מכבי פתח תקווה – אנחנו: תוכנית חצי כבקשתך

אז הניצחון על באר שבע קנה לנו שקט לשבוע וכמעט שעתיים. בדקה ה-73 של המשחק היום, רגע אחרי שהכדור עשה את דרכו אל השער בליווי המבט של לויטה ולבסוף פגש את הרשת, התחילו שוב הזמזומים. אמרנו וידענו וזה היה ברור כל הזמן ולרגע לא חשבנו אחרת. ומאותו רגע התפללתי שנעשה מהפך וננצח, כדי שנוכל שוב לסתום להם את הזמזמן ולהרוויח עוד קצת זמן-שקט.

אבל הכדורגל זו לא תוכנית כבקשתך, כמו שהיו אומרים פעם, ובזמן שדמיינתי איך אנחנו מנצחים ידעתי גם שאין סיכוי שזה יקרה – גם בגלל שאני מדמיין את זה, שכן ידוע שאם רוצים שמשהו לא יקרה, צריך לדמיין בדיוק איך הוא קורה. וככל שנקפו הדקות והכדורים שלנו סירבו שוב ושוב לנשק את הרשת, הלכתי והשלמתי עם כך שאנחנו הולכים להפסיד, וכבר עמדו בפתח המחשבות שאולי הם בכל זאת צדקו והכל היה סתם והתלהבנו לריק והנה תיכף נגמרת העונה.

אבל הכדורגל, מסתבר, הוא לפעמים תוכנית חצי כבקשתך, וחצי כבקשתי גוזלן השווה וזכינו בתיקו שבסך הכל הוא לא כזה נורא, במשחק לא קל בחוץ. וחבל שלא ניצחנו כי היינו עדיפים, אבל לפחות גם לא הפסדנו כי אז רק אלוהים יודע איך הזמזמנים היו מזמזמים.

*

אפשר לדבר על על אשמת לויטה בשערים, או על ההגנה או על העייפות של ואצק או על אוזלת הרגל של רוקאביצה או על קבלת ההחלטות של ריאן, אבל לא בא לי. אם היינו מפסידים לא היתה ברירה, אבל גוזלן השווה והעניק לנו את האפשרות לא לעסוק באשמה או בהתגוננות, ופשוט לקחת מהמשחק את מה שהיה בו טוב, ושמי שצריך למצוא את הבעיות ימצא את הבעיות וישפר, ואנחנו למה שנעסוק בדברים הרעים, במילא זה לא תפקידנו לעבוד עליהם באימונים, אז לפחות שנמלא את הזיכרון בדברים הטובים.

ומה שהיה טוב במשחק, וזה עדיין בהשוואה לעונה שעברה שעוד טריה בזיכרון, זה ששוב נראינו כמו קבוצה. ואם בעונה שעברה המאמן נראה כמו בעל בית מחוץ לקווים, אבל בתוכם כולם נראו אבודים, אז העונה נראה שיש בעל בית על המגרש, ויותר מאחד, וברור למי הכדור צריך ללכת ומי אחראי על בניית ההתקפות (זוכרים שכל התקפה שניה שלנו היתה מתחילה ממשומר?). וכשאני אומר בעל בית אני מתכוון לוואצק, ואני מתכוון גם לכך שאם הוא קצת עייף כמו היום, אז לא הולכים ישר לכדורים ארוכים מהמגנים אלא יש מישהו אחר שייקח עליו את המלאכה.

והמישהו הזה היה היום ורמוט. שהיה נהדר. ואתם אולי כבר יודעים שבעיני ורמוט הוא שחקן אדיר שהקריירה שלו מתפספסת בגלל הנטייה שלו להיעלם לחלקים גדולים של המשחק, ולהתעורר רק מדי פעם, ושאני מאמין שאם רק מישהו יידע לסדר לו את הראש, הוא יוכל לתת עוד כמה שנים גדולות באמת. כי יש לא מעט שחקנים ישראלים טובים שיכולים לכדרר יפה תוך כדי ריצה ולעבור שחקנים על ידי שימוש בתנופה שלהם ובמהירות – אבל אין עוד שחקן ישראלי שיכול לעבור שחקנים על מטר כמוהו, בלי לרוץ בכלל, ממש על המקום, או לחלק מסירות מדויקות כמוהו, או בכלל, לעשות מהלכים שאף אחד לא יכול לצפות מראש, לא השחקנים שמולו ולא המאמנים ולא הצופים.

והיום ורמוט נתן לי תקווה שמשהו שם בקופסה מתחיל להסתדר, אם באמת דברים יכולים עוד להסתדר בקופסה בגיל כזה. בתחילת המשחק היה לכך רמז מטרים כשהוא ירד לגליץ', והפעם אפילו גליץ' אמיתי, לא כזה כאילו-גליץ'-בשביל-הקהל, אלא אחד שנועד ממש לזכות בכדור, ובאורח פלא הוא אכן זכה בכדור. וכולם היו בהלם למאית שניה מהאירוע הנדיר ונדמה לי שדרך המסך גם שמעתי את הקהל באצטדיון מריע, מודע לרגע החד-פעמי.

ואחר כך הוא נתן משחק שלם טוב, לא חצי ולא רבע ובטח לא משחק רגיל, בו הוא מתעורר מדי עשרים דקות כדי לעשות איזה תרגיל וחוזר לישון, אלא משחק שלם טוב, אפילו טוב מאוד, והפעם זה גם לא היה על יבש כמו שאומרים בצבא אלא התבטא גם במצבים ממש, בהתחלה הוא סידר מצב מעולה לריאן ואז בישל גול לקהת, ואחר כך חדר לרחבה יפה וכמעט השאיר את רוקאביצה מול שוער ובסוף גם זרק את המגן שלו מצד לצד כמו יויו, לפעמים נדמה שהוא עושה את זה לא כי הוא צריך אלא סתם כי הוא יכול, ובישל לפלט את הבישול לגוזלן.

והיה כל כך כיף לראות אותו ככה, רץ ולוחץ על היריבים ועובר שחקנים ומחלק כדורים, ואת שיתוף הפעולה היפה שלו עם קהת, וזה עורר איזו תקווה כמוסה, שאולי בעונה שעברה פשוט לא היה לו עם מי לשחק אצלנו, ועכשיו כשיש לו את ואצק וקהת ועוד מעט יהיה לו את עטר, אולי הוא יהיה מי שהוא יכול להיות, ולא רק מי שהיה יכול להיות אבל תמיד היה חסר לו משהו.

ואם המשחק היום לא היה מקרי ומישהו שם בקבוצה שלנו באמת מטפל בקופסה שלו, אולי אפילו הוא בעצמו, והוא יהיה כזה, כלומר מה שהוא יכול להיות, אז אפשר אפילו להרהיב עוז ולקוות שתהיה לנו עונה ממש טובה.

*

ובסיכומו של דבר מצד אחד ירדנו לקרקע מהריחוף של אחרי באר שבע, שזה היה קצת צפוי ובכל זאת מבאס. אבל מצד שני שוב חזרנו מפיגור, שזה יפה ומשמח ומראה על ווינריות ותמיד טוב לגיבוש ולביטחון. ומהצד של הטקטיקה את שער השוויון שלנו עשו, חוץ מוורמוט, שני החלוצים שלנו, ואולי זה יגרום למולנשטין להבין שחלוץ אמיתי על המגרש זה רעיון מעניין שעשוי לעזור לנו להבקיע.

וביום שבת יש כבר עוד אחד. וחייבים לנצח. כדי שלמשחק העונה שלנו, שנמצא ממש מעבר לפינה, נגיע עם ביטחון.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על מכבי פתח תקווה – אנחנו: תוכנית חצי כבקשתך

  1. PERLA הגיב:

    מאד נכון ניר וגם מנוסח באופן מהנה לקריאה.
    מכבי נראית, סוף סוף, כמו קבוצה.
    עוד לא הכל מצליח אבל ברור מה מנסים לעשות.
    עוד לא ההרכב האופטימלי, לטעמי, אבל העיניים בוחנות.
    אני מרגיש שחלק מההתנהלות של רנה עוד בשלב ההכנות.
    הוא בודק את הכלים שיש לו ולדעתי מתעדף את הטווח הארוך על הקצר.
    אין לי הסבר אחר לכך שריאן בהרכב והאחראי הבכיר שלנו לשערי שדה פותח על הספסל.
    לטעמי פלט אמור להיות מולחם להרכב ומסביבו כבר אפשר לשקול חלוץ שני או או שחקן אגף או עוד קשר שרק יעשה מסאג'ים לאלה שנתפסות להם הרגליים. כשפלט על הדשא אנו מסוכנים וכשהוא נעדר זה פחות נהדר.
    וחייבים להסביר את הפאסיביות ההתקפית מצד המגינים שלנו. היו לא מעט התקפות שבהן פשוט התבקש לתת פס הצידה למגן בזמן עקיפה והוא פשוט לא בא.
    בכל מקרה רנה מחזיר לנו את החשק וזה כבר משהו.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      אני יכול להבין למה ריאן מקבל את הקרדיט. הוא עושה הגנה, והוא מרים טוב יותר מכל שחקן אחר שלנו (לא אתמול וגם לו שיש לו למי, שזו בעיה אחרת כשפלט על הספסל. אבל בכללי). בכל מקרה אני מניח שכשעטר יחזור הוא יידחק לאחורי הספסל.

      אהבתי

      • ניתאי הגיב:

        בכל משחק, גם חצי מתסכל כזה, מתגברת בי התקווה יותר.
        מאוד מחכה לרגע שבו נראה את עטר-פלט-ורמוט בחוד (למרות שזה קצת מרתיע בענייני הגנה) כשכולם בכושר.

        Liked by 1 person

  2. מתן גילור הגיב:

    תודה ניר.
    אני לא מסכים לגבי ורמוט. ארחיב על זה יותר בבלוג שלי, אבל לדעתי זה אותו ורמוט שמבריק פעמיים במחצית וגורם יותר נזק מתועלת בשאר הזמן. האם במצבנו משתלם שהוא יפתח למרות זאת? אני חושב שלא, אבל מבין את אלה שחושבים שכן. רק טוען שזה עדיין אותו שחקן של 2 פעולות חיוביות במחצית. הפעם חצי מהן היו שוות שערים. לא פעם זה דופק את כל שאר המשחק.

    Liked by 1 person

  3. יניב הגיב:

    יצאתי מהטלוויזיה עם רגשות מעורבים. כי אני רואה את זה. אני רואה שנבנה ואני רואה שיש קבוצה ויש גם שחקנים טובים, ואני רואה שהם עדיין לומדים את עצמם ואחד את השני, ואני באמת רואה את האור היפה הזה שהיה כבוי עד לא מזמן. אבל אני גם רואה את אותו מאפיין בולט שהרס לנו את כל העונות הקודמות – אין את המחץ הזה שגומר משחקים. אנחנו נעלמים בחלקים גדולים של המשחק ופשוט נותנים ליריבה לחזור ולהבין שאפשר להוציא פה משהו. אנחנו קצת כמו גילי ורמוט. אני רוצה שנהיה יותר כמו נטע.

    Liked by 1 person

  4. עידו הגיב:

    קרא לי המזמזם, הפסימי, משבית השמחות. אבל אני לא מסכים עם רוב הנקודות החיוביות שאתה מעלה.

    ריאן בעיניי פשוט לא מתאים למכבי. כן, הוא מהיר ועובר את המגנים שמולו בקלות. והוא באמת עוזר במרץ רב להגנה. אבל הטכניקה שלו עלובה. אין מילה אחרת. לדעתי הוא הרים בשנה האחרונה לפחות 50 פעמים לרחבה. הסטטיסטיקה שלו צריכה להיות משהו כמו אחוזים בודדים של דיוק. זה פשוט מתסכל כל פעם מחדש. כנל הסיומת שלו, הבעיטות שלו מרחוק, העזרה שלו בקרנות ולקינוח – הוא העיף אתמול בעיטה חופשית לשמיים.

    ורמוט – אני לגמרי עם מתן פה. הפעולה החיובית שלו אחת לכמה דקות פשוט לא שווה את הדקות הרבות שהוא מתהלך סהרורי על המגרש. דברים שלא רואים בטלויזיה. במחצית השניה, אחרי כל מתפרצת הוא פשוט נשאר להתהלך לאט ולנשום אוויר. מביך.

    דברים שאפשר להסכים עליהם: יש שיפור לעומת תקופת רוני לוי, הקבוצה נראית תוקפת וטובה יותר.

    שום מילה על העייפות של הקבוצה במחצית השניה. לראשונה השנה נראינו חלשים בהרבה במחצית בשניה מאשר בראשונה. במיוחד נטע וואצק, המנועים שלנו, עם משחק חמישי בשבועיים כל אחד (ועוד בשביל גביע הטוטו!)

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      סבבה, לא הבנתי רק את ה"שום מילה על העייפות". כתבתי שאני מעדיף לדבר על הדברים הטובים מאשר על הדברים הרעים, ואפילו הזכרתי במפורש את העייפות של ואצק כאחד הדברים הרעים.

      אהבתי

      • עידו הגיב:

        שמרוב שאנחנו מרגישים שיפור לעומת רוני לוי, ונותנים קרדיט גדול (ובצדק!) למאמן החדש והרעב שלנו, אני חושב שהעייפות של נטע וואצק שווה הרבה יותר התייחסות. זה תוצאה של התנהלות לקויה במשך שבועיים. ויש לנו רק 5 ימים עד המשחק הבא. הלוואי ולא נצטרך לדבר על זה בכלל במחזור הבא. הלוואי והיה מישהו שיחליף את נטע קצת באמצע. ורק אפשר לדמיין איך היינו עומדים בעומס אם היינו מעפילים לליגה האירופית. אני בספק אם היו מביאים יותר מעוד שחקן או שניים לחיזוק.

        יש לנו בעיה של איכות בהרכב ושל עומק בסגל. אפשר לקוות שבינואר נראה שינוי ברכש שמביאים.

        Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s