אז לסיום יום ההולדת הייתי (במקרה) בבלומפילד, והחבר'ה סידרו לי מתנה בדמות רביעיה: שלישיה ירוקה כמו שאני אוהב, ואחד לשנה הבאה.
כיאה, זה היה ערב של התחלות חדשות. רובן חגג שער בכורה בליגה ומרוב התלהבות הוסיף תאקל מוצלח ראשון, דינו קיבל לראשונה מחיאות כפיים מהקהל כשהוחלף, ובסוף המשחק מישהו לידי אפילו ניסה באומץ לסחוף אחריו את החברים לשיר למשומר. זה לא כל כך הצליח אבל היי, כל ההתחלות קשות.
חוץ מזה, קפטננו מוצא את עצמו מחדש בתפקיד לא קל בכלל, ותורג'מן הולך ומתגלה כתומר חמד הבא שלנו. אבל גולת הכותרת של הערב, חוץ מהקטע בו השחקנים באו בסוף להשתחוות לפניי לכבוד היום הולדת, היה כמובן השער של אבוחצירא. חגיגות כאלו לא נראו בממלכה מאז סוכלה תוכניתו של המן להשמיד את היהודים, ולשמעונים היתה אורה ושמחה. קצת גנב לי את ההצגה, אבל שיהיה לו לבריאות. מזל טוב, שמעון. ומזל טוב לי.
*
דני קמושביץ ואיתן כליף שמו יד על תמונות החגיגות של אבוחצירא. זה מצחיק.
יום הולדת שמח הופמן. עד 120 + פנדלים.
אהבתיאהבתי
מזל טוב.
אהבתיאהבתי
יום הולדת שמח הופמן.
השורה התחתונה שאני לוקח מהמשחק היא 41 אחוזי ההחזקה בכדור של מכבי.
סוף סוף אנחנו לא מתחרים עם האחים גת ב׳הכוכב הבא׳ (נשבע לכם שאני לא רואה. קוראים לי במיוחד כשהם עולים לשיר) על גביע ה-״תכניסו מתמטיקה ללימודי ליבה למה אין לנו מושג מתי הפרוכת עולה והיפיוף בא לנו מאחורה״.
לא עוד 90% גירבוץ עם כדור כמו נגד הפועל חיפה ורעננה ואפילו מכבי ת״א.
מכבי תגיע לשיא כשתחזיק בכדור 30% מהזמן ופחות.
שימו לב שבמהלך בו החזקנו הכי הרבה זמן בכדור בכל המשחק קיבלנו את בגול השני.
אהבתיאהבתי
תודה רבה חברים. שימשיך ככה.
אהבתיאהבתי