אני אוהב את אייל גולסה הכי בעולם. אני אוהב את המחויבות שלו, אני אוהב את זה שהוא לא נופל, ואם הוא כבר נופל הוא מיד קם. זה מזכיר לי את השחקן השני שאני הכי אוהב בעולם. אני אוהב את זה שהוא לא מתווכח. אני אוהב את זה ששיבצו אותו בתפקיד שלא הכי מתאים לו, אבל הוא הסתגל אליו בלי לבכות. אני אוהב את זה שהוא כמעט לא מאבד כדורים. אני אוהב את ראיית המשחק שלו, את הדריבל שלו, את הביצים שלו לאיים על השער. אני אוהב את זה שהוא ילד טוב. אני אפילו אוהב את איך שהוא נראה. הוא ילד יפה. יש לי חולשה לאנשים יפים. בגלל זה אהבתי את פטריק ברגר יותר ממה שהגיע לו. אבל לגולסה מגיע.
אני אוהב את אייל גולסה, ולכן זה כל כך מצער אותי שהוא הולך לעזוב אותנו בשנה הבאה. אני חושב שהוא היה יכול להיות הטוטי שלנו, או הגיגס שלנו, בגלל הכישרון אבל בעיקר בגלל המחויבות, בגלל הויתור על האגו לטובת הקבוצה. הייתי רוצה שהוא יישאר ירוק לנצח. ברור לי שאמשיך לאהוב אותו גם כשישחק בחו"ל, ואעקוב אחרי המשחקים שלו, כמו שעקבתי אחרי טל בנין בקאן ובברשיה, כמו שלא פספסתי משחק של אייל בסאות'האמפטון, ווסטהאם, סיטי, סלטיק. כמו שאני צופה בכל משחק של יוסי בחו"ל, ולפעמים מפסיק לצפות בו כשהוא מוחלף. אם יש משהו אחד שאני אוהב כמעט כמו שאני אוהב לראות גאונים בירוק, זה לראות אותם מייצגים אותי ואת הקבוצה שלי ואת המדינה שלי בצבעים בינלאומיים.
*
אני אוהב את אייל גולסה ולכן זה היה כל כך מבאס לראות אותו אתמול. זה לא שהוא היה רע. להיפך. הוא התחיל את השער הראשון, הוא עשה את העבודה השחורה כרגיל, הוא היה מחויב טוטאלית, כמו שהוא מחויב בכל משחק.
אבל אתמול היה לו צ'אנס נדיר להוכיח שהוא יכול היה להיות הכוכב שלנו. הקשר המושלם מאחורי החלוץ. המחליף האולטימטיבי לקטן, שיצא מוקדם והשאיר לו את השטח מאחורי אנדלובו לעוף עליו. ואייל נעלם. הוא לא בא לקבל כדורים. כשהוא קיבל, הוא מיהר להעביר אותם לאחרים. למרות שבנאדו סידר לו שני קשרים אחוריים שיפנו אותו למשימות התקפה, הוא העדיף להסתובב במרכז המגרש ולהמשיך לעסוק בעיקר בהריסת ההתקפות של היריב.
יכול להיות שאלו היו ההוראות שניתנו לו. אולי אחרי כל כך הרבה שנים של הסתגלות לתפקיד קשר אחורי, הוא פשוט כבר לא זוכר איך משחק מס' 10 קלאסי. אולי הוא סתם נבהל מגודל המעמד. אבל השורה התחתונה היא שאתמול היה לו צ'אנס נדיר – והוא לא לקח אותו.
כשקטן יצא וצעירי נכנס, אמרתי לחברים (מתי, פרוסנר הצעיר, שחר, אהרון ורפי אקא ברדוגו) איתם ראיתי את המשחק – "מעולה! סוף סוף לאייל יש הזדמנות להפגין את מה שהוא יודע! להראות שיש יורש ליניב! אני מהמר על שער ובישול. לא, רגע, שער ושני בישולים!".
אבל בכדורגל כמו בכדורגל, תמיד יש את האלמנט שאתה לא לוקח בחשבון. ומה שלא לקחתי בחשבון הוא שבמשחק המוזר הזה, לא משנה כמה אתה מוכשר ומשקיע ומחויב ויכול – אם אין לך את "זה", אתה לא תהיה כוכב.
מה זה "זה"? אי אפשר להגדיר. אז אזרוק כמה שמות: אלון מזרחי. ערן זהבי. פיליפו אינזאגי. שלומי אזולאי. יש שחקנים שכמה שהם לא מבריקים, כמה שהם יכולים להיות אנוכיים לפעמים, לא מחויבים להגנה לפעמים, ממש מעצבנים לפעמים – בסוף הם איכשהו נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון, ואיכשהו, גם אם הם לא ממש התכוונו, הם עושים את הדבר שלשמו התכנסנו.
חן עזרא. המון דריבלים מיותרים. איבודי כדור מטופשים. אגואיזם מרתיח. שער ושני בישולים. כוכב המשחק.
זה ממש מבאס שאייל גולסה עוזב בשנה הבאה. אבל אחרי אתמול, זה מבאס טיפ טיפה פחות.
מצד שני 
טור גאוני, לא פחות, ניסוח מדויק של האמת מאחורי הכישרון הירוק הכי מפוספס שראיתי אי פעם
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד לאייל גולסה,שחקן בעמדה שלו שנון תפוקה של 2 שערים ו-2 בישולים לעונה פשוט לא מספיק טוב עבור מכבי חיפה. אולי הוא נדב הנפלד של הכדורגל שלא רואים את התרומה שלו סטטיסטיקה אבל איך אומרים דרך צלחה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שזה פועל יוצא. שינוי התפקיד הוסיף לו את הפיזיות עליה דיברת ואת האופי הלוחמני שאתה כ"כ אוהב. לא בטוח שהוא היה יכול להתפתח לשחקן כזה אחראי בתור היוסי/ברקו הבא.
אהבתיאהבתי
נכון לגבי הפיזיות, לגבי האופי – ובכן, אני חושב שזה יותר עניין של אופי (:
אהבתיאהבתי
אחח… גולסה.
עד היום, אני משוכנע שכדי שיהיה לך את הביטחון לבעוט מול שער ריק אתה צריך להיות מסוגל להתמודד עם החמצה מול שער ריק. אתה צריך להיות מסוגל לקחת הזדמנות ולא לחפש למי יש הזדמנות טובה יותר. אתה צריך לבעוט לשער אם יש סיכוי. אתה צריך להרתיח לי את הדם כשאתה לא מכניס גול כי שוב בעטת, וסתם… סתאאם!
ואמנם יש דרך ארוכה מ"שיהיה לך את הביטחון לבעוט" ל"שחקן אנוכי שרק חושב לבעוט", בעיני זה מקומות שונים על אותה הסקאלה. ואת גולסה הזיזו (הוראות מאמן, עמדה, יחס קהל (העניין עם לאציו)) קצת יותר מידי לכיוון השחקן האלטרואיסטי.
לגבי הפוסט, ניסחת את החוט מחשבה שלי. הוא לא נופל. הוא קם מהר. הוא לא פה להצגות, הוא נותן עבודה. הוא הצעצוע ילדות הזה שתמיד אהבתי מהרגע הראשון, אבל הוא נפל ונסדק לי פעם אחת יותר מידי ועכשיו אני לא משחק איתו כמו פעם.
אחח… גולסה.
אהבתיאהבתי
אהבתי
אהבתיאהבתי
נתת דוגמאות ממש לא טובות, או ממש טובות, בעצם. ערן זהבי לא ילד טוב, גם אלון מזרחי לא. שלומי אזולאי הוא ההיפך ממחוייב. על אינזאגי אין לי ממש עדות אופי אבל הבנת את הפואנטה. אי אפשר הכל – או שאתה אוהב את זה שהוא יפה, או שאתה רוצה שהוא יהיה מכוער. או שאתה רוצה שהוא יעשה הגנה, או שאתה רוצה שהוא יחשוב כל המשחק על איך להיות שם ברגע הזה כדי לשים גול דקה 88. ואם כבר לתפוס הזדמנות אז זה בטח לא במשחק כזה, לא אייל גולסה. למה? כי הוא ילד טוב.
אהבתיאהבתי
מיכל, זה בדיוק מה שהתכוונתי. רק שאת מנסחת את זה כ"או שיהיה יפה או שיהיה מכוער" ואני תולה את היכולת להיות בזמן הנכון במקום הנכון באיזשהו "זה" מסתורי, שאו שיש לך אותו או שלא.
אהבתיאהבתי
הכל נכון. וחבל שכך.
מצד שני(!!!) גם רפאלוב נזקק לשנות הבחלה לא מעטות וזה השתלם לו ולנו.
אבל בעת הזו כל דהאן וקצב מייצאים לבלגיה כל דבר שזז.
טאלב וגולסה. הלוואי שנישאר עם ציפור אחת ביד.
אהבתיאהבתי
ניר, טוב ויפה, חוץ מזה שאתמול צעירי נכנס לעמדה של קטן וגולסה נשאר מאוחרה ואני בכלל לא הבנתי למה בנאדו עושה ככה, כי ברור שעדיף להפך.
גולסה מבחינתי הוא אכזבה. כל כמה חודשים הוא נותן משחק, שגורם לך להגיד לעצמך: "הנה. עכשיו זה בא. עכשיו השחקן הכי מוכשר בליגה ירק אותם." ואז הוא חוזר לבינוניות. אני ממש לא אצטער אם נצליח להוציא ממנו 3M אירו שישמשו לרכישת קשר 50:50 זר איכותי (וזה לא אומר שאני מקווה שהוא ילך – ממש לא).
אהבתיאהבתי
מתן, אני אישית לא יודע מה אמר להם בנאדו, אני יודע מה שראיתי על המגרש. קטן פינה שטח, גולסה ניסה להיכנס מדי פעם לרחבה לא בהצלחה רבה, צעירי עשה גם עבודה מאחורה וגם ניסה לתקוף (המשחק הכי טוב שלו עד היום בעיני). אם בנאדו נתן את ההוראה, עוד יותר גרוע.
והנה פוסט מצוין של אלחיאני, עם סקירה רחבה יותר של המשחק:
http://www.mhfc.co.il/mh691.asp
אהבתיאהבתי
הופמן אין לי מושג מה אתה מוצא בו אבל אתה מנסח את זה כל כך יפה שאני מאוהב בו עד מעל הראש.
אהבתיאהבתי
מצטרף לדברי הכיבושין הרכים לגולסה.אני משוכנע לחלוטין שהמטרמופוזה שהוא עבר אצלנו ,אולי הרסה לו את הסטטיסטיקה אבל תאפשר לו קריירה ארוכה באירופה.גולסה,מכל הקשרים ששיחקו בעשר שנים האחרונות-לא כולל בנין ובצורה מאוד מאוד מסוימת בדיר-הוא היחיד שיכול לשחק באירופה גם ב4-4-2 והוא גם יצליח כי יהיו לפניו כל הזמן שני חלוצים.אני מצטער כבר עכשיו שהוא עוזב,ועוד יותר על הסיפור המוזר עם לאציו שבתכלס מנע ממנו לתת בחיפה עונה גדולה אמיתית גם בסטטיסטיקה.
אהבתיאהבתי