האוהד הזה הוא אני/ יותם זמרי

ביום של משחק חשוב אני קם מוקדם, נותן לאשתי נשיקה על המצח ואומר לעצמי שלפחות יש לי אותה, ביום של משחק חשוב אני מניח תפילין ומצטער שאי אפשר גם בערב, ביום של משחק חשוב אני נותן להומלס שטר של עשרים, אני קונה דובי קטן מהחירש בבית קפה, אני לא אוכל בשר למקרה שאלוהים צמחוני, אני אוכל המון בשר למקרה שאלוהים קרניבור, ביום של משחק חשוב אני אומר לעצמי שגם דני נוימן צריך להתפרנס ובסוף הוא לא כזה גרוע, אני מתקשר 3 פעמים לאישתי סתם בשביל להגיד לה שאני אוהב אותה, אני נחמד לאנשים שאני לא סובל, אני צנוע, אני חושב להתחיל להתנדב בצער בעלי חיים, אולי ביום שישי נלך לאמץ כלב? או חמוס?, ביום של משחק חשוב אני שם שיר של עוזי חיטמן וחושב על כמה צעיר היה כשהלך, אני נותן לייקים לסטטוסים גרועים רק כי יש שם חשיבה, אני כועס על עצמי שלא דיברתי אתמול עם ההורים שלי, אני נזכר בשואה ובכמה קשה להיות יהודי ואין לנו ארץ אחרת, אני מסכים עם עצמי על שתי מדינות לשני עמים כי גם לפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית, ביום של משחק חשוב אני מפרגן לשמאל הישראלי, אני מבטיח להשתנות לטובה, אני מזכיר לעצמי שזה רק כדורגל ומה כבר יכול לקרות, אני מנהל שיחה לבבית עם חבר שאוהד את הקבוצה היריבה ומנסה לשכנע אותו שאני באמת פסימי, אני חושב לעצמי כמה רעב יש בעולם ובמה לעזאזל אני מתעסק, אני אומר לעצמי שבסוף כולנו יהודים, חוץ מבני סכנין, וגם הם בני דודים ואין כמו משפחה. ביום של משחק חשוב אני הכי לא אני.

ביום שאחרי משחק חשוב אני בדיוק אותו יותם, רק שמח יותר, או עצוב יותר, או תיקו.

יותם זמרי