הסיפור המופלא של בנג'מין ביטון

איזה משחק היה לנו היום! קצבי, מותח ורב תהפוכות. מכבי שיחקה היטב ושלטה במשחק אבל הצהובים הצליחו לעלות פעמיים ליתרון, בשתי ההזדמנויות הבודדות שהיו להם. מכבי לא נכנעה, הוכיחה אופי אמיתי כשהשוותה פעמיים, ולבסוף הבקיעה את שער הניצחון המוצדק ועלתה למקום הראשון, המקום הטבעי שלנו!

יש לנו קבוצה נהדרת. אפילו מרגשת. נתחיל בשוער הנהדר פוקס. לא יודע אם זה ה"פוקס" הכל כך קלאסי או התספורת הג'ינג'ית ששואבת השראה מסרטי "אסקימו לימון", אבל הוא מזכיר את השוערים המיתולוגיים שרואים בסרטי כדורגל נדירים משנות ה-50' וה-60', כל הגורדון-בנקסים-לב-יאשינים האלה. וחוץ מהשם והג'ינג' והתספורת הוא גם שוער מצוין! תראו את הסרטון הזה ותגידו לי שהבחור לא נולד להיות כוכב. האנטמן בעצמו חונך אותו!

ההגנה שלנו חזקה מאוד וכמעט בלתי חדירה, וכאן נציין במיוחד את פיטר אליאס המעולה ואת יונתן לוי הנייד. בקישור משחק ים כהן המצוין, בעל רגל השמאל האדירה (דוגמה), שהוא בועט הבעיטות החופשיות ומרים הקרנות של הקבוצה, ונזכיר גם את נטע לביא היציב והאחראי. בהתקפה יש את עמית זנאטי הטכני להפליא, שאותי אישית מאוד הרשים ב 2-3 משחקים שלו שראיתי, אבל יש שרואים בו גרסה צעירה של חן עזרא, ונדמה לי שהם לא מתכוונים להחמיא.

וכמובן מוחמד עוואד, שהוא מכונת שערים בלתי ניתנת לעצירה. כבר עונה שניה ברציפות שעוואד הלז לא מפסיק להבקיע, וזה נראה מרגש ומבטיח – עד שאני נזכר שכל החלוצים בכל קבוצות הנוער של מכבי חיפה לא מפסיקים להבקיע (ונזכיר רק, מהשנים האחרונות, את גוזלן, וייסמן, חוגי, כוכב ואפילו רז שטיין, שהוא בכלל לא חלוץ) – ואז הם עולים לבוגרים והופכים לחלוצים מחליפים אצלנו או פותחים בקבוצות קטנות. אז ניתן לעוואד את המחמאות אבל נתרגש קצת פחות, כי כנראה שבנוער זה קצת יותר קל.

אולי שמתם לב שהשמטתי שם אחד, כי מגיעה לו התייחסות נפרדת. ערן ביטון הוא תופעה ייחודית. שחקן שכבר עלה לבוגרים, נתן כמה משחקים לא רעים בכלל אבל בזמן שחברים אחרים שלו הצטרפו גם הם לקבוצה הבוגרת, הוא הורד חזרה לנוער, שם הוא מככב היום. יש האומרים כי הבחור פשוט הולך ונהיה צעיר יותר עם הזמן, מעין בנג'מין באטן של הכדורגל הישראלי – בנג'מין ביטון אם תרצו – ושבשנה הבאה הוא מועמד לרדת לקבוצת הנערים של המועדון, במטרה ללהטט בעוד כחמש שנים על חצאי-המגרש של משחקי קבוצת הילדים, להוביל את נבחרות הילדים של ישראל להישגים ואולי אף להימכר לאירופה כדי לבלות שם את שנותיו הראשונות, בהן ידהים ביכולותיו את שאר הפעוטות, שילמדו באותו זמן את יסודות המשחק.

אבל אני לא מאמין לשמועות האלה. אני מקווה שבמכבי ראו כמה הבחור מוכשר וטוב בכדורגל, והם פשוט לא רוצים שיעבור את ההלם של הסתגלות למשחקי הבוגרים המדכאים, והם מאפשרים לו לככב בנוער כמה שהוא יכול – עד שמגבלת הגיל כבר לא תאפשר זאת והוא ייאלץ לעלות ולקבל מקום של קבע על ספסל הבוגרת.

כך או כך, הוא שחקן אדיר ושווה לראות משחקים של הנוער רק כדי לצפות בו. וכאמור, הקבוצה כולה נהדרת, משחקת יפה לעין, מניעה כדור היטב במהירות ובתכליתיות, ופשוט כיף לקום בשבת לפנות 12 כדי לצפות בה. אז כל הכבוד לכל העושים במלאכה!

*

מאוחר יותר היום שיחקה הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה באצטדיון אבי רן נגד הפועל עכו. המשחק, שלא היווה אינדיקציה לכלום, סיפק לירוקים יריבה-בהזמנה כדי להשיג ניצחון ביתי ראשון העונה, עם שערים ראשונים לעיני קהל המנויים, ולהקנות לעצמם קצת ביטחון ושטף משחק שחסרו להם עד כה לקראת המשחקים הבאים. יצוין שבמהלך השליש האחרון של המשחק נרשם רגע נדיר העונה, כשהקבוצה סיפקה כמעט דקה שלמה רצופה של כדורגל איכותי.