לב אוהב ביציע סטלה מאריס/ מתי סין-קרונה

כתבתי פעם על הרגע ההוא של אבא שלי במגרש הכדורגל בבוטושאן שברומניה, עומד ומריע לשחקני קבוצתו האהודה, מכבי בוטושאן, לאחר שזו הבקיעה שער מצמק במשחק בו הפסידה רק 4-1.

מריו גרוס ,מבקיע השער, רץ אחוז טרוף לעבר אבא בן השלוש עשרה כאילו כבש זה עתה בגמר גביע העולם מול מאה אלף צופים. על יציע העץ בבוטושאן שמעבר להרי הקרפטים לא עמדו אותה שעה לא אלף ולא מאה, אפילו לא מניין. רק ילד בודד בן בר מצווה החזיק שם על כתפיו הצנומות את תהילתה של קבוצת כדורגל שלמה. בלעדיו, רוח החיים המבדילה בין קבוצת כדורגל לבין סתם כמה אנשים שמשחקים כדורגל תתנדף ותימוג, ועל כר הדשא לא ישארו אלא אחד עשר אנשי פח המתרוצצים בחיפוש אחרי לב אוהב ביציע.

30. וַיּאמֶר: "אַל נָא יִחַר לַאדוֹנָי וַאֲדַבֵּרָה: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלשִׁים". וַיּאמֶר: "לא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלשִׁים".

31. וַיּאמֶר: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדוֹנָי: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים". וַיּאמֶר: "לא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים".

32. וַיּאמֶר: "אַל נָא יִחַר לַאדוֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה". וַיּאמֶר: "לא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה".

33. "וַיֵּלֶךְ יהוה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ".

בראשית פרק יח', פרשת "וירא", אברהם מתמקח עם אלוהים על מספר הצדיקים בסדום.

רגע ספורטיבי נדיר היה אתמול בקרית אליעזר. חבורת שחקנים לא מוכשרים במיוחד אך עם הרבה לב והגינות, רצה אל עבר לא שלושים ולא עשרים, ואפילו לא עשרה אוהדים. אחד עשר שחקנים רצו לעבר אוהד בודד שחיכה שם והריע להם כשם שהם הריעו לו, כי הוא הוא כל תהילתם בעולם או לפחות כל תהילתם בערב הלח הזה בקרית אליעזר.

אלוהים אולי זקוק ללפחות מניין כדי לקבל תהילתו מבני האדם. בני האדם לא זקוקים ליותר מתפילת יחיד עבורם.

*

את קובי אוז אף פעם לא ספרו כחלק מהאליטה במוזיקה הישראלית למרות שהוא עשה במהלך השנים דאחקה אינטליגנטית לא פחות מכוורת. יכול להיות שהמקצבים המזרחיים חסרי הקריצה לא נבלעו מי יודע מה אצל קובעי האיכות.

"מזמורי נבוכים" של אוז הוא אחד האלבומים האינטליגנטיים והאיכותיים שנעשו פה. יש בו שלמות טקסטואלית, שבזמן בו כל רוקר עושה אלבום חזרה למקורות, מדייקת לאמת הזכה של אמן שלא עומד כנוע אל מול טקסטים מקראיים ורק יוצק עליהם קצת דיסטורשן, אלא קורא תיגר ויוצר תפילותיו-הוא עם הרבה מחאה והרבה אהבה והרבה שאלות על מה ומי הוא יהודי, מה ומי הוא בן אדם.

אז מתוך מזמורי נבוכים, הנה דמות האוהד הלטבי שעומד לבדו ביציע סטלה מאריס מול הר ירוקים ושבמקום דגל צהוב ירוק, אוחז שלט מקרטון וקורא למשיח.

יאללה משיח, תבוא ותעלה אותנו לליגה האירופית, אמן סלה.

*

מתי סין-קרונה