אוהדי הפועל חיפה נמוגים לאיטם. זה עצוב. פעם, כשהייתי ילד, היו הרבה מהם. כל כך הרבה עד שרציתי שימותו. הם היו מסתובבים סביבי, חמושים במשקפיהם האינטלקטואליים, מלאים בעצמם. כשלא הלך להם בכדורגל הם קראו לי אספסוף, אוהד הצלחות. כשהלך להם, ברגעים המעטים, היה להם חיוך מרוצה כזה של עליונות, של קטנים וצודקים, של… נו כאלו שבא לך לתת להם סטירה.
בשנים האחרונות הם הולכים ונמוגים לאיטם, אולי זה בגלל שאני לא מסתובב כבר ברובעים בהם שלטו. אלו מהם שאני מכיר מזדקנים, מזדקנים מהר. לאהוד קבוצת כדורגל כמו הפועל חיפה לא עושה טוב לעור הפנים. השיער מלבין, כרטיס קופת חולים כללית מונח בארנק מעל המנוי להפועל, מוכן לשליפה בכל רגע. משהו בריבוי הטבעי שלהם הולך ופוחת. פה נולד תינוק, שם לובש חולצה אדומה עושה דרכו לראשונה לאצטדיון, אבל נדמה שאוהדי הפועל חיפה הם עם שבחר להכחיד את עצמו בשל חוסר תוחלת.
*
הבכיר שבהם מת השבוע. כמה אהבתי אותו. אמיר גוטפרוינד היה הסופר הראשון שמילותיו גרמו לי לקרב ספר לפה ולנשק את המילים, נדמה לי שאפילו ניסיתי עם לשון עד שאותיות הדיו מיררו את פי מבכי. עשיתי אהבה עם כל אחד מחמשת ספריו, הוא היה עבורי גדול הסופרים והוא היה אוהד הפועל חיפה. קינאתי שיש להם אותו, את האיש הצנום והעניו הזה שנתן גושפנקה לזחיחות דעתם האינטלקטואלית, ליכולת שלהם להגיד: "לנו יש את גוטפרוינד, מי אתם בכלל?". רציתי שהוא יהיה משלנו, שיעקב שחר יחליט להכניס את היד לכיס ובמקום לקנות עוד כמה קילו של שחקני כדורגל במשקל יקנה את גוטפרוינד וישים אותו ביציע שלנו. זה לא יקרה, זה כבר לא יכול לקרות, גוטפרוינד מת.
תעשו טובה, אוהדי הפועל חיפה, תתרבו, תמשיכו, בחרו בחיים, גדלו עוד ילדים זקופי אף, מורמים מעם, אצילים בעיני עצמם ואכולים מחוסר התוחלת של אהדה לדבר הלא חשוב הזה שנקרא הפועל חיפה, בבקשה, תתרוממו מעל הידיים המורמות שלכם לכניעה, תשרדו, כי בלעדיכם מה שווה הקריאה: "למה אין הפועל בחיפה?"
היא לא שווה כלום כשבאמת אין הפועל בחיפה.
***
גוטפרוינד הלך לא רק לאוהדי הפועל, הוא הלך לכולנו. לנו, אוהדי מכבי חיפה ולכולנו יש עוד להמון המון זמן את יהודה פוליקר יבדל"א שישיר לנו, אוהדי מכבי, אוהדי הפועל, על הימים העגומים שאנחנו עוברים עם קבוצותינו.
"אך בכל הדרכים, מעולם לא אבדה לי דרכנו
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו
והיה לנו רע, ואהבתי אותך לא פחות"
(מילים: יענקל'ה רוטבליט)
*
מתי סין-קרונה
מצד שני 
מתי, אמרתי לך בוואטסאפ ואומר לך גם קבל עם וקוראים – נהדר. אולי הפוסט הכי יפה שלך. יש משהו באנשים כותבים שנותן השראה מיוחדת גם כשכותבים עליהם.
ואני מחכה כבר לספר הראשון שלך.
אהבתיאהבתי
וואלה, הרשומה הזו לקחה תפנית לא צפויה. גאון
מאוד מאוד מרגש.
אהבתיאהבתי
הופמן, טל ממש תודה.
הופמן, לא יהיה. מספיק טוב לי עם התהילה מהבלוג.
טל, וואלה, קראתי עוד פעם, חיפשתי ת׳תפנית לא מצאתי. אתה גאון!
אהבתיאהבתי
תכתוב תכתוב
מופתי ( בחולם)
אהבתיאהבתי
אומרים שאם לא היה גרוע מדי פעם, לא היינו יכולים להעריך רגעים מדהימים. ככה זה עם אוהדי הפועל, בדיוק כמו שכתבת.
כואב על גוטפרוינד ז"ל.
גם לנו, מתי, יש כותבים גדולים, מתי.
אהבתיאהבתי