אנחנו – רמת השרון (בערך), אחרי: פוסט מנותק

לא ממש מסוגל כרגע לכתוב פוסט, אבל מתי אומר, בצדק, שכבר תורי. אז אכתוב משהו קצר, רק כי זו מסורת, וכדי שיהיה לכם איפה להגיב על המשחק.

[למה לא מסוגל? מנותק כזה, בכללי. הייתי בנגב, הייתי בגליל, אני נע בין דירות, נודד בין עבודות. כל כך מנותק שבכלל לא ידעתי שיש משחק היום. זה דבר שלא קרה לי הרבה זמן. פתאום נתקלתי בעדכון בפייסבוק ש 0:3 לנו, דקה 50, ורצתי החוצה למצוא פאב שמשדר (את 30 הדקות האחרונות ראיתי ב"ברסה" בפלורנטין, פאב ספורט חביב מאוד, שכפי שאפשר להבין משמו מוקדש בעיקר לברצלונה, אבל משדר – עם ווליום! – מה שמבקשים)].

אז ממה שראיתי, יש לנו התקפה נהדרת, סקורר ענק שמבקיע רביעיה במשחק, עוד כמה שחקנים אדירים, והכל טוב. שזה מוזר, כי ממה ששמעתי (מהמשחק מול מכבי ת"א, שאותו לא ראיתי, נו אמרתי כבר שאני מנותק) ההתקפה שלנו די על הפנים.

זו תהיה קלישאה לומר שהאמת היא איפשהו באמצע, וזו קלישאה כי בדרך כלל זה די נכון. גם פה. יש לנו חולית התקפה טובה מאוד למאבקי הליגה הרגילים, בינונית מאוד למשחקים הגדולים, ולא ממש קיימת, אם אנחנו רוצים גם לכבוש את אירופה.

אני בטוח ששחר יודע את זה, ואריק יודע את זה, וכולם יודעים את זה, אז יופי.

אחר כך ראיתי פ.ס.ז'-ברצלונה, והיה מרתק, והיה מעניין במיוחד לראות איך שני שחקני הגנה, אלבס מצד אחד וטיאגו מצד שני, יכולים להיות כוכבים של משחק שנגמר 2-2.

זהו, זה כל מה שהצלחתי להביא את עצמי לכתוב. הנה, פוסט. נראה לי שהוא קצת מדכא, אז סליחה. אתם מוזמנים לספר על מה שלא ראיתי.

אחזור כשאתחבר מחדש.