שני פורטרטים/ מתי סין-קרונה

משחק כדורגל הוא פסיפס של רגעים אנושיים, נמדד באינטשים על פי גודל הטלוויזיה, מרוח על בד LCD או LED, ובועט בבטן כמו הפרק הטוב ביותר של מחוברים.

ביום רביעי, בגמר גביע הטוטו, קיבלנו שני פורטרטים כואבים, עשויים ביד אומן ומצולמים נפלא שיכולים לשפוך על המתבונן אור גדול באשר לרוח האדם ואופיו.

*

הפורטרט הראשון היה המכות שהרביץ קובי מויאל לדשא. לרגע הוא נראה כמו הבת הקטנה שלי שמרביצה לרצפה כשהיא נופלת ועושה לה נו נו נו, אבל עוד שנייה עוברת ומהטלוויזיה מוטחת ישר לפרצוף עוצמת הכאב והטראגיות של הרגע. העיוות בפנים של מויאל מהכאב הפיזי ניכר, אך ניתן לראות בבירור את היחס העצום בין גודל הכאב הנפשי לפיזי, עד כמה הכאב הפיזי הוא פסיק לעומת עומק התהום שנפער לו בלב. ולמראה הרגע הזה אין לך אלא לבכות יחד איתו.

הפורטרט השני הגיע בסוף המשחק. יוסי בניון ניגש לקבל את מדליית הכסף. קהל אוהדי מכבי ת"א מתחיל בשירה: "יוסי יוסי יוסי יוסי, יוסי ב…". הפנים של בניון מופתעות מעט אבל מיד מתעשתות. "רגע", הוא אומר לעצמו, "הרי בכל אופן אני יוסי בניון, גדול שחקני ישראל, הלוא ברור שכל קהל בארץ ייתן לי את הכבוד המגיע לי ויעודד אותי למרות שאני יריב". ואז יוסי מרים ידיים ועושה חצי תנועה של השתחוות לקהל של מכבי ת"א כמו שהוא עושה לקהל של מכבי. ואז השיר נמשך "…ן זונה, יוסי יוסי יוסי יוסי יוסי בן זונה". הפנים אומרות פאדיחה, הלשון משתרבבת החוצה, הידיים חצי באוויר רוצות להתקפל למטה אבל הכבוד מחזיק אותן למעלה, לא פה ולא שם, מונחות תלושות מהגוף. לו רק היה בהן אבן ליידות במקלסים, היה מעיף להם בול בפוני של הקרחת . ופתאום יוסי, כמו שחקן הכדורגל שהיה פעם כשמגן בא מולו, עובר את המשוכה של הקהל, שומר על כבודו כמו ששמר אז על הכדור, מהתל ומתחיל לשיר יחד איתו: "יוסי יוסי יוסי יוסי, יוסי בן זונה", והידיים שהיו תלושות לפני רגע מעודדות את הקהל להמשיך, והלשון המפודחת משנה זווית ומניחה עצמה בתנוחת האיזה-קטעים-פה. כי אף אחד לא יצחק על יוסי, מקסימום יצחקו איתו.

***

רבים לא זוכרים, אבל מרקו בלבול עלה לבוגרים בשנת 86', כשאף אחד לא ספר אותו. הציעו לו לעזוב אבל הוא התעקש לשבת על הספסל של מכבי ולחכות להזדמנות. והוא ישב שנתיים וחיכה, לא זז מילימטר מהספסל, עד שהגיע דרור קשטן בשנת 88' והפך אותו לתגלית העונה ולבלם באנקר בהרכב למשך עשר שנים.

יאללה מרקו, שב על הספסל של מכבי כמו אז. כולנו מאחלים לך ולנו שאף אחד לא יזיז אותך משם מילימטר לעשר השנים הבאות. אמן תאמן ותהיה לנו מלך.

*
מתי סין-קרונה