רמת השרון – אנחנו, אחרי: מלחמות שוב קורות בחורף

לפי התוצאה זה לא לגמרי ברור, אבל לפי השיחה הידידותית פלאס טפיחה על השכם של שחר לעטר אחרי המשחק, רובן הרוויח לפחות עוד שבוע במועדון. וזה אומר שהמלחמה ממשיכה.

*

ראיתי הפעם עם זי"ן, AKA שמרלינג, והוא התעקש שאודה שלא שיחקנו כל כך טוב כמו שחזרתי וטענתי במהלך תשעים הדקות. אז אני מתעקש בחזרה ועומד על דעתי: בחלקים נרחבים שלו, זה אחד המשחקים הטובים שלנו העונה, אם לא הטוב שבהם.

פתאום היתה מהירות, פתאום הכדור זז, פתאום היו מהלכים של נגיעה אחת. אמנם זה לא היה מושלם גם כשזה הצליח, אבל זה היה משהו, ניצוץ של זיכרון מקבוצה דורסת.

שלא לדבר על אפקט בוקולי, שהיה מצוין בעצמו אבל גרם גם לחברים להתנפל על הרמתשרונים בהתלהבות. מפגן הלחימה וההתלהבות הזה היה הצהרה על תמיכה בעטר. הכי קל בעולם היה בשביל השחקנים לזלזל ולא להתאמץ, כמו במשחק שעבר. הפסד קטן ועטר היה עף. אבל הם נלחמו בשבילו.

הביטוי הבלתי ניתן לערעור של ההצהרה הזו היה כמובן הריצה של דקל לעטר אחרי הגול, כשהוא קורא לאחרים להצטרף. החבר'ה היו מודעים קצת יותר ממנו לפוטנציאל הנפיץ של תמיכה פומבית במאמן שעלול עוד שניה לעזוב, אבל דקל – אחד מבעלי הביצים הגדולות במזרח התיכון – לא חשש להצהיר למי הוא נאמן, ולפתוח חזית קטנה עם הקפטן הקודם על הדרך.

קינן הוא איש האמון של עטר בקבוצה כרגע, והוא ביצע את תפקידו בצורה מושלמת, כולל גול. בכלל, נראה שלכולם המהלך הזה עשה טוב. ידין היה מצוין כרגיל, ורד נראה שמח מתמיד (אבל לא היה ביום טוב במיוחד), עזרא נראה משוחרר והבריק מדי פעם (אבל לא מספיק), וגם גולסה נכנס לתפקיד החדש לא רע, בעיקר במחצית הראשונה. הוא אמנם התעייף ונחלש יחד עם כל הקבוצה בשניה, אבל הבעיטה האדירה שלו למשקוף – אחחח, כמה סנטימטרים יותר למטה ואולי כל השנה שלנו משתנה – הזכירה כמה פוטנציאל יש לו.

ואולי טוב שהבעיטה לא נכנסה. כי זה מאיר באור זרקורים מסנוור את הבעיה הכי גדולה שלנו כרגע – יש לנו חלוץ אחד, והוא די גרוע. עם רגל מסיימת טובה ברחבה, משחק כזה יכול להיגמר בהבסה של היריבה. ואז זה באמת יתחיל להתקרב למכבי שאנחנו רוצים לראות.

אם נסכם את סוף השבוע הזה נראה שיניב קטן הצליח, וזו המסקנה האישית שלי מכל הריקושטים שעפו אחרי רעידת האדמה אתמול, להשתמש בעיתונאים המקורבים שלו כדי ליצור מלחמה בינו לבין עטר. התוצאה של המלחמה הזו תלויה אך ורק בדבר אחד: היכולת של הקבוצה על הדשא.

התוצאה במלחמה הזו, בינתיים: 1:1.

*

ועוד דבר קטן: נראה כרגע כאילו קטן מקבל את הגב של הבעלים בפרשת קטן. לכאורה זה מפתיע, לאור היחסים החמים בין הבעלים והקפטן לשעבר. למעשה, ייתכן בהחלט שהבעלים הם כבר לא מי שאנחנו חושבים שהוא. נראה לי ששחר ג'וניור הוא הגב העיקרי של עטר בכל הפרשה. אני לא אתפלא לגלות שלסניור קצת נמאס להשגיח והוא נותן לבן שלו לשחק עם הצעצוע לבד.