מבחן כשירות/ מתי סין-קרונה

פתיחת העונה תופסת אותי באופן אישי די מרוחק מכל המסביב. אומנם אני מעורה במתרחש, מודע לכל חביבו שמתקרב למכבי בצעדים מתרחקים אל האופק עד שהוא נמוג ונעלם באיזו מחצ'קלה, ומיד אחריו מופיע איזה רוהדן אחר שמתקרב למכבי בצעדים מתרחקים אל האופק עד שהוא נמוג ונעלם באיזו אלפסבורג וחוזר חלילה. אבל הידיעות האלה שבאות והולכות יחד עם עוד התבטאות נרגנת של יעקב שחר על כיסו כיסאו וכעסו, ועוד מתיחה בקרסול של המפשעה של בניון, נשלחות במוחי במין ויששש ממוחשב כזה אל תיקיית הריסייקל בין ונבלעות שם עם עוד גרוטאות שנעלמו לי מהראש בקיץ החם הזה בלי להותיר חותם ממשי על מחשבותיי.

אני מגיע לפתיחת העונה שמן ועייף ללא כושר משחק, כמו החלוץ שיגיע בקרוב למכבי, מקווה שמחר אחרי שנבקיע גול יהיה לי את הכוח לקום מהכסא, למלא את תפקידי כאוהד ולצעוק יששש בלי להתעלף בדרך.
כדי להיות כשיר למחר, בדקתי היום אם יכול להיות שנעלמה לי התשוקה. העליתי בראשי תמונות מאצטדיון ירוק ומלא וחולצות ירוקות עולות למגרש, וכמו נוירולוג שבודק תגובות עם פטיש על ברך, המוח הגיב, הגירה עלתה ממעמקי הגרון, הכל בסדר. אני עוד שם, עמוק שם.

כנראה עומס הדיבורים על מכבי הם אלו שמייגעים אותי. כנראה עם השנים נהייתי יותר מעשי, יותר תכל'ס. הבנתי שדיבורים לא הביאו אליפות, אפילו גול לא הביאו. מקסימום הביאו לתודעה עוד שם של חלוץ מאי-שם שעבר לאי-שם ובדרך נחת לנו בתוך עיתון או ידיעה אינטרנטית.

אמנם מה שאני עושה עכשיו זה מייצר עוד דיבור על מכבי וקצת כורת את הענף שממנו ייצרו את דף האינטרנט הזה, אבל מה אכפת לי. כי הרי למה התכנסנו פה כולם? האם באנו לזיין או באנו לזיין במח?
אז יאללה מכבי, חלאס דיבורים. תלבשו את המשבצות הירוקות שלכם, תקשרו את הפקקים לכף הרגל, תעלו עם רצח ברגליים וצאו לזיין את כולם בשבילנו ביציע, כדי שנפסיק לדבר ונפסיק לברבר ונוכל סוף סוף להתחיל לשיר.

***

מצטער שאני מביא פה לטקס פתיחת העונה את הצהוב הזה, אבל יובל בנאי תמיד עושה לנו זיכרונות טובים, אז תעצמו עיניים, תקשיבו ותדמיינו את החביבתי שלכם לוקחת אליפות על הראש של החביבתי שלו.

.

*
מתי סין-קרונה