הפועל רעננה – אנחנו: עיקרון ההכבדה של עטא ג'אבר

אם ביום שני לא היינו בטוחים, אז המשחק הערב סילק את הספקות: אנחנו במשבר. גם השיוויון לא ישנה את זה: אנחנו נראים רע. לא רוני-לוי-רע – בכל זאת יש כמה רגעים של רצון ויכולת – אבל רע. בטח בשביל קבוצה עם התקציב השני בגודלו בליגה, בטח בשביל קבוצה שמתיימרת להיאבק בצמרת.

*

אפשר לדעת שהקבוצה ממש גרועה כשהקהל מתחיל לקבל מחמאות. אבל המחמאות הגיעו לאוהדים שלנו מול בית"ר, והגיעו להם גם היום. הם זעמו על המשחק הנרפה של הקבוצה – גם בטלוויזיה אי אפשר היה לפספס את הבוז במחצית – אבל לא הפסיקו לעודד ולשיר תוך כדי המשחק.

גם אוהדים, כמו קבוצות, נמדדים בתגובה שלהם למצבי משבר. כל האוהדים דומים בכך שכולם מתוסכלים וכועסים כשלקבוצה לא הולך. הם נבדלים זה מזה בדרך שבה הם מתמודדים עם התסכול: יש אוהדים ששותקים ומקווים שהרע יעבור והקבוצה תשתפר. יש אוהדים שמוציאים את הכעס והתסכול בקללות וצעקות על השחקנים. יש את הסוג הייחודי של אוהדים שבמצבי משבר לועגים לשחקנים ועושים צחוק מהקבוצה במין שילוב של הפגנת חוסר אכפתיות מזויפת (כי קשה להם להראות שכואב להם) ושל נקמה בקבוצה על מה ש"עשתה להם" (כי הרי הם המרכז, ולא היא).

האוהדים של מכבי – ומדובר בעיקר על הקופים, כלומר הצפוני במשחקי הבית, ועל רוב קהל החוץ במשחקי החוץ – מספקים אפשרות רביעית, אותה זכינו לראות גם מול בית"ר וגם היום: ככל שהקבוצה גרועה יותר – כך הם שרים ומעודדים יותר חזק.

אני אישית מאמין שהערב היתה לזה השפעה גדולה על החזרה של הקבוצה למשחק. נכון, לא האוהדים בעטו את הכדור האדיר לשער של ינקו, ולא הם כיוונו אותו לחיבורי הרשת מאחוריו. אבל העקשנות של הקהל, שלא וויתר על המשחק, סחפה את השחקנים להאמין שהם יכולים לחזור למשחק הזה; והפרס בדמות הגול הרים עוד יותר את האוהדים, שמצידם הרימו עוד יותר את השחקנים, וזה היה יכול להביא לנו גם גול ניצחון.

*

כלומר, אם היה מי שיביא לנו גול ניצחון. יש לנו בעיה חמורה בחוד שכבר אי אפשר להסתיר עם אלתורים למיניהם. גוזלן קיבל את ההזדמנויות שלו, וזה לא זה. לא כרגע, לא השנה; אולי לא בכלל, אבל את זה נראה בעוד כמה שנים, אם יחזור אלינו מהגלות שהוא חייב לצאת אליה.

פלט אפילו לא הגיע למצב הבקעה, ומה שזה לא יהיה – הייבוש שלו, הבעיות המסתוריות מהן הוא סובל או סתם חוסר יכולת – הוא כנראה יוחלף בינואר, ואפילו לא יוכל להתלונן על זה יותר מדי. אני מחבב אותו, אבל צריך להודות שקבוצה שרוצה להתחרות מתישהו עם באר שבע ואפילו עם מכבי תל אביב האנמית זקוקה לחלוצים יותר טובים מההולנדי.

אז יש את עטר. שאי אפשר להגיד שהיה טוב מהאחרים, אבל בניגוד אליהם הוא שחקן שיכול לעשות גול מכלום. ועם המלחמה שהוא נותן לאחרונה – הלחץ, הגליצ'ים והאכפתיות הכללית – כבר אי אפשר אפילו להגיד שהשערים שלו מפצים על חוסר התרומה במקומות אחרים. הוא חלק מהקבוצה, ואחד החלקים החשובים בה. מהבחינה הזאת, זה משמח; אבל כרגע עטר הוא כל מה שיש לנו להציע בהתקפה.

וזה גם בגלל אוזלת הרגל של הקישור ההתקפי שלנו. קהת מתרוצץ הרבה אבל לא יכול לקחת על עצמו את הקבוצה, בטח לא כשהיא למטה. הוא שחקן שניזון מכדורים טובים של אחרים, ואולי כחלק מצוות מתפקד הוא יכול לתרום לא מעט, אבל הוא לא השחקן שירים אותנו. עזבו להרים – הוא אפילו לא תורם את המינימום. מתופקד נכון או לא, הוא אמור לתת הרבה יותר מכדור אחד טוב לגוזלן פעם במשחק.

*

אבל כוכב הערב היה ללא ספק עטא ג'אבר. אני לא חושב שראיתי משחק עם כל כך הרבה איבודי כדור של שחקן ירוק אחד. בדרך כלל אומרים את זה חצי בצחוק, אבל ג'אבר באמת תרם היום יותר ליריבה שלנו מאשר לנו: לא אתפלא אם היו לו יותר מסירות לשחקני רעננה, מאשר לעושי המשחק שלהם עצמם.

בטבע קיימת תופעה שמוכרת בשם "עיקרון ההכבדה": דווקא חיות שהן חלשות ואיטיות מבליטות את עצמן באופן שמצד אחד עושה אותן הרבה יותר פגיעות, אבל במקביל משדר ביטחון עצמי, בהנחה שזה ירתיע את התוקפים הפוטנציאליים. הזנב הצבעוני של הטווס, למשל: הוא משדר בכך שהוא לא חושש להיפגע, שהוא חזק מספיק בשביל לחשוף את עצמו, למרות שהוא לא באמת כזה; הוא בעצם מבלף, בתקווה שהבלוף לא ייחשף ובאמת ינסו לפגוע בו.

גם אצל ג'אבר מתקיים מנגנון דומה. ככל שהוא יותר חלש – כך הוא מנסה לעשות דברים יותר מתוחכמים, משדר ביטחון עצמי שלא באמת קיים. אם הוא מאבד כדור בניסיון למסור כדור פשוט, במהלך הבא הוא כבר ינסה למסור בעקב. אם אז הוא יאבד כדור, הוא ינסה במהלך הבא לעבור שחקן בדריבל יומרני, וכך הלאה. היום זכינו לראות את עיקרון ההכבדה של ג'אבר מתממש במלוא תפארתו המדכאת: מאיבוד במסירה פשוטה הוא עבר לאיבוד בהתחכמות, מאיבוד בהתחכמות-סתם התקדם לאיבוד בהקפצה מעל שחקן, וכך הלאה, במה שהפך לתאונת שרשרת מרהיבה של שחקן אחד, שגם הסתיימה בשער לחובתנו.

כשפלט שיחק רע מול בית"ר נכתב פה שאי אפשר לגמור חלוץ ואז לצפות שהוא לא יהיה חלוד כשזורקים אותו למגרש. ג'אבר, לרוע מזלו, הוא לא חלוץ, ולכן הוא לא יכול לזכות להנחה הזאת. הוא משחק בתפקיד שבו, קצת כמו שוער, כל טעות היא קריטית. חלוץ יכול לאבד כדור ואף אחד לא יזכור את זה. כשעושה משחק מאבד כדור במחצית המגרש, זה מוביל מיד למתפרצת של היריבה, במצב בו ההגנה יחסית חשופה. הוא צריך להיות מאוד אחראי, ואחריות זה אחד הדברים הבולטים שאין לג'אבר.

יש לו גם תכונות טובות, כאלה שהביאו אותו לככב בנוער, להיות קפטן הנבחרת הצעירה ולזכות בכרטיס כניסה לקבוצה הבוגרת. היום הוא לא הראה אף לא אחת מהן. מילא, אם הוא היה נותן בהתקפה את אחת מהמסירות הטובות שלו, שיפצו טיפה על האיבודים – אבל מלבד שליחה אחת טובה לעטר במחצית הראשונה, זה לא קרה בכלל.

כמי שמחבב את ג'אבר, שראה ממנו משחקים מצוינים בעבר ויודע למה הוא מסוגל, קיוויתי בשבילו שהמשחק הזה לא יגמור אותו לגמרי; שלפחות אם נחזור למשחק, הוא יהיה שותף. אבל חזרנו למשחק למרות ג'אבר, ולא בזכותו. אני לא מקנא בו עכשיו – הוא הולך להיקבר שוב להרבה זמן, אם בכלל יישאר בקבוצה אחרי ינואר. לפחות עכשיו הוא – ואני, וכל אחד אחר שרצה לראות אותו משחק – לא יוכל להגיד שהוא לא קיבל את הצ'אנס שלו. לא נוכל גם להגיד שהוא עשה עם הצ'אנס משהו שמצדיק עוד כאלה.

*

מה עכשיו? ננסה לעבור את התקופה הזו. נחזיק אצבעות שהצוות המקצועי יידע להתמודד. אני עוד לא במצב בו אני רוצה שיהיה יותר גרוע כדי שאז יהיה יותר טוב, כמו בשנה שעברה, בה לפעמים לא היה אכפת לי שנפסיד רק כדי שלוי יעוף.

מה שכן משתנה בשבועות האחרונים זה שהמבט שלי מופנה פחות לעבר אזור הספסל, ויותר ויותר לעבר יציע הכבוד. אם עד עכשיו נתתי אמון במאמן ובצוות המקצועי, האמון הזה נפגע. אני כבר לא סומך על היכולות שלהם להביא רעיונות חדשים שיוציאו יותר מהסגל הקיים. עכשיו אני מצפה מהאנשים ביציעים הגבוהים יותר שייכנסו לפעולה. ינואר כבר כאן, ממש עוד מעט, ואנחנו נצטרך חיזוק במקומות הנכונים – חלוץ, קשר יצירתי לשם התחלה, כי חוץ מוורמוט, הסתבר היום, אין לנו אף אחד; ואם כבר מכניסים את היד לכיס, גם קשר אחורי, בלם ולפחות שחקן אגף אחד לא יזיקו. בקיצור, תור – נראה שעכשיו תורך.

ואם המשבר הולך להימשך, לפחות שנעבור אותו עם הנזק המינימלי. שנגיע לינואר כשהמקום השני עדיין בטווח ראייה. לא ציפינו לגמור את השנה הזאת עם אליפות. אבל כמו שמכבי תל אביב נראית בינתיים, לסיים לפניהם זו בהחלט מטרה אפשרית. אם לא לפנק אותנו עם תואר, לפחות תעניקו לנו את האפשרות להסתלבט קצת על הצהובים.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על הפועל רעננה – אנחנו: עיקרון ההכבדה של עטא ג'אבר

  1. מתן גילור הגיב:

    תודה ניר.
    באמת עודדנו 90 דק' וזה תמיד עוזר לצאת בהרגשה טובה יותר.
    לגבי ג'אבר כתבת "אני לא מקנא בו עכשיו – הוא הולך להיקבר שוב להרבה זמן." ג'אבר קיבל "מתנה". המתנה היא צהובים של ואצק, שלא יוכל לשחק נגד מכבי ת"א. אז נכון שלכאורה רנה יכול לעלות גם את בריק או שחקן נוער, אבל יש לי הרגשה שאם ג'אבר יהיה מספיק טוב באימונים השבוע הוא יקבל הזדמנות לתקן את עצמו הכי מהר שאפשר.
    מקווה שגם ג'אבר מבין את זה וידאג להוכיח באימונים ובמשחק הבא.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      כן, נודע לי מאוחר יותר על הצהובים של ואצק. אני מתקשה לראות את מולנסטין מעלה שוב את ג'אבר אחרי התצוגה אתמול, נראה לי סביר יותר שיעלה נוער או יעשה שינוי במערך. אבל אם יבחר לעלות עם ג'אבר אני אשמח, כי אני כן חושב שיש לו מה לתת, ועכשיו גם את המוטיבציה לכפר על אתמול.

      אהבתי

  2. mhfcball הגיב:

    האמת יש לי הרבה ביקורת
    בראש וראשונה על רנה, שמצד אחד אני מבין את הלהט שלו לנצח, והמערך שהוא פתח איתו.
    מצד שני הוא כנראה עדיין לא מבין מה חוזק הסגל שלו או חוזק הליגה אם הוא הרשה לעצמו לעלות עם ה4-4-2 הזה.
    איזה מרווחים בין הקישור להתקפה, כל זה בנוסף לקהת , וקיבלת מחצית ראשונה שמזכירה ימים גרועים מהעבר הלא כ"כ רחוק.

    מילה על עטאא, ואפשר לבדוק את זה
    כל מאמן שנתן לו הרכב התרסק. בלבול נתן לו משחק אחד בהרכב ושלח אותו לסכנין (למרות שהקהל שלנו בכה ושחר התלבט כאילו הוא חורץ את גורל המדינה)
    בתנאי מעבדה בלי לחץ יכול להיות שהוא קשר אחורי ברמה של פירלו, עם הפסים המדויקים.
    תוסיף לזה קצת אגרסיביות, קצת לחץ, קצת קהל, וקיבלת שחקן שלא מתאים לשחק במכבי חיפה, וזה בסדר, לא כל שחקן מתאים לשחק במכבי חיפה.

    מכבי חיפה צריכה ישראלים טובים, והכוונה לטובים זה שחקנים שעשו משהו בכדורגל הישראלי, ששיחקו בקבוצת גדולות, שהריחו זיעה במשחקים גדולים, שיודעים איך הבטן מרגישה לפני משחק חשוב.
    נכון להיום יש לך בסגל שניים וחצי שחקנים כאלה (עטר, ורמוט ודקל שהוא מעבר לשיא)
    ביום שיהיו לך 6-7 תדע שמכבי חיפה בדרך הנכונה, עד אז אנחנו תקועים בלופ

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      תודה על התגובה. ותכתוב יותר גם אצלך בבלוג בבקשה.
      יש מצב שאתה צודק ושהתוצאות הטובות נגד ב"ש ות"א גרמו לרנה לזלזל קצת בליגה ולחשוב שאפשר לדרוס אותה גם עם הסגל הנוכחי ומערכים התקפיים.
      לגבי ג'אבר, אני די לבד במערכה ואני יודע שגם הסטטיסטיקה נגדי, אבל ראיתי משחקים לא רעים שלו בעבר במכבי. יכול להיות שזה רק בנסיבות מאוד מסוימות, כשיש לו קישור אחורי חזק מאחוריו וכשלא כל טעות שלו עלולה להוביל לכמעט-אסון. אני כן חושב שיש לו פוטנציאל (או לפחות היה לו לפני הפציעות), אבל כמו שזה נראה אתמול אתה צודק, אין לו מקום במכבי. אין לי בעיה שיישלח לשדות זרים ויחזור, אם יחזור, מנוסה יותר.
      מסכים חלקית לגבי החלק האחרון – אנחנו צריכים ישראלים טובים, אבל זה לא אומר בהכרח רק שחקנים שכבר עשו משהו. צריך גם רעב, ואת זה הרבה פעמים שחקנים מנוסים לא יכולים לתת.שילוב של שחקנים שעשו משהו ושחקנים צעירים עם פוטנציאל לעשות משהו (יחד עם זרים טובים) נראה לי כמו מתכון טוב, ואני חושב שאנחנו כן בדרך לשם.
      אני חושב שמבחינת ה"הרכב האידיאלי" יש לנו 11 טובים מאוד כרגע, שלא נופלים מאף קבוצה חוץ מב"ש. מה שחסר כרגע זה עומק (רואים את זה ברגע ששחקנים חשובים נפצעים), וחסרה תחרות על ההרכב, ובהמשך אפשר גם לשפר את ה-11 הפותחים כך שיתחרו גם עם באר שבע.

      אהבתי

  3. יניב הגיב:

    הרבה זמן לא הסכמתי ככה עם כל מילה ונקודה שלך. מצוין הופ.
    וצריך להוסיף מילה גם על יקיר המערכת, הלביא הצעיר. מרגיש שמאז החתימה והרעש על ה-2020, הוא בירידה משמעותית ביכולת שלו. לא אומר עדיין את המילה שאננות, אבל משהו שם אולי מרגיש יותר מדי נוח ובטוח. זה אף פעם לא טוב, בטח בעמדה הזו ובטח כאשר הקשר על ידך גם מנמנם.
    אני נמצא עכשיו בתחושה שאני לא מחבב והיא אכזבה. כנראה היא כגודל הציפיות. והיו לי השנה, לא אשקר שלא.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      תודה כפרות. זה נכון, נטע בירידה. אם כי הוא מספיק טוב שגם כשהוא בירידה הוא נותן עבודה שלא הרבה קשרים בליגה נותנים. אבל בהחלט רואים שהוא תלוי מאוד במי משחק לידו. ובטוח שהוא צריך לשפר את המשחק ההתקפי שלו.

      אהבתי

  4. אוהד עצוב הגיב:

    שכחת את כל ההתקפות שעטר הרס את כל תנועות הביטול שלו לשחקנים אחרים במקומם לעודד אותם ולתת להם ביטחון ועוד יותר שכחת שחוץ מכמה מאות רוב גדול של אוהדים שלא ראויים להקרא כך, שמקללים ושורקים בוז ומורידים ביטחון לכל מי שאפשר כמו מלא אלירן עטרים ביציע

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      זה לא ששכחתי כמו שלא ראיתי. הפעם לא הייתי ביציע אלא צפיתי במשחק בטלוויזיה. עטר אמנם הביע הרבה תסכול כרגיל, ואני לא אוהב את זה אבל זה האיש; ולפחות מבעד למסך זה נראה כאילו זה נובע מאכפתיות ולא מהאגואיזם הרגיל שלו.
      ולגבי הקהל – זכותם של האוהדים לשרוק בוז, ואני גם לא יכול להגיד שאני יודע בוודאות שזה פוגע בשחקנים – יש הטוענים שזה דווקא מדרבן אותם, ואולי הם צודקים. לגבי הקללות, פשוט לא שמעתי. בטלווויזיה שמעו בוז ושמעו עידוד. מסכים שזה לא במקום.

      אהבתי

  5. מבסוטון הגיב:

    ציטוט אחד שלך. בעיניי, מסכם את המקום בו אנחנו עומדים, תקועים, כבר לא מעט זמן:
    ״ינואר כבר כאן, ממש עוד מעט, ואנחנו נצטרך חיזוק במקומות הנכונים – חלוץ, קשר יצירתי לשם התחלה, כי חוץ מוורמוט, הסתבר היום, אין לנו אף אחד;״
    כמה שזה נכון. מישהו שיוריד את העומס מעטר בהתקפה. שידע מה לעשות עם הכדורים שנטע/ואצק חוטפים, לפני שהם מאבדים אותו. לדעתי – אם דמארי יגיע פלט ישוחרר כדי להביא שחקן זר במשבצת הזאת.
    לגבי בלם/קשר אחורי/מגנים – אני די מרוצה מההרכב הפותח שלנו. נכון שהוא לא עדיין לא אידיאלי, וכשמישהו נפצע צריך לאלתר (מה יהיה עם כל הפציעות ומתיחות השריר האלה? מישהו בצוות המקצועי נותן על זה את הדעת??) – אבל זה לא הבעיה הכי דחופה שלנו. מכיוון שברגע שיהיה מישהו במרכז, שאפשר יהיה למסור לו כדי שייתן מסירות מפתח, הלחץ שמפעילים על נטע וואצק יירד. והרבה גולים שאנחנו מקבלים זה בעקבות איבודים מיותרים במרכז…

    ומשהו נוסף שהתחדד אצלי אתמול – אין לנו משחק אגפים בכלל. לא קיים. וחבל – כי ככה אי אפשר לנצל את היתרונות של פלט, או הכניסה של קהת מקו שני. גארי לא עולה בכלל, גם לא מוסה, וכל פעם שמנחם פותח לעטר על הקו – הוא פשוט התעלם ממנו.
    אלון חרזי אמר המון שטויות אתמול בשידור, אבל דבר אחד דווקא כן מצא חן בעיניי – לעבור ל 3-4-3. עם אמצע חזק מאוד שכולל את גארי, מארק, דקל, נטע וואצק, אפשר לקחת בחשבון את האופציה הזאת, כשריאן ומנחם יוכלו לעשות מה שהם הכי טובים בו – לרוץ על הקווים. ובתקווה גם לתת הרמה מדוייקת…

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      כן, נראה לי שבנו על קהת בעניין הלהוריד את הלחץ מעטר, אבל זה לא ממש עובד. לגבי האגפים – רואקביצה ומוגרבי היו אמורים לספק את הסחורה שם, כשמוגרבי ברוטציה שם עם קהת, ריאן וורמוט (מי ידע שהוא יהיה השחקן הכי חשוב שלנו). גם רוקאביצה לא מוצא את המקום שלו, ריאן עבר להיות מגן ושני האחרים מתבזבזים שם. בעיה.
      יכול להיות שבשביל צמרת הליגה ואצק מספיק יחד עם נטע מאחורה. אבל נראה שבשביל לקחת אליפות נצטרך בכל זאת מישהו קצת יותר מאסיבי, מישהו בדרגת הגרזניות של אוגו ואלברמן.
      הרעיון של חרזי נשמע לא רע, אולי יותר נגד קבוצות קטנות (נראה לי שזה פחות או יותר מה שעשינו נגד אשקלון). מול קבוצות חזקות ואפילו בינוניות פלוס כמו בית"ר נצטרך מגנים. ובכל מקרה אני מעדיף שיביאו שחקנים טובים מאשר שנאלתר עם מה שיש.
      באופן כללי, אגב, עניין המערכים נראה לי פחות קריטי. אם שחקן כמו סאן מנחם הוא כביכול קשר שמאלי, הופך למגן שמאלי כשמתגוננים ויכול לצורך העניין להיכנס לאמצע כשמוסא עודף אותו – איזה מערך זה? אז בעיני הספרות האלה לא חשובות מדי, חשוב יותר אילו הוראות השחקנים מקבלים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s