הפועל עכו – אנחנו. על אימון ואמונה/ מתי סין-קרונה

היה לי סוף שבוע מעולה. ראיתי סרט מבריק (תורידו ותראו), התענגתי על מופע מעולה (תלכו. תלכו!), בארסה סגרה יפה את השבת כשהשלימה מהפך ברגע האחרון ובכלל, יצאתי לחופש של איזה שבוע ומשהו. נו אז מתישהו באמצע, בין הכורסאות המרופדות לכסאות הבר, בין מזוגגות האלכוהול לאדי העשן, היה איזה משו, קצת מעורפל, שניסה לשבש את העניינים. אבל אני לא ארשה לו.
מתיסין? שיעשה מה שהוא רוצה.
[הופמן]

***

ארעיות

מחר נשב בסוכה. הסכך, הבדים כקירות, קישוטי הנייר והפטור מהיתר בנייה באים להזכיר לנו שהכל בעולם ארעי, גם המקום של מכבי חיפה בטבלה.

מהצצה בעין חששנית בטבלת הליגה הסתברה לי העובדה הקשה: עדיין יכול להיות יותר גרוע. אנחנו רק מקום 11 מתוך 14 ומכאן, לצערנו, יש לאן לרדת. מצד שני, מחישוב גס של הפרש הנקודות בינינו לבין המקום הראשון, יוצא משהו כמו 13 נקודות. מזכיר למישהו משהו?

אמונה

די מגוחך לתפוס אדם במילה באמצע ראיון טלוויזיוני, במיוחד  כשזה בא בתגובה אחרי משחק. בכל אופן אני חייב להתעכב על משפט אחד שאמר היום ראובן עטר אחרי התיקו: "המצב הוא גרוע והמסר הוא להמשיך להאמין". ככה, במילים האלו סיכם ראובן עטר את התורה כולה במוצאי פרשת "האזינו" רגע לפני שמחת תורה.

המסר הזה – "להאמין" – הוא אם כל חטאת. זה המסר שמלעיטים בו את אוהדי נבחרת ישראל כבר שנים, מסר ששיאו בהגדלת התמלוגים של יוסי גיספן ככותב מילות השיר שאישים רמי דרג כמו דידי הררי קבעו שהוא ההימנון הרשמי של נבחרת ישראל ושפזמונו החוזר נפתח במשפט הסתום "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד".

אמונה זה טוב, אין לי בעיה עם אמונה. אבל מה לאמונה ולכדורגל? מאומן ,מאמן, אימון, אמן, לזה יש קשר לכדורגל. זה מה שמכבי חיפה צריכה. זה המסר שצריך לבוא ולהביא לשחקנים. להמשיך להאמין? את המסרים האלו צריך להשאיר לבבא ברוך, בבא סאלי ושאר הבאבות.

כאדם מאמין, אני מאמין שהגשש החיוור טעו כשטענו שבלי האמונה צסק"א לא היתה אוכלת אותה. לדעתי, זה לא היה קורה בלי טל ברודי והמאמן. רלף קליין. איזה מאמן.

קו אדום

כדאי  שיעקב שחר יכנס לחדר ההלבשה, ילך ללוח, יוציא לוֹרד ויסמן את הקו האדום. אין צורך להבהיר מה האמצעים שיינקטו לכשייחצה הקו האדום הזה, אבל יש צורך לקבוע אותו. שיהיה ברור ונהיר לכולם.

ההיסטוריה של האופטימיים

בפעם הראשונה בתולדות עונת 2012/13, מכבי חיפה לא סופגת שער.

טקטיקה

3-3-4 לא הלך, 2-3-1-4 לא הלך,2-4-4 לא הלך, שיימן מגן שמאלי לא הלך, דגני מגן ימני לא הלך, פיליאבסקי וצ'וצ'אליץ בלמים לא הלך, ורד, ימפולסקי, גולסה, עמאשה, אזולאי, אנגלובו, 21 שחקנים בחמישה משחקים, שום דבר לא הלך. אין ברירה, זה הזמן להציץ אל קצה הסגל, לאחרון בעשירון התחתון (לפחות בכל מה שקשור לגובה) ולקרוא לגוסטבו.

מנטרה

כמה קיללתי היום. כמה רציתי לשפוך כאן בבלוג את מררתי, את התסכול, את כל מה שיש לי להגיד על ה… ואז עצרתי, נזכרתי שאנחנו אחרי יום הכיפורים וחזרתי לשנן את תפילת צעד 11 (תפילה שמכורים משננים כחלק משיטת 12 הצעדים לגמילה), שלמדתי בתוכנית הגמילה משווארמה משופרת בבמבינו שעובר כל מי שעוזב את חיפה. תנסו גם אתם, זה עובד נפלא ואפשר גם לשיר את זה פה.

עשה אותי כלי לשלוותך
במקום שבו מקננת שנאה – תן לזרוע אהבה
ובמקום שבו יש עלבון – תן סליחה
במקום שבו יש סכסוך – תן אחדות
במקום בו טעות – תן אמת

ובמקום שבו יש ספק – תן אמונה
במקום בו יש יאוש – תן תקוה
במקום שבו צללים – אור
במקום שבו עצב – שמחה

עשה שלא אתאווה להיות מנוחם
אלא מנחם
שלא להיות מובן – אלא מבין
שלא להיות אהוב אלא אוהב

כי כאשר נשכח את עצמנו – נזכה לקבל
וכאשר נסלח יסלח לנו…
וכאשר נמות ניוולד לחיי נצח

*

חגים וזמנים לששון.

מתי סין-קרונה

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על הפועל עכו – אנחנו. על אימון ואמונה/ מתי סין-קרונה

  1. הופמן הגיב:

    יפה מתי. אם בכל זאת מעניין אתכם מה אני חושב על המשחק, אז שלום תקווה ניסח את זה עבורי די טוב. תודה שלום.

    אהבתי

  2. פרלה הגיב:

    מתי – ונאמר אמן. תודה. חג שני שמח יותר.
    הופ – גם אני חשבתי כך.
    לעצמי – אין מילים (רק לא מעט קללות).

    אהבתי

  3. מתי הגיב:

    תודה הופמן. בגלל שלא כתבת כלום על המשחק אני כעונשש שולח אותך לספור כמה פעמים שלום תקווה כותב -אין ספק/אין לי ספק בכתבה שצירפת.
    בינתיים עשיתי לך חלק גדול מהעבודה וספרתי 3 בקטע הבא: "אין ספק שהאווירה בחיפה היא אווירה קשה, אבל אני לא חושב שהקבוצה של עטר משחקת כדורגל פחות טוב מקבוצות הצמרת שלנו. משהו השתבש לה בתחילת העונה, ואין לי ספק שעם מעט ביטחון, נראה חיפה אחרת לגמרי. יש שמדברים על מעמדו של עטר בקבוצה, ועל פי מספר הנקודות והמיקום הטבלה, אין ספק שלא זו הפתיחה לה פילל גם ראובן בעצמו"

    פרלה- הכי חשוב. קיבלת את הספר או שצריך לחזור לאיומים אצל פרוסנר?

    אהבתי

    • פרלה הגיב:

      צריך להתחיל לממש את האיומים. קו אדום – ר"ג בשבת באיצטדיון. פרוסנר אני יודע שאתה קורא את זה.

      אהבתי

      • רק שתדעו. היום לא מצאתי את הספר. חזרתי הביתה מהעבודה ב-20:30, והפכתי את כל הארגזים. יעל צעקה עלי: "הגב שלך, עברת תאונה". אמרתי לה "שקט אישה, יש עופר מזרחי עצוב על הפרק". היא חזרה לישון. הפכתי, פתאום הפתיע אותי ג'וק. אמרתי לו: "אתה לא תדרוך עלי, אתה שומע?!" הוא המשיך ללכת ושכב פרקדן. לא מצאתי את הספר. הייתי חיוור ומיוזע. שאלתי את יעל: "את זוכרת? את זוכרת שארזתי את הספר?" היא נחרה אלי, ואני התחלתי לפקפק בעצמי. מה קורה לי? האם איבדתי את זה? יעל פתאום נזכרה שאולי זה למעלה במה ששמנו בבוידעם. עליתי, מצאתי, רווחתי. יום שבת, מתי. אתה צריך לבוא כדי לתווך בטקס ההעברה ותום החרם.

        אהבתי

  4. שמרלינג הגיב:

    אהבתי את החלק בגנות ה'אמונה' כשזה מגיע לכדורגל, אבל אני חושב שבמקרה הזה מטרת האמונה היא להקנות ביטחון לשחקנים, משהו שייתן להם כוח להמשיך גם כשהם לא מצליחים טו פוט דה פאקינג בול אין דה שער.
    שתי גישות סותרות הוצגו בפוסט ובתגובות: האחת, לצייר קו אדום (ביבי ומס"ק) והשניה, להחזיר את הביטחון ולהמשיך באותה הדרך(שלום תקוה ונש"ה) וזאת גם דעתי.
    בלי מזל, בלי אלוהים, בלי תפילות, בקרוב נבקיע קצת יותר ממה שנספוג.

    אהבתי

  5. מתי הגיב:

    שמרלינג, מה שמבדיל אותי מבני אדם רגילים היא היכולת הפנומנאלית שלי להכיל עד ארבע גישות סוטרות בבת אחת ולהאמין בכולן כאילו היו תורה מסיני, בעוד בני אדם נורמאליים יכולים להכיל גישה אחת, מקסימום שתיים כששלוש זו כבר סכיזופרניה מאוד קשה.
    בעיקרון אני מאוד רוצה שיהיה בסדר ומשאיר לעצמי איזה פתח לזה שהכל יהיה בסדר ושכמו שאמרת- נבקיע יותר ממה שנספוג.
    בנוגע למהה שכתבת על האמונה, יש צדק בדבריך אבל צדק, כמו שאומרים, צריך להיראות ואני ממש לא רואה שנעשתה איזושהיא פעולה להקנות בטחון לשחקנים ואמונה. 21 שחקנים וארבע חלוצים בחמישה משחקים זו לא אמונה זו אנרכיה של אתאיסטים.

    אהבתי

    • שמרלינג הגיב:

      בהחלט, השחקנים מתחלפים תדיר ומה שיותר גרוע, גם השיטה משתנה כל הזמן כמו שכתבת.
      מה לעזאזל עושים במחנה האימונים לפני העונה? למה היתה לכולם הרגשה שהכל הולך נפלא לפני שהעונה התחילה? לא ברור בכלל העניין הזה.
      יש משהו משחרר באתאיזם, אתה מבין ששום כח עליון לא דופק אותך ולכן אם נשחק טוב לאורך זמן גם ננצח.

      אהבתי

  6. מתי הגיב:

    סליחה- ארבעה חלוצים ולא ארבע, למרות שכל הארבעה נראות כמו כוסיות.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s