עבר סיבוב מאז. כאילו עברו חיים שלמים, מה שהיה היה ועכשיו טוב.
אני לא היחיד שזה מזמזם לו באוזן, כבר שמעתי אנשים תוהים באוזניי, באוזני אחרים – לאן נעלם ראובן עטר? וכל פעם כשזה מזמזם אני קצת דואג, הוא הרי הלך בלי לומר שלום, מה קורה איתו עכשיו? הוא רואה אותנו? אנחנו מעניינים אותו? כמו כלה שנזכרת מתחת לחופה באקס המיתולוגי אני שואל את עצמי אם הוא שמח בשמחתנו.
מה שהיה היה. סיבוב שלם עבר ובשבילנו מקום שני הוא הראשון החדש.
וראובן שם. עצוב לראות מלך נטול תהילתו, הוא כנראה יודע ושותק בכורסתו מול הטלוויזיה.
מה שהיה היה. סיבוב שלם עבר ואני נוסע באוטו מאושר, משנן את הטבלה מהמקום השני ומטה, מקום שני זה הראשון החדש. ואז טל שגב מתחיל לשיר:
"רק אם הייתי יודע
הייתי מביא לך ריחות של שמחה
רק אם הייתי יודע
שמועקה תלווה את הכל
רק אם הייתי פחות אנוכי
וקשוב קצת אלייך
רק אם הייתי יודע
שזה יומנו האחרון"
ואני מדמיין את ראובן על הכורסא עם אוזניות גדולות שר בעצב:
"הייתי בטח אחרת עושה את הכל/ הייתי בטח נותן את כולי בלי לשאול/ הייתי בטח נושק לך עכשיו בלי לחדול/ הייתי בטח רוצה אותך כל הזמן פה/ ועוטף אותך במתנות בלי לחסוך/ ולא בוכה כמו תינוק שננטש בשדות".
ככה הלך בלי לומר שלום. מה שהיה היה. סיבוב שלם עבר. רק אם היינו יודעים שזה יומנו האחרון.
*
מתי סין-קרונה
מצד שני 
רובן עוד יחזור למכבי.
הוא עוד יתבגר ויבין שמכבי חיפה זו לא מכבי נתניה, אצלנו אתה רק מאמן ולא מקבל סמכויות של מנכ"ל, יו"ר, שוטר, תובע, שופט ותליין.
כשזה יקרה, ויתנו לו זמן (השיטות שלו מעט מורכבות, לפי עדותו של וויאם עמאשה) הוא יכול בהחלט להצליח.
סבלנות – עוד 10 שנים הוא יחזור.
עכשיו נודי לי שסופית אני לא נוסע למשחק מחר – כמה מרה האכזבה :(
אהבתיאהבתי
שוב רומנטיקת עטר? לא נכווינו מספיק?
לא יודע על איזו שיטת משחק מורכבת אתה מדבר, ראיתי שחקנים שופכים מנוע במחצית הראשונה, שלא היה משחק הגנה קבוצתי ואביחי ידין קשר ימני. גם אם הקטע הרס"רי ייעלם, זה לא יעזור כל עוד אין שיטת משחק. רק שהפוסטר לא יחזור ליציעים.
אני עדיין כועס ולא סולח. זה פעם שנייה שהוא מחרבן את הקבוצה. ב-94 הוא חצה את הכביש והאליפות ירדה דרומה, ועכשיו הוא נתן פור של 15 נקודות למכבי ת"א. להכיל אליפות של הפועל ת"א אני מסוגל, אבל לא של מכבי ת"א, ועוד בעונה שאנחנו טובים מהם. אוי לנו אם הם יארחו את את מוקדמות ליגת האלופות בסמי עופר. אני מזדכה על הדרכון ועוזב את הארץ.
אני חייב לשאול אתכם, מתי ומתן, שני אחים ירוקים בוגרים עם ראש על הכתפיים, מאיפה נובע הרצון שלכם, ושל רבים נוספים, לראות את עטר חוזר, למרות הכשלון הנוראי שלו? האם זה החסך ממנו כשחקן? שהוא עזב מוקדם מדי? הועזב טרם הפרישה ע"י שום?
חייבים לקבל את זה שעידן עטר נגמר, והוא יהיה רק תמונות במוזיאון או מאמן על קווי היריבה. אני מסכים שזה מרגש לראות שחקן בית, ועוד איזה שחקן, ממשיך במועדון, אבל כמו שבבית"ר/הפועל ת"א/מכבי ת"א זה נגמר רע, ככה גם אצלנו, ועל טעויות לא חוזרים. ואין ברירה אלא להפנים שכמו שיש רק אל אחד, יש רק סמל אחד.
לא יודע מה יהיה בעוד 10 שנים, אבל גם דור חדש של מאמנים יצמח, והוא ראוי להזדמנות הרבה יותר מעטר, בתנאי שיוכיח את עצמו על הקווים
אהבתיאהבתי
אתה טועה – אין לי שום רצון לראות את רובן במכבי.
בכלל, אני רוצה מאמנים טובים (ומתאימים) והשמות שלהם ממש לא מעניינים אותי.
אני פשוט יודע כמה אור שחר מעריץ אותו וכמה הוא ירצה לתת לו עוד הזדמנות שהוא יקבל את המושכות.
כלומר, אני לא רוצה אלא חוזה שזה מה שיהיה.
לגבי המורכבות – זוהי עדותו של וויאם עמאשה. אני לי ההיתי באימונים וגם אם הייתי לא יודע אם יש לי את הכלים לשפוט.
אהבתיאהבתי
גם אני חושב ככה מתן. הוא עוד יחזור. חוץ מזה הוא משאיר במכבי יורש ויש איזו תקווה שסוף סוף תימשך השושלת. בעבר היו הרבה אבות ובנים במכבי חיפה. הלד, שלפנברג ושנהר, בנאדו. אבוקרט וממן העיבו על זה ועטר משחק אצל בנאדו יכול להיות יופי של דבר.
אהבתיאהבתי
לא לשכוח את לופט, שווגר ודוידוביץ'.
והיו גם אחים: רוזנטל, שרון וכהן.
אהבתיאהבתי
לא סטודנט. לא מתאים לי שיחזור אבל בכל זאת כשאני רואה את כל השביט אלימלכים ואבי נמנים שזרקו אותם והם מייד מוצאים פוזיציה חדשה כדי להישאר בפרונט ואולי אם אפשר גם לזרוק איזו אבן קטנה לכיוון מי שהעיף אותם, זה גורם לי עוד יותר לכבד את ראובן ולרצות לשאול לשלומו.
אהבתיאהבתי