צאו/ מתי סין-קרונה

צאו לשם. צאו למלחמה, כמו חיילים פולנים שמאות שנים של תבוסות לא מניאות אותם מלהרים את נשקם ולהילחם (טוב בכל זאת, שום אשה טובה לא מחכה להם בבית).

צאו, כשבתודעתכם המשל של שלמה שרף על הכלה ביום חופתה שיודעת שתקבל רק לא יודעת כמה. תפנימו שאתם אמורים להיות הגברים בנמשל.

צאו ושננו את כל אותם השמות שלבשו את החולצה אותה אתם לובשים, שריח הזיעה שנודף ממנה לא אמור לעורר בכם גועל, אלא יראת כבוד.

צאו וזכרו שההיסטוריה תשפוט אתכם בכל אמצעי התקשורת כבר ברגע שתרדו מהדשא, ומעל האצטדיון חג העורב עם משק כנפיה המבזות.

צאו, שתדע כל אם לאוהד ירוק שהפקידה את כבוד בניה ברגלי שחקנים הראויים לכך.

צאו ותאמינו. עצמו עיניים לתפילה, שימו זרוע על הראש, שתי אצבעות לכיוון השמיים, תצטלבו, שירו שיר של אייל גולן. מי שמאמין, לא מפחד לצאת.

צאו ותראו להם שמכבי יש רק בחיפה. וגם אם זה לא נכון, ככה חינכו אתכם. צאו ותלחמו על החינוך שלכם, על החינוך של ילדינו, שנוכל להמשיך ולשכנע אותם שמכבי יש רק בחיפה ואין מה לחפש מכבי במקום אחר.

צאו. צאו ושחקו כדורגל למען השם. פשוט, פסים קצרים, ראש למעלה, לחץ באמצע המגרש, סגירה אלכסונית, יציאות מהירות מהמקום, חילופי מקומות, בעיטות למסגרת. אתם יודעים לעשות את זה, אנחנו סומכים עליכם שאתם יודעים לעשות את זה.

3-0 ירוק זה כל מה שאנחנו מבקשים היום בבלומפילד*. לא יותר מזה.

*משפט זה נכתב כשהכותב היה נתון בהתקף הזיות קשה. לאחר שנודע על המשפט לשירותים הפסיכיאטריים, הוחלט לסגור את הכותב יחד עם הגמד שחושב שהוא נפוליאון, התרנגול שקורא – שיחקנו טוב במחצית הראשונה, ומספר עשרים שטוען שהוא יניב קטן.

*

האויב כבר לא מפחיד הוא רק זקוק לרחמים?
כמה אהבנו לשיר להם את זה. הגיע תורנו לרדת על הברכיים ולבקש. רחמים.

*
מתי סין-קרונה