מ.ס. אשדוד – אנחנו, אחרי: רוחות של שינוי

איזו רוח, איזו רוח! רק שלא תשכב לנוח. רוחו של מאמננו הנחוש (והחתיך, יש לציין) כבר אופפת את שחקנינו, שהביאו לנו ניצחון אופי נהדר – וראשון – השנה. אחרי השער של אשדוד כבר חשבנו שהנה חוזר תסריט עטר המוכר, אבל אריק זה לא רובן ומכבי חיפה שלו יודעת לחזור גם כשהיא חוטפת מכה, ללחוץ, לכבוש ובסוף גם להביס (!!! מי היה מאמין? מכבי חיפה, להביס?!).

רוחות של שינוי מנשבות בחיפה, ואם יורשה לי להוסיף בזהירות – ניחוחות של אגדה בהתהוות מתחילים לעלות להם גם משיערו המטופח היטב של המאמן הצעיר שלנו.

הופמן

שני דברים יש לי להגיד, מלבד המברוכּ לכולנו על התוצאה הנדירה:

אם כבר שיער – אז יש קשר ישיר בין השיער של אייל גולסה ליכולת שלו, למידת החופש שלו על המגרש ולהנאה שלו מהמשחק. כל עוד היה לו שיער צבאי קצר, ונכפה עליו לשחק במשבצת מאוד מסוימת במרכז המגרש, הוא היה כבוי, אמנם ממושמע ויעיל, אך לא הזכיר את אייל שאנחנו מכירים. אבל ככל שהשיער שלו הולך ואורך, הוא נהיה חופשי יותר – גם על המגרש וגם ברוחו. ועכשיו, כששיערותיו כבר זעות ברוח, גם הוא הרבה יותר נייד, חופשי ומאושר יותר, ואני לא חושב שאני צריך לספק הוכחה להסבר מדעי זה, שכן יש לנו את שערו הראשון כראיה. ונשאר רק לחכות ולראות מה יקרה כששיערו יחזור לגלוש עד הכתפיים.

הדבר השני לא קשור למכבי אבל מישהו צריך כבר להגיד אותו. סטטיסטיקת האיומים על השער שמספקת הטלוויזיה, וליתר דיוק ההפרדה בין איומים "בכלל" ואיומים "למסגרת", לא אומרת כמעט כלום על מה שקורה על המגרש. שימו לב: שתי ההחמצות אולי הכי גדולות שלנו במשחק היו עמאשה שהחטיא מול שוער, ואזולאי שהחמיץ מ-5 מטר אחרי שקיבל כדור מצוין משמאל. שתי הבעיטות הלכו מעט הצידה מהשער. שתיהן לא נספרות כאיומים למסגרת. כל בעיטה מעפנה של בוקולי או של דוד רביבו, לצורך העניין, שהלכה ישר לידיים של השוער, כן נספרת כאיום למסגרת. אז למה צריך את ההפרדה הזו?

זהו. לא חשוב במיוחד, אבל מישהו היה צריך להגיד את זה.

מה שבאמת חשוב, קרה כבר על המגרש.

מתי

זו הולכת להיות שנה מאוד מיוחדת למכבי חיפה. לא משנה כבר לאן נגיע בסופה, משהו קורה באוויר, כמו ריח נעים של גשם. אפילו הסופה הגדולה חיכתה עד שנגיע הביתה כדי להתחיל להכות בעמודי החשמל.

בסוף המשחק עמדנו פרוסנר ואני על פיסת עשב במגרש החנייה והטלנו את מימינו. פרוסנר סיפר לי איך השתין בגרמניה בקור של שתי מעלות מתחת לאפס ואני חשבתי כמה אני אוהב להשתין בטבע כשקר גם אם הטבע זו פיסת עשב במגרש החנייה באשדוד. אחר כך אמרתי לפרוסנר שאם שלום חנוך לא היה מקדים אותי, אני הייתי כותב את השיר: "משתין נגד הרוח, המדרכה מתרטבת".

כשהגעתי הביתה עלה לי שוב השיר, התחלתי לזמזם בראש עד שהגעתי לשורה ההיא שהזכירה לי ששיר כזה ושורה כזו, רק שלום חנוך היה יכול לכתוב. כמה השורה הזו נכונה לגבי מכבי חיפה כעת: "תמיד הכי חשוך, לפני עלות השחר".

לילה טוב חברים, אנא לפני שאתם נרדמים, צאו לרגע מתחת לשמיכות החמות, קומו על רגליכם והריעו בכל הכוח לבחורים בירוק.

[איזה לילה טוב מתי, איזה נרדמים? אמצע היום עכשיו!!! סתם, הטקסט נכתב בלילה ואני קצת התעכבתי (יש לי סיבות טובות, בחיי!). אבל הוא נכון כמובן לכל זמן ובכל מצב צבירה. אז קומו והריעו. תודה. – הופמן]

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על מ.ס. אשדוד – אנחנו, אחרי: רוחות של שינוי

  1. פרלה הגיב:

    האופי של אמש בצבץ כבר בטדי. גם שם התאוששנו יפה מהשיויון. ברור שאתמול היה משחק איכותי בהרבה (מצידנו).
    אני מבין שאת הסיכום המקצועי השארתם שוב למישהו מהימין שמתמצא בעובדות.
    1. מה שלא הצליח לרובן מצליח לאריק שכבר משחק וחצי מככב עם קשר אחורי אחד.
    כשבוקולי הוא האחד אז די בזה. לבינתיים.
    דווקא ידין לבד בק"ש ובחצי הראשון מול ב"ש היה בלתי מספק.
    2. רובן שיחק כל הזמן מול בונקר. המגרש הפתוח עושה לנו טוב. גם בזה המזל עם אריק.
    3. מאז בוא שר ההגנה אנחנו (צוצו – דקל – גוסטבו ואני), טפו, טפו, טפו, פשוט מבטלים כל מה שבא מולנו.
    4. חן עזרא עשה אתמול פעמיים יופי של תנועה, כשהכדור אצל ויאם. בגול וגם כשויאם כדרר עם הראש באדמה.
    5. ניר לוין ציין אתמול: "עכשיו כשמתחיל הגשם הדשא נהיה יותר רטוב". חוץ מזה הרבה יותר טוב מהחלופות האחרות.

    ועם כבר חיכינו עד עכשיו אז קבלו את מה שרץ לי בראש מאז הגול של משומר שהבטיח את הנקודות.
    http://www.youtube.com/watch?v=T9hSpijwWCY
    וגם

    אהבתי

  2. MG הגיב:

    הסופה חיכתה עד שכולנו נגיע הביתה, אבל ילדה אחת לא הספיקה.
    מסכנה. צרפתיה. גם ככה לא יודעת כל כך טוב עברית.
    רק בת 9. לבנה.
    אתם יודעים מזה בשביל ילדה כזו לצאת מחובתיה (חולון-בת ים) ולעבור ליד דרום ת"א, אחרי שכבר התחלף התאריך?
    אבל היא פיטרית, לא מוותרת, כמו החבר'ה של אריק.
    הצליחה לעבור את 20, 5 ו-4 (שמישהו יזמין את יואל גבע למצוא קשר מתמטי) ואז הלכה לישון.
    לבד. בגשם.
    רטוב היה לה וקר, ברם היא לא התלוננה. שמחה וטובת לב היתה. ככה זה עם צרפתים – מסננים משהו מתחת לשפם, אבל בסוף די מרוצים מהחיים.
    הבוקר ב-6:30 כבר פקחה עינייה והשתעלה שיעול קל. לרגע חשבתי ששמעתי אותה אומרת: "היום מצפון תגיע הטובה."

    אהבתי

  3. תום א הגיב:

    יש לא מעט סיבות לשינוי העצום בקבוצה: צ'וצ'ו בראשה (בואו נודה, הוא לא שייך לפה), ודקל שמשלים אותו, וגולסה החדש-ישן, ועוד. לא חסר.
    אבל אני לא חושב שמדברים מספיק על אחד הגורמים הכי משמעותיים בשינוי שהקבוצה עברה מאז שאריק החליף את ראובן: גוסטבו.
    אני מודה שהייתי בטוח שהוא כבר סוס מת. ואני שמח להודות בכך שטעיתי לגמרי. מאז שהוא בהרכב, הכל התחבר. ככה זה אצל שחקני נשמה, גם כשהם כבר זקנים, הם עדיין נותנים הרבה יותר מאחרים. איזה שחקן.

    אהבתי

  4. יותם הגיב:

    אחרי שנתיים אני יכול להגיד סוף סוף תודה, החזירו לי את מכבי חיפה.

    אהבתי

  5. מתי הגיב:

    וגם מילה על משומר שהיה עבורי המצטיין אתמול. הוא עשה הכל נכון במשחק והגול הגיע לו. חוץ מזה גם אשדוד שיחקו בונקר שבא לידי ביטוי במיוחד כשאף שחקן קדמי לא נשאר למעלה במכות החופשיות של מכבי. שוב אני אומר בפעם המאה- אריק מנצח משחקים שעטר היה מפסיד וזה קורה כל שבוע.

    אהבתי

  6. דמיקולו הגיב:

    התחושה היא על סף אופוריה.
    ניצחון על הפועל במפגש הקרוב מולם יהווה חותמת סופית להפיכתו של אריק לאגדה.
    הלוואי שלא נתעורר מהחלום הזה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s