כשהייתי ילד, לא הייתי מסוגל לשמוע את עצמי המבוגר יורד ככה על מכבי. צוחק, מסתלבט, מעליב, פוגע. אני הילד לא ידעתי לקבל. "בלי הורים ובלי מכבי", הייתי מזהיר, כשהיה מתחיל סשן העלבות שנגמר לרוב במכות. לא חושב שניצחתי בכל המכות על כבוד ההורים שלי, לא זוכר שהפסדתי פעם אחת במכות על כבוד מכבי.
"תגיד מכבי חיפה אלופה", הייתי חונק את המקנטר התורן, "תגיד מכבי חיפה אלופה יא זבל!". והוא היה מפרפר לי בידיים ומשתעל בחוסר אונים את המשפט ששמתי לו בפה.
אני הילד הייתי ודאי דוקר כבר את אני המבוגר על חילול הקודש. טוב, אני הילד גדל בדאון טאון קרית חיים בעוד אני המבוגר סרוח לי זחוח על איזו ספה מרופדת היטב באפ טאון חולון, ממלמל את עמיר לב שר: "כורסא נוחה היא התחלה של סוף" ומחכה לארוחת ערב.
יניב אומר שהיחס המזלזל למכבי מזכיר את השחורים שקוראים אחד לשני "ניגר" בחיבה, בעוד אם אדם לבן יקרא לשחורים "ניגר" יראה השחור לאדם הלבן איך הדם שלו ניגר. "אתה הרי לא צוחק על מכבי מול אוהדי קבוצות אחרות" הוא קובע, חצי שואל. אני מאדים מבושה. "הלוואי", אני עונה לו. "הלוואי שרק ליד אוהדי מכבי הייתי צוחק עלינו. אני צוחק עלינו לא רק עם אוהדי מכבי", אני מתוודה בחוסר נוחות, "אני מסתלבט עליה עם כולם. עם אוהדי הפועל, בית"ר, מכבי ת"א, אפילו מול אנשים שאין להם מושג בכדורגל אני זורק בדיחה על אוטו זבל ירוק. נראה לי שאני נשמע כמו אלו שבהלוויות לא מפסיקים לצחוק".
"זו תגובה פסיכולוגית ידועה", אומר יניב, ואני המבוגר מתחבא במחשבות מאני הילד, רק שלא יבוא ויראה מה נהיה ממנו, מה נשאר מכל המלחמות שלו על כבוד הקבוצה. בשביל מי הוא יצא לקרבות רחוב מדממים בערבות קרית חיים? הוא יושב לי שם בראש כמו פלמ"חניק זקן שנרמס על ידי אספסוף שרץ אחרי מבצעים בקניון, יורק לעברם: "בשביל זה הקמנו מדינה? בשביל זה נלחמנו?".
אני מנסה להרגיע את הילד בראשי: "ככה מבוגרים מנסים להעביר את הכאב", אני אומר לו. הוא לא מבין. מבחינתו כאב מעבירים כשמכאיבים חזרה לאויב.
הוא צודק. למרות שהוא ילד הוא צודק, אבל לי אין כבר את הכלים להכאיב לאוהדים שמנגד. ומכבי? כשאני חושב על הכלים שיש לה כדי להכאיב לקבוצות היריבות זה רק מזכיר לי עוד בדיחה.
***
רן שפירא הוא דבר טוב, שווה להתוודע. מוזר איך לא הגיע לפלייליסט של גלגל"צ למרות שלא קוראים לו בוסקילה. אני יושב באוטו, מקשיב לשיר, חושב על מכבי, חושב על אשתי. למי אני שר את השיר? לא יודע. ואז אני מדמיין את אשתי לבושה חולצה של מכבי וזה מתיישב בול על המילים. ההבדל ביניהן הוא שעם מכבי אשאר גם כשתרד ליגה, אשתי אף פעם לא תרד ליגה. תמיד תישאר אלופת ליגת העל.
מתי סין-קרונה
מצד שני 
מושלם מתי.
תגיד לאותו ילד שבלי הבדיחות לא היינו שורדים את הבגרות הזאת.
אהבתיאהבתי
מצוין מתי.
תנחומינו לילד. הלוואי שיכולנו לבוא לחזק ולצאת מחוזקים.
למכבי יש את הכלים להכאיב אבל אנחנו כבר מזמן עדר חיילים ללא גנרל במקום להיות חבורת לוחמים בכח העילית שהיינו.
הגלגל עוד יתהפך והאימפריה עוד תחזור במהרה בימינו. אמן
אהבתיאהבתי
תודה יניב, תודה פרלה. הילד כבר לא יבוא יותר. רציתי לסיים את הפוסט עם המשפט: מכבי לא תרד, פרלה הזכיר לי להיות פחות מזלזל ויותר אמיתי: ״האימפריה עוד תחזור״ זה המשפט שלא נפסיק לחיות לאורו, כמו יהודים בגולה: האימפריה עוד תחזור.
אהבתיאהבתי
נפלא.
אמא שלי כתבה לי בוואטסאפ שהיא אהבה את הפוסט ושגם היא הכירה ילד בדיוק כזה.
אהבתיאהבתי
מתי, יש סיבה למה אנחנו מתבגרים ולא נשארים ילדים לנצח
אהבתיאהבתי
הופמן, תגיד לאמא שלך שיש לה מזל שלא הכרנו בזמנים האלה, היינו כבר מקימים ארגון טרור.
עופר, התבגרתי ואני עדיין לא יודע מה הסיבה.
אהבתיLiked by 1 person