אנחנו – אשדוד. בלי כעס

הפעם כל מערכת "מצד שני" התכנסה בבית סגן המנהל וראתה אצלו את המשחק. המסקנות: א. זה לא מסייע לקבוצה. ב. מסך HD גדול בלי סראונד זה כמו חתונה בלי תזמורת, ואתם יודעים כמו מה זה. ג. זין.

הופמן

טוב אז הרשימה המקורית שכתבתי כללה הרבה ביקורת על הקבוצה ועל האוהדים, הברקות כמו "נו ירוקים, טוב לכם?" ו"קבוצת יציע ג'" עם השוואות מתוחכמות בין הקבוצה לבין היציע שמנהל אותה השנה, תהיות האם האוהדים שרצו משחק התקפי ו"לא משנה הנצחונות" מרוצים עכשיו והאם היו מוחאים כפיים אם למאמן לא היו קוראים רררובן עטררר וגם רפרנס עכשווי ליום הכיפורים, עם המלצה לאוהדים הנ"ל לרדת לב"ש ולבקש סליחה מאדם מסוים עם תסרוקת מסוימת.

אבל אז נזכרתי בפוסט של טל בן יהודה – חבר צהוב שקיבל לאחרונה את חולצת ההרכב של דה באזר (מברוכ טל! ממליץ לכולם להיכנס, כי אם כבר לקרוא אוהד מכבי ת"א אז שזה יהיה מישהו שמייצג אותה בצורה הכי מובהקת שאפשר, אבל עם הרבה חן) – שכלל את התובנה הנהדרת הבאה: "אחד הדברים שמאפיינים אוהדי ספורט זה האמוציונאליות ששולטת בתהליך המחשבות שלהם. האוהדים נבדלים בינם במידת המהירות שבה החלק הרציונאלי במוח חוזר לעבודה" – והבנתי שהפוסט המקורי, כמה שהוא היה חד ונוקב, נכתב בעיקר מתוך כעס ותסכול, וזה לא מה שאני רוצה להביע עכשיו.

לא שהכעס והתסכול לא קיימים. אוהו כמה שהם קיימים. אבל את זה תקבלו עכשיו בכל מקום אחר, ואני לא רוצה ש"מצד שני" יהיה כמו כל מקום אחר, אחרת למה דווקא "מצד שני" ולא מצד אחר. וחוץ מזה, מה זה יעזור. כולם יודעים שהמצב על הפנים, מה זה ייתן אם נשפוך עוד מלח על הפצעים.

אז לא. את התובנות החותכות לגבי מה קורה כשיציע מנהל קבוצה נשאיר להזדמנות אחרת, כשכבר לא יישאר כלום לעשות מלבד לפרוק את האגרסיות. בינתיים יש עוד עונה שלמה מינוס ארבעה משחקים לפנינו, ויש עוד המון זמן לתקן ולשפצר.

*

אז הנה מה שאני חושב כשאני שם את הכעס בצד:

בניגוד לדברי ניר לוין המעצבן והמיותר, אין שום בעיה עם הניסיון לשחק עם קשר אחורי אחד. דמאו מילא את התפקיד יפה מאוד, ואשדוד לא הגיעה לאף הזדמנות במשחק. משתי חצאי ההזדמנויות שהגיעה אליהן, היא הבקיעה שער אחד, מקרי לחלוטין.

שני קשרים אחוריים זה מאסט רק במשחקים מסוימים. נגד קבוצות חזקות, במשחקי חוץ, במשחקים בהם היריבה צפויה לתקוף אותנו, חייבים שניים שישחקו יותר מאחורה. נגד קבוצות חלשות יותר, במשחקי בית שהם לא "משחקי עונה", במשחקים בהם אנחנו צפויים לשלוט, אחד מספיק – בתנאי שכל הקבוצה משתתפת במשחק ההגנה כמובן.

אז מה כן היתה הבעיה? לא בהגנה, הפעם. פיליאבסקי היה בסדר ובעיקר חסה תחת צילו של דקל הענק שהזכיר לכולם מה זה באמת "תחנה אחרונה". ובכלל, לאשדוד לא היתה ממש התקפה. הבעיה היתה שגם לנו לא, על אף שפע השחקנים ששיחקו בה לכאורה.

קטן היה מצוין היום, השחקן הטוב שלנו. אבל שוב נוכחנו לגלות שאין אלטרנטיבה לקפטן, וכשסוגרים אותו מי ישורנו. משחק האגפים עלוב, מלבד הגיחות הנדירות של טאלב. בהתקפה דרך המרכז הכל עובר דרך יניב, וכשעזרא כבר לוקח את הכדור הוא לא רואה כלום חוץ מהשער. את גולסה איבדנו מזמן לטובת מרכז המגרש, ודווקא היום כשכבר הראה ניצוצות של אייל הישן, עטר בחר להחליף אותו ולסכן עוד יותר את העורף למתפרצות של אשדוד מול דמאו (שהיה לא רע, עד שהתעייף).

אבל ה-בעיה בה"א ההתקפה היא דינו אנדלובו, שהולך ומתגלה כפלופ במקרה הטוב ושקר שיש לו רגל אחת במקרה הרע. לא יודע לעצור כדור, מקבל החלטות לא נכונות, לא מדויק מול השער, בטח לא הסקורר שמכרו לנו. אז כשהחלוץ הבכיר שלנו לא מסוגל לשים גול, אזולאי פרווה ותורג'מן נעלם אלוהים יודע לאן, לא נשאר לנו אלא לחכות שעמאשה יחזור כבר לכושר מלא. אבל האם רובן יעז למחול על כבודו ולשים את הרכש היקר שהביא על הספסל? אני לא בטוח בכלל.

סתם לשחק עם הרבה שחקנים בהתקפה זה לא "לשחק התקפי". אי אפשר רק להניח אותם שם ולקוות שהם כבר יידעו מה לעשות. רובן יצטרך למצוא פתרונות יותר יצירתיים מ"תנו את הכדור לקטן". לפחות עכשיו, עם דקל וידין, כשהחלק של ההגנה די סגור, אפשר לעבוד על זה בשקט.

אז על מה לעבוד? על יותר הרמות, עכשיו כשיש את הדקל ואת הפיל ואת הצ'וץ' שינגחו. וקצת יותר למשוך את היריבה אלינו, כדי לצאת למתפרצות. ויותר משחק אגפים. ויותר פינויי שטחים לכניסות של עזרא וורד וגולסה. ויותר גולסה, הרבה יותר מקדימה. ויותר בעיטות מרחוק.

ויותר מזל. גם קצת יותר מזל לא יזיק לנו.

*

ובכל זאת, יציע ג', אולי איזו בקשת סליחה קטנה מאלישע, שהיה צריך לבנות בכל שנה קבוצה חדשה ועדיין הצליח להוציא שמפניה מהסלע? לאאאאא. נמשיך למחוא כפיים למאמן שמינינו.

מתי

הופמן אמר לי שהכי חשוב לכתוב בימים כאלו כדי לעודד ולשמח את הקוראים, כי בימים טובים גם ככה כולם שמחים. אמרתי לו שאני מרגיש כמו ליצן רפואי באונקולוגית ילדים. אז אם למישהו בא בלון בצורת כלב או שאני יוציא לו אף אדום מהאוזן או טחורים מהתחת, אחד אחד. אני אעבור חדר חדר במחלקה ואגיע לכולכם מסכנים שלי.

הפנטזיה הכמוסה שלי, שעכשיו אני מרגיש אמיץ מספיק להוציא אותה מהארון ואם כבר באתי לנחם ולעודד אז זה המקום נראה לי, הפנטזיה הכמוסה שלי היא שנרד ליגה. כן, שהאימפריה תרד ליגה ורגליים ירוקות יתפלשו בבוץ של אום אל פאחם והמושבה כמו היו בן המלך מהסיפור "בן המלך והעני".

גם אני נחרדתי בתחילה כשהתוודעתי לסטייה הזו שלי, אבל די רווח לי כששמעתי שאפילו לשרים בכירים וגנרלים יש פנטזיות כמוסות וסוטות בהרבה יותר ממני, על מועדוני סאדו-מאזו ומלכה שמשחקת איתם בגלעד שליט כולל קשירות, הצלפות, צעקות בערבית וצילום פרובוקטיבי של הקודקוד המושפל אוחז בעיתון מעריב עם תאריך של היום.

על ספת הפסיכולוג הגעתי די מהר לנקודה הקריטית בה הכל התחיל. רק שלוש שנות טיפול ושלוש מאות חמישים שקלים לשבוע לקחו למטפל הנפלא שלי להוביל אותי למסקנה שהכל התחיל ביום שנולדתי כשעלינו ליגה אחרי נצחון 4-1 על קרית שמונה, ואז בגיל שנתיים כשירדנו שוב ליגה ובגיל שש כשעלינו בפעם האחרונה והפכנו להיות אימפריה. זה היה אבא, כך שיכנע אותי הפסיכולוג, זה היה אבא שדפק לי את החיים אחרי שהזכיר לי בכל פעם שחזרתי עם עוד אליפות הביתה, שאני ילד מפונק שגדל עם כפית זהב בפה, אליפויות, גביעים אבל איפה הייתי ב-65' כששיחקנו בדרבי בליגה השנייה נגד בית"ר חיפה? איפה הייתי ב-74' כשבקושי היו לנו אחד עשר שחקנים? איפה הייתי ב-77'? איפה הייתי? אינעל דין בבור אילי ג'בהום.

אז כל השנים האלו סחבתי על כתפי את האשמה על השנים הקשות שעברו על אבא כשנאלץ לכתת רגליו למשחקים נגד הפועל בני נצרת בעוד אני חי על סיר הבשר.

וישמן ישורון ויבעט, ויאכל כל יום סטייק וידרוש סנדוויץ עם ריבה (אייל גולן, עוד סוטה).

ומתוך רגשות האשמה ומתוך הריקנות שבעליונות באה לי הסטייה הזו ובלילה אני חולם על חבורת שחקנים הרואית שנלחמת על חייה ויורדת ליגה מגול אומלל בדקה התשעים של המשחק האחרון. "אופס אני גומר, אופס היא יורדת ליגה…".

אין ספק שעם מכבי חיפה של היום, הפנטזיה שלי יכולה להתגשם ממש כמו בחלום. חבורה הרואית של שחקנים, אולי הקבוצה הטובה ביותר אי פעם שהיתה במקום הלפני אחרון בטבלה, מפסידה בצורה לא תיאמן לקבוצה הגרועה ביותר שהיתה אי פעם בראש הטבלה ואני מתקשר לאבא ושואל אותו בקנטרנות – איפה היית היום אה? אינעל דין בבור אילי ג'בהום.

גמר חתימה טובה לכולכם. אני מאחל לנו שהפנטזיות שלי ימשיכו להיות רק פנטזיות, כי אני יודע שאם הן יתגשמו, אני, קרוב לוודאי אמות. אמות כמו ההוא שהגשים את הפנטזיה שלו וקיבל התקף לב במיטה עם שתי נערות ליווי.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על אנחנו – אשדוד. בלי כעס

  1. שמרלינג הגיב:

    הקבוצה תשתפר אם רק תשמור על שפיות. סגל השחקנים מלא עכשיו בכל טוב ויש תחרות קשה על ההרכב בכל העמדות. הקבוצה לא מתואמת, לא שיחקה מספיק ביחד ויש יותר מידי שחקנים בכושר לא טוב. אני מקווה שיהיו לקחים מהעניין הזה כי בגלל חוסר המוכנות לפתיחת העונה, בתוספת של הגרלת משחקים קשה מאוד בפתיחה, כנראה שהאליפות ברחה לנו רחוק מידי. עונה שלמה עכשיו נבלה במרדף אחר אירופה (במקרה הטוב).
    לגבי עניין המזל, יש לו חלק גדול מאוד במצב של הקבוצה עכשיו. גם היום, הכשלה ברורה על דמאו ברחבה (אחרי מסירה גאונית של קטן) זכתה להתעלמות במצב בו יכולנו להשוות.
    אני די בטוח שהקבוצה עכשיו, אחרי ההשקעה הגדולה בה, טובה בהרבה מחיפה של העונה האחרונה של אלישע. דמאו טוב מסיידו, פיליאבסקי טוב בהרבה מבוליאט ואני לא מתגעגע לאף שחקן שעזב. אולי חוץ מסארי.

    אהבתי

  2. תום א הגיב:

    כרגיל נהדר לקרוא אתכם. והכי טוב לקרוא אתכם אחרי אכזבות, כי אתם יודעים להוציא את הרגשות לכתב בצורה מאוד מוצלחת. אז תודה.
    וחוץ מזה, במילה אחת: נאחס.
    אני חושב שיש לנו את הסגל הכי טוב בליגה. רק שמישהו הטיל עלינו קללה. מישהו מתל אביב כנראה.

    אהבתי

  3. פרלה הגיב:

    מצד אחד, חבל שאי אפשר להקפיא את המנוי כמו במקומות אחרים;
    מצד שני, גם לו היה זה אפשרי, לא הייתי מקפיא;
    מצד אחד, הכל בראש;
    מצד שני, אם היינו (משומר בעיקר) מגביהים לרחבה, אולי גם הגול היה בראש;
    מצד אחד, היה מקום לפנדל + אדום בתחילת המחצית השניה;
    מצד שני היה גם אתמול בור ענק באמצע השדה (בדיוק בנקודה ממנה רביבו כבש וממנה ספגנו את הראשון של ק"ש);
    מצד אחד, אנחנו משחקים יותר טוב מאשתקד;
    מצד שני התוצאות על הפנים;
    מצד אחד, לא נעלמה ההרתעה (אשדוד/ק"ש וגם האחרות די הלכו אחורה מולנו);
    מצד שני כן נעלם הבטחון העצמי;
    מצד אחד, אני לא יודע למקד את הבעיה (למרות געגועים מתמשכים לדבה – בעיקר אחרי צפיה במאניבול מיד אחרי המשחק);
    מצד שני, זה איפשהו בין הפסיכולוגיה, לטקטיקה ולמידת האימון (וכולם בוודאי באחריות המשיח);
    מצד אחד, כלתה שנה וקללותיה;
    מצד שני החלה שנה ואיה ברכותיה…
    חתימה טובה

    אהבתי

  4. אביעד הגיב:

    ניר, כתבתי את זה אצל פרוסנר ואמרתי לך את זה ביום חמישי – אין לנו אגפים. אין לנו שחקנים שיכולים ללכת לקו ולאלץ את היריבה להתפרס לרוחב, אז היריבות מצופפות את האמצע. ואם הרעיון הוא שמשומר יפרוץ בונקרים, אז תנו לו לבעוט או להגביה והוא כבר יפרוץ את הבונקר האטומי בקריה.
    חוץ מזה, יהיה בסדר. יש בעיות, אבל אנחנו שווים יותר מ 1מ-12 והנקודות יתאזנו.

    אהבתי

  5. רגב הגיב:

    יותר מדי מנהלי משחק ואין מי שישחק באגפים.
    אין משחק לחץ והכי גרוע כמו בשנה שעברה השחקנים עומדים במקום.
    כמו הופמן לא מבין למה גולסה יצא ולא עזרא הוא היה חלש.
    משלק שני שאני רואה וכמו בנתניה אין שיטה

    אהבתי

  6. מיכל הגיב:

    מתי, קרעת אותי מצחוק=)

    אהבתי

  7. פראליה הגיב:

    אביעד, תן לי שחקן אגף יותר טוב מטאלב בליגה.

    לא שאני מסוגל לעקוב אחרי הפרשות הצהובות בערוץ הבית שלהם (מזרחי – "שירגע ולא יקשיב ליועצי אחיתופל..") אבל קצת מזכיר את סיפור גולסה, לא?

    דווקא דקל ודמאו הראו סימנים טובים אתמול. בטח גולסה – איזה חילוף הזוי בורד, השחקן שהכי פחות מסוגל לתרגם חשיבה לכדורגל בקבוצה.

    לגבי ידין, היה מיותר להעלות אותו בסיטואתיה כזו אחרי שבחמישי בערב לבש לראשונה חולצה ירוקה.

    שורה אחרונה, לא שאני שופט את עטר (רק מחלק הצעות מהמחזור הראשון, כל משחק כמה טעויות של ילד) אבל בינתיים הקבוצה היא כ-30% מסכום חלקיה. (אתם יודעים אצל איזה שניים זה היה יותר קרוב להפוך ולאורך זמן).

    אהבתי

  8. מתי הגיב:

    הופמן, לשמוע את ניר לוין בסראונד זה כמו לשמוע חוליו איגלסיאס מהתחת.
    לפי התגובות הבנתי דבר אחד- יש לנו הרבה בעיות אבל אין בעיה לפתור אותן.
    מיכל אני מקווה שצחקת ממני ולא עלי.

    אהבתי

  9. ט הגיב:

    הופ, מסכים איתך בעניין הקשרים האחוריים והפרשנים הצבועים ש"מטיפים" למשחק התקפי של שני חלוצים וכשיש מאמן (עם ביצי תלתלים) שמשחק ככה הם לא יודעים לפרגן.
    על חשבון מי הם רוצים להכניס תחלוץ השני ?
    במחשבה שנייה ולאור הבונקרים שאנחנו נתקלים בהם אפשר לחשוב על לעלות מול עכו עם דמאו וידין ולוותר על אדרי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s