הפועל תל אביב – אנחנו: סיבה למסיבה

בפעם האחרונה שהיו בחיפה "תאומי מגדל", שלמה ניצן היה האסי כהן של המדינה, "סיבה למסיבה" השיגה רייטינג של הישרדות והאח הגדול ביחד, ושטיינהאואר ופליישר שלטו בצבע ושחררו את קורן אמישה וארי רוזנברג לצלוף שלשות. פאסט פורוורד 20-30 שנה קדימה, קצת למעלה לחורב, משם למטה דרך פרויד לכביש החוף וזום-אין לאצטדיון בנתניה: תאומי המגדל החיפאיים החדשים, דקל קינן וגליינור פלט, שולטים ברחבה כמו ג'ון טרבולטה מ"שיגעון המוזיקה" שפוגש את ג'ון טרבולטה מ"ספרות זולה". הפתרון לבעיית החלוצים של מכבי חיפה נמצא במקום היחיד שלא חיפשנו: למעלה. אחד מטיל צל עץ תמר, אחד הולנדי מעופף.

*

הבשורה הטובה באמת מהמשחק הזה מבחינתי היא שאנחנו לא קבוצה של שחקן אחד. ברצלונה הצליחה השבוע לנצח בקלאסיקו בלי מסי, ואנחנו, במשחק הרבה יותר חשוב (שגם הוא פעם היה סוג של קלאסיקו), ניצחנו כשאלירן עטר פרקטיקלי לא על המגרש. סימנים ראשונים לקבוצה בחיפה.

והנה עוד בשורות טובות: ריאן קיבל הזדמנות ונתן משחק לא רע ומלא ביטחון, למרות שגם הפעם נאלץ לשחק לא במקום הטבעי שלו (אפשר לקוות שזה סותם בינתיים את הגולל על שאלת בניון?). דגני נתן סוף סוף משחק טוב, ואפילו שכטר הראה ניצוצות של שחקן שאולי יום אחד עוד יהיה כוכב.

*

אבל מבחינתי זה היה ניצחון של השחקנים הזרים. אף אחד לא היה ענק – חוץ מולדימיר שהוא תמיד ענק – אבל כל אחד עשה סוף סוף את מה שבשבילו הביאו אותו לחיפה:

סטויקוביץ' בשביל הניסיון והמיקום האדיר שלו, שזה 99% ממה ששוער צריך (עוד 5% זה אינסטינקטים, עוד 5% זה ראש דפוק. ולסטויקו יש את כל החבילה).

ואליינטה בשביל חוכמת המשחק והאלגנטיות. משחק יחסית בינוני שלו, וגם בו הוא טוב יותר מרוב הבלמים בליגה, אם לא הטוב בהם.

אוברניאק בשביל הטאץ' ברגל שמאל. וההגבהה מלאת הטאץ' לדקל בשער הראשון, שפתחה את הסכר לאחרים, עשויה להתברר כאחד הנגיעות המשמעותיות שלנו העונה.

דרינצ'יץ' בשביל הארגון מאחורה והנעת הכדור. ואם במחצית הראשונה זה עוד היה ככה-מינוס, במחצית השניה זה כבר נראה הרבה יותר קרוב לקשר זר. אולי המשחק הכי טוב שלו עד עכשיו מכבי. בסדר, אני שומע את האובג'קשן שלכם ומקבל – אולי "טוב" זה מוגזם. אבל משחק שקט ויציב, עם ניצוצות של ביטחון של בעל בית (חוץ מעבירה מכוערת אחת והתעייפות לקראת הסוף, אולי כדי להזכיר לנו שזה עדיין לא זה).

ופלט בשביל הגולים – אז הוא הוסיף גם בישול. הוא היה פשוט מעל כולם. בכל המשמעויות האפשריות.

*

יצא שהייתי כמעט בכל המשחקים העונה, ולראשונה יצא לי לראות בטלוויזיה את "המשחק המרכזי", וצריך לומר איזו מילה טובה. איזה הבדל עצום בין דני נוימן (זוכרים?) בעמדת הפרשן לבין מוטי איווניר, הקולח, המעניין, אפילו – ירחם השם! – המשעשע. עמיחי שפיגלר הוא עוד לא יורם ארבל, אבל הוא בהחלט בדרך. ידען, עם עין חדה וטובה ובעיקר, כמו כל שדר טוב, יודע להרים להנחתות לפרשן שלצידו ולפנות לו את המקום.

*

מחר יש לי יום הולדת. וקיבלתי 0:3 ירוק! מה אפשר עוד לבקש?

האמת שאפשר לבקש עוד המון. אבל במצבנו גם ניצחון חוץ נגד יריבה לתחתית יכול להיות סיבה למסיבה. יותר משרציתי שיתנו לי מתנה, חששתי שאצטרך להעביר את היום הזה עם אותה באסה תת-עורית מוכרת של אחרי הפסדים, שבגילי כבר מתביישת להראות את עצמה על הפנים כעצב אמיתי כמו שנהגה פעם, אבל גם היום, ממש כמו לפני 20 שנה, מעיבה לי על הנשמה עד המשחק הבא. אז תודה חבר'ה. מחיאות כפיים לכולללללם, היישר מהסלון שלי.

ובכל זאת אבקש רק דבר אחד: המשכיות.

*

ואושר ובריאות וכסף וכל זה.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, תקשורת השרוכים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על הפועל תל אביב – אנחנו: סיבה למסיבה

  1. טל הבלגי הגיב:

    שוב חזרת להגזים בחיוביות ואנחנו נחזור להתפייט על כאב.

    המשחק היה בנתניה בכלל :)
    שכטר וריאן היו גרועים כמו כל שאר הקבוצה ולא ראויים לציון לשבח.
    אפילו איווניר לא ראוי למחמאות שלך.

    לא לא, אבל תמשיך.
    סטויקו אכן גדול כתמיד. ויוי היה טוב. פלט עשה מה שצריך. דקל "טעה" בהתקפה אותו מספר הפעמים שהוא טעה בהגנה, אבל יצאנו מזה בשלום.
    הכי משמעותי זה שאוברי ופלט מחזירים את הסיכוי שלנו לעשות משהו ממצבים נייחים.

    תרשום ניצחון אחד.
    עוד 7 נק' ב3 המשחקים הבאים, לפחות.
    זה יקפיץ אותנו כבר לפליאוף העליון, לא?
    הנה סיימתי באופטימיות.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      כן, אני יודע שזה היה בנתניה אבל הקבוצה היא, מטאפורית, באבי רן.
      אתה אוהב שאני מגזים במחמאות. אבל דווקא הייתי מאופק. קרא שוב. כמו ששנינו יודעים, כשאני רוצה להרעיף אני עף בהרעפות, לא מסתפק ב"לא רע" וב"הראה ניצוצות".
      וחוץ מזה ניצחנווווו! אז תן לחגוג יא מניאק קטנוני

      אהבתי

  2. מתי הגיב:

    סיימת לי את היום בכיף גדול הופמן. שכחתי כבר כמה זה כיף נצחון ועוד יותר כיף לקרוא את זה אחרי נצחון.
    יששששש מזל טוב הופמן.

    Liked by 1 person

  3. עידו הגיב:

    לגמרי הגזמת עם המחמאות.
    תכלס זה היה משחק גרוע מאוד, יש מצב ששברנו שיא באיבודי כדור מיותרים ועבירות לא מחויבות המציאות.
    לא חיברנו 2 מסירות רוב המשחק.
    במקרה כדור חופשי נכנס וזה רוב מה שצריך בליגה שלנו. טיפת מזל שתהיה לצידך.
    כולל מכבי ת"א שנעזרת מדי פעם באיזה קרן מקרית/פנדל גבולי כדי להכריע כשקשה.
    או ביתר עם נצחונות מגורדים ברגע האחרון.

    ריאן ודרינצ'יץ' לא נתנו משחק טוב ובטח שלא ראויים למחמאות.
    מקנא בך שאתה רואה כזאת רמה, שאני ממש לא מצליח לראות.

    אהבתי

  4. הופמן הגיב:

    טוב אני רואה שנהיה פה טרנד להגיד שנסחפתי עם המחמאות אז בואו נסתכל שניה מה באמת כתבתי:
    1. שהבשורה הכי טובה מהמשחק היא שניצחנו בלי עטר.
    2. שאפשר לבקש עוד המון, אבל במצבנו גם ניצחון חוץ על קבוצת תחתית הוא סיבה למסיבה (עידנתי את הניסוח כאן).
    3. חוץ מסטויקוביץ' (כמה עצירות אדירות) ופלט (גול ובישול) לא כתבתי על אף אחד שהיה טוב. ריאן לדעתי היה לא רע ובטוח בעצמו ודרינצ'יץ' נתן משחק שקט ויציב, יחסית אליו. אולי על שני אלה אפשר להתווכח, אבל "הגזמתי עם המחמאות"? כתבתי שהיה משחק טוב? איפה כתבתי דבר כזה?
    אולי השמחה שלי על הניצחון ועל כך שלא איאלץ להתבאס על הפסד ביום חגי, עשתה רושם כללי של פוסט חגיגי. אז אמנם הכל יחסי ומבחינתי 0:3 בעונה כזאת זו אכן חגיגה, אבל המשחק באמת היה גרוע. עם זה אני לא מתווכח.

    (וגם אם כן הגזמתי, אז מה? באופן כללי אנחנו נוטים כאן, כמו שטל כתב, להתפייט על הפסדים ולחגוג בנצחונות. זה חלק מהכיף, לא? בשביל טורים מושכלים ומחושבים יש את כל העמיר פלגים למיניהם)

    אהבתי

    • טל הבלגי הגיב:

      אני לגמרי בעד שתמשיך עם האופטימיות ותהיה אפילו פחות זהיר!
      ואפילו אמרתי את זה! :)

      אבל לפרוטוקול וגם כדי שנוכל להיות פעילים בעצמנו, אנחנו נדרשים להגיד את דעתנו!

      אפילו מה שכתבת על איווניר, ריאן ודרינצ'יץ' זו הגזמה בעיני, כן.

      מזל טוב ויום חג שמח!

      Liked by 1 person

      • הופמן הגיב:

        ברור שאני רוצה שתגידו את דעתכם. ואני הכי שמח שמגיבים פה, הרבה יותר מבפייסבוק או בטוויטר או בוואטסאפ. אבל כן חשוב לציין שהגזמות קלות לכאן ולכאן הן חלק ממהות הבלוג. It's in the game!
        בקיצור, נעשה עסק –
        אני אמשיך להגזים ואתם תמשיכו להגיב (:
        ותודה על הברכות 3>

        אהבתי

    • עידו הגיב:

      "סימנים ראשונים לקבוצה בחיפה."

      "אפילו שכטר הראה ניצוצות של שחקן שאולי יום אחד עוד יהיה כוכב" – פה היה נראה לי שאתה מגזים.

      אהבתי

      • הופמן הגיב:

        "סימנים ראשונים לקבוצה" זו הגזמה? אפילו לא כתבתי שיש קבוצה. וגם זה היה בהקשר של ניצחון שלא מסתמך על כוכב אחד.
        ולגבי שכטר – טוב זאת היתה בדיחה. הוא הרי היה כוכב פעם. זה כמו שאני אכתוב על להקה ששיאה מאחוריה שהם הראו ניצוצות של להקה עם פוטנציאל.

        אהבתי

  5. יניב הגיב:

    אם בהגזמות עסקינן, אז לדעתי זה היה המשחק הכי גרוע של ריאן ושכטר אבר. לא זוכר שום פעולה חיובית.
    מצד שני (וווהו חגיגי), מכ'פת לי. ניצחנו!!! כשכבר כמעט ושכחתי שקיימת תחושה כזאת. קצת חמצן לכבוד העצמי וקצת אסקפיזם מהמציאות הנוראית בה אנו חיים, כשכל יום עמוס בכותרות כואבות, המזכירות לנו שרוני לוי עדיין המאמן. (די נו הייתי חייב)

    הופמן, חבר, בוס וגיס, האופטימיות היא בדיוק הסיבה בזכותה התחברנו מלכתחילה. שמור עליה חזק אבל תמשיך לפזר אותה בלי חשבון. שיהיה יום הולדת שמח ושנה עמוסה בשמחות, לא חשוב באיזה גודל. אוהב אותך!

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      טוב די, עכשיו אתם מגזימים. המשחק הכי גרוע של שכטר אבר? כל המשחקים שלו מתחילת העונה (ואולי גם בעונה שעברה, אחרי הגול כשהגיע) היו יותר גרועים. בשלף אני יכול להזכיר את העבירה שבוצעה עליו והביאה להרמה של הגול הראשון, ובמחצית השניה דריבל יפה שלו שבסופו שחרר לריאן לבעיטה.
      לגבי ריאן, בהתחשב בכך שתורגל באגף כל השבוע (והספיק לשחרר מסירה יפה משם עוד לפני הפציעה של קריאף) ונאלץ להעביר את המשחק באמצע, הוא תפקד לא רע בכלל בעיני. אבל אני מבין שאני במיעוט וזה בסדר.
      תודה רבה על הברכות כאן ובפייס! אוהב מאוד ושמח שזכיתי לעבוד איתך. עם שניכם (:

      אהבתי

  6. PERLA הגיב:

    מזל טוב הופ
    היינו ממש לא טובים אתמול אבל מאד מוטיבציוניים (סוג של ציוניים?!)
    ריאן איבד את התפקיד שלו לאחר החילוף הכפוי וזה מאד חבל כי לדעתי הוא יכול להיות הבירם כיאל של עונתו האחרונה של רוני לוי בסבוב הקודם (איזה תחביר ומשפט מתוסבך. סליחה)
    שכטר זקוק לאבחון בתחום האפילפסיה למרות שהוא באמת עושה השתדלות. זה עוזר לו כמו ההשתדלות של עזרא ואבוחצירא מול בורא עולם.
    דגני הרבה פחות טוב כמגן
    בקיצור, שממש, אבל ממש לא יעלה לנוו לראש
    ותאומי מגדל במכבי זה קודם כל קוק וטרי (אולי קצת לפני זמנכם. וגם האווי לאסוף מנוחתו עדן)

    Liked by 1 person

  7. הופמן הגיב:

    והנה ניתוח סטטיסטי של המשחק, בבלוג רציני שמומלץ לעקוב אחריו

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s