רוח אי אפשר לשרוף/ מתי סין-קרונה

למתי היה משהו להגיד על בית"ר וזה היה כל כך חשוב לו שנאלצנו לדחוק את פוסט המשחק של יותם אחורה. כזה צומי, שיואו. אגב, מערכת "מצד שני" מעודדת את איציק קורנפיין ומועדון בית"ר ירושלים במלחמתם בגזענות ובאלימות וקוראת לכל מי שיכול לעזור, כל אחד בדרכו.

***

שני דברים יפים שכתבו שני עמיתיי מהבלוג לגבי שריפת המועדון של בית"ר. האחד, טור הדעה של יותם באתר ההתאחדות לכדורגל שגרם לי לרצות לחבק את כל ידידי אוהדי בית"ר, כולל נומה שפעם לקחתי אותו טרמפ מטרמפיאדה בירושלים לאצטדיון וינטר ביום שבת בשש בבוקר, ולפני שתשאלו אותי מה עשיתי בטרמפיאדה בירושלים ביום שבת בשש בבוקר כדאי שתבררו אצל נומה למה הוא היה חייב להיות בוינטר, מגוהץ שיער וחולצה צהובה, שתים עשרה שעות לפני שבית"ר עלו שם למשחק נגד הכח.

השני הוא משפטו של הופמן מתוך ספר הפנים שלו, שם הוא כתב: אפשר לשרוף מועדון, אי אפשר לשרוף רעיונות. כשקראתי את זה ישר עלתה לי הציניות ממתחת לחגורה ותהיתי האם המשפט הנכון הוא – אפשר לשרוף מועדון, אי אפשר לשרוף את הרעיון לשרוף מועדון, אבל מעבר לציניות עולה ההכרה בכאב של אוהדי ביתר על מה שעושים עשרים איש לתדמית שלהם.

שני הדברים האלו, של יותם והופמן, הזכירו לי את הסיפור ובעקבותיו משפט ידוע על התנא, רבי חנינא בן תרדיון, אחד מעשרת הרוגי המלכות.

עשרת הרוגי מלכות הוא כינוי לעשרה תנאים שנרצחו על ידי הרומאים במיתות שונות ומשונות בגלל שהפרו את גזירות השמד של אדריאנוס והתעקשו להמשיך ללמוד וללמד תורה למרות שחייהם היו בסכנה. את רבי חנינא החליטו הרומאים ברשעותם לגלגל בתוך ספר תורה ולשרוף אותו חי בתוך בין גווילי הספר. בעוד רבי חנינא עולה באש דפי הקודש, שאלו אותו תלמידיו מה הוא רואה. או אז ענה להם הרבי – אני רואה גווילים נשרפים ואותיות פורחות באוויר. משמע, החומר נשרף אבל את נשמתן של האותיות אי אפשר לשרוף.

לכל אוהדי בית"ר. הגביעים הלכו, המזכרות ופיסות ההיסטוריה עלו באש אבל את ההדר הבית"רי, סמל המנורה ורוח אוהדי בית"ר, אותה רוח מהיום ההוא בו ראובן עטר קיבל כדור בשפיץ של הרחבה בטדי וכשלגופו חולצה ירוקה בעט מספרת אדירה לשער בית"ר וגרם לאוהדי בית"ר לקום כאיש אחד על הרגליים ולמחוא כפיים על השער הנהדר, את הרוח הזו אף פישר קטן ומושתן לא יוכל לשרוף.

*

מתי סין קרונה

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, כללי, שאלות ברומו של אדם, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על רוח אי אפשר לשרוף/ מתי סין-קרונה

  1. פרלה הגיב:

    על כך שר הגשש החיוור: איזה מילים.
    על האותיות הפורחות שמעתי לראשונה בהספדי הרב דרוקמן לחבר לצוות שנהרג בלבנון.
    זה לא הוגן, בלשונה של בתי שקטעתם את מחשבותיי על גדול הנצחונות שראיתי בקרית אליעזר, כמצוותו של יותם. אני תופס את האליפות הראשונה

    אהבתי

    • מתי הגיב:

      תודה פרלה. אבל אל תעשה מנחוס בינתיים תשאיר את הרעיון לכתוב את הסיפור לגארבג׳ טיים של העונה אז בטח ננצח את הנצחון ה-500 את הפועל עכו.
      חוץ מזה סליחה שהתפרצתי באמצע בין הלפני והאחרי של המשחק, לא התכוונתי שיפורסם היום כי כמו שהגשש אמר- כל שבת נשרף מועדון. אפשר גם אחר כך.

      אהבתי

      • הופמן הגיב:

        יפה. פעם ראשונה שאני מבין את מקור השיר של בנאי.
        אני צוחק כמובן לגבי הפוסט לפני. אין פה חוקים, זה בלוג אנרכיסטי.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s