אנחנו – קרית שמונה: מדעי הרוח

האמת שבמהלך המשחק לא כל כך ידעתי מה אכתוב עליו: מצד אחד שער מיותר ואז הרבה חוסר אונים ומשחק מפוזר ועוד הפסד שמחזיר אותנו שמונה צעדים אחורה; מצד שני השחקנים כן ניסו ויזמו והתקיפו ואם היו מבקיעים לשוער המצוין הייתי דווקא די גאה בהם; ומצד שלישי רוח אימתנית שהסיטה כדורים קדימה ואחורה והצידה ולמעלה ולמטה כרצונה והפכה את המתרחש על הדשא למוזר וכאוטי, למעשה המשחק נהיה כל כך משונה שאפילו מארק ואליינטה נראה בו לרגעים כמו שי מימון.

אז חשבתי פשוט לכתוב משהו סביב כל העניין של הרוח ואפילו הכנתי לי רשימה של משחקי מילים עם "רוח" שאפשר להשתמש בהם. יש המון, אתם יודעים? אנשי רוח וכלבי רוח ועלים ברוח וארבעת הרוחות ושושנת הרוחות ולכל הרוחות ותיפח רוחי ותיקח אותי הרוח ורוחות ושדים וללכת נגד הרוח ולהשתין נגד הרוח וזרעים ברוח ורוח הקודש ורוח ים ורוח קדים ורוח בוקר וכוסות רוח ומשיב הרוח וזורע רוח ורוח טובה ורוח רעה ורוח-רוח-למה-לא-תשכב-לנוח וכמובן "רק בגלל הרוח", חביבם המאוס של עורכי המוספים באשר הם.

*

וכשהמשחק נמשך והתסכול גבר אפילו נזכרתי במשל שמתאים לעונה הזוועתית שלנו, ההוא על החזרזירים שבונים בתים והזאב בא ונושף בהם רוח ומפרק אותם, ורציתי לכתוב שהבתים האלה דומים לתירוצים שמקימים צוות האימון שלנו אחרי כל משחק, בכל פעם תירוץ אחר וכל אחד רעוע מקודמו, פעם השחקנים לא ממושמעים ופעם השופטים לא נותנים כבוד ופעם לא היתה רגל מסיימת ופעם לא היה לנו מזל ולבסוף, תירוץ יום הדין, התירוץ שמייתר את כל שאר התירוצים – המטרה שלנו בכלל לא היתה אליפות אלא  בניית הקבוצה מחדש, בהתבסס על שחקני הבית, ולכן צריך להשלים עם העונה החלשה;

וכבר כתבנו שזה שקר מרגיז במיוחד כי כולנו יודעים שזו לא היתה המטרה, אולי בסוף ייצא מתוק מעז איכשהו אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן, בסופו של דבר אנשים יפסיקו להאמין ויפסיקו לבוא לתמוך בקבוצה, והם אכן הולכים ופוחתים, ואפשר להאשים בכך את הרוחות העזות אבל אי אפשר להאשים את האוהדים, אני חושב שהם הראו מספיק אורך רוח עד עכשיו מול היכולת הדלה, וכולנו יודעים שאם הקבוצה היתה נראית אחרת גם הם היו מפגינים רוח ספורטיבית ובאים בהמוניהם, גם בגשם וגם בסערה.

ורציתי להוסיף את דעתי, שכמו שהקבוצה נראתה היום היא לא בנויה על שחקני בית, למעשה נראה שהיא לא בנויה בכלל, אלא רק  איזה צירוף מקרי וארעי של מרכיבים שהועמדו זה לצד זה, והצירוף הזה מתנודד וקורס עם כל משב רוח קל; ושאם הקבוצה בכל זאת בנויה על משהו כרגע, הרי שזה על יכולתו של שחקן אחד, לכל היותר שניים, ואם אחד פצוע והשני לא במיטבו אז לא נשאר כלום, רק צירופי מקרים, וגם זה צריך להספיק בליגה הגרועה הזאת למקום שלישי, אבל הנה, עינינו הרואות, אפילו את זה אנחנו לא מצליחים.

*

ובכן, חשבתי לכתוב משהו כזה אבל המשחק, איך אומרים, הוציא לי את הרוח מהמפרשים, ובמילים אחרות, הרס לי את מצב הרוח, ואם נעזוב לרגע את עולם הרוח, פשוט לא היה לי כוח לכתוב, ללמדך שכשאין כוח שום רוח לא תעזור, וכבר התכוונתי לוותר לראשונה העונה על הפוסט שאחרי המשחק.

אבל אז, למרבה המזל, עברתי לראות את קבוצת הכדורסל; וזו הרימה מעט את רוחי כשהזכירה לי רוח קבוצתית מהי והראתה איך מנצחים משחק עם 10 אחוז כישרון ו-90 אחוז רוח לחימה. וקבוצת הכדורסל עזרה לי להדחיק קצת את קבוצת הכדורגל אל אחורי המוח ולסיים את היום הזה, בכל זאת, עם מעט שאר רוח, ואם תרצו, היא הקלה מעט על מורת הרוח, והחליפה אותה ב – טוב לא ממש החליפה, אולי רק הכניסה בה קצת – קורת רוח. ורוחי שכבר נפלה שוב קמה והתיישבתי לכתוב ולכן אתם חוזים בפוסט, ואפילו לא כזה עצוב, אולי קצת מיואש ומתוסכל אבל פוסט כתוב, עם מילים ומשפטים, וכל עוד אנחנו כותבים, משמע יש בנו רוח חיים.

*

וברוח אמביוולנטית זו נמשיך אל משחק הגביע, עם אמונה בלבנו ותפילה חרישית לרוח – שאחריו לא נגיד אף מלה על רוח ולא נעסוק בדברים שברוח, ובמקום זה נחגוג ניצחון מוחשי וארצי וגשמי מאוד, ושתהיה לנו סוף סוף קצת נחת רוח, כי מגיע לנו כסססאמק.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה ארס בלוגיקה, בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, ירוק עם כדור כתום, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על אנחנו – קרית שמונה: מדעי הרוח

  1. לא חשוב הגיב:

    ממש מייאש.
    יש לי מספר תהיות לא פתורות.

    א. מה למען השם עושים שם באימונים. הקבוצה הזו הכי לא מאומנת שיש, באירוניה אפשר לומר שהיא מאומנת למופת בלהיות לא מאומנת. אנקדוטה קטנה לכמה הקבוצה הזו לא מאומנת – 3 או ארבע הרמות קרן רצופות של ריאן זהות להחריד בלא להצליח להתרומם מעל השחקן הראשון.

    ב. מה עובר לשחר בראש. מה מחזיק אותו שם. למה הוא צריך את זה? למה אנחנו צריכים אותו? האם לא חבל על כספו ועל שמו הטוב? האם הוא באמת נהנה להיות אסקופה נדרסת? האם הוא החליט לעת זקנתו להיות לעג וקלס ולמות כצדיק נסתר? מה הולך שם?

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      מסכים עם א'. הפארסה עם ריאן היתה מביכה. ולצערי הקבוצה נראית לא מאומנת כבר שנים. ואף על פי כן אני לא מסכים עם ב'. אני חושב ששחר עדיין תחרותי ואת מה שהוא למד וגו'. מקווה (וסומך עליו) שהוא מסיק את המסקנות ועושה את השינויים הנדרשים.

      אהבתי

  2. JB הגיב:

    הזדמן לי לבקר בשני אימונים בתקופה האחרונה והתמונה איננה שונה מהמציאות אמש…. אימונים שבלוניים עם אוירה עצובה…. אין קשר משמעותי שעושה משחק והרוב אלתורים של בניון ועזרא , לטווטחה אין חשק, אוראל דגני לא סוגר טוב ולא יודע להגביה, אוברניאק לא מחובר לכלום ומאבד כדורים בלי סוף, שכטר מחטיא ממטר (ברוך שפטרנו…) עטר כמו ווינסטון בוחארדה במילאן עושה פרצוף של "כואב לי", מעביר כרטיס ולוקח משכורת ובוקולי עסוק ב"דאחקות" כי ברור לו שכמו אצל חרזי, בסוף הבוס פצפוני יצלצל לאיזי ויקנה את חן דלמוני. ואגב, יוסיפוביץ והירש נראו מצויין בשני האימונים אבל אצל "המאמן" הזה זו לא ערובה לחולצת הרכב.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      לשם האיזון אזכיר את ג'אבר ולביא, שנראים לא רע, לביא במיוחד, וכרגע מחזיקים את הקבוצה על הכתפיים. אבל לגבי השאר אני די מסכים, אפילו לגבי אוברניאק (עם כל הצער שבדבר).

      אהבתי

  3. טל הבלגי הגיב:

    שחקנים שהם כמו אסירים, אוהדים שהם כמו אסירים.
    ככה זה נראה. הר געש כבוי, רדוף רוחות סהרוריות שמשקולות דמיוניות מאטות אותן.

    לפחות נזכה בתואר הקבוצה ההזויה. גם את יואב כץ כבר ניצחנו.

    Liked by 1 person

  4. mhfcball הגיב:

    דבר ראשון , אל תיפול רוחך

    שמח שהבאת את ההשוואה לכדורסל
    לא שמח שאתה חושב שההבדלים זה "רוח לחימה" ואני אסביר.
    קח לדוגמה שחקן כמו קולמן, שחקן שאני מאוד אוהב לראות, הוא יודע שבמשחק אחד הוא אמור לרוץ מנקודה A לנקודה B ולעשות פעולה מסוימת, שחקן כמו קולמן, איש עבודה העושה את זה, עושה את זה דקה 1, עושה את זה דקה 38, תמיד באותה רצינות, תמיד באותה כוונה, לא משנה מה הדקה, לא משנה מה מצב הקבוצה, לא משנה אם באותו משחק הוא שיחק 10 דקות או 25 דקות, לא משנה אם הקבוצה מובילה ב-5 או בפיגור 15.
    זאת העבודה שלו, על זה הוא עבד באימונים כל השבוע, מזה הוא מביא לחם הביתה, אז הוא עושה את זה.

    ובמכבי חיפה כדורגל, נתחיל מזה שלא כולם יודעים איפה זה A, ולאיזה נקודה B צריך לרוץ
    ואח"כ כמובן, זה תלוי בזה, אם השחקן נכנס כמחליף, אם הקבוצה בפיגור, אם בא לשחקן בכלל לרוץ, וכמובן המחשבה, על מי כדאי ללכלכך אח"כ שהעיתונאים יפרגנו לי

    קראת לזה רוח של לחימה, זה לא לחימה, זה רוח של מועדון, רוח של שחקנים, רוח של מאמן שמתרגל פעולה X, Y פעמים.
    והכי חשוב ,רוח המפקד
    המשחק אתמול לא שוה מאף משחק בחודשיים האחרונים, מכבי חיפה נסה לשחק מהר בלי שכל, ולוקחת מה שנותנים לה, זאת לא קבוצה עם מתודות בהתקפה, עם הנעת כדור, עם תרגילים, עם שקט נפשי, או עם איכות.
    זאת קבוצה מרכז טבלה, שבעיקר בגלל המתקן והאוהדים תמצא את עצמה העונה במקומות 4-5, שוב
    ספוילר- גם עונה הבאה זה יראה בדיוק אותט דבר

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      אתה צודק מאוד, ובין כל הרוחות שזרעתי כאן שכחתי דווקא את הרוח הכי חשובה, שכתבתי עליה בפוסטים האחרונים ואני שמח שהזכרת אותה פה – רוח המפקד כמובן.
      אני מסכים גם שזו לא סתם רוח לחימה, זו רוח לחימה שהולכת למקומות הנכונים כי יש מי שיודע לנתב אותה אליהם.
      נותר לי רק לקוות שבניגוד לתחזית שלך, העונה הבאה כן תהיה שונה. אני מאמין שאנשים לומדים ומשתפרים – אולי גם המאמן ישתנה קצת, ואם לא אז אולי לפחות ניפול, במקרה או לא, על שחקנים שיוכלו להציל אותנו ממנו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s