נשמע לכם שכבר היה לי בסיס לפוסט לא רע בכלל על המשחק (בו נכחתי!), אבל דחיתי ודחיתי את העריכה ועכשיו כבר קצת מאוחר לפרסם. במקום פוסט אני רוצה לקשר שוב לסיפור הזה של ארי פולמן, "הדרבי ההוא" מתוך קובץ סיפורי הספורט "ההולנדי של עכו", שמתי כבר קישר אליו פעם אבל אולי יש עוד מישהו שלא מכיר.
הבלוג משתתף בעצב העמוק של כל מי שאיבד אדם יקר לו במערכות ישראל. מי ייתן ולא נדע עוד מלחמה.
אמן
אהבתיאהבתי
בהחלט אמן
אהבתיאהבתי