מ.ס. אשדוד – אנחנו: בניכוי הציפיות, מצבנו נהדר

בדרך כלל אחרי משחק אני משתדל שלא לקרוא שום דבר עליו, לא של האוהדים ולא של התקשורת. ככה אני נמנע מלחזור שלא במודע על דברים שאחרים כתבו ולהסתכן בחוסר מקוריות. אני לא נכנס לרשתות החברתיות, לא קורא שום דבר באתרים. רק רואה את התקציר, וכותב פוסט.

אז הערב עשיתי את הטעות וכן הייתי קצת בטוויטר אחרי המשחק. והבנתי שיש עוד סיבה טובה למה לא להיכנס: אם בדרך כלל יש לי לפחות את האשליה שאני מחדש משהו למישהו בפוסטים שלי, אז עכשיו אני יודע שלא. כולם ראו את מה שאני ראיתי, אין לי שום דבר לחדש לאף אחד.

מכבי לא יודעת להתמודד עם הגנה צפופה, כמו שכתבו וצדקו כמה מהאוהדים. יש לנו רק ניצחון חוץ אחד, ציין בצדק אוהד אחר. חסר לנו חלוץ, חסר לנו קשר, אין לנו ספסל, האמצע שלנו חלש, עטר לא טוב באגף, ריאן לא מגן, פלט אאוט, רוקאביצה חסר, גוזלן לא ברמה.

הכל נכון, ועכשיו אין לי מה להוסיף. ובכל זאת אנסה, מקווה שלא לחזור על דברים של אחרים, ואם כן אז זה הלא מודע שלי אשם.

*

מכבי פתחה גרוע וגם חטפה, אבל קבוצות נמדדות ביכולת שלהן להתאושש ממשבר (לא זוכר ממי למדתי את זה, אולי מדורפן). לא היו לנו הרבה הזדמנויות העונה לראות את הקבוצה שלנו מגיבה לפיגור. אז הנה – לא רק שהיא לא נשברה או נבהלה, אלא דווקא שיפרה את המשחק שלה והתחילה להגיע להזדמנויות.

ממש כמוה, רועי קהת לא נשבר אחרי ההחמצה הנוראית שלו, להיפך – בהזדמנות הבאה שלו הוא הבקיע.

אחרי הגול ולמעשה עד הסוף המשכנו ללחוץ. נראה שהנעת הכדור כבר מתואמת וטובה, וזה לזכות המאמן, לפחות עד האזור של רחבת היריבה. אבל אז מתחילה הבעיה. עושה רושם שחסרים רעיונות נוספים, חוץ מלתת את הכדור לגילי ולקוות שהוא יעשה משהו חכם. הוא עושה, אבל זה לא מספיק.

זה שבועטים מרחוק זה כבר חידוש מצוין. גם זה לא מספיק. גם לא הקטע הקבוע של להכניס את ריאן ופלט ולקוות שהראשון ירים טוב והשני ינגח טוב.

לא מספיק. צריך רעיונות חדשים.

*

סאן דווקא בסדר בעיני. מדברים עליו כגימיק שמיצה את עצמו אבל נראה שיש לו מקום לגיטימי, אם לא בהרכב אז לפחות ברוטציה. יש לו דריבל לא רע, מהירות, והיום הוא הראה גם בעיטה ראויה עם טכניקה טובה (בכלל, נראה שרנה מנסה לקבוע היררכיה עם 11 פחות או יותר קבועים. אבל אולי דווקא טוב לנו שההיררכיה לא ממש ברורה?).

ורמוט, מלבד זה שרוב הדברים הטובים עוברים דרכו, משתפר גם הגנתית. הוא עושה לחץ! שזה חדש ומסעיר. והוא רץ כמעט כל המשחק ולא נגמר בדקה ה-60 כמו תמיד.

נטע, לעומת זאת, במשחק הכי חלש שלו שאני זוכר. איבוד כדורים ובריחה מאחריות. לא ברור מה קרה שם. וגם במשחק כזה רע, הוא חילץ נהדר כמה פעמים.

גם ואצק נראה נורא היום. ונראה מבוהל מהשער. היה מקום להחליף אותו הפעם. בכלל, רנה עושה רושם של מי שבא עם חילופים די אוטומטיים. גם השטיק של מארק-יוצא-ריאן-נכנס-להגנה די מיצה את עצמו.

ובאופן כללי, נראה שרנה קצת התאהב בשטיקים ובטריקים. אולי התמכר לתדמית של הקוסם עם השפנים בכובע והקלפים המפתיעים מהשרוול. עכשיו, כשההתלהבות של ההתחלה קצת נמוגה ומצפים לנצחונות של שגרה, זה כבר לא כל כך הולך.

תחדש לנו, רנה. עברנו את שלב ההתאהבות, הפנטזיה המרגשת של ההתחלה. עכשיו אנחנו כבר בזוגיות. עכשיו צריך להיזהר שלא להפוך את הקשר למובן מאליו. אנחנו יוצרים ריגושים חדשים ביציע, רנה. שירים חדשים, תפאורות חדשות. אתה צריך ליצור אותם בשבילנו על המגרש.

*

אבל בסך הכל, איך אפשר להתלונן? הרי בניכוי הציפיות (שנבנו בזכות היכולת הטובה), מצבנו נהדר. לא הבטיחו לנו מאבק על האליפות, דיברו על "תהליך". אז כתהליך, זה לא רע בכלל. תיקו חוץ באשדוד זה לא כזה נורא. הפסד אחד בסך הכל עד עכשיו זה אפילו די טוב. אם לוקחים בחשבון שהמטרה השנה היא לייצב את המערכת, להשיג כרטיס לאירופה ולבנות שלד חזק לעונות הבאות, נראה שאנחנו בדרך הנכונה.

ובכל זאת קצת צובט. כי ברור שקבוצה שרוצה להגיע רחוק צריכה לנצח משחקים כאלה. ונדמה שעם עוד טיפת יצירתיות, או עוד טיפה עבודה על פיצוח הגנה צפופה, או חילוף טיפה יותר מעניין בדקה טיפה יותר מוקדמת, היה יכול לסדר לנו ניצחון.

אבל לכו תדעו, אולי גם התיקו הזה לטובה. איך? נגיד, אם תל אביב ובאר שבע יפסידו מחר. או אם באר שבע יאבדו נקודות באשדוד. אז ייצא שהרווחנו נקודה ולא שהפסדנו שתיים. ולחילופין, אם חוסר המחץ היום יזרז את ההגעה של שחקן חדש. חלוץ? לא אמרתי. לא נעים לי מפלט. אני אוהב אותו. אבל כשאין רעיונות יותר טובים, מנסים להביא שחקנים יותר טובים.

*

ואולי אם כולם כבר יודעים הכל בנוגע לטקטיקה ולשחקנים, מה שאני יכול לתרום זה את החוויה האישית שלי. אז היתה חוויה די כיפית. ברגע האחרון החלטתי לבוא. החלטה מצוינת. הגעתי למשחק חוץ, עם כמה אלפי אוהדים ירוקים, וזה כבר היה מרגש.

והיו המון אוהדות. לא זכרתי שיש לנו כל כך הרבה אוהדות. ועוד בחוץ, ובאצטדיון מחורבן, ככה שאי אפשר להגיד שזה בזכות המתקן, כמו באבי רן. זה משמח מאוד.

וגם היתה חברה נעימה. הגעתי עם אחד האוהדים שהכרתי בטוויטר (אור יקים, ותודה על הטרמפ), היו גם את מתי ושחר, ובאצטדיון פגשתי עוד שני חבר'ה שהכרתי עד עכשיו רק דרך המסך (מוטל'ה מ"אוהדי מכבי חיפה" וקורא ותיק של הבלוג, ולא ספורט 5). וזה היה כיף. אני אוהב להכיר את הפנים מאחורי הכינויים.

בקיצור, אין מה להתלונן. העונה אני מסתפק – מלבד ההתייצבות של הקבוצה, בניית שלד וכרטיס לאירופה – בהתרגשויות קטנות כאלה. בשנה הבאה זה כבר יהיה סיפור אחר, נשאף הכי גבוה. בינתיים, מסתפקים במה שיש.

(ומשאירים מקום להפתעות).