אנחנו – הפועל חיפה (גביע): עליה ובעיות בה

אפשר להגיד בקיצור, כמו שאמר זיו בקבוצת האוהדים בוייבר (חפשו "מכבי חיפה") – "ובכן? עוד שלב בגביע, ואלו החדשות הטובות היחידות".

ואפשר להרחיב ולומר ש

צריך הרבה סבלנות בשביל להיות אוהד של מכבי חיפה בגרסת רוני לוי. והיום היה צריך אותה יותר מתמיד, כי זה היה משחק רונילויי טיפוסי.

לוי דוגל בהסתגרות שמרנית אחרי גול יתרון, ובמשיכת היריבה לחצי המגרש שלנו כדי לצאת למתפרצות. הבעיה הראשונה כאן היא שזה משעמם. הבעיה השניה היא שהשחקנים שלנו עוד לא מספיק טובים בללחוץ את היריבה בשביל אשכרה לחטוף את הכדור. בעיה שלישית היא שכשזה איכשהו כן קורה, השחקנים לא ממש יודעים מה לעשות במתפרצות. כך שגם איפה שהשיטה המשעממת של לוי אמורה להפוך למלהיבה, הקטע המלהיב נשאר על הלוח בחדר ההלבשה.

במשחק עומד כשהכדור אצלנו, הרעיון המרכזי, אם אני מבין נכון, הוא הנעת כדור. גם פה, כמובן, צריך סבלנות. הבעיה כאן היא שהקטע בשיטת משחק כזו, שהאידאל שלה הוא הטיקי טאקה של ברצלונה כמובן, הוא שאתה כאוהד מקבל פיצוי על כל הסבלנות שהפגנת, כשפתאום נמצא הסדק בהגנה וכהרף-עין הכדור נשלח לאזור הזה ובכמה מסירות מהירות בנגיעה אחת אתה חוזה בגול או לפחות בהזדמנות טובה שהיא תוצר של מהלך קבוצתי מרהיב.

יש צורך לציין שגם זה לא ממש קורה במקרה שלנו?

אז נשארנו עם שיטה הגיונית על הנייר אבל מלאה בעיות על הדשא במקרה הטוב, ומשעממת להחריד עד קשה לצפיה במקרה הרע. ובכל מקרה, נשארנו עם משחקים שמוציאים לנו את המיץ ומותחים את סף הסבלנות שלנו עד הקצה.

*

עוד בעיה במשחק ההסתגרות המתוחכם הזה, שכל מטרתו היא למשוך את היריבה בערמומיות לצאת קדימה ולהפקיר את ההגנה, הוא שכולם מבינים בדיוק מה אנחנו מנסים לעשות. אז אף קבוצה לא באמת מפקירה את ההגנה, אלא סתם מניעה כדור מולנו. יוצא שאנחנו רודפים אחרי שחקנים של הפועל פאקינג חיפה, כשהם אלה שאמורים לרדוף אחרינו.

בעיה אחרונה וחביבה נובעת מכך שכשיש לך שיטת משחק מסוימת למקרה של עליה ליתרון, אתה צריך גם שחקנים שמתאימים לשיטת המשחק הזו. הבעיה נוצרת במקרים כמו היום, כשאתה מבקיע גול בדקה ה-7, ועקרונית אתה מאמן שלא מחליף שחקנים לפני הדקה ה-60. כי פלט הוא אחלה חלוץ למשחק עומד, אבל בשביל מתפרצות צריך שחקנים יותר מהירים וזריזים, כמו גוזלן למשל. ואם אתה משחק על מתפרצות אבל משאיר על המגרש את פלט, אתה מפסיד גם את המתפרצות וגם את פלט.

*

עוד שלוש נקודות:

עטר. נחמד שאנחנו יכולים לנצח גם כשהוא עולה מהספסל לקראת הסוף. הוא צריך לראות שלא עליו קמה ונופלת הקבוצה (ולא רוצה לחשוב איך היינו מסתדרים אם בניון לא פורח פתאום). אבל זה נורא לראות אותו כל כך מנותק מהשאר. אם כתבתי לא מזמן שההבדל בינינו למכבי ת"א הוא ההבדל בין המשחק האנוכי של עטר למשחק הקבוצתי של זהבי, אתמול זה הרגיש לי כאילו שבזמן שבאר שבע מנסה לשחק אותה גולדן סטייט, אנחנו משחקים בידודים סטייל קליבלנד. אלא שלנו אין לברון, רק אלירן.

פלט. כשהוא הגיע חשבנו שהוא הולך להיות אימת הבלמים ברחבה עם הגובה הזה. עם הזמן הסתבר שהוא אולי הכי גבוה בליגה (?) אבל הוא אפילו לא הנוגח השלישי בטיבו בקבוצה (כי אפילו יוסי עולה עליו). מה שכן, יש לו את משחק החזה הכי טוב בליגה. כלומר הוא מוריד לעצמו יופי את הכדור עם החזה – ובמילא זה בגובה של הראש של השחקנים האחרים. ויש לו טכניקה טובה יחסית לגובהו. ובליגה שלנו, יחסית לרוב השחקנים. וראינו גם כשהיה בב"ש וגם היום שיש לו בעיטה טובה מרחוק. אז יופי, יש לנו חלוץ מחליף מצוין לעונה הבאה.

ג'אבר. מישהו חייב להגיד לו להפסיק לנסות להעביר שחקנים כשהוא קרוב לשער שלנו. כבר קיבלנו יותר מגול אחד בגלל זה העונה, וגם היום זה לא היה רחוק. אז זה נחמד שהוא מנסה לצאת להתקפה מהירה, אבל זה לא שווה את הסיכון באיבוד כדור כשכולם כבר בדרך למעלה.

ואפרופו ג'אבר, בחמש הדקות האחרונות שיחקנו במערך שהצית לי את הדמיון: מויאל ונטע היו שניהם קשרי האמצע וג'אבר, לטעמי מוסר העומק הטוב ביותר שלנו ואולי השחקן עם ראיית המשחק הכי טובה אצלנו אחרי יוסי, שיחק מתחת לחלוץ. בחמש דקות זה לא הספיק לייצר כלום אבל אהבתי את זה מאוד, כי זה מראה שרוני לוי מבין שג'אבר הוא הרבה יותר פליימייקר מקשר אחורי. אז שמעתי היום שוורמוט מועמד להגיע בדיוק לעמדה הזו, וזה משמח אותי (אני מאוד מחזיק ממנו וכבר עשר שנים מת שהוא יגיע אלינו). אבל אם לא – אשמח אם ינסו שם את ג'אבר. במיוחד אם הם לא מתכוונים לתת אף פעם צ'אנס לערן ביטון.

*

בסיום המשחק השחקנים התיישבו על הדשא מול האוהדים בטקס שהולם יותר זכיה בגביע או לפחות ניצחון במשחק עונה. זה היה קצת מוגזם בעיני בשביל ניצחון כזה, אבל שיהיה להם לבריאות. ראו עליהם כמה הם רעבים לחגוג עם הקהל. יאללה, תביאו ת'גביע, ונראה לכם מה זה חגיגות.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אנחנו – הפועל חיפה (גביע): עליה ובעיות בה

  1. מתי הגיב:

    יצא טוב מאוד. הדבר שהייתי צריך לפני השינה. פלט חלוץ מצויין רק צריך מישהו שיעמוד לידו כשהוא מקבל כדור. כל עוד אין לו אופציית מסירה חבל על הזמן של כולנו. שים לב שהיום שיחקנו עם השוער השני, המגן ימני השני, המגן שמאלי השלישי, והקשרים האחוריים החמישי והשישי והקיצוני השמאלי השני

    Liked by 1 person

  2. JB הגיב:

    רוני שבלוני עדיין מוכיח שלמרות 3 חודשי הכנה הקבוצה לא מאומנת. ברבע שנה האחרונה פלט כדרר ליד הקווים והקבוצה לא מצליחה כבר חצי עונה לסיים מתפרצת. ואגב, רק אני שמתי לב שעטר לא עלה בסיום לחגוג עם השאר?

    Liked by 1 person

  3. יניב הגיב:

    מסכים וחוזר על כל תו שכתבת. טוב, למעט העניין עם ורמוט. רק לא ורמוט.

    ניסיתי מאוד לצרוח בגול ולא הצלחתי. ואז נזכרתי שאני חולה מת כבר חודש והאנטיביוטיקות שאבו ממני כל סממן חיים. ואז גם הסתכלתי על השעון שהראה דקה 7, ואמרתי לי בלב: אוי שיט.
    אני חושב שביום שנוביל 2-0 ממשחק התקפה נכון ומלהיב, רוני לוי יבקש מהשוער להשמיט איזה כדור בכוונה או מהבלם לעשות פנדל מטופש, רק כי אין לו מושג מה עושים עם כל הטוב הזה שנקרא מומנטום. במצב של היום אנחנו שמים גול, וכמו תייר בלונדון, לא מפסיקים להסתכל על השעון.

    ברשותך אני מוסיף עוד 2 נקודות.
    לביא.
    ואליינטה.
    (אייקון של לב ירוק)

    Liked by 1 person

  4. הופמן הגיב:

    תודה חבריא. רק בריאות יניב

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s