הפועל חיפה – אנחנו, לפני: דגלנו עוד ירעים/ מתי סין-קרונה

שני דברים הניעו אותי לכתוב בימים הנוראים שעברו עלינו העונה: כדורים נגד דיכאון ודגל מכבי הענק שעטף את קפה 29 ביום בו הפועל חיפה זכתה באליפות.

13 שנים עברו מאז אותו יום כיפור שעברו אוהדי מכבי באביב 99', היום בו קרסה הקונספציה שבחיפה יש רק מכבי ושקרית חיים תסכים לחיות לעד תחת שלטון הכיבוש הנאור של חיפה.

כיליד קרית חיים, מעוז הפועל, היו הימים הללו קשים מנשוא. הרגשתי אז כמו צרפתי אלג'יראי בתקופת מלחמת העצמאות, כמו איש מנגנון מובארק בכיכר תחריר, הייתי פרסונה נון גראטה בעירי שלי.

ביום הארור ההוא החליטו אוהדי הפועל לחגוג את אליפותם דווקא במעוזים של אוהדי מכבי, לא הספיקו להם מעוזיהם בעמק האלכוהול וקיוסק קלוד, האדומים רצו לתקוע את דגלם האדום על הבסטיליה. היות וטירה היתה זרועה מוקשים וכוחות הפלאנגות של טירת הכרמל ארבו לאוהדי הפועל בקצה שכונת הקרוונים, במקום בו מוקם היום האצטדיון החדש, הבינו האדומים שכדאי למצוא מקום אחר להניף את הדגל ובחרו בקפה 29 בשדרות מוריה על הכרמל, מעוז מכבי שבעליו היה אמון על הדגל הענק בשטח של 150 מ"ר שכיסה את יציע גימל לפני משחקים. מה רבה היתה אכזבתם כשגילו  את קפה 29 סגור כיאה ליום כיפור ודגל מכבי חיפה הענק מכסה את כל בית הקפה וקורא תיגר מאיים על הדגל האדום הקטן אותו ביקשו להניף.

בצר להם פנו אוהדי הפועל אל מבצרם בקרית חיים. כשעברו עם מכוניותיהם את צומת הצריף בכניסה לקריה החלו לצפצף הצופרים לאות שמחה עד שיצאו הזקנים מרחוב חומה ומגדל וצעקו שיפסיקו ולא – יקראו למשטרה. לאוהדי הפועל לא נותר אלא לפנות לקיוסק קלוד, להזמין כוס גדולה של מיץ גזר, לשתות לחיים וללכת הביתה לישון.

דמותם של עמים מתעצבת דווקא בימיהם הקשים. גם דמותנו אנו התעצבה באותו יום בו דגל מכבי חיפה כיסה את קפה 29, כמאמר שיר הפרטיזנים "ודגלנו עוד ירעים אנחנו פה".

מאז אותו יום עברו די הרבה ימים קשים על אוהדי מכבי כמו גם די הרבה ימים טובים. לגבי אוהדי הפועל היו אלו שוב שלוש עשרה שנים בהם הסתפקו בכוס מיץ גזר קטן אצל קלוד בקיוסק.

אני הועזבתי מאז מקרית חיים ויצאתי לגלות חולון אותה אני מרצה בגלל הטעות הפטאלית שגרמה לי להתחתן עם האישה הנכונה (לגבר אסור להתחתן עם האישה הנכונה היות ולעד  לא יצליח להכיר את כל הנשים הלא נכונות שחשק להכיר). שם בגלות חולון יוצא לי מדי פעם להיתקל באורן ניסים, חלוץ הפועל האימתני מאותם ימים והחלוץ היחיד מאז ומעולם שאריק בנאדו רעד ממנו.

כשאני פוגש בו , אני מחווה שלום בראשי ושואל אותו בלב – למה אין הפועל בחיפה? והוא, כמו שומע את רחשי הלב, מושך בכתפיו כאומר – זה מה יש.

והיות וכך ואסור שיהיה אחרת – התחזית למחר: 0-3 ירוק.

*

מתי סין-קרונה