אנחנו – בני יהודה, אחרי: כשזה עמוק

אני עובר דירה, מסיים עבודה, חוגג יומולדת לחברה ובכלל בתקופה מוזרה, אז אין לי זמן לכתוב. אבל כמו במכבי, לכל אחד יש תחליף לא פחות טוב: אם אין ידין – בוקולי, אם אין צ'וצ'ה – פילי, ואם אין אני לי – מיכלי.

מתי

כשזה עמוק
מילים: ענבל פרלמוטר
לחן: קורין אלאל
תרגום לאוקראינית: אנדריי פיליאבסקי

כשזה עמוק האצטדיון
נשנק נותר אילם ללא מילים
כשזה עמוק עמוק
בתמונה
רואים רק ירוקים

מה מסתתר בתוך שניה מתוקה
כדור עמוק שם בררררשששת
מה שנשאר מצעקה מקדימה:
"אנדריי 'תה לבבבדדדד!!!!"

בנצחון אשר הושג דקה תשעים וחמש
עמוק בתוספת הזמן
בנצחון אשר הושג דקה תשעים וחמש
עמוק בתוספת הזמן
תוספת הזמן

כשזה עמוק הרוח מכרמל
תנשוב חזק עד תל אביב
כשזה עמוק עמוק
עוד בעולם יקרו המון ניסים

לא נפחד מעוד חולצה צהובה
כשניתן בם אנאאאאלי
ולא נשכח שבדקה הנכונה
זה אנדריי שם, לבבבדדד!!!

בנצחון אשר הושג דקה תשעים וחמש
עמוק בתוספת הזמן
בנצחון אשר הושג דקה תשעים וחמש
עמוק בתוספת הזמן
תוספת הזמן!

יותם

בני ישראל

על פי ההגדרה המילונית דז'ה וו זו תופעה שבה אדם מרגיש כאילו התנסה כבר בעבר במצב המתקיים בהווה.

על פי ההגדרה המילונית צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת הגיון או כשרות מוסרית.

שטויות.

על פי ההגדרה שלי דז'ה וו זה לראות שוב, כמו בכל משחק שלהם נגדנו, את מתעמלות הקרקע בכתום משתטחות על הדשא בכל הזדמנות כאילו היו נטע ריבקין בקרב על מדליה אולימפית ומנצלים את הספורטיביות המוגזמת, הן של הקבוצה והן של הקהל (כן מר אביב חדד, קיבלת כפיים כי חשבנו שאתה חצי מת, לא כדי שתזנק כברדלס מהאלונקה ברגע שתצא מתחומי המגרש ) לשם בזבוז זמן שכל מילה אחרת חוץ מגועלי תעשה עמו חסד. אם אלו בני יהודה, אני מהצד של ישראל.

על פי ההגדרה שלי צדק זה לראות את אותן מתעמלות בכתום אוחזות את הראש אחרי שבלם שכבר מהדקה ה-70 הרגשת שנמאס לו מהאימפוטנטיות של ההתקפה עליה הוא מגן גמר את זה בעצמו ועוד בדקה ה-95, אפילו את הצ'אנס ליהנות מתוספת הזמן שהם גרמו לה הוא לא השאיר להם.

אז מה אפשר לקחת ממשחק כזה? 3 נקודות ועוד 3 נקודות:

• למכבי חיפה יש 3 בלמים מעולים, בהנחה שדקל יאריך חוזה, צ'וצ'א יישאר, ופילא פוטנציאל, אריק יצטרך לקבל החלטה קשה, בכל מקרה בלם זר מחליף זו פריבילגיה שלא בטוח שאנחנו רוצים להרשות לעצמנו.

• במהלך מחצית המשחק זפזפתי למשחק בין בית"ר ירושלים להפועל רמת גן, לא רוצה לבקר שוב את חלוצינו הנאמנים כי אני מרגיש שאני חוזר על עצמי אבל בואו נגיד את זה ככה, המעבר מדיוויד מנגה לשלומי אזולאי הוא לא קל.

• תודה שראנוב.

מיכל

לא הייתה עונה כזאת בחיים.

"פעם אחת", יללתי לחצי. "פעם אחת שיהיה גם לנו את הבראכה הזה של לשים גול ניצחון בדקה האחרונה. פעם אחת!" אבל מה הוא מבין, הוא אוהד הפועל.

ומה כולם מבינים. אם אתה לא אוהד מכבי חיפה, אוהד של הקבוצה ההיא מהטרגדיות היווניות של יותם, אתה לא יודע מה זה לשים את הגול הזה דקה 95. וככה. בדחיקה. מכלום. בחאווה.

לחטוף אותם? או הו. בזה יש לנו דוקטורט. אבל לשים את המניאקים האלה כשצריך? – לא מסוגלים.

עד שבא אריק, ועם אריק הכל אפשרי. כי כשהיה אלישע מכבי חיפה חששה שהיא יכולה להפסיד, אבל עם אריק, מכבי חיפה יודעת שהיא יכולה לנצח. כל משחק. גם מגול מאעפן של בלם מושמץ בדקה ה 95 אחרי שאלוהים יודע מה עבר לאיינוגבה בראש.

המדד הכי טוב להגדרת עונה הוא מדד ה"איזה פראיירית אני שלא נסעתי", ואם חשבתי שאחרי טדי המדד שבר שיאים, בא אריק וצחק עלי. איך עוד לא קלטתי שבמכבי חיפה של 2012-2013, אתה צריך להיות שם? זו עונה לספר עליה לילדים.

ייקחו המנוולים את האליפות בכסף שלהם. אנחנו ניקח את סיפור האהבה.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על אנחנו – בני יהודה, אחרי: כשזה עמוק

  1. חגי הגיב:

    1. מסכים עם כל מילה של מיכל. אח שלי הביא אתמול את הבן שלו, בן 8, בפעם הראשונה למשחק. בסוף המשחק ניסיתי להסביר לילד שיש אנשים שמחכים שנים לראות גול ניצחון כזה של מכבי חיפה במשחק חשוב, ושלא יתרגל. הפעם האחרונה שאני זוכר זה היה נגד מכבי ת"א שנה שעברה מהנגיחה של טוואטחה, וזה אמנם היה נגד מכבי ת"א אבל זה ממש לא היה משחק חשוב, ולפני זה שוב נגד מכבי ת"א – הגול של בניון. לא הצלחתי להיזכר מתי הבקענו גול כזה במשחק חשוב בעשר שנים האחרונות – אולי מישהו יוכל לרענן את זכרוני.

    2. אתמול באיצטדיון אפילו לא הבנתי בזמן אמת מי הבקיע. בלילה, כשחזרתי הביתה וראיתי שוב, ושוב, ושוב את התקציר לא יכולתי שלא להתפעל מהביצוע של פיליאבסקי. הכדור שהגיע אליו קפץ וממש לא היה פשוט, ובניגוד למה שנכתב בסיכומי המשחק השער ממש לא היה חשוף – היו שני שחקנים של בני יהודה על הקו ומעט מאוד זמן להגיב. אבל הוא השתלט עליו במהירות ובאלגנטיות ובעט בדיוק לאן שצריך. יש לפחות שני חלוצים שהם לא עמאשה ששיחקו אתמול (בלי לנקוב בשמות) שלא היו מצליחים לעשות את זה…

    אהבתי

    • מתן גילור הגיב:

      קייסי מול הפועל ת"א, קולאוטי בליבורנו, קטן וברדה מול סכנין, יעקובו במשחק הבית מול שטום גראץ.
      יש לי עוד כמה, אבל כל הרשימה לעיל הרבה יותר חשובה מהגול של פילאבסקי.

      אהבתי

      • אביעד הגיב:

        נדמה לי ש"גול כזה" הוא גול בדקה 90++++…

        אהבתי

      • חגי הגיב:

        יעקובו (ובטח קייסי) זה כבר יותר מעשר שנים, ברדה זה בעונה שבה האליפות לא ממש היתה בסכנה, ולדעתי הגול של קלואוטי היה יותר בשביל היוקרה, כי היינו עולים גם בלעדיו בגלל התוצאות של פרטיזן ואוקזר. אז אני עדיין מתייחס לאתמול כראשון מסוגו (שאני זוכר, כמובן) בעשר שנים האחרונות.
        (את הגול המדובר של קטן אני לא זוכר, אלא אם אתה מבדר על השער בדקה ה- 80, ואז לא זאת היתה הכוונה, אלא לגול בתוספת זמן, וכמה שיותר מאוחר – הרי זה משובח).

        אהבתי

        • מתן גילור הגיב:

          האמת שהיינו עולים מהמקום השלישי ואז בסיבוב שאחרי מתארחים בשני, אבל זה לא באמת משנה.
          בכל מקרה, מבחינתי, הגול של דניאל ססראץ בשנה שעברה הרבה יותר חשוב מהגול הנוכחי.
          רק תחשוב על לקבל סוויפ מהפועל…

          אהבתי

          • רועי הגיב:

            איך שכחתם את דקל נגד בית"ר במחזור הלפני אחרון המקולל לפני 3 שנים…. כולנו עוד עמדנו בשקט של הכרזת המדינה וחיכינו לתיקו בדרבי התל אביבי….
            ומתי לקחתי לך את המשפט האחרון מבחינתי זה משפט לפנתיאון

            אהבתי

  2. זה תמיד שחקני הגנה – זוכרים את הגול של בנאדו על בית"ר שבוע לפני המשחק מול בני יהודה? כשניצחנו 1:2 קרוב לסיום?
    והיה תענוג אתמול. סתם, זה היה סבל נוראי נוראי נוראי בשביל שנייה אחת של עונג. יכולתם לפחות להעביר ערוץ.
    ואגב, לא האמנתי בשיט שזה יקרה. אבל בדקה ה-85 כל האיצטדיון התחיל לשיר "הירוק עולה, הירוק עולה, הירוק עולה", ואז הבנתי כמה העונה הזו שונה מכל העונות האחרונות.

    אהבתי

  3. PERLA הגיב:

    מול בית"ר זה היה דקל. אריק היה צהוב שחור באותו יום.
    היה גם משומר מול פ"ת בראשונה של אלישע.
    הבוקר סיפרתי בגאוה לבתי ששער הנצחון המזהיר הובקע ע"י הבלם הגבוה עימו הצטלמה לפני כשבועיים בגרנד.

    אהבתי

  4. פראליה הגיב:

    רק לי העליות אתמול של פילי הזכירו את יארו קינטוש האגדי?

    אהבתי

  5. תום א הגיב:

    סיפור הסינדרלה האמיתי של השנה – שאראנוב. שוער העונה בליגה (תסכימו איתי – לא היה שוער יותר טוב בליגה העונה), התחיל את העונה כשוער שלישי שמחפשים לו קבוצה בחו"ל. גם אתמול, שוב, הציל גול של 100%.
    יופי של טור של מיכל. אכן, עונה של אהבה. אבל למרות שהחיבור בין הקבוצה לקהל כבר לא תלוי בשום תוצאה על המגרש, מאוד חשוב להביא גביע. אם השנה הוא לא יגיע, אני כבר לא יודע מתי.

    אהבתי

  6. מתי הגיב:

    לפי התגובות נראה שאף אחד מכם לא סובל מאמנזיה. הזכרון של כולכם מצויין. עוד מעט נפסיד שוב בפנדלים בגביע ויתחיל הדיון- מתי. פעם אחרונה ניצחנו בפנדלים בגביע.
    מתן- אלוהי הגביע לא שונא את קטן, הוא שונא את שמעון פרס. כמה לוזר יכול להיות נשיא ששמונה שנים מתמודד לבד על הזכות להעניק למכבי חיפה גביע ושמונה שנים מפסיד.

    אהבתי

  7. PERLA הגיב:

    ההגרלה מצוינת.
    אנחנו עולים ברוב חצאי הגמר.
    הנאחס הוא בגמר. הפסד לראשל"צ או ר"ג יהיה פחות כואב. קרית שמונה דפקו אותנו אשתקד ועתה נשיב להם כגמולם.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s