בני סכנין – אנחנו, אחרי: סנטיאגו דה דוחא/ יותם זמרי

לפני כחודש בערך טסנו אני ואשתי שתיבדל לקניות מועטות לסוף שבוע בברצלונה. בשנייה שאתה נוחת בעיר הזאת אתה מרגיש שיש משהו באוויר, סוג של אופוריה, וייב של טיקי טקה.

רוני וכריסטיאנו בפריים אחד שואלים –
איפה משומר?

ביום שני השבוע נחתנו אני יחד עם שני הבוסים שלי במדריד, מה שהחל כבדיחה במשרד הפך לנסיעה משולשת למשחק שמינית גמר ליגת האלופות בין מנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד.

כשאתה נוחת במדריד אתה לא מרגיש שום אופוריה באוויר, להפך, יש תחושה כאילו מישהו נתן לעיר הזאת בעיטה בביצים והכניס לה אצבע רטובה לאוזן, מדריד היא עיר יפה, מרשימה עם אדריכלות מקסימה, אבל אדריכלות מעניינת לי את התחת ואני באתי לראות כדורגל.

אני אחסוך מכם את חוויותי לפני ואחרי המשחק רק אדגיש שאוהדים בריטים בעיר ספרדית זה כמו פיל בחנות של טאפאס, מצחיק, אבל עלול לעשות המון בלאגן, ועכשיו לעסק…

שורה 12 כיסא 18 אזור 132, מקומות שגם בחלומות הכי ירוקים שלי לא דמיינתי, האווירה די קונצרטית, חוץ מיציע מטורף של אוהדי ריאל מאחורי השער ששר רוב המשחק שיר בספרדית על מנגינת "אני אוהב אותך בית"ר" ועשרת אלפים אנגלים שמוקמו גבוה מעל העננים ולא סתמו את הפה לרגע. מוסיקת צ'מפיונס מתחילה, צמרמורת עוברת לי בגוף ופלאשים של ז'וטאוטאס מצד אחד ו-0-0-0 מצד שני חולפים לי מול העיניים. הכל מוכן, יאללה מתחיל.

מה אפשר להגיד, חוויה חוץ גופית, משהו שקורה פעם בחיים, אגדות כדורגל מתרוצצות סביבך, כריסטיאנו, רוני, ואן פרסי, כולם במשחק ענק, גול גדול של וולבק, התרוממות של כריסטיאנו שלדעתי עדיין לא נחת, אבא עיראקי ושני בניו יושבים לידינו ועושים איתנו שלום ברגע שהם מגלים שאנחנו מישראל, מפעים, באמת.

אז אני שואל את עצמי, איך זה שעם כל השבחים ההילולים והמילים היפות, בגול של עמאשה התרגשתי יותר?
הכי קל עבורי לבוא ולכתוב עכשיו על כמה שהכדורגל שלנו נחות, פיזית, טכנית, זה נכון אבל זה כל כך לא חשוב, כדורגל זה לא תיאטרון ובכדי להתרגש ממנו באמת אתה חייב שיהיה לך חיבור רגשי אמיתי כמו זה שהרגשתי הערב כשצפיתי משורה מספר 2, כורסא מספר 1 בסלון שלי במשחק בדוחא. לגבי היכולת אין הרבה מה להגיד, מכבי חיפה שיחקה רע, אי אפשר לייפות את הדברים אבל כשעמאשה (שעושה לעצמו מנהג נחמד להבקיע גול בכל 53 מצבים) הבקיע קפצתי כמו שאף גול של איזה אל פורטוגלי לא יקפיץ אותי לעולם.

אז נכון, זה לא היה ערב של כדורגל גדול, ולא ראינו קצב כמו בברנבאו, אבל אפשר להגיד שסוף סוף השם "מכבי חיפה" חזר לנצח משחקים. זה ניצחון שהושג בשיניים, למרות תצוגת שיפוט מגוחכת וזה גם אם אני שם בצד את ההרחקה המגוחכת שלעצמה. ניצחון בו בלט כישרון אחד ענק העונה לשם טאלב שאם רק יעלה על עצמו עוד כמה קילוגרמים וילמד לחלק כוחות בצורה נכונה יגיע למחוזות רחוקים, אולי אפילו לדשא בברנבאו (תירגעו לא ריאל, גם אתלטיקו טוב). ניצחון שהוכיח שגם לרוטציה יש קווים ירוקים, ניצחון שהוכיח שחוץ מהבנה מושלמת כמעט של המשחק וסטייל איטלקי הורס יש לאריק גם לא מעט מזל, ומזל הרבה זמן לא ביקר כאן אז וולקאם.

בשבוע הבא בית"ר ירושלים מגיעה לקריית אליעזר, דעתי לגבי הקהל של בית"ר ידועה, אני אוהב אותו וחושב שהתקשורת עושה עוול לחלק גדול ממנו, ועדיין, אני ממש אשמח אם בשבוע הבא, החבר'ה מלה פאמילייה יראו את טאלב, ג'אבר, עמאשה, נותנים להם 0-3 בראש ולנו 0-3 ירוק.

יותם זמרי

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על בני סכנין – אנחנו, אחרי: סנטיאגו דה דוחא/ יותם זמרי

  1. רן הגיב:

    פוסט נחמד. נראה שאתה חי טוב.. לבריאות!
    רק שאתלטיקו מדריד משחקים בויסנטה קלדרון ולא בסנטיאגו ברנאבאו…

    אהבתי

  2. פרלה הגיב:

    וכתבת בעצמך שג'אבר הורחק. גם אדין מתאים

    אהבתי

  3. מיכל הגיב:

    זה קטע שאתה כותב את זה, כי בדיוק השבוע חשבתי לעצמי כמה המשחק הזה הופך מבחינתי להיות מעניין רק כשאחת הקבוצות היא מכבי חיפה. כן, צ'מפיונס, ופרמייר ליג, וזלטאן וגארת בייל וההתעופפות של רונאלדו – אבל מעניין, באמת, רק כשאחת הקבוצות היא מכבי חיפה (זה הזמן להודות שבחלק ניכר ממשחקי הצמפיונס אני נרדמת במחצית. אבל בדריבלים חסרי התכלית של חן עזרא? בחיים לא=)

    אהבתי

  4. tsoof הגיב:

    פוסט נהדר. וכמה מדויק!

    (אני אומר את זה למרות שהשבוע במקרה נעדרתי מהברנבאו, כן?)

    אהבתי

  5. udi הגיב:

    מעולה! חוץ מזה שבא לי להרוג אותך מקנאה שהיית במשחק הזה בברנבאו…
    משהו על אנדלובו – אני לא חושב שהוא שווה הרכב. בטח לא שהוא משחק בצד שמאל או ימין של הקישור-התקפה
    אם הוא משחק הוא חייב להיות חלוץ שפיץ. כי כל מה שקשור להחזקת כדור, מסירה וריצה עם כדור זה ממנו והלאה.
    הייתי שם במקומו את תורג'מן או עסמאיל ריאן ששווה לתת לו את ההזדמנות כבר עכשיו.

    ועוד משהו בקטנה- זוכרים את אייל שטרכמן? תראו איזה שער ניצחון בדקה ה-90 הוא שם בליגה השנייה במקסיקו.

    אהבתי

  6. הופמן הגיב:

    אחלה פוסט. לא מקנא בכלל.
    לגבי המשחק:
    1. גולסה. לא הבריק אתמול, כמו כמעט כולם, אבל הוא נותן פי 1.5 מכל אחד מחבריו לקבוצה. חולה לו על התחת.
    2. שראנוב. הוא לא שוער גדול. אבל הוא יציב ורגוע ומשרה שקט על ההגנה. הוא לא יקח את הבעיטות מ 20 מטר שניר היה לוקח, אבל הוא ייקח הרבה חצאי מצבים או ימנע מצבים ע"י קריאה טובה של המשחק ויציאה מהירה. בקיצור, יש שוער בשער.
    3. עטאא. כולם מדברים על האדום, אף אחד לא מדבר על המסירה האדירה לטאלב בשער. על 40 מטר א-לה אביחי ידין. וגם האדום היה חכם – פתר לבנאדו בעיה קטנה (יש לנו בפוטנציה 5 קשרים אחוריים! תמיר כהן, ידין, לירוי, בוקולי, ראלב. בנוסף לגולסה שלפעמים מוסט לשם). שחקן של מאמן! בקרוב שחקן של אוהדים.
    3. טוואטחה. טאלנט טוואטחה.

    אהבתי

    • מתן גילור הגיב:

      ראלב זה מאג'דלה?

      אהבתי

    • nr הגיב:

      אתה האמת חולה לו על התחת . הוא לא עשה יותר מאחרים אתמול.
      הצהוב השני היה קצת צפוי קשר אחורי צעיר , בנאדו היה צריך להחליף אותו קודם.
      אחכ החילופים שלו היו בינגו.

      אהבתי

      • הופמן הגיב:

        כתבתי שאני חולה לו על התחת. אבל אני חולה לו על התחת בגלל שהוא כן עושה.
        שווה לשים מצלמה רק עליו משחק אחד. לא מפסיק לנוע, לעשות הגנה, לפתוח אופציות מסירה ולשחק קדימה. השחקן הכי חשוב בקבוצה לדעתי.

        אהבתי

        • udi הגיב:

          מסכים לגמרי עם גולסה!
          דבר אחד שהוא חייב חייב לשפר זה המסירה לגול שלו. אתם יודעים המסירות האלה בין ההגנה לשוער שמעמידות חלוץ ב 1-1. הוא כמעט ולא נותן מסירות כאלה שחותכות את ההגנה וכשהוא מנסה זה לא מצליח לו. כמובן שזה גם קשור בתנועה של החלוצים שלנו אבל עדיין…

          אהבתי

        • מתן גילור הגיב:

          הופמן, אני לא בא לזלזל חו"ח, אבל אתה לא מנצא במרבית המשחקים.
          אופציות מסירה זה בדיוק מה שהוא לא עושה מספיק (כמעט בכלל). בטח לא כמו קטן, בוקולי, עזרא ואפילו עטאא.
          הוא כל הזמן בורח ומתחבא מאחורי שחקנים.
          המצלה קולטת מקסימום שליש מגרש.
          לגבי הקילומטרז' שלו – מאד לא אפקטיבי.
          אתה יודע מה הכי מפתיע ומאכזב אותי בו זמנית? שליאור רפאלוב, שחקן עם חצי מהפוטנציאל, טוב ממנו בלפחות 50%, ואני עדין.

          אהבתי

          • הופמן הגיב:

            אבל אתה בכל זאת מזלזל. תתפלא אבל יש דברים שגם בטלוויזיה רואים. זה מה שאני רואה. אתה רוצה להתווכח, תתווכח, אבל (רק) לגופו של עניין.

            אהבתי

          • מתן גילור הגיב:

            למה אני מזלזל, כי אני אומר שאין לך כוחות על ואתה לא יכול לראות מה שהמצלמה לא מצלמת?
            אם אתה בוחר להעלב מכלום, אז אני לא אמשיך את הדיון, כיוון שאין לי כל רצון לפגוע.
            המשך ערב טוב.

            אהבתי

  7. מתי הגיב:

    כשירצו להוציא הודאה ממי שהצית את המועדון של ביתר יקרינו לו בלופ את השער כול אל ערב של עמאשה אתמול בסכנין. אחרי חצי שעה הוא יקום ויחתום על הודאה ויבקש ללכת למכון גמילה מגזענות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s