הפועל חיפה – אנחנו: השורה התחתונה

"במשחקים האחרונים זה היה נראה שאתם מתכוננים במיוחד לקראת היריבות, עם התאמות מיוחדות, כמו סאן מנחם באגף שמאל, ואחר כך ריאן כמגן ימני. והערב היה נדמה שפשוט באתם כמו למשחק הקודם, עם אותו הרכב באותו מערך ובלי הכנה מיוחדת, וחשבתם שגם כך תנצחו. אני צודק?"

כך – רק בצורה הרבה פחות שוטפת ובאנגלית די משובשת – שאלתי את רנה מולנסטין במסיבת העיתונאים אחרי המשחק. אני חושב שהשאלה שלי קצת עצבנה אותו. השאלות שנשאל עד אותו רגע היו עדינות ובנאליות למדי, והיה נראה שהוא לא ציפה לשאלה מתריסה כזו. גם הדובר דודו בזק נשא לשם שינוי את העיניים מהטלפון שלו, ונעץ בי מבט. "לא", ענה המאמן. "אתה לא צודק. התכוננו כמו תמיד. אנחנו מתכוננים לקראת כל משחק". הוא היה נרגז ופניו הסמוקות גם כך נעשו עוד יותר סמוקות מהרגיל, או כך לפחות היה נדמה לי. התכווצתי קצת בכיסא. "לכל משחק אנחנו באים מאוד מוכנים", חזר ואמר בכעס, כשהוא מדגיש את המלה האחרונה.

אני לא מתכוון להחמיא פה לעצמי ולשאלתי הנוקבת או לבקר את העיתונאים האחרים על התחנפויותיהם ושאלותיהם הרפות והמלטפות. אבל העיתונאים האחרים באמת היו די חנפנים, והשאלה שלי באמת היתה, לעומת הליטופים שלהם, די נוקבת. אני מבין אותם – הם צריכים לשמור על יחסי עבודה טובים עם המאמן והמועדון, ואני מה אכפת לי, במילא הפעם לא הייתי צריך להעביר סיקור לעיתון וגם לא התכוונתי לכתוב את התשובה שלו. באמת עניין אותי לדעת.

חשבתי שהדיאלוג הקטן שלנו נגמר, אבל הוא לא הרפה. "לא היית שואל את השאלה הזאת אם היינו מבקיעים אחת מההזדמנויות ומנצחים, נכון?", אמר וניסה לקדוח בי חור קטן עם מבטו. התכווצתי עוד קצת. "אבל… לא עשיתם את זה", מלמלתי, והעברתי את המיקרופון לליאב נחמני. רנה בתגובה נהם משהו בחוסר שביעות רצון. גם לזה הוא כנראה לא ציפה. 0-1 לי. בסך הכל, אני חושב, תפקדתי די טוב במסיבת העיתונאים הראשונה שלי אי פעם.

*

וזה, פחות או יותר, כל העניין. אחד הדברים הנחמדים בספורט זה שיש את מבחן התוצאה. הרי בכל הדברים שהם לא ספורט, כל אירוע ניתן לפרש מאלף זוויות, להתווכח על כמה הוא היה חיובי או שלילי, אם הוא השיג את התוצאות המקוות או שיש להכתיר אותו ככישלון, ואולי הוא רק נדמה ככישלון אבל הוא דווקא טומן בחובו את זרע ההצלחה. בספורט זה מאוד פשוט. ניצחנו או הפסדנו. או תיקו, שבמקרה הזה הוא כמו הפסד.

אחרי המשחקים נגד באר שבע ותל אביב, מעט מאוד עיתונאים באו בטענות למולנסטין על כך שהיריבות הגיעו ליותר הזדמנויות. זה לא משנה. לאף אחד לא אכפת מי שלט במשחק או היה יותר מסוכן, אם בשורה התחתונה הבקעת יותר שערים ו-3 הנקודות שלך. אז אין סיבה גם שיהיה לנו אכפת שהגענו להרבה הזדמנויות מול הפועל חיפה. לא הבקענו? נכשלנו. גם הקבוצה של רוני לוי הגיעה להמון הזדמנויות במחזורים הראשונים בשנה שעברה. היו משקופים והיו הצטיינויות של שוערים, וגם טעויות שופטים למכביר. מישהו זוכר את זה? בשורה התחתונה, הקבוצה לא הבקיעה שער איזה חמישה מחזורים, וזה היה כדור השלג שהוביל לעונה זוועתית שלמה.

בכדורגל יש שורה תחתונה. ואם את הקרדיט על השורה התחתונה אנחנו נותנים למאמן כשהיא מוצלחת, אז הפעם כל האחריות לתוצאה הרעה הזאת היא על מולנסטין.

*

כי באמת היה נדמה שהקבוצה לא באה מוכנה למשחק הזה. אם עד עכשיו הגענו לכל משחק עם הכנה מצוינת, עם התאמות מיוחדות ועם תוכנית משחק שמודעת היטב לחולשות ולחוזקות של היריבה, הפעם זה נראה כאילו באנו עם אותו מערך ועם אותה תוכנית משחק כמו נגד אשקלון, וציפינו שזה יעבוד אותו דבר. וזה מאכזב. כי בעונה הראשונה של מאמן שנראה איש יצירתי ועם חזון ויכולת, אתה מצפה שיהיו יותר משלושה משחקים רצופים אליהם אנחנו באים עם רעיונות חדשים. שההתלהבות תימשך לפחות – לפחות! – איזה חצי עונה. משם כבר ייקח המומנטום. אבל נדמה שאחרי שעברנו את שתי הגדולות ואחר כך הוכחנו את עצמנו גם מול קבוצה קטנה, מישהו הרשה לעצמו לנוח על זרי הדפנה.

אז באנו הערב במחשבה שזה עוד משחק מול קבוצה קטנה או בינונית. מה שאובייקטיבית נכון. רק שכחנו שלגמרי במקרה, הקבוצה הבינונית היא גם יריבה עירונית. ובדרבי, היריבה לא נשכבת לרגליך ורק מבקשת רחמים, כמו האשקלוניות. היא באה להילחם, לשרוט ולנשוך. והערב שחקני הפועל באו לזנק על כל כדור שנבעט לאזור הרחבה שלהם וליירט אותו כבר באזור השיגור. ומה שכן הצליח לחמוק ממערך ההגנה שלהם יורט על קו השער.

נכון, השוער שלהם תפס יום טוב. אבל זה רק אומר שהיינו צריכים לנסות יותר. ולא רק מחצית אחת. ולא רק בהגבהות של ריאן מימין. וואלה, לא עובד. זה כל מה שיש לנו? עם זה באנו למשחק הזה? ריאן ירים, פלט ינגח, גמרנו? בשביל לנצח דרבי צריך הרבה יותר מזה. וחבל שלא הבינו את זה אצלנו.

*

חבל, אבל לא נורא. יש צוות אימון אינטליגנטי, ונקווה שגם הפעם, כמו בפעמים קודמות, יידעו שם ללמוד מהטעויות, להסיק את המסקנות ולפתח רעיונות חדשים. בטח לא להסתפק ב"היו לנו הרבה הזדמנויות, אפילו יותר הזדמנויות מאשר נגד אשקלון", כמו שאמר רנה במסיבת העיתונאים. ריכוז לאורך משחק שלם; רעיונות שונים ודרכים שונות לפרוץ את הגנת היריבה; הכנה טובה ששמה דגש על החולשות של היריבה (נדמה שבצד הזה הפועל חשבה הרבה יותר עלינו מאשר אנחנו עליה, וזה עבד לה יופי); תוכנית משחק ברורה, ושינויה תוך כדי תנועה אם היא לא עובדת – וזה כולל חילופים בזמן; עם פחות מזה בכל משחק, אבל בכל משחק, לא תהיה לנו עונה טובה. הברקות פה ושם כן, אולי אפילו רצף של כאלה, אבל לא עונה ממש טובה, כזו שאפשר יהיה לסיים אותה עם תחושה שעשינו משהו משמעותי השנה.

אני לא מדבר על אליפות, זה לא מעניין אותי כרגע. כרגיל, הדביקו לנו שאיפות לאליפות ועכשיו אומרים שאנחנו צריכים להחזיר את השאיפות (שהם הדביקו לנו) למדף. אין מה לעשות, עיתונאימ'ס גונה עיתונאייט. זה לא מעניין. אבל כן, עונה טובה – זו הציפיה. ואנחנו נדע לזהות עונה טובה, אם תהיה לנו כזו, גם אם לא נעוטר בתואר בסופה.

*

חשבתי שאולי הפעם זה יהיה שונה, אבל בסוף יצא כמו תמיד: הפגרה באה בזמן. גם בעונה כזאת, מסתבר, יש דברים שלא משתנים.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, תקשורת השרוכים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על הפועל חיפה – אנחנו: השורה התחתונה

  1. אלעד הגיב:

    בוקר טוב. לא משוכנע שמולנסטיין לא התכונן למשחק. במהלך המשחק הוא גם שינה מיקומים ותפקודים, החליף שחקן איטי במהיר כשהפועל חיפה ויתרה על הקישור. ה"חלטורה" מבחינתו נעוצה לטעמי בשני עניינים. רועי קהת לא מוצא את מקומו במערך הזה ולפרקים נראה אבוד, כאילו משבצים עשרה ואז מניחים אותו איפשהו. מכבי חיפה לא כובשת מספיק, והקבוצה אולי כבשה במשחק מעבר, אבל לא יודעת לעשות מתפרצת. מולנסטיין כל כך מוטרד ממשחק ההגנה (ובצדק, כי דקל מאבד זה) שאין לו פתרונות במתפרצת ומה שתסכל אותי הרבה אמש, הוא שהגענו בסוף לשלוש סיטואציות של מתפרצת שלושה מול שלושה/שניים ולא עשינו מזה כלום. ואגב, מול מול כפר סבא גם לא נעשה פיקניק

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      צהריים טובים ): הכנסת שחקן מהיר בסוף כשהקישור ממול נחלש, כשכולם עייפים ואפשר לעקוץ במהירות זה משהו שאפילו אני יודע… מה לעשות, במשחקים האחרונים מולנסטין יצר לעצמו תדמית של מאמן מתוחכם, עכשיו הוא צריך להוכיח אותה.
      מסכים עם עניין קהת. וגם המתפרצות. אוסיף לגבי זה משהו (כי לא כתבתי בפוסט עצמו על שחקנים ספציפיים) – נראה שעטר פשוט תוקע את המשחק שלנו, בכל פעם שהכדור מגיע אליו הוא חייב לעצור, לעבור שחקן, לפעמים לחזור קצת אחורה, לבדוק אם יש לו אופציה לבעיטה, אם לא אז למסירה ורק אז למסור. שחקנים אחרים, כמו ואצק ולביא ואפילו ורמוט (שלו מותר להשתהות שניה שתיים כי זה שווה את המסירות החכמות) משחקים הרבה יותר מהר ומניעים את ההתקפה יותר טוב.
      לאלירן יש את היתרונות שלו, כמובן, אבל צריך לחשוב מה עדיף ומתי הולכים אליו. במתפרצות לפעמים זה יכול לתקוע הכל.

      אהבתי

  2. מתי הגיב:

    סחטיין על ההישג העיתונאי הופמן.
    לדעתי יש בעיה אחת לא פתורה במכבי וכשהיא תפתר הכל יהיה בסדר: רועי קהת.
    הוא נראה במגרש כמו אחד שנתנו לו את המפתחות אבל הוא לא מוצא את הדלת. כל הזמן דורך על משבצת של מישהו אחר ובגלל זה מכבי נראית חסרה בשחקן בחלק ההתקפי.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      תודה מתיסק. "הישג עיתונאי" חח.
      יש משהו בעניין קהת. הוא גם נראה מתוסכל בגלל זה. לפחות נתנו לו להשלים 90 דקות. בכל פעם שהיה חילוף הוא נראה בלחץ.

      אהבתי

      • הופמן הגיב:

        טעות שלי – לא נתנו לו גם הפעם. הוחלף בדקה ה-82. אגב, לא יודע אם זה אומר משהו אבל הוא היה היחידי שמולנסטין לא לחץ לו יד אחרי החילוף.

        אהבתי

  3. Jonathan Avraham הגיב:

    אני מסכים שעיתונאים לא צריכים להיות חנפנים, אבל אני מבין למה מולנסטין התעצבן ודודו בזק נעץ מבט. אמנם השאלה שלך חשובה, אבל יכלת לשאול אותה בצורה עדינה יותר. בצורה בה נשאלה, היא היתה מעליבה, והצדקת לרגע את הטענה של קרלסן בטוויטר :)
    לעניות דעתי, אם היית שואל משהו בסגנון "במשחקים הקודמים היתה הכנה ליריבה (וכו' וכו'), איפה היא באה לידי ביטוי במשחק הזה?", או אפילו אם להיות נוקב יותר – "נראה שעליתם באותו הרכב ובאותה שיטה כמו במשחק הקודם, מה היתה ההכנה ליריבה הנוכחית?" – זו היתה למעשה אותה השאלה, בלי העלבון. ברגע שיש את העלבון המרומז, התשובה שתינתן תהיה מהולה בו, ובכעס, ובזלזול, וכאן קיבלת תשובה של "דווקא כן באנו מוכנים", אבל בלי הפירוט שהיה יכול להיות מעניין.
    אם להתייחס לעניין עצמו, הרי שבאמת לא הצלחתי לאתר הכנה מוקדמת ליריבה ופתרונות למצב שנוצר, עד המעבר לשלושה בלמים לקראת הסוף, שאולי בא מאוחר מדי. אז בעקרון אני בהחלט מסכים איתך, אם לא היה ברור.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      וואלה? האמת, אני קורא שוב את השאלה שלי ואני לא רואה בה משהו מעליב אפילו לא במרומז. שאלה שיש בה האשמה, כמובן, אבל אני לא רואה עלבון. צריך לזכור שזה באמת היה באנגלית מגומגמת (התרגשתי קצת), כמו כולם – יש איזה משחק של עיתונאים מגמגמים באנגלית רצוצה ורנה מפענח את השאלה ועונה, אין יותר מדי מקום לדקויות לשוניות של "איך ההכנה באה לידי ביטוי"…
      והתשובה שלו גם היתה בסדר גמור. אם היא אמיתית או שקרית, זה עניין אחר (:

      אהבתי

      • Jonathan Avraham הגיב:

        לטעמי, ההאשמה היא העלבון, כלומר לא האשמה בתוצאה; כשאתה אומר "פשוט באתם כמו למשחק הקודם, עם אותו הרכב ובלי הכנה מיוחדת" זו ממש האשמה בחוסר מקצועיות ו-"וחשבתם שגם כך תנצחו" מרמז קשות על האשמה בזחיחות. ובכלל, אתה בעצמך קראת לשאלה "מתריסה". מה שאני אומר, זה שהשאלה יכולה להיות קשה ונוקבת באותה המידה, בלי להתריס. בתור השואל, כדי לעורר מינימום התנגדות (כך לקבל תשובה מפורטת וכנה ככל הניתן), אני מציע שתניח שהכל נעשה בשיא המקצועיות והכוונה.
        אגב, לגבי האנגלית, למה לא לנסח את השאלה מראש, להיעזר במי שצריך אם צריך ולהקריא אותה באנגלית רהוטה, עם כל הדקויות הנדרשות? (לא מדבר על מבטא, כמובן).

        Liked by 1 person

        • הופמן הגיב:

          אני מניח שהכל נעשה בשיא המקצועיות – לכן ההפתעה ממה שנדמה בעיני כזחיחות מסוימת. אני עדיין לא רואה את העלבון בחלק שציטטת. "בלי הכנה מיוחדת" לא אומר שהם לא התכוננו למשחק, אלא שהם לא התכוננו ספציפית להפועל חיפה כמו שהם התכוננו ספציפית לחולשות של מכבי תל אביב, ב"ש ואשקלון. לא באותה מידה בכל אופן (הכל יחסי כמובן). נדמה לי שבתשובה שלו, או לפחות בטון שלה, קיבלתי גם סוג של אישור לזה.
          היא מתריסה כי היא לא מתחנפת (: הם לא היו מוכנים לשאלה שאשכרה תובעת איזה סוג של הודאה באי מוכנות.
          לגבי האנגלית – צודק. פשוט לא ידעתי שאני הולך לשאול משהו את מולנסטין, זה התגבש תוך כדי תנועה. במקרה הזה אני לא באתי מוכן (:

          אהבתי

        • הופמן הגיב:

          חשבתי על זה שוב. אתה צודק שבשביל לקבל תשובה אמיתית ועניינית הייתי יכול לשאול את זה בצורה יותר חכמה. אני מניח שהייתי צריך גם לפרוק קצת את הכעס שלי, ואולי במובן הזה נתתי לאוהד שבי לנצח את העיתונאי.
          מצד שני (גם פה יש) – דווקא שאלה כזאת הוציאה ממנו משהו קצת יותר אמיתי מהשאלות האחרות. יכול להיות שאם הייתי מנסח בעדינות, גם היה לו קל יותר להתחמק עם קלישאות. אני בספק אם היה מודה באיזו אשמה (באופן כללי, אעיד, הוא עושה רושם קצת זחוח, של מי שבא ללמד את הילידים). אז לפחות הכעס שלו על השאלה העיד על מה שהוא לא אמר.
          וכמובן – גם מולנסטין יכול היה להתגבר על הכעס ולענות בצורה אחרת. שיחה בעלת תועלת וערך היא טנגו, צריך בשבילה שני צדדים.

          אהבתי

  4. מבסוטון הגיב:

    ראשית, ליונתן – לא היה מעבר לשלושה בלמים. ולאיינטה נכנס לשחק כבלם, גארי הלך ימינה, במקום ריאן. שם הוא צריך לשחק לדעתי. המשחק לא התפתח טוב מכיוון שריאן ומנחם – שניהם לא יודעים לעשות הגנה. והיום, גם בהתקפה לא הצליחו – מנחם בכלל לא ניסה, וריאן פשוט תקוע על הקו. מקבל כדור ומרים – לא מנסה דריבל, לא מנסה להיכנס פנימה. וזה צפוי וקל להגנה. בפעמים היחידות שכן ניסה – נבלם בקלות רבה מדי, אולי בגלל שהיה צריך לרדת אחורנית מדי. בפעם היחידה שגארי ניסה – הוא עבר שלושה שחקנים בפריצה אחת…

    המשחק מול אשקלון הוא לא מדד לכלום. הפועל, כפ״ס – שם אנחנו נופלים, שם מאבדים נקודות עם משחקים מרגיזים. אבל, וכאן אני לא מסכים עם דעת הכותב – בשנה שעברה המשחקים האלו הסתיימו בתיקו משמים ובלי בעיטה לשער. עם משחק טיפש, שכל פעם שחקן אחר – פעם בניון, פעם עזרא, פעם שכטר (אלוהים…) לוקח את הכדור ורץ עם הראש בקיר. אתמול, לשם שינוי, היו (קצת מדי) מהלכים מתוכננים, הייתה חשיבה של כדורגל. היו אפילו כמה כדורים יפים שורמוט הכניס בין הבלמים (היי! לא הרמה סתמית מהצד!!) אבל ההמשך היה רע.
    ואז הגיעה הדקה השמונים ושוב ההרגשה שכל אחד (בעיקר עטר) רוצה להציל את המולדת ולא אכפת לו מכלום… בעשר הדקות האחרונות עטר וורמוט פשוט התמסרו בינם לבין עצמם באגף שמאל, וחבל, כי היה נראה שמוגרבי יכול לפרפר את מגרלשווילי.
    וזה עוד משהו משמח בניגוד לשנה שעברה – השנה נראה שחזרנו להיות הקבוצה שעומדת אחרונה על הרגליים, עם כושר גופני עדיף (אולי לא מול ב״ש ות״א). אבל מול יתר הליגה – לא היו (טוב, היו, אבל מעט) סתם כדורים ארוכים שאולי עטר יתפוס.

    שבוע הבא – מקווה לחזור לרביעיית הגנה יציבה יותר. יותר מדי דפיקות לב היו אתמול…

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      הכותב דווקא כן מסכים איתך (: אמנם לא כתבתי את זה בפוסט, אבל כמובן שיש המון דברים חיוביים. ההגנה, המשחק המסודר, היד המכוונת. אפילו הכנסתי בהתחלה שורה שתיים על זה שלעומת שנה שעברה זה הרבה יותר טוב אבל החלטתי להוריד אותה כי די, סיימנו עם שנה שעברה. אנחנו במקום אחר, המאמן אחר והציפיות אחרות. אי אפשר וגם לא נכון לדעתי להמשיך להחמיא לצוות האימון על כך שהקבוצה נראית כמו קבוצה. במאה מיליון שקל או כמה שלא שמו שם, זה הבייסיק.
      לגבי ריאן – דווקא ניסה כמה דריבלים אבל כולם לאותו צד. זה היה או שהוא חושב שהוא יצליח לעבור את המגן שלו בדריבל ולהרים, או שלא ופשוט להרים. אבל זהו. אי ןלו את האופציה של חיתוך לאמצע. אגב נראה שזה מה שמנסים לעשות עם פיראס קצת, ללמד אותו להרים כדי שתהיה לו את האופציה הזו, הוא בד"כ מעדיף לחתוך לאמצע.
      לגבי השלושה בלמים – אני חושב שההרכב-המערך הנוכחי שלנו, עם ריאן כמגן, הוא כזה שכל הזמן משתנה משלושה לארבעה בלמים וחזרה, בהתאם להתקפיות היריבה. בהגנה אנחנו ארבעה כשריאן מגן, כשעוברים להתקפה אז ריאן הוא אוטומטית קשר-קיצוני ימני. וזה, אגב, הדרך של מולנסטין לפתור את בעיית קהת-ורמוט: כשריאן הופך לקיצוני ימני קהת עובר לאמצע או מנסה לחדור לרחבה, וורמוט -בהתאם – זז קצת שמאלה.

      אהבתי

      • מבסוטון הגיב:

        הניתוח שלך מעניין מאוד. אבל לא זכור לי שראיתי את קהת עושה יותר מדי תנועה לאמצע אתמול. ועם כל הכבוד לריאן – הוא די רך בהגנה. אפילו נגד ברונו ומגרלשווילי…
        וכן שמתי לב לזה שורמוט עבר שמאלה. לצערנו זה לא הלך טוב – הוא ועטר פשוט לא שחררו כדור לאחרים…

        Liked by 1 person

  5. יניב הגיב:

    כמה דברים –
    1. איך ככה הפכת מהחבר-בוס שלנו לזה שיושב שם וחולק מיקרופון עם בן דור? אני לא כועס, סתם מקנא.
    2. אני יכול להבין למה קואץ' קצת כעס, אחרי כל ההכרזות שלו שהוא איש של הארד וורק. אני הייתי שואל אותו עוד משהו מעצבן – למה הוא היה כזה קפוא במהלך המשחק? הסתכלתי עליו לא מעט וממש חיכיתי לריקודי הזומבה הרגילים שלו, ההכוונות והצעקות, אבל כלום. הוא נראה חסר אונים, ממש כמו משחק ההתקפה.
    3. אלירן עטר. לא יודע איך ברדיו שאחרי המשחק כולם הסכימו בפה אחד שהוא היה המצטיין שלנו. במשחק נגד הגנות צפופות צריך למסור מהר. אלירן לא מוסר מהר. אלירן גם בעיקר לא מוסר.
    4. נכון שדקל לא כל כך מצא את עצמו אתמול וגארי עשה עבודה של שניים (ואולי יותר), אבל אני חושב שיש לנו הגנה טובה בסך הכל, וגם אם מפקששים פה ושם, אז יש גלזר אחד שנראה שמתחיל להרגיש ממש בבית, באצטדיון אבי רן (אהמממ אהמ).
    5. התגובה הזאת כבר באורך פוסט, אז אנחנו בסדר?

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      1. לב
      2. אשאל אותו בפעם הבאה. אבל אנסח מראש הפעם, ככה שייצא לי ממש מעצבן. משהו כמו "קואץ', איך אומרים 'בול עץ' בהולנדית? אז ככה אתה עומד"
      3. נכון מאוד
      4. נכון
      5. מה זה בסדר? ר' סעיף 7
      7. לב ירוק
      8. לא היה 6
      9. נישקתי את המרפק

      Liked by 1 person

  6. פינגבאק: אנחנו – הפועל כפר סבא: סאן, ריאן ו *הכניסו עוד מילה שמתחרזת כאן* | מצד שני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s