מתכנן הרמזורים מחיפה/ מתי סין-קרונה

בראשית חיי המקצועיים עבדתי במשרד לתכנון רמזורים בתל אביב אצל בוס נרקיסיסט ונצלן שהיה עסוק רוב היום בעצמו ובחגיגות יום ההולדת הבא שלו.

הייתי אז תמים. לא שהיום אני לא תמים אבל היום אני מבין שזה תמים מדי להצהיר בפני כולם שאתה תמים.
באתי ירוק לתל אביב לתפוס קצת צבע והיא שלחה אותי מיד לחולון, בעוון אי התאמה.

כמה ימים לפני שסיימתי ללמוד ראיתי מודעה בלוח של הפקולטה בה נכתב שמשרד לתכנון רמזורים בתל אביב מחפש מהנדס צעיר לעבודה מאתגרת ומלאת עניין. עמדתי מול הלוח פעור פה והרגשתי בו ברגע שמצאתי את ייעודי בחיים. הנה הנה, אני הקטן מקרית חיים הולך לבשר את בשורת הירוק לרמזורים בתל אביב שהיו אז, כך נדמה לי אחרי ששמעתי כל בוקר את דיווחי התנועה בגלגל"צ, נטולי הצבע האהוב ומלאי צהוב ואדום מנוכרים.

היה זה הסתיו המופלא של ליגת האלופות שנת 2002 ואני הגעתי לראיון העבודה הראשון שלי בחיים והתקבלתי מיד. בדיעבד נראה לי שהתקבלתי בעיקר בגלל שהסכמתי לעבוד שלושה חודשים ראשונים בחינם ועוד שלושה חודשים בלי כסף, אבל באותם ימי אופוריה כשמנגינת הצ'מפיונס הדהדה לי כל היום באוזן, הייתי בטוח שנשלחתי על ידי כח עליון להביא את האביב לתל אביב ושבעתיד עוד אחתם בדברי ימי העיר הזו בכפיפה אחת עם דיזנגוף, ביאליק, צ'יץ' ונמני.

ההתחלה היתה מבטיחה. מיד עם היכנסי לעבודה, יום אחרי התיקו בזלצבורג שהעלה אותנו לליגת האלופות, הוטל עליי לתכנן את הגלים הירוקים בכל הצירים המרכזיים בתל אביב. הרגשתי את השכינה נוגעת בי ומכוונת את צעדי – כמו את צעדי מכבי חיפה – בבטחה אל הנצח. ביום שאחרי הניצחון הענק של מכבי על אולימפיאקוס לקחתי את האוטו ונסעתי לאורך אבן גבירול, הרמזורים קרצו לי ירוק, החלון היה פתוח והדיסק ניגן בפול ווליום: "חיפה חיפה מכבי שלי. הגל הירוק גל גלי גבה גלי". הרוח פיזרה את שערי והרגשתי גיבור העל של כל הנהגים התל אביבים, הסופרמן הירוק.

שמי התחיל לצאת למרחוק. למרות שעדיין לא הרווחתי שקל שחוק, המהפכה שעשיתי תוך חודשיים ברמזורים של העיר העברית הראשונה החלה לתת את אותותיה. המשטרה התחילה לאכוף את המהירות ברחוב בן יהודה, שעד אז מהירות הנסיעה הממוצעת בו היתה רוורס וכעת הגיעה לשמונים קמ"ש, בגלגל"צ הצליחו להשמיע בשעה אחת את אותו שיר 14 פעמים בלי עצירה לדיווחי תנועה, בית החולים איכילוב התמלא עד גדותיו בחולים שאמבולנס הצליח להגיע אליהם לפני שנפטרו ולעירייה הגיעה תלונה מהקבצן שעמד בצומת ארלוזרוב-ויצמן שטען שאין לו מספיק אדום ברמזור כדי להגיע לשכר מינימום. הכל היה ירוק ונפלא וביום שאחרי הנצחון על מנצ'סטר הבוס אף החליט לצ'פר אותי על עבודתי בתו קנייה על סך חמישים שקלים. בעומדי בדלת המשרד עם תו הקנייה בידי, ממהר לנסיעה באוטו הפרטי שלי בלי לקבל הוצאות דלק כדי לבדוק עוד ציר מרכזי סואן שגאלתי מאדמומיותו או צהבהבותו, הודיע לי הבוס שבשבוע הבא הוא חוגג יום הולדת ומצפה למתנה יאה.

קהות החושים של ליגת האלופות חלפה ולאט לאט החלו להתגלות סדקים בעבודתי (כבר הרווחתי אז סכום יפה של 500 שקלים לחודש שהספיקו לי לנסיעה להורים לקחת מהם כסף לאוכל). זה התחיל בשמועות על תושבי רחובות עם שמות מוזרים כמו עובדיה מברטנורה, יונתן הופסי ואלעזר החורני שלא הגיעו לעבודתם כבר כמה שבועות. אחר כך התחילו להגיע לעירייה מבול של תלונות מצד קרובים מודאגים ובעלי מוסכים שאלפי קרוביהם על מכוניותיהם הפסיקו לפתע להגיע לאירועים משפחתיים ולטיפולים במוסך וממשלת ישראל הודיעה בתדהמה שאבד הקשר עם ריינס ודובנוב.

ביום בו מכבי ת"א לקחה אליפות, תפסו במשרד הביטחון ובעירייה את הראש כשהבינו שכל הירוק ברמזורים של הצירים הראשיים בעיר צבעו באדום את כל הצירים המשניים ותקעו עשרות אלפי אנשים בלי יכולת לצאת או להיכנס לבתיהם.

באותה שבת חזרתי מאשדוד עם הפנים בין הידיים אחרי הניצחון העצוב ביותר אי פעם של מכבי במחזור האחרון של הליגה. ברדיו ניר קלינגר צעק שנמני המלך ומכבי תל אביב אלופה ולאחר מכן הגיע דיווח שתל אביב הפכה לפקק אחד גדול, אחרי שמהנדס רמזורים מיחידת החילוץ 669 החליט להעביר את כל הרמזורים לצהוב מהבהב, עד שיצליחו לחלץ את תושבי העיר מבתיהם כדי שיספיקו להגיע לחגיגות האליפות של דידי הררי בכיכר רבין. הבנתי שאף אחד לא צריך אותי בעיר הזו.

יום אחרי זה התפטרתי מהמשרד והלכתי לחפש לי ייעוד אחר בחיים. הבוס שמח שהוא לא יצטרך לשלם לי פיצויים, ואני שמחתי כפליים כי ידעתי כבר אז שמעכשיו מחכות לנו עשר שנים טובות של שקט מהצהובים.

http://shalomgad.bandcamp.com/track/–39

מתי סין-קרונה