בית"ר ירושלים – אנחנו: עשו לנו בית ספר

זה יהיה מהיר וקצר כי ההתעללות הזאת היתה ארוכה וכואבת מספיק. לא נוצחנו ולא הובסנו: הושפלנו טוטאלית מול קבוצה שהפגינה מולנו עליונות מוחלטת, שביטלה אותנו לגמרי כאילו היינו חרק תחת מגפיה.

פתחנו את העונה בשרשרת הפסדים מביסים על האפס, אבל זה היה בעיני המשחק הכי עלוב שלנו השנה, ללא תחרות. מהשער השני של בית"ר זה היה ברור לכל מי שנכח במשחק ולכל מי שראה אותו בבית שאין לנו שום סיכוי לחזור. איזה לחזור? אפילו לא לבעוט לשער. חגגנו כשהצלחנו להגיע לרחבה.

זה היה המשחק הכי נרפה שאני זוכר ממכבי. כולם היו חלשים להחריד ונזכיר אותם בשמות, לדיראון: סטויקוביץ' שעוד לא חזר מהטיפולים; משומר שאחראי לשער הראשון (וכולנו יודעים שאם דגני היה שם היה קורה בדיוק אותו דבר); ואליינטה שאחראי לשלישי ונראה כמו חצי השחקן שהתחיל את העונה; טוואטחה שהתחיל את המשחק עם פדאלדות והמון ביטחון אבל אחר כך נטחן בהגנה ובהתקפה לא העביר מסירה אחת פנימה; נטע שהיה אחד השחקנים היותר יציבים שלנו העונה והיום ניגף כפרח עדין מול שיירת טנקים; ג'אבר שלא הפסיק לאבד כדורים, שאיבוד אחד כזה שלו הוביל לשער השני ושבאופן כללי עשה שירות נהדר לטוענים שהוא לא שחקן ברמה של מכבי; עטר האגואיסט ששוב שיחק לבד וניסה לקבל אדום בסוף, כמיטב המסורת, כדי לחמוק מההשפלה, וחבל שלא הצליח; ורמוט שנעלם וכשכבר כן הופיע ברוב טובו הביא יותר נזק מתועלת; פלט שנראה יותר כמו פליט מאשר כמו שחקן כדורגל. אה ואוברניאק. שכמעט שכחתי שהוא בכלל שיחק. ולא ייפקד מקומו של עזרא, שנכנס בשביל לעשות כמה תרגילים וירטואוזיים כאילו הוא במשחק ראווה ולא בתחרות, ובסוף כל תרגיל כזה מסר את הכדור ליריבה.

חוץ מדקל שהיה היחיד שאיכשהו הזכיר שמץ של משהו שקשור לרוח של מכבי חיפה, אף אחד מהשחקנים בירוק היום לא היה ראוי לחולצה שהוא לבש.

*

ועדיין, השחקנים לא האשמים המרכזיים באיך שנראינו היום, והחולשה האיומה שלהם במחצית השניה לא היתה בגלל חוסר כישרון, חוסר רצון או חוסר יכולת. הם פשוט נתקלו בחומה בצורה שהם לא ידעו לעבור, כי אף אחד לא טרח ללמד ולהכין אותם אליה. השחקנים של בית"ר היו בכל מקום, התנפלו על כל כדור, סגרו כל מסירה והשתלטו לגמרי על המגרש, עד שהשחקנים שלנו פשוט איבדו כל חשק לשחק. זה היה נראה כאילו שחקנינו הם ילדי כיתה א' שנתנו להם להשתעשע קצת עם הכדור במגרש בית הספר, עד שבאו הגדולים, לקחו להם את הכדור והתחילו לשחק מעליהם, מסביבם ודרכם.

כשהילדים בירוק מצאו את עצמם במצב הזה, בסביבות הדקה ה-30, הם התחילו באופן טבעי להסתכל אל הספסל לעבר המורה שלהם, בתחינה אילמת לעזרה. אבל המורה היה בעצמו המום. הוא לא ידע מאיפה זה בא לו, הוא לא היה מוכן לזה והוא בטח לא ידע מה לעשות מול זה. וכשלמורה אין אף פתרון לרפואה, כל הילדים עושים במכנסיים, וככה בדיוק זה נראה.

*
שאפו לבית"ר על משחק ענק שהוכיח שהיא ראויה למקום השלישי, שאפו לשחקנים שלה שעשו לנו בית ספר, שאפו להוא שלא עלה כיתה אצלנו וחזר כדי לנקום, ובעיקר שאפו לדראפיץ' שפשוט העביר ללוי שיעור בכדורגל. רק חבל שכולנו שילמנו את שכר הלימוד של המאמן שלנו. מילא אני, אבל למה האוהדים שנסעו למשחק היו צריכים את הזובור הזה?

יאללה, שיגיע כבר הקיץ והחופש הגדול. ושיהיה לכולנו בהצלחה עם הקידום של המורה הזה למשרת המנהל בשנה הבאה.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על בית"ר ירושלים – אנחנו: עשו לנו בית ספר

  1. עידו הגיב:

    "ההוא שלא עלה כיתה אצלנו וחזר כדי לנקום" – מפריעה לי לא פחות ההצלחה (או יותר נכון השתלבות בהרכב של קבוצת מקום 3) של אלעד גבאי, מזו של שכטר.
    מחרפן לראות שחקנים שיש בהם כדורגל, שהצליחו בסביבה אחרת, פעמיים (הרי גם בק"ש הוא היה לא רע והיתה סיבה שהוא הגיע אלינו), ורק אצלנו לא מצליחים לבוא לידי ביטוי. פשוט לתפוס את הראש ולהתחרפן.

    לגבי הציפייה לקיץ ולחופש הגדול – יש לנו עוד דרך ארוכה. מקווה שגם בגביע. מקווה שגם בפלייאוף עליון (וגם מאמין שכן, האמת). אבל אם כן – הפלייאוף יהיה ארוך ולא נעים, כנראה.
    כ"כ מתסכלת ההרגשה שלא התחזקנו בינואר בכלום.
    בחייאת רבאק, איזה כשלון זה לא לחזק כזאת קבוצה בינואר. ולו רק כדי לתת תקווה, כדי לתת לאוהדים סיבה טובה יותר לקנות מנויים לשנה הבאה.

    Liked by 1 person

  2. Nr הגיב:

    כמו שכתבת האשם בהפסד זה המאמן. בדקה העשרים הפסדת את מרכז המגרש אז החילוף שלו זה להוציא קשר שעוד משחק קצת באמצע ויורד להגנה והכנסת את עזרא. בדקות שזה היה נגד בני יהודה זה גם לא עבד.
    אני לא מבין את ההתלהבות מגאבר. כקשר אמצע הוא מאבד כדורים קלים מדי תוך כדי עקבים אבסורד לגמרי.

    לא ברור לי איך עדיין במשך שלוש שנים לא למדו להשתחרר משמירת לחץ. ואגב קינן לא היה משהו בכלל עשה יותר מדי רעש שלא קשור לכדורגל.

    Liked by 1 person

  3. שי הגיב:

    בית ספר של דראפיץ' לרוני לוי לפני הכל.

    Liked by 1 person

  4. הופמן הגיב:

    אני הולך ומקבל את התחושה שנפל דבר אתמול. ההלם של רוני לוי מול מה שבית"ר עושה לנו, התגובות של האוהדים, הקולות מתוך המועדון היום. יש מצב ששעון החול של לוי התהפך.

    אהבתי

  5. JB הגיב:

    עוד פוסט רהוט ואיכותי (-: מכיר לא מעט אוהדים שעד אתמול בערב "ישבו על הגדר" בעניינו של מר לוי, וזעמו ממש לא כ"כ על ההפסד כי אם על התובנה שמהאיש הזה כבר לא ניוושע…. אלא שמהנשיא הזה תקבל רק הודעות עמדה ולא הודאה גורפת בכשלון

    Liked by 1 person

  6. טל הבלגי הגיב:

    לבית"ר יש בעלים עם יותר מוטיביציה, קהל יותר פעיל, מאמן יותר טוב, שחקנים יותר טובים וקבוצה יותר טובה.

    זה הכל.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      אני לא מסכים איתך, אבל כשאני מנסה לחשוב במה אני לא מסכים איתך, אני לא בטוח: לא יכול לדעת למי יש יותר מוטיבציה, בהחלט יש להם אופי שונה. אני מעדיף את שלנו בלי שמץ של ספק בכלל. קהל – טוב היית חכם והשתמשת בתואר חמקמק. מאמן, שחקנים, קבוצה – אין לי מה להתווכח. הטבלה מדברת, והמשחק אתמול צעק את זה.

      אהבתי

      • טל (לא) בלגי הגיב:

        אני גם יכול שלא להסכים עם עצמי אבל אחרי ההלוויה של אתמול אני מעדיף להיות באבל.

        קבלת הפנים בארץ, בתחומי הספורט, היא גרועה ביותר :):

        Liked by 1 person

  7. mhfcball הגיב:

    הלוואי לרוני לוי היה יכולות אימון כמו שלך יש יכולת כתיבה

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s