הפועל חיפה – אנחנו, אחרי: ללכת כמו בנאדו

כמשה רבנו שראה את הארץ המובטחת אך בשעריה לא זכה לבוא, כך פספס נשיא הכבוד של "מצד שני" את התגשמות הנבואה האלמותית של הבלוג, התגשמות שמתרחשת פעם במאה שנות ירח, כשפלוטו מתאזן עם מארס ושלמה שרף ואברם גרנט נפגשים לקטנה: 0:3 מפואר וירוק.

הופמן

לא אכחיש שחלף זנב מחשבה בראשי לעשות מעשה שרף בקיסריה ולתאר את 30 הדקות האחרונות של המשחק (שפספסתי לטובת אירוע תרבותי רב קישוטים אך דל בשכבות) אך ורק מדמיוני הפורה. לחרדתי גיליתי אחרי כחמש דקות של חשיבה שאני פשוט לא מצליח לדמיין איך ניצחון מפואר שלנו נראה. נתקעתי עם 60 הדקות הראשונות והדי משמימות.

אז מה שראיתי היה עוד משחק נרפה מהסוג שהתרגלנו אליו (אפילו הגרוע מכולם, חשבתי לרגע), עם הבלחות מפתיעות של שיימן, שמתחיל לגלות לנו את האופי שלו כשחקן, כמה פריצות נועזות של משומר וחזרה לשגרה מייאשת של כל השאר, ובראשם הקפטן, שאם היה רץ היום עוד יותר לאט כבר היה תוקף את השער שלנו.

הכל נראה כל כך מוכר וצפוי: הנעת הכדור האיטית ("סבלנית") בחצי שלנו, חוסר היכולת למצוא איזשהו רמז לפתרון הבונקר שמולנו, ההברקה הדו מחציתית שמסתיימת בהחמצה השגרתית, התחושה שאפילו לך אין מושג מה אפשר לעשות כאן, כאילו משחק הכדורגל הפך למשחק "איקס עיגול" שהניצחון בו כבר לא אפשרי.

אבל אז. רגע אחד לפני שיצאתי, חן עזרא קיבל כדור משמאל, השליך את המגן, שלח פס חד, ואייל גולסה, אהובי הדועך, הניף את הרגל הימנית ושלח ספק טיל ספק דרדל'ה, שחדר איכשהו לרשת, בעזרתם האדיבה של כוחות טבע וכמה בני אנוש.

גול ראשון של גולסה העונה היה שלל נאה לצאת איתו לקור הערב. על השאר רק שמעתי, גם על ההשמטה של השוער השרמנטי, ומכאן –

מתי

ואז הגיע הרגע הגדול של המשחק. אולי של העונה כולה. רגע שאני אריץ בראש עוד הרבה הרבה זמן בהילוך איטי, בהילוך מהיר, ברוורס, מכל זוויות הצילום. זה היה זינוק וירטואוזי, זוהיר בהלול היה אומר על הזינוק הזה – אנטי קרדיולוגי. מקצה הבוקסה של הרחבה שלו ניתר אריק בנאדו לכיוון ספסל המאמנים ונחת בדיוק מרהיב על קרחתו של אדורם קייסי ובו ברגע, באותה מאית שנייה שבה נחתו שתי רגליו של בנאדו בקרקע, עברו לי לחלוטין הכאבים העזים שתקפו את אוזני השמאלית ובגינם לא הלכתי למשחק.

הנה חוזרים ימים יפים, אפשר לחזור למתוח חזה, להרים אף, להביט בנקודה שרירותית בחלל וללכת כמו אריק בנאדו (על משקל השיר לזוז כמו ג'אגר) במלוא הטווסות, אני מנסה את זה כרגע במסדרון בבית ונתקל בקירות, זה לא קל אבל עד מחר אני אשתדל לפחות לגמוע עשרה מטרים רצוף.

פינת האס אמ אס על שם דני קוטר (אוהד הפועל שהסתמסתי בו כדי לשבור את הנאחס באמצע המשחק)

דקה 48: קבוצה שהבקיעה גול אחד באחת עשרה מחציות לא תתחיל להבקיע פתאום.

דקה 50: יש לכם תיקו פור.

דקה 52: אה, וגם הגול שהבקענו היה בדקה 90 נגד 9 שחקנים של הפועל רמת גן.

עד עכשיו לא קיבלתי ולו תגובה אחת על האסאמאסים האלו. אני מקווה שלדני קוטר שלום.

עופר פרוסנר ידיד המחלקה, הביא אצלו בספר פנים לינק לסיפור הספורט הגדול ביותר שנכתב אי פעם בעברית ובעוד הרבה שפות. עוד סיבה ענקית להיות אוהדי מכבי חיפה גאים.

ואחרי כל הגאווה הזו וקבלת האישור שדני קוטר הגיע לביתו בריא ושלם אך זעוף (אוהבים אותך דני קוטר) אני אגיד לילה טוב ואברך את כולכם: שיהיו לכם אוזניים בריאות לשמוע את הקהל הנפלא של מכבי חיפה.

***

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על הפועל חיפה – אנחנו, אחרי: ללכת כמו בנאדו

  1. פרלה הגיב:

    בצאתי לדרבי, הרגיעה אותי רעייתי, מתי כתב 0:3 ירוק, מה יש לך להיות לחוץ?!
    לך תסביר לה שזה שווה כמו "חסמבה, חסמבה, חסמבה"…
    ובכל זאת "פעם ב…" גם הן צודקות. וגם מתי.

    במחצית גלגלתי בראשי שהמסירות הטובות ביותר שלהן זוכים שחקני מכבי, מגיעות מרגלי שחקני הפועל. ולהיפך.
    ואז בא היהודי היקר והרחום, קאלה דרשלר, השם יכבדהו ויחזקהו, ישלח לו אריכות ימים וישביעהו בטוב, ובישל. כך ממש.

    ישבנו לנו זוג ירוקים, בשורה 20, ביציע שלנו (2) ופתאום הרגשתי איך חש עם כבוש.
    רק ברגעי התרוממות הרוח, פתאום שמחה ספונטנית בוקעת מחלק ניכר מהשורות שהיו מאוכלסות בירוקים מוסווים.
    מחוץ לאיצטדיון עוד ניסו להנחות אותנו להעתיק מיקומנו לגלות ב- 5ב אבל אנחנו שאדמת יציע 2 היא לנו מולדת לא ננטוש אותה דרבי אחד לפני שעולים עליה הדחפורים.
    אני עצמי עם טלית/צעיף וחולצה ירוקים לא חששתי לרגע, כולה חיפה. ירושלים זה לא כאן.
    רק קוף קרח אחד, 2 שורות מתחתינו, ניסה והצליח להדליק ולהתסיס. זה נראה כמו הצצה לקטטות בתקופת קזבלן.

    במחצית, כשסיגריה גלמודה נותרה אחרונה בקופסא, דפק על גבי אוהד מקומי וביקש להתכבד.
    השבתי: "מצטער, אחרונה" והוא נסוג מיד.
    אחרי כמה רגעים, הסתובבתי אליו ושידלתי, "קח. בשביל המזל שלנו". לא נראה לי שהוא היה משלנו אבל זה עבד.

    לקחת איתנו – עזרא
    להשאיר מאחור – חוסר הדיוק של ידין, קטן ואפילו צוצו.
    להכות על ח – שיימן
    לחפש – חלוץ
    לא רק מסי (שובר שיאים)
    2 נצחונות ברצף בליגה;
    עמאשה – מר שער למשחק שני ברצף;
    3 שערים במחצית אחת;
    3 שערים במחצית השניה;
    3 שערים במשחק אחד.
    0:3 ירוק. מה יש לדבר.

    לסיום, שטח משוחרר לא יוחזר, חגגנו עם בירות במיידלרס (ע"ש אוהדי הפועל, חפשו את קלמן ואיתן ב"הולנדי של עכו")
    יותר מזה אנחנו לא צריכים
    כולם יודעים שאירופה ירוקה

    אהבתי

  2. נועם הגיב:

    ערב ענק.
    החגיגות עם השחקנים בסיום הוכיחו שזה לא כל כך גרוע להיות במשבר אחת לכמה זמן.
    אם מצעשתים בזמן אפשר לצאת מחוזקים בהרבה.
    נראה שנגד כל הסיכויים הולך ונרקם סיפור אהבה ביי הקהל לקבוצה.

    ולפן המקצועי: בכל פעם מחדש האהבה המובנית לירוק גורמת לי להיות קצת אידיוט.
    אחרי המשחק בטדי ניצתה בי התקווה שהנה בנאדו מצא את הפורמולה לטיפול ביניב קטן.
    אך למרבה האכזבה הרומנטיקה לא מחזיקה מים ובא קטן והחזיר אותי בסטירת לחי למציאות.
    משחק פשוט מזעזע שלו, איבודי כדור בלי סוף מבלי לנסות אפילו להרוויח את הכדור בחזרה.
    בנוהל, מחצית שניה הוא חונה על קו האמצע.
    נפנופי ידיים וצעקות על עלם החמודות חן עזרא.

    אני רוצה להיות אופטימי אבל אני כל כך למוד נסיון מר שברי לי שאם בנאדו ממשיך להזניח את סוגיית קטן הנפיחה שלנו בוא תבוא, מהר מאוד.

    התגעגעתי לראות אדומים עצובים.

    אהבתי

  3. shmerlingz הגיב:

    כתבתם יפה.
    בחבר'ה שלי יש קונצנזוס שקאלה קיבל מעטפה לפני או אחרי המשחק הזה.
    הניצחון הזה עומד בזכות עצמו, ולכן רצוי לשמוח בו, אבל הכדורגל של חיפה היה גרוע בדיוק כמו מקודם.

    אהבתי

  4. מתי הגיב:

    צודק שמרלינג . אומנם אני חושב שבאמת יש מה לקחת מהמשחק הזה וכתב את הדברים פרלה אבל זה עדיין לא כדורגל. אפשר להגיד שאנחנו יותר עומדים נכון אבל אין תנועה כמו שצריך ובעיקר אין מעוף.
    לגבי קטן לדעתי כשישימו אותו בפרופורציות הנכונות הכל יהיה טוב ועכשיו הוא באמת חוזר לפרופורציות הנכונות בתפקוד שלו. וצריך להגיד לו סחטיין על כמה גליצים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s