב פנדלים. ואין לדעתי בעיה עם השיטה. היא רק מוסיפה עניין.

    אהבתי

  5. אביעד הגיב:

    מישהו יכול לדמיין את הבונקר של הקבוצה שיוציאו לה 3 שחקנים????????

    אהבתי

  6. אורן29 הגיב:

    הנה שני היורו שלי:

    – בשלב הראשון, נראה לי שצריך לנסות לגרום להכרעה עוד לפני הפנדלים. קל להגיד, קצת קשה לבצע. אני הייתי עושה את הדברים הבאים:

    1) חילופים יתאפשרו עד לדקה ה 85. לאחריה- משחק רציף (עד כמה שאפשר) בלי כל מיני "חילופים טקטיים" שמבאסים ת'תחת. ככה נקבל כ 10 דקות של משחק חי, עם לפחות שחקן טרי אחד בכל קבוצה (רוב הסיכויים שהמאמנים ישמרו את החילוף האחרון לרגע האחרון). לדעתי יש מצב להכרעות לא מעטות בשלב הזה של המשחק באופן הזה.

    במקרה של פציעות:

    – אם ישנם מתקל ומתוקל- שניהם יוצאים החוצה עד שהמתוקל יכול לחזור לשחק כפוף לאישור השופט, או אולי בכלל לא.
    – במקרה של פצוע ללא מתקל- כל קבוצה תעביר לשופט הרביעי לפני תחילת המשחק רשימה של שחקנים בסדר עדיפות יורד שיוצאים אוטומטית על מנת לאזן מספר שחקנים במקרה של פצוע ללא מתקל.
    – ניתן, אולי, לחשוב על הקשחת חוקים החל מהדקה ה 85 של המשחק, לפיהם אם השופט חושב שיש פה "תיקול טקטי" במטרה למשוך זמן, המתקל יורחק באדום.

    והיה ועדיין יש תיקו:

    2) ההארכה תתארך ל 40 דקות, ובמהלכה יתאפשר להחליף עוד 2 שחקנים. יותר דם טרי על המגרש, יותר דקות כדי להכריע.

    ואם מחפשים חלופה לפנדלים, עם ההצעות שלעיל או בלעדיהן:

    3) "שלוש קרנות פנדל" גירסת הכדורגל המקצועני: כל קבוצה משאירה 6 שחקנים (שוער+5) על המגרש. לכל קבוצה 3 נסיונות שמתחילים בכדור קרן. תרצה הקבוצה- תגביה; תרצה- תתחיל "קרן קצרה". התקפה תסתיים בידיים של השוער או כשהכדור חצה את קו השער (שער או הדיפת שוער לקרן או כדור חוץ)

    אם לא עזר- אז פנדל בודד לכל קבוצה עד ההכרעה.

    יאללה,מתי מתחילים ליישם?

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      קודם כל ברוך הבא אורן (אלא אם כן כבר היית פה קודם. במקרה כזה, ברוך המגיב).
      הצעות מעניינות. אהבתי במיוחד את הצעה (1).
      ההצעות לגבי הפציעות בעייתיות בעיני. אם אני רוצה להוציא את כוכב היריבה (שלוהט במיוחד היום), אני צריך לשחק לידו, לחכות שיגע בי ולזייף פציעה. והופס, הכוכב בחוץ ביחד איתי (השחקן הלא כל כך חשוב).
      בעיני, כל ההצעות להחלפת הפנדלים די דומות. הסיבה שאני אוהב את ההצעה להוריד שחקנים לקבוצות היא שהיא לפחות משמרת את המשחק המקורי ולא גולשת לכל מיני גימיקים.
      הייתי שוקל לתמרץ את הקבוצות בהארכה באיזושהי דרך. ההצעה שראיתי אצל דורפן לא פעם, לפיה הפנדלים יתבצעו לפני ההארכה (ואז לקבוצה אחת יש אינטרס חזק לנצח) היא הכי מעניינת שנתקלתי בה. אולי אפשר לשפר את זה – הפנדלים יתבצעו לפני ההארכה, אבל לקבוצה המנצחת בהם מורידים שניים-שלושה שחקנים (כדי למנוע אפשרות של בונקר טוטאלי).

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s