הם לובשים ירוק. ירוק זה מכבי/ פוסט דיאלוג של מתי וטב"י

באיבו של הדו קרב בין מכבי ת"א למכבי חיפה בגמר ליגת העל בכדורסל, ובכפוף לשיטה המוזרה בו תיקבע אלופת המדינה, החלטנו, שני מבוגרים עם שמות מפוצצים: מתי סין-קרונה, אוהד מכבי חיפה (הידוע בקיצורו מס"ק), וטל בן יהודה, אוהד מכבי ת"א (הידוע לחלקנו בקיצורו טב"י), לצאת גם אנחנו לדו קרב מילולי בן שני סיבובים-בית וחוץ.

משחק מילים אחד ישוחק כאן, בביתו של מתי, השני ישוחק בארנה של טל בן יהודה בדה באזר.

*

החוקים:

כל אחד כותב טקסט לבלוג שלו, כשהאורח מנסה לחרב לו את הפוסט.

אסור: למחוק מילים שכתב היריב ולבצע עבירות תוקף.

מותר: להוסיף לפוסט היריב מילים ומשפטים, לפני, אחרי, באמצע, מלמעלה ומתחת לטקסט של האחר, ולקחת שני פסקי זמן.

המנצח: זה שקבוצתו תזכה ביום רביעי באליפות.

הלינק למשחק החוץ שלי, מתי, בסוף הטור.

*

הטקסט שלי (מתי) הוא הטקסט המודגש, התוספות של טל בסוגריים בפונט נטוי. תהנו.

מסתכל על עצמי ומקנא. האם זה סוג חדש של נרקיסיזם? יש כזה דבר – קנאה עצמית מרוב אהבה לעצמך, או שאולי אני מקנא בדברים שיש לי ואינם שלי? כמו מכבי חיפה בכדורסל. (אני מצטער שאני נאלץ לדחוף את עצמי כבר על ההתחלה, אבל רק אומר שאני לגמרי מבין את מתי שהוא מקנא בעצמו. הרבה אנשים מקנאים במתי, גם אני. הבן אדם כותב בחסד, אחד שגורם לזה להיראות קל. אולי קל מדי. כמעט ולא רציתי לשתף איתו פעולה רק כי ידעתי שאביך את עצמי מולו.)

זה מרגיש כמו אבא שלא גידל את הבן שלו וצץ פתאום אחרי שהילד הפך מפורסם ומצליח, בעוד הבן השני שטיפח כל חייו-הכדורגל, נובל לו בזמן האחרון מול העיניים וקמל כמו הקריירה של יניב קטן (ויוסי בניון).

הלוא, מכבי חיפה היא חלק בלתי נפרד ממני-שם פרטי ושם משפחה, אבל כדורסל? התוספת הזו לשם, כמו באה לקנטר ולהבדיל שלא הכל שם הוא חלק ממני.

עומד באולם ברוממה, מחזיק כרטיס שקיקי הגדול השיג לי, אחרי שעמד ביום שישי בשש בבוקר מחוץ לאולם לקנות כרטיסים לשני משחקי הגמר, ומרגיש קצת לא נח כשיש ודאי מישהו שהגיע לו הכרטיס הזה כי עבורו מכבי חיפה בכדורסל היא באמת חלק ממנו. ועכשיו הוא בבית כוסס ציפורניים ומתבאס מכל הטרמפיסטים שנמצאים שם במקומו. (וואה וואה, מהלך לא חכם של מתי. להזכיר את המילה האסורה הזו בפני אוהדים ירוקים שמתנגדים לתופעה. אני מקווה שהוא יסביר את עצמו)

ואני,כמו אבא של אייל גולן שמפזז בהופעה בקיסריה עם שתי צ'וצ'ות על הכתף (ככה הם קוראים להן שם, לא?) צורח בגרון ניחר שיר שמוכר לי מהכדורגל:"יאללה מכבי שלי, תתנו הכל בשבילי, כי עד המוות זה את ואני".

שו-עד המוות? בקושי אני יודע איך קוראים לשחקנים שם על הפרקט.  אבל הם שלי, הם חלק ממני סמית' ורנדל, הם לובשים ירוק. זה מכבי. זה חיפה. זה:"עולה עולה עולה, נה-נה-נה-נה-נה-נה-נה-נה-נה! יא-ללה מכבי שלי-תתנו הכל בשבי-לי –כי עד המוות זה את- ואני!".

ואני נסחף עם הקולות והקהל הירוק ואוכל את עצמי עם כל סל של מכבי ת"א, אלו שרק לפני כמה שבועות טבעו על שמם בלקסיקון את המושג "טרמפיסט", וטל בן יהודה שיחרב לי עוד רגע, או שמא כבר חירב את כל מה שכתבתי, דווקא דיבר בשבחם של ה"טרמפיסטים" באחד הבלוגים שלו בדה באזר. והנה אני, טרמפיסט ברוממה, טרמפיסט של מכבי חיפה בכדורסל. יודע דבר או שניים על אהדה ואומר בפה מלא: "אשרי הקבוצה שיש לה טרמפיסטים". (מסכן מתי, האם יוחרם וינודה מהירוקים? אולי יסקלו אותו על פסגת הר הכרמל. שהרי הוא שייך לקהל שבז לטרמפיסטים, שרואה בהם החטא הגדול ביותר בספורט. ואולי אני פסימי ובסופו של דבר ייצא משהו חיובי מכל זה. אולי הירוקים יסתכלו על מתי ויראו את הפן החיובי של התופעה. ואם לא, הוא מוזמן לחיקנו הצהוב, החמים והמזמין).

וחולפות הדקות וזה כבר בתוכי, זה חלק ממני. מדקלם את השמות שלמדתי רק לפני שעה: רודריק, צ'ורצ'ביץ', רייס. רואה את קוז'קרו הנפלא עושה מאצ'-אפ עם הענק בעל השם המוזר, בלי לדעת איך מבטאים את שמו,  בלי לדעת מה זה מאצ'-אפ. מתפלל לשלשה של יבזורי, מבקש לחבוש לרוט את היד, לנשק לפרנקו ת'קרחת, להיות ואסילי לרגע, להרים אגודל של טרמפיסט ולקרוא לסמית' ורנדל: "בונבונים שלי. מתוקים שלי. קדימה! קדימה! יאללה חיפה!". (תהרגו אותי, אבל אולי אתם צודקים. אולי באמת אין מקום בספורט לטרמפיסטים, כי אין לי מושג על מה מתי מדבר כאן. אנחנו בטוחים שהוא היה ברוממה? רודריק… קוז'יקרו… רייס… יבזורי… רוט… מה זה השמות האלה? מי אלה?! מהספה בסלון הצלחתי לראות שני שחקנים בירוק, רנדל ודונטה סמית'. אוקיי, גם את הקרחת של פרנקו, שרואים אותו גם מהחלל, אבל זהו.)

ואז. אחרי 40 דקות ברוממה, עם כל האנרגיות הירוקות האלו, ולמרות ההפסד ב-4 הפרש להם, נזכר במשפט של ג'ובאני מהכדורגל. משנה את שם הקבוצה ומשנן לעצמי בדרך הביתה: "מכבי ת"א חייבים לדעת דבר אחד. הם יכולים להיות אלופי אירופה, הם יכולים להיות אלופי העולם.  אבל במדינה היפה הזו, שיש בה המון בעיות, מכבי חיפה היא האלופה". (והנה, מבלי שידע על כך בכלל, פוגע מתי בצורה אנושה בקמפיין המגוחך ששונאי מכבי יצאו אליו כשהוא מתייחס אלינו כ"אלופי אירופה". אין מה לעשות, ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. איך אומר "שוקו", קבלו רמז: לכו לוויקיפדיה ותראו מי הם המנצחים הקבועים בכדורסל הישראלי)

ומחכה לגומלין ביד אליהו. שם, במולדת מרימי האגודלים כבר לא אהיה טרמפיסט. הלוא מכבי חיפה בכדורסל היא חלק ממני עוד מאז… רוממה ביום ראשון. יש לי היסטוריה. עבר, הווה, עתיד. אני מכבי חיפה. גם בכדורסל. (בתור חבר, אני אומר לך לזנוח את ה"גם", כי כרגע, מכבי חיפה כדורסל במצב טוב בהרבה מהכדורגל, גם אחרי שתפסידו הערב את האליפות. ההחתמה של יוסי בניון הייתה גם בשבילנו הצהובים יום חג. אני כבר לא יכול לחכות למחזור השביעי או השמיני, כש"מקורבים" ליוסי יתקפו את המאמן בתקשורת ויספרו שהוא בדרך החוצה. הולך להיות נהדר.

בכל מקרה ידידי, ריגשת. באמת. אבל אלופה יכולה להיות רק אחת. נתנו לכם ליהנות במשך שנה, אבל הצלחת בדרך הביתה. אין כמו טרבל. אולי בעוד מאה שנים, תדעו גם אתם את ההרגשה הזו.

בינתיים קח שיר, מוקדש לצלחת האליפות)

לטור של טל בן יהודה בדה-באזר, עם ההערות של מתי, לחצו כאן.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה אלופת המדינה בכדורסל, בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עם כדור כתום, כללי, ספסל האורחים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על הם לובשים ירוק. ירוק זה מכבי/ פוסט דיאלוג של מתי וטב"י

  1. פינגבאק: לקראת הערב – משחק נוסף (עם מתי סין-קרונה) | מכביסט

  2. יניב הגיב:

    בלי רגשי נחיתות מתי, אתה הרי הולך לעמוד הערב בטרמפידאליהו.
    גם היתרון שלהם ביציע אמור להתקזז 5 דקות לסוף, כשחצי אולם רץ לחניה.

    תלבש ירוק

    אהבתי

  3. הופמן הגיב:

    הפוסט היה מעולה בבוקר, כרגע אין לי מצב רוח לקרוא שוב.
    היתה עונה יפה וסיום מטורף. ברכות לטב"י ולאוהדי תל אביב.

    אהבתי

  4. פראליה הגיב:

    פוסט ענק.

    היה ערב מדהים אתמול, התעלות עצומה שסיימה עונה מהנה מאד, שהחזירה (יחד עם העונה שעברה) את ימי הכדורסל היפים של שנות ה-80.

    כ"כ הרבה ניגודים בין הקבוצות ובמיוחד בין האוהדים, פשוט שתי תפיסות עולם שונות.

    מקווה שהעונות האחרונות בכדורסל יהיו בסיס להמשך מוצלח של המועדון הגדול הזה. (ושהלב הירוק הגדול יחזור גם לכדורגל במהרה בימינו).

    אהבתי

  5. ארז הגיב:

    כמה שנמאס לשמוע את הקשקוש הזה על טרמפיסטים, כאילו יש קשר בין אופי של קבוצה לכמות הטרמפיסטים שלה.
    המשוואה היא פשוטה: קבוצות גדולות מביאות ריגושים. ריגושים מביאים טרמפיסטים. משמע – קבוצה גדולה=טרמפיסטים, קבוצה קטנה= אין טרמפיסטים. כשאנשים רואים את האושר והכיף של אוהדי קבוצה מרגשת מהצד, ומגלים לפתע שהם רוצים לקחת חלק בדבר הנפלא הזה שעד לפני רגע עניין להם את התחת, זה סימן שמשהו טוב קורה בקבוצה. העובדה שלחיפה בשני המשחקים האחרונים התחילו לצוץ טרמפיסטים, רק מראה שמשהו טוב מתחיל לקרות שם. בתור אוהד מכבי (האחת והיחידה, ת"א, כי מכבי יש רק אחת), ובשביל הכדורסל הישראלי, אני מאחל לאוהדי חיפה שהקבוצה שלהם תצליח להביא יותר ויותר טרמפיסטים.

    אהבתי

  6. מתי הגיב:

    תודה לכולם. בעיקר תודה לטל על שיתוף הפעולה. היה כיף עד שהוא ניצח.
    ולהופמן על שהוא הופמן.
    ארז אתה צודק וזה בערך מה שכיוונתי אליו. ולאוהדי מכבי חיפה היקרים, לא משנה שלא זכינו, בסופו של דבר מה שיזכר מאמש הוא שאלופת המדינה היתה שם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s