אנחנו – הפועל עכו, לפני: ובינתיים נתענג

אריק הויקינג, כך זה נראה בינתיים, לא צריך עצות. אמנם עוד יגיע הרגע בה הקבוצה תפסיד או חס וחלילה תובס, ואז כל כתבי הפנכה ומלחכי החצר ידומו, ובמקומם ייצאו מהפינות המחכים בחורים, יסבירו שההתלהבות היתה מוקדמת ואיך בכלל אפשר להזכיר את פפ באותה נשימה, גם אם זה רק יחסי ובפרופורציות הפרובינציאליות יש בסיס לדמיון, ויגיעו גם אוהדי עטר המתוסכלים שמחכים לנפילה כבר שבתות רבות ולפעמים בימי ראשון או שני, ואלה שחושבים שאלישע צריך לחזור או שרוני לוי זקוק לעוד מטריות ובכלל כל מי שאוהב לכתוב אחרת ממה שנדמה לו שכולם חושבים.

אבל עד עוד רחוקה הדרך, לפחות 6 שעות מעכשיו ואולי הרבה הרבה יותר, אז עכשיו אפשר רק להתענג על הרגע, רגעים נדירים של חסד בעונה שנראתה כמעט כמו עינוי סיני שעוד עלול להוביל למוות והנה מסתבר שזה היה רק מחן כדי לראות אם אנחנו אוהדים מספיק ואם מגיע לנו להתענג.

אז עברנו את המבחן, ועכשיו אנחנו יכולים להתענג על מה שיש, לא לבקר, רק לסקר, לא להטיל ספק, אפילו אם ספקות כאלה צצים. רק נשתוק ונתענג.

לפחות 5.5 שעות.

הנבואה

נתנה לשוטים.
ולכן

0:3 ירוק!